נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

התורה כתכנית העולם א: רעיון התכנית

 

נבואות הגלות והשיבה שבתורה, יוצרות מערכת מופלאה, מערכת הקובעת גורלו של עם כנושא דגל נצחי. תכונותיו הלא טבעיות של העם כובלות בכבלים עלומים בין מצבו הרוחני למצבו הגשמי, הסתאבות רוחנית מדרדרת את העם אל תחתית השאול וזועות עולם ניתכות על ראשו. ואילו התשובה וההתעוררות הדתית מחזירות אותו למצב היחיד בו הוא יכול לפרוח ולהצליח: כעם ישראל בארץ ישראל, לא בשום דרך אחרת.

מעגל קסמים זה מבטיח את תשובתו של העם אל ה' ואל ארצו אשר תפרח תחתיו, גם אם אלפי שנים יקחו, התגשמות הנבואות האלו מובטחת ועומדת. את החוקים האלו ניתן למשש ולראות, עם ישראל תמיד שנוא ונרדף, הוא נמצא בכל העולם ובולט בכל העולם, ולכן לעולם ועד הוא יחזיק באמונתו וימצא את הדרך לארצו.

אך אין לטעות ולראות את גורל העם היהודי כתהליך סיזיפי של טיפוס והדרדרות, עלייה ונפילה. כמין זרם חילופין המנתר בין החיובי לשלילי וחוזר חלילה. כל ההיסטוריה הישראלית היא תהליך בעל כיוון אחד, התורה והנביאים מלמדים אותנו כי מתחת לפני השטח, מכל תהפוכות העם, הטובות והרעות, נזרעים זרעים לעולם חדש ומתוקן יותר.

התורה אינה רק הצעה של דרך חיים תיאורטית מופשטת, אלא גם, ואולי בעיקר, תכנית שלמה להיסטוריה האנושית כולה. כשם שהיא פותחת בבריאת העולם והאדם, ומסיימת באירועי "אחרית הימים", כך היא מקפלת בתוכה את כל ההתרחשויות שבין שני נקודות הזמן האלו.

הקורא לתומו את מצוות התורה, איננו מוצא בה את האוניברסליות, את הדאגה לעתיד האנושות. מובן שכתורה מוסרית היא מצווה לחמול על הגרים והזרים, להקל בדין עבד עברי, לא לתעב אדומי, וכיוצא באלו. אך נדמה כאלו התכלית והאידיאל הם העם היהודי בלבד. אמנם לו היה הדבר כן לא היתה התורה צריכה לעסוק כה רבות בתולדות האנושות הכללית, במעשיהם של אדם הראשון ובניו, צאצאי קין וצאצאי שת, אנשי דורו של נח, דור הפלגה, בני עשיו, ועוד ועוד.

התהליכים שעברו על העם היהודי במשך השנים הרבות מאז מתן תורה , השפיעו רבות על האנושות כולה, ויש להם חלק מכריע בצורתה והתהוותה של "אחרית הימים". הגלות והתכונות היהודיות אינן רק תוצאה שבדיעבד, תגובה על חטאים שאירעו בטעות. זו חלק מן התכנית הכללית, בה כל שלב יתרום את חלקו עד לתיקון העולם באחרית הימים.

מנין יודעים אנו כל זאת? מתוך התורה עצמה, ומתוך דברי הנביאים שבאו אחריה. התורה עצמה בתוכה מבטאת תהליך היסטורי, תהליך של שינוי תפיסת עולם הבא בשלבים. התהליך שמבראשית עד דברים הוא תהליך רב משמעות, המסודר בשיטה עקבית.

השיטה שביסוד מצוות התורה כרוכה ותלויה בשיטה ההיסטורית ובתפיסת העולם, בגורל היהודי ובתנאים שמציבות הנבואות מראש הימים על אחרית הימים. נזכיר כאן בקיצור (מה שנתבאר בארוכה בחיבור: יהדות וחיים מודרניים) את תמצית ההבדל שבין תפיסת היהדות לבין התפיסות האחרות. המשותף לכל האידיאות והרעיונות המתיימרים להיטיב לבני האדם או לתקן את העולם היא ההנחה שבידינו ליצור סדר הוגן וטוב שיביא את בני האדם לרווחתם ולאשרם אם רק נקיים את הסדר כפי שאנו מבינים שהוא ראוי להיות.

התורה מתארת כיצד האדם נברא מתוך תסריט אופטימי של חיים בגן עדן בצל האלהים, אך האדם הפר את התסריט בחטאו וקללה נגזרה עליו. החטא הזה משמעותי ביותר מכיון שהוא מייצג את כל תולדות המין האנושי בהמשך, בנו של אדם הראשון כבר נכשל ברצח, ותוך מספר דורות כבר הארץ מתמלאת חמס ונוצר צורך להשמיד את האנושות. כעבור מספר דורות נוספים שוב מתכנסת האנושות במטרות לא טהורות ויש צורך בהתערבות. אברהם פורש מתוך החברה הזו שנפגעה בתקופת הפלגה, וגם בארץ אליה הוא מגיע הוא מוצא רק חטא ופשע סביבו, את סדום יש צורך להפוך, המצרים והפלשתים נוהגים בו בפריצות. זוהי תמונת מצב לפיה המין האנושי אינו מסוגל ליצור סדר אמיתי, גם כאשר הוא בא מתוך רצון טוב. בתורה באו גם דברים מפורשים לפיהם יצר לב האדם רע ואלהים ניחם על בריאתו. בדומה למה שהגדיר אחד ההוגים את ההיסטוריה כולה: "תולדות הטירוף האנושי". העולם מלא ברוע אנושי, ורבים חללי האדם ורצונותיו הטובים מכל חללי החיות הטורפות שביקום.

מתוך ההנחה והידיעה כי הרע קיים במין האנושי, מתחייב כי הסדר הראוי אינו לחשוב כיצד להפוך את הרע לטוב, אלא כיצד להבדיל בין הרע הקיים לטוב.[1] את הדרך אל הטוב יכולים לשרוד רק מעטים, וזו ההצדקה לתת תורה מסויימת רק לעם סגולה, העם שבחרר בה' [מובן שכל החפץ יכול להצטרף אל העם, אך רק בצורה זו]. התורה שניתנה לישראל גם היא אינה מציגה רק סדר של עשיית טוב,, שזוהי הדרך האופטימית שנכשלה, כבר בגן עדן וממנו ואילך. התורה דורשת שורה שלמה של מעשים יוצרים, מערכת רוחנית מקיפה של ציות, הקמת מבנים נפשיים ורוחניים. כשעשיית הטוב המובן בשכל האנושי אינה אלא זר הזהב הבולט מתוך כל התורה השלמה. בשביל שזר הזהב של המוסר והטוב יתקיים ויהיה בר תוקף והשפעה יש צורך בכל המערכת הזו, יש צורך ביצירת ממלכת כהנים וגוי קדוש, ורק בכח זה ניתן להבדיל בין הרע לטוב.

בכדי לחדד את הדברים נפנה את אצבעינו לעבר הנצרות, שגם היא תלתה את רעיונותיה בחטא הקדמון, אך עם זאת הפכה את התורה כולה ל'ברית ישנה' ולא רלבנטית. הנצרות רואה את החטא הקדמון כמעמסה מיסטית אפלה הרובצת על כתפי המין האנושי, ואת הדרך להשתחרר ממנו רואה הנצרות גם כן בדרכים מיסטיות. הנצרות מאמינה בתסריט האופטימי לפיו בכח האדם לבטל בעצמו את השפעת הרע[2], ההנאה היא חטא, הקירבה לאשה היא חטא. והאדם יגיע לטוב כאשר ינהג על פי מצפונו. אך התסריט האופטימי הזה הפך לנאיבי כבר בחטא הקדמון, האנושות לא הצליחה מעולם ליצור סדר שהחזיק חברה מוסרית. ובודאי שלא הצליחה לבטל ולהתנתק מן הגשמיות שהיא הרע בעיני הנצרות.

הדרך היחידה לשמור את חוקי המוסר הידועים לכולנו, ולגרום לחברה כולה להיות אדוקים בחוקים אלו, היא החזקה במערכת הציות והמצוות של תורת משה. אין האלהים דורש מכל באי עולם שיעשו זאת, שכן הנסיון הראה כי אין כל המין האנושי מוכשר עדיין לתיקון. יש צורך לבחור את המיעוט המסוגל לכך, ודרכו להשפיע על כל העולם בבא העת. אין האלהים דורש מכל באי העולם שיעשו זאת, אך הוא מצפה מהם שיתקרבו לאט לאט לכך.

כאשר עמדו נביאי ישראל, ענקי רוח צופי למרחוק, בין עמים אלילים פטישיסטיים. כאשר ראו הם את ממלכתם מתפוררת סביבם ועמם מסתאב, יכלו הם להצהיר בגאון: "למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלהים". כמה צחוק וגיחוך יכלו הדברים האלו להעלות על שפתי העמים ששלטו אז בעולם, מה יאמרו על כך הבבלים, האשורים, המצרים, וכל הממלכות הכבירות שהיו שקועות באלילות? מה יכלו לחשוב על דברים אלו במלכות רומא המונומנטלית או במלכות יוון המהוללת? והנה בימינו, אלפי שנים לאחריהם, אנו רואים את כל עמי העולם מאמינים באל האחד, ודברי הנביאים, אשר הושלכו לאש לעיניהם על ידי מלכים יהירים, נחשבים כיום כספר הספרים האחד והיחיד, מורה דרך האנושות! האמנם ניתן לחשוב שהשינוי הזה קרה במקרה, שאין חוט מקשר בין הנבואה הזו להתקיימותה?

גם מערכת המצוות של התורה, אינה רק שורה של מעשים. מעשים לבדם הם הלא חסרי ערך, יחודן של המצוות הוא בתפיסת העולם שהן משרישות. ההשפעה והתוצאות של המצוות תלויות מאד בדור המקבל ומיישם את התורה, בתנאיו המדיניים והרוחניים, ובאפשרויות שלו לצמיחה והתפתחות רוחנית. גם אם את המעשים והמצוות קיימו מאז נתינת התורה, השפעתן של המצוות הלכה והתעצמה, הלכה ושינתה את העם היהודי, וגלי השפעתן הכו גם בקצוות העולם והמין האנושי.

על השיטה של התורה ייחדנו את הדיבור בארוכה בחיבור תורה שבעל פה, ובחיבור יהדות וחיים מודרניים. כאן נתמקד בצד ההיסטורי של השפעת מצוות התורה, ובתכנון של צד זה בתורה.

העיון בתכנית התורה מתבסס על מספר אספקטים:

התורה כתכנית העולם ב: התכנית והסדר של חלקי התורה

התורה כתכנית העולם ג: התהליכים ההיסטוריים בחלקי התורה

התורה כתכנית העולם ד: התכנית בהיסטוריה

הערות:

[1]מעניין כי בניגוד להוגי הקומוניזם שסברו כי תוך מספר שנים "לא יהיו עניים ברוסיה החדשה", או להוגי "ממלכת גן העדן" הנוצרית, אומרת התורה: "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך", (דברים טו יא). אין כאן נאיביות של ממלכה מושלמת, אלא הכרה בחובה להתמודד מול הרוע והסבל, תוך עבודה תמידית, ולא מתוך חזונות אוטופיים לתיקון, הרצופים בדרך כלל כוונות טובות, אך באים במקום המעשים הטובים האמיתיים.

[2]יש לציין שהנצרות מוסיפה לענין גם צד מיסטי, ותולה את התיקון גם בהידבקות למושיע וכדו', אבל בכל אופן היא מכחישה את הצורך במסגרת של מצוות בכדי להגיע לטוב.

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
  Subscribe  
Notify of