נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

ה גבולות ההתנחלות

הפרטים המתוארים בנביאים, ניכרים גם בחפירות הארכיאולוגיות.

 

ה גבולות ההתנחלות

בספרי יהושע ושופטים משורטטות מפות, המורכבות מפסיפס של מאות פרטים של משפחות ישראליות ושמות כפרים ועיירות הקשורים בטופוגרפיה של הארץ. מכל צד שאנו מנסים  לבדוק את הרשימות האלו, אנו מקבלים אישורים.

יהושע  (יג יז) מונה את קריתיים יהץ בעל מעון ועטרות בנחלת ראובן, על כך מעידה מצבת מישע המפורסמת (המצבה נמצאת בלובר, פריס).

יהושע (טו ב) מתאר את גבולות נחלת יהודה. "מותר להניח שרשימת הגבולות של נחלת יהודה נסתמכה על תעודות או לפחות מסורות עתיקות ביותר, השייכות לראשית ימי התנחלותם של בני ישראל בארץ ובכל אופן לימים שקדמו לחדירת הפלשתים לעמק החוף", (שמואל ייבין, אנצ"מ ערך יהודה עמ' 502).

יהושע (יז ב) מזכיר את משפחת אביעזר ממנשה, שם זה נמצא בחרסי שומרון. ראה כאן לגבי שמות נוספים ממנשה שנמצאו באיזור.

יהושע (יט כז) מתאר את גבולות נפתלי שבצפון, באיזור כבול מצומצמים הגבולות מגבולות כנען המתוארים בתורה, כפי שידוע לנו מצות הארכיאולוגיה היתה באיזור שליטה חיתית, ולכן לא יכלו בני נפתלי להשלים את הכיבוש (שמואל ייבין, אנצ"מ ערך נפתלי, עמ' 908).

יהושע (יז טו) מתאר את בני יוסף העולים להר ומבראים את היער בכדי למצוא מקום ישוב, מקבל אישור מהממצאים הארכיאולוגיים המלמדים שבאותו זמן שטחים ניכרים שהיו מקודם מיוערים ומיושבים ישוב דליל הפכו לשטחי ישוב ישראלי צפוף למדי בתקופת הכבוש וההתנחלות (ב. מזר מחניים לא' עמ' 21).

יהושע (כא יב) מזכיר את קרית ארבע וחצריה באיזור יהודה, מענין כי נתגלה ישוב המכונה גם הוא חצר דוקא בשטח יהודה (בית מקרא נובמבר 1965 גליון א').

שופטים (א טו) מונה את הערים שלא נכבשו. ואכן רשימת הערים שלא נכבשו זוכה לתימוכין במחקר הארכיאולוגי, ברבות מן הערים הנזכרות.. אנו עדים לרצף בקיום התרבות הכנענית עד לשלהי המאה ה11". (ע, מזר, הזיקה בין הארכיאולוגיה לחקר ההיסטוריה, הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא י-ם 2001 עמ' 107).

נגב הירחמאלי מוזכר בשמואל (א כז י), בכתובת ההירוגליפית של שישק מלך מצרים בכרנך מוזכרת ערד של בית ירוחם, והשמות הנזכרים זוהו ברשימת היוחסין שבדברי הימים א' ב' כה'. בכתובת: "פלתם, ירחם, אנן", בדברי הימים: "פלת, ירחמאל, אונם". (עולם התנ"ך לדברי הימים).

במשך כל הזמן נערכות חפירות, ומתגלים עוד ועוד ישובים הקשורים בהתנחלות. לאחרונה הארכיאולוג יוסי סטפנסקי מצא בראש פינה ישוב ישראלי מתקופת יהושע בן נון (סטפנסקי י'  2003. הכנס החמישי: מחקרים חדשים של הגליל וסביבותיו - תקצירי הרצאות, המכללה האקדמית תל-חי).

סיפור ההתנחלות הוא סיפור היסטורי לכל דבר, ומספק לנו אחיזה איתנה במציאות של ראשית  ישראל בארצו בדיוק כמתואר במקרא.

להלן סיכום הנתונים העיקריים שהובאו בחמשת המאמרים האחרונים:

תיעוד הכיבוש במאות היד'-יג'תיעוד ישראל בארץ במאה היג'הצד הדתי והפולחנימלחמות הכיבושמאפיינים של ישובים ישראליים במאה יג' והלאהערי הכנעניםההתנחלות וגבולותיה
1) הארץ עוברת לחבירו.

2) שכם משתפת פעולה.

3) פרעה משותק.

4) ירושלים במרכז הפעילות המדינית.

5) חצור ראש הממלכות.

6) רשימת הערים העיקריות מקבילה.

7) אזכור אפשרי של יהושע.

1) מרנפתח נלחם בישראל.

2) משפחות אשר.

3) משפחות יהודה.

4) עובדי יהו"ה.

5) כתובת פיניקת על יהושע.

6) זיהוי אפשרי של קבר יהושע.

1) תקופת פעילות יחידה בהר עיבל.

2) שרידי בהמות קרבן בלבד, זכרים צעירים.

3) שרידי מנחות וקטורת והיעדר בורות וכלי עבודה.

4) מבנה בעל מאפייני פולחן רבים ותואם להלכות המזבח הרבות.

5) טכניקות בניה ישראליות. וקשר קרמי לערבות מואב.

6) שרידי מקדש כם והאבן הגדולה.

7) מרכזיות שילה בראשית הישוב.

1) חורבן חצור והשחתת אלילות

2) שרידים ממלחמת סיסרא.

3) כיבוש בית אל.

4) מנהרה לערים החתיות.

5) החרם על יריחו.

6) אבנים גדולות בבית חורון.

7) הברית עם הגבעונים.

8) שיטות הריגול של יהושע.

9) נדידת שבט דן צפונה במאה היב'.

1) היעדר חזירים

2) תרבות בניה נחותה

3) מרחק ממקורות  מים

4) ירידה בצורות מיתולוגיות

5) ריבוי ישובים חדשים

6) שרידים של חברה נודדת.

7) מבנה מדיני שונה

8) מבנה צבאי שונה

1) עיר גדולה גבעון.

2) שרוחן.

3) דותן.

4) מלך ירמות.

5) מלכי האמורי.

6) דגון בנחלת אשר.

7) בית דגון ועשתורת באשדוד.

8) גבול פלשתים בירקון.

9) גבול האמורי.

10) כושן מלך ארם.

11) האלילות הכנענית.

12) הקיני.

1) ערי ראובן.

2) ערי יהודה.

3) ערי נפתלי.

4) בירוא ההר ע"י יוסף.

5) קרית ארבע וחצריה.

6) רשימת הערים שלא נכבשו.

7) איזור הירחמאלי.

 

 

 

 

 

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *