ה דוגמת השואה – המחשה של היסטוריה

ה דוגמת השואה – המחשה של היסטוריה

דוגמת השואה

מקובל להביא את הדוגמא של השואה כאירוע שאיננו רוצים שיוכחש. איך אנחנו מתמודדים עם מכחישי השואה?
מה היא טענתינו נגד מכחישי השואה? רגילים להשתמש בסרטים, שרידים של מחנות השמדה, מסמכים, עדויות רבות, וכו'. כמובן שכל אלו נכונים. אך לא מדובר בעובדות, סרטים יכולים להיות מפוברקים, כך גם שרידים ועדויות. אנו סומכים על כושר השיפוט של מליוני בני אדם בעולם שעסקו בעדויות ובעדויות המוחשיות, ויודעים שהן אמיתיות.
ומה יהיה בעוד אלף שנה? בהנחה ולא תשרוד שום עדות מוחשית, או אפילו אם תשרוד, בהנחה ויטילו ספק בפרשנות שבני הדור העניקו לה? תאי גזים או מקלחות?
הערובה היחידה לאי ההכחשה של אירוע היסטורי, היא צורת התיעוד שלו בזמן המאורעות. מכיון שהשואה היה אירוע שנגע למליוני בני אדם, ובזמן המאורעות או בדור הסמוך להם התקבלו העדויות כאמיתיות. זה מה שהופך את השואה לאירוע היסטורי, ולמכחישה למי שעלול לספוג עונשי מאסר במדינות שונות, שכן ההיסטוריה נתפסת כעובדה.
כפי שראינו במאמרים הקודמים, זו 'פירמידת ההשלכות', אם השואה היה אירוע שלא היו לו השלכות על חיי רבים, ניתן היה לשקר בזמן המאורעות. מכיון שהשואה יצרה פירמידת השלכות עצומה בכל אירופה, ברור שבזמן המאורעות ידעו את האמת, ולא ניתן היה לשקר.
ולכן גם ביחס לשואה, בעוד אלף שנים, אף אם לא ישתיירו עדויות אישיות תשתייר גרסת ספרי ההיסטוריה באופן כללי. לא יהיה כאן שום חסרון בתיעוד ההיסטורי. הקריטריון של אירוע בעל פירמידת השלכות שתועד בזמן המאורעות הוא הקובע.
אירוע כה מרכזי, שבזמן המאורעות היה ידוע כאמת, גם אם ניתן להתווכח על פרטים שלו או על פרשנויות שלו, לא ניתן להתווכח על עצם התרחשותו.

השואה בעוד אלף שנה:
סיפור המעשה בספרי ההיסטוריה
מאומת מכיון שנתפס כהיסטוריה בזמן המאורעות
זמן שבו היו מליוני עדויות ושרידים מוחשיים