1

ושוב מלעיטים אותנו ב'מחקרים'

בעידן הנאורות של ימינו, אין סיבה שאדם לא יפתח חדשות ויתעדכן בחדושי המחקר, לכולנו יש מן הסתם השכלה בסיסית שתאפשר לנו להבין את ההישגים המופלאים של המח האנושי. סוף סוף הרי גם מחסנאי של חלקי חילוף לצינורות במועצה איזורית נקבים ג' נדרש להציג תואר שני במחסנאות כדי להתקבל לעבודה, ואף הפסיכומטרי שלו משפיע על שקלול השכר.

בוקר חדש זרח עלינו, ועם כוס הקפה של היום התבשרנו: "זו החוליה החסרה, התגלה אב קדמון".

ובכן, כבר בויקיפדיה נכתב:

בספרות המדעית פסק לחלוטין השימוש במונח "החוליה החסרה" בעשרות השנים האחרונות. סיבה אחת לכך היא ריבוי מיני ההומינידים המאובנים שהתגלו. ממנו נובע שלא מין אחד אלא מספר מינים (על פי מרבית הסיווגים וההשערות לפחות חמישה וקרוב לוודאי יותר) מהווים מאובני מעבר בין האדם המודרני לבין האב הקדמון המשותף לאדם ולשימפנזה, וממילא לא קיים מין יחידי שניתן לכנותו "החוליה החסרה" בה"א הידיעה. סיבה נוספת היא המבנה המסועף ("דמוי שיח" ולא "דמוי סולם") של האבולוציה האנושית, כך שכמעט בלתי אפשרי לקבוע בוודאות איזה מאובן נמצא בדיוק על השושלת המפותלת המובילה לאדם המודרני ואיזה מאובן נמצא על הסתעפות צדדית מעט. למרות זאת, בתקשורת ובציבור עדיין רווח שימוש מוטעה במונח "החוליה החסרה", בעיקר ב"סקופים" עיתונאים המדווחים באופן שגוי על גילוי של מאובנים חדשים של הומינידים. בעיני הקהילה המדעית בתחום, מי שעושה שימוש במונח לרוב מתייג את עצמו כחובבן במקרה הטוב וכשרלטן במקרה הגרוע.

לפנינו אם כן שילוב מפתיע של המקרה הטוב והגרוע יחדיו…

כל מילה בכתבה הזו היא קשקוש  מקושקש, שטיפת מח שיוצרת במוחם של אנשים תמימים מיתוסים שקשה מאד לעקרם.

"סוף לעשור  של מחלוקת מדעית", על סמך מה קובע הכתב שהגיע הסוף למחלוקת? האם משום ש'מישהו כתב משהו'?

"המאובן שמצא הילד, ואחרים שאותרו בהמשך, מהווים לכאורה את "החוליה החסרה" בעץ המשפחה האנושי".

שוב קשקוש, אין שום חוליה חסרה ספציפית, גם אין שום עץ משפחה, ישנו רק סלט של ממצאים שאין שום דרך ליצור מהם הסתעפות של עץ או לראות בהם איזו סכימה התפתחותית, ראה בפירוט: האבולוציה של האדם.

אין חוליה חסרה, לא צריך חוליה חסרה, וגם: "נמצאה" (בפעם המאה) החוליה החסרה, ריטואל של הכרזות ריקות מתוכן שמלוות את חיינו. כאותו שיכור שאמר: לא שתיתי, זה היה מזמן, הביאו כוס ונשתה.

"כעת המדענים קבעו שיש קשר קרוב ביניהם לבין מין האדם ובכך הוכיחו כי בני האדם הראשונים עדיין התנדנדו על עצים לפני שני מיליון שנה".

ובכן המדענים קבעו שיש קשר קרוב ובכך הוכיחו כי בני האדם הראשונים התנדנדו על עצים…

איך בדיוק 'קבעו' דבר זה ובהמשך גם 'הוכיחו'?

ובכן, זה מאד פשוט, "המחקר החדש שם סוף להשערות הללו, ובו צוינו "שורת מאפיינים" שהשלדים חולקים עם מאובנים של המין אדם", יש שורה של מאפיינים דומים, האם זה מוכיח משהו בקשר לתפקידם כאב קדמון של האדם המודרני? שום דבר, מתוך ההנחה שמדובר במין שקדם לאדם בשרשרת ההתפתחות, זיהוי של מאפיינים דומים, משאיר אותנו בתוך ההנחה. אין כאן שום בדל הוכחה לכך ש'התנדנדנו על עצים' ואין בכלל הוכחה שלאוסטרלפיתקוס היתה תכונה אנושית אחת, עוד קוף שיכל ללכת גם באופן זקוף.

זה לא מפריע לכתב החרוץ לנסח את הדברים כך:

"על פי המחקר החדש, בני האדם באותה תקופה "העבירו זמן ממושך בטיפוס על עצים, כנראה כדי לחפש מזון ולהתגונן מפני טורפים".

מכיון שאחד מהאבות הקדמונים של האדם בשלבים קדומים היה לכל הדעות יונק מכרסם, אפשר לכתוב גם: "על פי המחקר החדש בני האדם באותה תקופה היו בגובה משוער של 35 ס"מ התגוררו במחילות אותם חפרו בשיניהם, והיו ניזונים בין השאר מקופרופוגיה – אכילת צואה".

כלומר, גם אם נניח שהיצור הזה היה אב קדמון של האדם, זה לא אומר שהוא אדם, וש"אנחנו התנדנדנו על עצים". נניח שהאדם לא נברא מעפר, אלא התפתח מאבות קדמונים, גם כך כשאנו אוחזים באבות הקדמונים, הם לא בהכרח אדם. עד כמה שיש הגדרה לאדם וליכולות הנפשיות והרוחניות שלו, הן הגיעו בזמן מסויים, ולא היו בהכרח אצל כל קוף שנקשר לשושלת האבולוציונית של האדם.

ומה נחשב כהוכחות במקרים שצריכים כאלו?

"הידיים מראות יכולות לפיתה, מה שמרמז כי גם הוא כבר החל להשתמש בכלים, גם אם פרימיטיביים מאוד".

וואו, את כל זה קראתם בכף היד?

נניח שהידים מראות יכולות לפיתה, האם זה מרמז שהוא השתמש בכלים? האם לקופיפי למור אין יכולות לפיתה? ונניח שיש לו יכולת לפיתה יותר מורכבת, האם זה מרמז שהוא השתמש בכלים? ואם כבר השתמש, אולי השתמש בכלים מורכבים ולא פרימיטיביים? (האמת היא שיש איזה מחקר שמנסה לקשור בין כלים ספציפיים שנמצאו לבין שרידי אוסטרלופיתקוס, אבל הכתבה כאן פשוט משטה באינטלגנציה של ילד בן 4).

"התגלית החשובה ביותר היא שאוסטרלופיתקוס סדיבה הוא מין ששונה מאוסטרלופיתקוס אפריקנוס ומקרובים מוקדמים אחרים של האדם, כמו הומו הביליס. עם זאת, למין החדש שהתגלה יש מאפיינים משותפים עם שתי הקבוצות, מה שאומר שלשלושתם "מערכת יחסים אבולוציונית קרובה".

ובכן, זה לא אומר כלום, מאפיינים משותפים עם שתי קבוצות אינם אומרים שום דבר על מערכת יחסים אבולוציונית קרובה. אם לא שמניחים מראש את ההתפתחות הזו. זו רק אפשרות שתיתכן, אבל בפועל אין דרך לדעת או להוכיח מתוך  מאפיינים דומים שום עץ אבולוציוני, כי כזה עדיין אין. ואילו מאפיינים דומים יש גם בין מינים רחוקים.

"בהתחלה סברו החוקרים ששני השלדים שייכים למינים שונים עקב שונות בחוליות המותניים. אבל במחקר החדש, שפורסם ב-CNN, התברר כי ההבדלים נובעים מכך שהם אינם באותו גיל – אחד מהם שייך לנער שחוליות המותניים אצלו טרם התפתחו סופית"

שוב, העובדה שאולי מדובר בנער לא מוכיחה שהם אותו מין, זה רק יכול להיות שאולי מדובר בנער ולכן ההבדל מוסבר בכך, זה גם יכול להיות אחרת.

כתבה שכולה אינה אלא קשקוש חסר תוכן.

מסתבר שכשהנושא מתאים לאיזו אג'נדה, אין סטנדרטים, אין ביקורת, יש רק כותרת. אופיום להמונים.

מה שמביא אותי לכתבתו של 'עמוד רע', על המחקר המדופלם של פרופ' דפנה יואל, כך:

פרופ' דפנה יואל היא חברה בסגל הבכיר של ביה"ס למדעי המוח באונ' תל אביב ויו"ר ועדת הדוקטורט של ביה"ס למדעי הפסיכולוגיה. התחום בו יואל ידועה ביותר הוא שלילת קיומם של מוח גברי ונשי נבדלים. במילים שלה "אין טעם לדבר על מוח גברי ונשי", "אין מוח אמתי גברי ומוח אמתי נשי" [1], המאמרים של יואל זוכים להרבה תהודה, הכותרות במאמרים שמתארים את המחקרים של יואל – "סריקות מוח מראות שאין דבר כזה מוח גברי או נשי", "האם אפשר להפסיק לדבר על מוח גברי ונשי?" [2]. איך הגיעה יואל למסקנות האלו?

ניקח לדוגמא את המאמר של יואל מ2011 – “male of female ? Brain are intersex”
במאמר טוענת יואל כי "המוח האנושי מורכב מפסיפס הטרוגני המשתנה תמיד של מאפייני מוח ‘זכריים’ ו’נקביים’.. הרעיון של הבדלי מגדרי במוח המובילים להבדלי התנהגות וקוגניציה אותגרה ע"י מספר חוקרים" שהראו את "האפשרות שהבדלים מגדריים יכולים להיות התוצאה של ניסיון החיים" .. "המוזאיקה ההטרוגנית של מאפיינים זכריים ונקביים לא מסתדרת עם מוח זכרי ומוח נקבי". [3]

הראיה העיקרית שמביאה יואל במאמר זה לאינטר-סקסואליות של המוח הוא מחקר של פרופ' טרייסי שורס מ2010 מאונ' ראטגרס מניו ג'רסי [4], כך כותבת יואל : "מידע עדכני על השפעות הסביבה על מבנה המוח, מראה שההטרוגניות מסוג 'זכר/נקבה' . .. הוא הכלל ולא היוצא מהכלל.. במיוחד השפעות בשלב הטרום לידה והפוסט-לידה, הראו שבקרב חולדות ניתן היה לבטל, להפוך, ליצור או להגזים בהבדלים המגדריים במוח.:. חשיפה של חולדות בוגרות ללחץ חמור (acute) הפכה את הבדלי הצפיפות של הדנדריטים (שלוחה של נוירונים) של הנוירונים הפירמידאליים (תאי עצב אופייניים לקורטקס ובהיפוקמפוס) באזור CA1 בהיפוקמפוס (אזור במוח הקשור ליכולות כגון זיכרון לטווח קצר, לימוד, ניווט ועוד) וגרמה להיווצרות של הבדלי צפיפות בדנדריטים בCA1 בהיפוקמפוס.

האם הדוגמא הזו מוכיחה את הטענה של יואל? למדנו שבאזור מסוים במוח יש הבדל מגדרי בצפיפות הדנדריטים. הערך בקרב נקבות גבוהה יותר במצב נורמלי, אך במצב לחץ חריף הצפיפות הנקבית יורדת ואצל הזכרים הצפיפות גבוהה עולה עד "להיפוך" היחס. כלומר – המוח הזכרי והנקבי היה שונה והמשיך להיות שונה גם במצב לחץ חריף, אפשר להתייחס לכך כ"אינטר-סקס"??. המסקנה לדעתי היא שמדובר בשתי מכונות מצבים שונות.

בניגוד ליואל, פרופ' שורס הבינה משהו אחר לגמרי מהמחקר שלה עצמה, במאמר שלה היא כותבת ש"הממצאים רומזים לכך שלחץ משפיע בצורה שונה על למידה בקרב זכרים ונקבות" (שכן ידוע שההיפוקמפוס קשור לתהליכי הלמידה). שורס אף מסיקה שמכיוון שלא היו גורמים סביבתיים שניתן להתייחס אליהם יש לייחס את ההבדלים האלו לגורמים ביולוגים "..
במאמר מ2016 שורס כותבת : "מעתה מחקרים מדעיים ממומנים ע"י ארה"ב חייבים לכלול גם זכרים וגם נקבות כסובייקטים למחקר, זהו שינוי שבא בברכה עבור אלו מאתנו שמדווחים על הבדלים מגדריים זה מספר עשורים" [5].

גם בהרצאת הTED שלה יואל בוחרת להתמקד באותו ממצא של שורס, למרות שהוא לא תומך בטענות שלה, היא פותחת איתו את ההרצאה וממשיכה לדבר עליו באריכות במהלכה, "האם ידעם שחשיפה ל15 דקות של לחץ היא מספיקה כדי לשנות את המין של אזורים מסוימים במוח (!) ".. "הגילוי הזה שינה את הדרך שבה אני חושבת על מין ועל המוח" [6].

▐━━━━━━▌

כזכור יואל מנסה להראות שהתפיסה ש"הבדלי מגדר במוח המובילים להבדלי התנהגות וקוגניציה אותגרה ע"י מספר כותבים", לאחר הדוגמא של שורס יואל חוזרת על העיקרון שבמוח ישנו "היפוך, ביטול, יצירה והגזמה של ההבדלים המגדריים מושפעת מהסביבה" ומפנה למגוון של מאמרים מבלי לפרט את הממצאים, אבל המאמרים שיואל מפנה אליהם רק מספקים עוד ראיות לכך שיש הבדלים, למשל :

˚ סוארז 2009 – חסך אמהי מוקדם גורם להבדלים תלויי מגדר בהיפוקמפוס ברצפטור של קנבנואידים אצל חולדות. למשל, "דימורפיזם מגדרי נצפה ב"CA3 (אזור בהיפוקמפוס) "כאשר נקבות עם חסך אימהי הציגו שיעור גידול גבוה יותר של תגובתיות חיסונית בקולטני CB(1) ביחס לזכרים" . CB הוא קולטן שנמצא קשור לכאב וגם לסקרנות, למשל ירידה בכמות הרצפטורים מורידה את הרצון לחקור ולקיים אינטראקציה חברית) [7]

˚ מיטוסשימה 2003 – הבדלי מגדר במצבי לחץ הגורמים להפקת אצטילכולין (ניורוטרנסמיטר הקשור בין היתר על שליטה בערנות/שינה,זיכרון ולמידה). מאמר שמראה שמגדר משפיע משמעותית על היקף שחרור אצטילכולין בהיפוקמפוס בשעת לחץ, בקרב זכרים הגידול בכמות האצטילכולין היה משמעותית רב יותר. [8]

ידוע לנו שהמוח האנושי הוא פלסטי בחלקו ומגיב לסביבה, לכן מתבקש שגם הבדלים עצמם בין המוח הגברי והנשי יהיו בלתי קבועים ומושפעים מהסביבה, אבל כיצד 'דינמיות של הבדלים' הופכת ל'אינטרסקס'? אנשים מבינים מתיאורי הפלסטיות של יואל משהו שהיא מעולם לא הוכיחה – שההבדלים המגדריים עצמם הם תוצר של הסביבה, יואל לא אמרה את זה מעולם מפורשות, היא אומרת דברים עמומים כגון : "הבדלי מין בכיוון שינוי בפסיפס המוחי הם תוצאה של אירועים סביבתיים" במאמר שלה ואז בהרצאות שלה מסכמת "אין טעם לדבר על מוח וגברי ונשי", או בראיון : "למה אנחנו מחפשים להצדיק את ההבדלים? שאלות דומות לגבי גזע לא יהיו לגיטימיות". [9]

אגב – ידידה שלומדת עבודה סוציאלית באונ' תל אביב סיפרה שהסבירו בכיתה כיצד "המחקר של דפנה יואל מוכיח שאין הבדלים בין מוח נשי וגברי". חברה שלמדה פסיכולוגיה ומדעי המוח באונ' אריאל סיפרה כי לאחר שהציגו מחקר מסוים בכיתה, היא העירה למרצה (מתחום הקוגניציה) שהמחקר כלל רק גברים ולא נכון בהכרח להסיק ממנו לנשים, המרצה ענה שאין הבדלים בין המוח הגברי והנשי, לכן היא שאלה עוד שני מרצים בחוג ומסתבר ש2 מתוך 3 מרצים מסבירים לתלמידים שאין הבדלים בין מוח גברי לנשי.

▐━━━━━━▌

מה אנשים מבינים מהמחקר של יואל ומה היא בדיוק אומרת?
הדיון בנושא של מוח ומגדר נסוב סביב שאלה (די פוליטית) של 'מהי תרומת המרכיב הביולוגי להבדלים הסטטיסטיים הנצפים בין התנהגות גברית ונשית'. במחקרים אחרים יואל מתמקדת בשונות הגבוהה והחפיפה בין שני המינים, איש הקש שיואל בונה הוא שישנה טענה שגברים ונשים שונים "באופן מהותי" או שבמוח הגברי יש מעט תכונות נשיות ולהיפך, יואל מפריכה את איש הקש הזה וקופצת למסקנה ש"אין טעם לדבר על מוח גברי ונשי". למה אין טעם? כי זה מורכב מדי או כי זה בעייתי פוליטית? היא נזהרת ואף פעם לא אומרת "אין הבדל", אלא "אין טעם לדבר", ובכל הקשור ל"ממוצעים" , מהנתונים שלה עצמם עולים הבדלים. ובשום שלב היא לא מוכיחה שההבדלים הסטטיסטיים בחברה אינם ביולוגיים.
הגיוני שאין מוח שהוא אבסולוטית גברי או נשי – הרי יש למוח מספר עצום של תכונות. הגיוני שישנה חפיפה גבוהה – אנחנו יותר דומים מאשר שונים. נניח שלא ניתן לשער את המין של אדם מהמוח שלו (למעשה כבר היום אפשר לשער בדיוק של 93% [10]), כפי שגם לא ניתן להסיק את המין של אדם מהגובה שלו, ועדין אנו יודעים שבממוצע גברים גבוהים יותר.

כך יואל כותבת במאמר האינטרסקס ב2011 – "יש רק מספר קטן של מאפייני מוח שעבורם המונח sexual dimorphic (שתי צורות) מתאים" . כלומר אין כמעט אזורים בהם "ישנה חפיפה מינימלית או שום חפיפה בין המאפיינים של זכר ונקבה". נו גם באופן כללי בגוף האדם זכרים ונקבות מאוד "חופפים", אבל מה ההגדרה של יואל ל"חפיפה לא מינימלית" של מאפיינים? הרי ברור שגם הבדלים שוליים במבנה יכולים לגרום להבדלים משמעותיים בפונקציונליות, אפשר להבין מהדוגמא שהיא מביאה לאיבר מוח דימורפי : "גודלו של הגרעין הדימורפי של האזור הפרה-אופטי במוחו של חולדה ממין זכר גדול פי 3-8 מאשר אצל נקבה Swaab 1995)” אם לפי יואל הקריטריון הוא יחס של פי 3 אז ברור שבהמשך בקושי נמצא הבדלים.

זו גם הביקורת שקיבלה יואל על המאמר האחרון שלה בו היא טוענת כי אין קונסיסטנטיות בין מאפיינים זכריים-מוחות זכריים ולהפך. בביקורת של Giudice מאונ' ניו מקסיקו נכתב כי "ההגדרה של יואל לקונסיסטנטיות פנימית היא כה קיצונית שבתנאים ריאליסטים היא לא יכולה שלא לייצר תוצאות קונסיסטנטיות עם ההיפותזה… יישמנו את שיטותיה והקריטריונים של יואל על תווי פניהם של 3 מינים שונים של קופים וראינו שגם להם אין תווי פנים קונסיסטנטיים עם עצמם, רק בין 1% ל 5% מהקופים שבדקנו היו 'טיפוסיים' לזן שלהם." [11]

הרפרנסים כולם, כולל למאמרים של יואל ושל שורס, בקומנט הראשון, אתם מאוד מוזמנים לקרוא בעצמכם ולהתרשם עצמאית אם המסקנות של יואל הגיוניות.

ובכן, שוב למדנו, כשהנושא תואם לאג'נדה, אין שום משמעות לכתוב מתחת לכותרת, זה פשוט יקודם…