הנה אתה מנסה את כחך בטיעון
לדבריך הפרושים ניסו 'לגייר' יהודים = מיסיון
טעות, לימוד יהדות ליהודים אינו מיסיון
מיסיון הוא ניסיון לגייר גויים, בני דת אחרת, להכניסם תחת כנפי הדת 'שלנו'
לפי ההלכה אין לחזר אחרי גרים, ויש להקשות עליהם, יש המון עדויות לכך שתמיד הקשו על גרים
אתה טוען שיש בידיך עדות כתובה עתיקה, לפחות אחת, שהפרושים התאמצו לגייר גם גויים
תוכל להפנות אליה?

תודה על הבאת המקור
מיד אתייחס אליו
(למרות שאני מצפה ממך להתייחס לסילופים שנחשפו במאמר זה, בכל אופן ברגע שהעלית טיעון, אני מתייחס, גם אם הוא הסחה)
אך אני חייב לציין קודם, במסגרת פינת הלשון הקבועה שלנו
שהמקור הזה אינו עונה לבקשתי
הברית החדשה היא אכן מקור ספרותי
אבל היא לא עדות, לפחות לא במקרה הזה
ההגדרה של עדות היא דבר שאדם ראה, ומעיד עליו
במקורות ספרותיים כתובים הרבה דברים
נניח שאני אכתוב ספר שייהפך לרב מכר, ואכתוב בו 'בשנת 1930 כל המיסיונרים היו שמנים'
האם בעוד אלף שנה יוכל מישהו לטעון שיש כאן 'עדות כתובה' שכל המיסיונרים ב1930 היו שמנים?
לא, משום שאני לא טוען 'אני חייתי בשנת 1930, פגשתי את כל המיסיונרים וראיתי שכולם שמנים'
אם הייתי טוען כך, היתה זו עדות, ואז היה אפשר לדון האם זו עדות שקר, או עדות אמת, אבל עדות, משהו שאדם כותב 'אני ראיתי'
האם מחבר הבשורה על פי מתי טוען שהוא שמע את הדברים מפיו של ישו?
לא
איך אני יודע?
ראשית, בשום מקום בבשורה על פי מתי אין רמז לכך שמתי כתב אותה
מתי מוזכר בבשורה על פי מתי, כאחד התלמידים, בגוף שלישי, בלי שום אזכור שהוא המחבר (כך לפחות מחיפוש שלי, תקן אותי אם אני טועה)
נכון שזו לא הוכחה נגדית, ייתכן שמתי בחר לכתוב כך, ולהעלים את עצמו
אבל היעדר הוכחה נגדית, לא מוכיח כמובן ההיפך
הבשורה על פי מתי, מתיימרת להעביר או לספר לנו את תיאור הדברים על פי מתי
אבל האם מתי כתב אותה?
התשובה היא לא
ואספק שתי הוכחות מוחצות:
1) לוקאס, כותב:
אַחֲרֵי אֲשֶׁר רַבִּים הוֹאִילוּ לְחַבֵּר סִפּוּר הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר נֶאֶמְנוּ בִשְׁלֵמוּת בְּתוֹכֵנוּ׃
2 כַּאֲשֶׁר מְסָרוּם לָנוּ הָרֹאִים אֹתָם בְּעֵינֵיהֶם מִתְּחִלָּה וַאֲשֶׁר הָיוּ מְשָׁרֲתֵי הַדָּבָר
כלומר, לוקאס אומר במפורש, שהיו לפניו בשורות, הוא לא הראשון שכותב, היו רבים שכתבו, אולי עוד בשורות שלא הגיעו לידינו, הוא גם מוסיף שהבשורות האלו 'נאמנו בשלמות', קיבלנו אותן כאמינות
אבל מי כתב אותן?
'כאשר מסרום לנו הרואים אותם בעיניהם מתחילה'
כלומר, לא כתבו את הבשורות עדי ראיה
אלא רק התיימרו להיות נאמנים למה שמסרו עדי ראיה
האם לא היו עדי ראיה בזמן כתיבת הבשורות? או שסתם כך עדי הראיה לא היו שותפים לכתיבה? זאת לא נדע
אבל דבר אחד נדע, במידה ונאמנים עלינו דברי לוקאס: כל הבשורות שנכתבו עד לו, אינן בשורות של עדי ראיה
אלא נכתבו על פי מה שנמסר בשם עדי ראיה.
אם כן אין כאן עדות, אלא סיפור מאוחר, המתיימר להימסר בשם עדי ראיה, שמיד ננסה לבדוק את אמינותו.
2) מתי, בפרק שאתה מצטט כותב כך:
אָז יְדַבֵּר יֵשׁוּעַ אֶל־הֲמוֹן הָעָם וְאֶל־תַּלְמִידָיו לֵאמֹר׃ 2 הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים יֹשְׁבִים עַל־כִּסֵּא משֶׁה׃ 3 לָכֵן כֹּל אֲשֶׁר־יֹאמְרוּ לָכֶם שִׁמְרוּ וַעֲשׂוֹּ רַק הִשָׁמְרוּ מֵעֲשׂוֹת כְמַעֲשֵׂיהֶם כִּי אֹמְרִים הֵם וְאֵינָם עֹשִׂים׃ 4 כִּי אֹסְרִים מַשְׂאֹת כְּבֵדִים וְעֹמְסִים עַל־שְׁכֶם הָאֲנָשִׁים וְהֵם אֵינָם רוֹצִים לְהֲנִיעָם אַף בְּאֶצְבָּעָם׃ 5 וְעֹשִׂים אֶת־כָּל־מַעֲשֵׂיהֶם לְהֵרָאוֹת בָּהֶם לִבְנֵי אָדָם כִּי מַרְחִיבִים אֶת־תְּפִלֵּיהֶם וּמַאֲרִיכִים אֶת־צִיצִיּוֹתֵיהֶם׃ 6 וְאֹהֲבִים לְהָסֵב רִאשֹׁנִים בַּסְּעוּדוֹת וְלָשֶׁבֶת רִאשֹׁנִים בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת׃ 7 וְשֶׁיִּשְׁאֲלוּ בִשְׁלוֹמָם בַּשְׁוָקִים וְשֶׁיִּקְרְאוּ לָהֶם בְּנֵי הָאָדָם רַבִּי רַבִּי׃ 8 וְאַתֶּם אַל־יִקָּרֵא לָכֶם רַבִּי כִּי אֶחָד הוּא מוֹרֵיכֶם הַמָּשִׁיחַ וְאַתֶּם אַחִים כֻּלְּכֶם׃ 9 וְאַל־תִּקְרְאוּ אָב לְאִישׁ מִכֶּם בָּאָרֶץ כִּי אֶחָד הוּא אֲבִיכֶם אֲשֶׁר בַּשָׁמָיִם׃ 10 גַּם אַל־יִקָּרֵא לָכֶם מוֹרֶה כִּי מוֹרֶה אֶחָד לָכֶם הַמָּשִׁיחַ׃ 11 וְהַגָּדוֹל בָּכֶם יְהִי לָכֶם לִמְשָׁרֵת׃ 12 כָּל־הַמְרוֹמֵם אֶת־עַצְמוֹ יִשָׁפֵל וְהַמַּשְׁפִּיל אֶת־עַצְמוֹ יְרוֹמָם׃ 13 אֲבָל אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי סֹגְרִים אַתֶּם מִפְּנֵי הָאָדָם אֵת מַלְכוּת הַשָׁמָיִם הֵן אַתֶּם לֹא־תָּבֹאוּ בָהּ וְאֵת הַבָּאִים לֹא תַנִּיחוּ לָבוֹא׃ 14 (וְאוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי־בֹלְעִים אַתֶּם אֶת־בָּתֵּי הָאַלְמָנוֹת וּמַאֲרִיכִים בִּתְפִלָּה לְמַרְאֵה עֵינָיִם תַּחַת זֹאת מִשְׁפָּט גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד תִּשָׁפֵטוּ׃) 15 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי־סוֹבֲבִים אַתֶּם בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה לְמַעַן גַּיֵּר אִישׁ אֶחָד וְכִי יִתְגַּיַּר תַּעֲשׂוֹּ אוֹתוֹ לְבֶן־גֵּיהִנֹּם כִּפְלַיִם כָּכֶם׃ 16 אוֹי לָכֶם מַנְהִיגִים עִוְרִים הָאֹמְרִים הַנִּשְׁבָּע בַּהֵיכָל אֵין־זֹאת מְאוּמָה וְהַנִּשְׁבָּע בִּזְהַב הַהֵיכָל חַיָּב׃ 17 כְּסִילִים וְעִוְרִים כִּי מַה־הוּא הַגָּדוֹל אִם־הַזָּהָב אוֹ הַהֵיכָל הַמְקַדֵּשׁ אֶת־הַזָּהָב׃ 18 וַאֲמַרְתֶּם הַנִּשְׁבָּע בַּמִּזְבֵּחַ אֵין מְאוּמָה וְהַנִּשְׁבָּע בַּקָּרְבָּן אֲשֶׁר־עָלָיו חַיָּב׃ 19 כְּסִילִים וְעִוְרִים כִּי מַה־הוּא הַגָּדוֹל אִם־הַקָּרְבָּן אוֹ הַמִּזְבֵּחַ הַמְקַדֵּשׁ אֶת־הַקָּרְבָּן׃ 20 לָכֵן הַנִּשְׁבָּע בַּמִּזְבֵּחַ נִשְׁבַּע בּוֹ וּבְכֹל אֲשֶׁר עָלָיו׃ 21 וְהַנִּשְׁבָּע בַּהֵיכָל נִשְׁבַּע בּוֹ וּבַשׂוֹכֵן בּוֹ׃ 22 וְהַנִּשְׁבָּע בַּשָׁמָיִם נִשְׁבַּע בְּכִסֵּא אֱלֹהִים וּבַיֹּשֵׁב עָלָיו׃ 23 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי מְעַשְּׂרִים אַתֶּם אֶת־הַמִּנְתָּא וְאֶת־הַשֶׁבֶת וְאֶת־הַכַּמֹּן וַתַּנִיחוּ אֵת הַחֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה אֶת־הַמִּשְׁפָּט וְאֶת־הַחֶסֶד וְאֶת־הָאֱמוּנָה וְהָיָה לָכֶם לַעֲשׂוֹת אֶת אֵלֶּה וְלֹא לְהַנִּיחַ גַּם־אֶת־אֵלֶּה׃ 24 מַנְהִיגִים עִוְּרִים הַמְסַנֲנִים אֵת הַיַּתּוּשׁ וּבֹלְעִים אֵת הַגָּמָל׃ 25 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי מְטַהֲרִים אַתֶּם אֶת־הַכּוֹס וְאֶת־הַקְּעָרָה מִחוּץ וְתוֹכָן מָלֵא גָּזֵל וְגַרְגְּרָנוּת׃ 26 פָּרוּשׁ עִוֵּר טַהֵר בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־תּוֹךְ הַכּוֹס לְמַעַן תִּטָּהֵר גַּם־מִחוּץ׃ 27 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי־דֹמִים אַתֶּם לַקְּבָרִים הַמְסֻיָּדִים הַנִּרְאִים נָאִים מִחוּץ וְתוֹכָם מָלֵא עַצְמוֹת מֵתִים וְכָל־טֻמְאָה׃ 28 כָּכָה צַדִּיקִים אַתֶּם לְמַרְאֵה עֵינֵי בְנֵי אָדָם וְתוֹכֲכֶם מָלֵא חֲנֻפָּה וָאָוֶן׃
העתקתי את כל דברי הבלע של מתי בשם ישו, כדי שנוכל לנתח אותם יפה יפה
אך שים לב ראשית, בפסוק 7 אומר מתי: [הפרושים אוהבים] וְשֶׁיִּשְׁאֲלוּ בִשְׁלוֹמָם בַּשְׁוָקִים וְשֶׁיִּקְרְאוּ לָהֶם בְּנֵי הָאָדָם רַבִּי רַבִּי
ובכן, נשאלת השאלה, מתי נאמר המשפט הזה, לפיו הפרושים אוהבים שיקראו להם רבי?
האם ייתכן למשל שנאמר בימי הבית הראשון? לא, מדוע? משום שהכינוי 'רבי' לא שימש באותו זמן בשפה המדוברת. אף נביא לא נקרא 'רבי', משה לא נקרא 'רבי' במקרא.
האם ייתכן למשל שנאמר בימי הבית השני? כנ"ל, זה לא ייתכן, משום שהכינוי הזה לא שימש בימי הבית השני. מנהיגי הדור נקראו בשמם הפרטי, הלל, שמאי, שמעיה, אבטליון, וכו'. מובן שאם המנהיגים לא נקראו רבי, שאלו שפחותים מהם גם הם לא נקראו רבי.
הנשיאים מכונים אמנם בכינוי 'רבן', לא ברור מתי נכנס כינוי זה, אבל בכל מקרה, 'רבן' זה שם לנשיא בלבד, אף חכם לא מכונה 'רבן', ופירוש המלה רבן בארמית הוא 'אדון', כמו ריבון, יד העבד כיד רבו, בלשון המשנה רב = אדון. הנשיא נקרא אדוננו. אבל לא רבי.
אין שום רבי לפני חורבן הבית.
יוסף בן מתתיהו מזכיר שמות של חכמים, אבל הוא לא יודע שקוראים להם 'רבי', הוא מזכיר אפילו את הנשיא שמעון בן גמליאל, אבל לא יודע שקוראים לו רבן.
המילה 'רבי' מלשון רב וגדול, כל אחד שהוא גדול בתורה, היא מאוחרת.
מסקנה: המשפט הזה לא נאמר על ידי ישו, שחי בזמן הבית, הוא נאמר על ידי מישהו אחר שחי אחרי החורבן.
ייתכן שאותו כותב אנונימי שמר על רוח הדברים, הוא קיבל בעל פה את דברי הגנאי והבלע על הפרושים, ושכתב אותם לפי הבנתו, אבל הטקסט הזה לא נכתב על ידי עד ראיה, והוא לא משקף עדות ראיה או שמיעה. אלא מסורת מבולבלת.
ובכן, עדות אין כאן, אך מה בדבר המקור הספרותי? נניח שפסוק 7 אינו אמין, מה בדבר שאר הפסוקים? האם הם אמינים?
אכן, כותבי הטקסט שנאו את הפרושים שנאה עזה, הם האמינו שהפרושים אחראים למות ישו, הם שנאו אותם גם קודם לכן כדרכו של ישו עצמו, הם לא בדיוק עד אובייקטיבי.
האם זה אומר שכל הרשימה הזו היא בדותא? לא בהכרח, ייתכן בהחלט שהיו פרושים שהתנהגו בצורה לא מוסרית, הרי גם בתלמוד תיארו סוגים שונים של פרושים צבועים וחוטאים, זה שמישהו משייך את עצמו ל'פרושים' או שהוא יודע הרבה הלכות, לא הופך אותו אוטומטית לצדיק.
אנטישמים לא תמיד ממציאים סיפורים, לפעמים הם מכלילים, לוקחים סיפור אחד אמיתי, ומציגים את זה כאילו כל היהודים כך.
לכן, ייתכן בהחלט שהיו פרושים שסבבו בעולם כדי לגייר אנשים.
השאלה שלנו היא האם זה היה חטא, כמו שאני טענתי, שזה מנוגד לרוח היהדות, או שזו היתה האידיאולוגיה של הפרושים, כפי שאתה טענת.
ובכן, יש שתי הוכחות מוצקות שזו לא האידיאולוגיה של הצדוקים, אלא שבמידה ואכן התיאור המאוחר הזה משקף משהו שהיה, מדובר בחטא. בהתנהגות נוצרית, ולא יהודית.
1) ההלכה היהודית קובעת כידוע שאין אנו מעוניינים בגרים, ההלכה הזו כתובה כבר במגילת רות, בימי השופטים, נעמי חוזרת עם שתי כלותיה, ובמקום לשכנע אותן להיכנס תחת כנפי השכינה, היא שולחת אותן חזרה הביתה, שובנה בנותי. ערפה מקבלת את הבקשה ונעמי לא ממצמצת. רות התעקשה, ולכן נכנסה. מיסיון? חס וחלילה.
זה לא רק סיפור אלא הלכה בתורה שבעל פה, ולכן אם אנו שומעים סיפור על מישהו שעבר עליה, יש להניח שהוא חוטא להלכה. אא"כ יוכח אחרת.
2) הפרק של מתי בעצמו, שציטטת, כולו מלא בתיאורים של דברים שאינם אידיאולוגיה פרושית, אלא חטאים של פרושים, הפרושים החנפים 'בולעים את בתי האלמנות', 'מניחים את החמורות בתורה', 'מסננים את היתוש ובולעים את הגמל', כל הדברים האלו הם חטאים, לא אידיאולוגיה.
ובכן, נניח שישו השמיץ את הפרושים בחטאים שונים, ונניח שהיו כאלו שחטאו בהם, האם זה אומר שזו האידיאולוגיה הפרושית?
ישו כידוע קיבל את ההלכה הפרושית, וציווה את תלמידיו לשמוע להם הלכתית (באותו פרק שציטטת) וטען רק שהפרושים לא מקיימים את מה שהם אומרים.
כֹּל אֲשֶׁר־יֹאמְרוּ לָכֶם שִׁמְרוּ וַעֲשׂוֹּ רַק הִשָׁמְרוּ מֵעֲשׂוֹת כְמַעֲשֵׂיהֶם כִּי אֹמְרִים הֵם וְאֵינָם עֹשִׂים
זו הכותרת של הפרק, כלומר הפרושים אומרים הלכה נכונה, שאין להסתובב סביב כל העולם כדי לגייר מישהו, אבל הם אינם עושים זאת, בפועל הם חוטאים ומבלים את זמנם בפעילות מיסיון טפשית.
כיום התחלפו היוצרות, יהודים אינם עושים מיסיון, ואינם משכנעים גויים להתגייר. להיפך, גוי הבא להתגייר מקשים עליו, אבל נוצרים? מבלים את זמנם, משפילים את צלמם, משקרים, מסלפים, לוחכים עפר, כדי לנסות להכניס יהודי אחד תחת אמונתם השקרית…
אנחנו מלמדים יהדות את היהודים, זו גאוותינו, זו המצווה הגדולה ביותר, ושיננתם לבניך ודיברת בם, ללמד תורה לרבים, להסביר את אמיתתה ואת טוב טעמה, לעומת תורות השקר הנלעגות שכתבו חצאי יהודים בורים אשר בחרו באלילות.

כדי שלא תהיינה אי הבנות
האם אתה מצהיר שבדברי שוורץ יש התייחסות לארבעת הטענות שהעליתי בתגובתי?
או שזו סתם עוד הסחת דעת?

כבר כשלשת אלפים ושלש מאות שנה אנו מקדישים את מרצנו ללימוד תורת משה בשפת המקור, אם תרצה להעמיק את ידיעותיך ולהתרשם מהבעיה שבטענותיך קרא את הספרים הבאים: תלמוד בבלי, ברכות- נדה, שדי חמד כרכים א-י, תורה שלמה כרכים א-נג, אוצר לשון התלמוד לקוסובסקי כרכים א-צב.
וברצינות, האם עלי להסיק מהעובדה שאתה מתעלם מטיעונים ומפנה להררים של ספרות, שאין בידך יכולת להתייחס ענינית?
האם כשאתה מזמין מישהו לדיבייט, והלה ישתמש בטענה, בכוונתך להשיב לו: קרא נא 100 ספרים לארוחת הבוקר
או בלשון אחר: אם כל כך הרבה קראת את הספרים האלו, ועדיין אין לך ולו תשובה אחת קטנה לכל הטענות שהועלו בדף זה בלבד, איך אתה מתכוין לעשות את מלאכת המיסיונריות הגדולה?
כל תגובה שאינה ענינית ומשתמשת בטיעונים, הרי היא כצרחה 'אין לי מה לומר'

תודה שהמחשת כיצד אתה לא מסוגל להתמודד עם שום טיעון
במהלך כל הדברים שכתבת בעמוד זה
נכתבו נגדך טיעונים רבים מנוסחים בעברית פשוטה עם הוכחות ברורות
לא התייחסת אפילו לטיעון אחד
השתמשת בשורה של התחמקויות, הזמנה לדיון, הזמנה לקריאת מליון ספרים
אבל אפילו לא טיעון אחד
כל צופה, ואפילו אם הוא משוחד, רואה שאתה מתחמק מלהתמודד עם טענות ולא לוקח אחריות על טעויותיך

כשאתה לא עונה
אתה לא מאיים עלי
אתה פשוט ממחיש לצופים את חוסר היכולת שלך לענות
אני מתייחס לטענותיך למרות שהם מלאות ארס ולעג על היהדות
כדי להוכיח שאתה טועה
הדף הזה שאתה מגיב עליו, עוסק בארבעה סילופים מרכזיים שלך, פשוט רמאות, כותב שבספר א' מופיע כך וכך, וכתוב שם הפוך
בזמנך החופשי התייחס
הגן על עצמך אם אתה יכול
שתיקתך והתחמקויותיך מוכיחות כאלף עדים שאינך מסוגל להתייחס לטיעונים נגדך
ולכן אתה בורח להתבכיינות או בלהפנות אותי לקרוא מליון ספרים

טוב, זה בדיוק הסיפור של היהודי שקיבל מכות ביער, אבל טען לזכותו שזה לא ממש יער…
לדעתך, אתה מפנה ארס ולעג לפרושים, לא ליהדות, יופי, ממש משנה…
בתגובה זו עצמה טענת שהפרושים הם נוכלים, אבל אתה מתבכיין על זה שאני בסך הכל מראה שאתה משקר

מדהים!
אתה כותב:
"אני לא מצליח להבין מאיין נובע פרץ האנטישמיות הזו? כמה קשה לנהל דיון פנים-יהודי ללא עלבונות והטחות המלבות את האש?! למה אתה משתמש תדיר במילים “ארס ולעג”, “נוכלים”, “שקר”? תוריד את הטון. תירגע קצת.. מה נכנס בך? אף אחד לא מתקיף אותך, תצא מהפינה הזו, בבקשה".
עכשיו בא נבדוק.
אתה כותב שאני משתמש בעלבונות והטחות, שזה אויויו, אבל אתה מכנה את דברי 'אנטישמיות', שזה בסדר.
אתה כותב שאני משתמש תדיר במילים 'ארס ולעג'
הבה ארענן את זכרונך.
במאמר לא כתוב בשום מקום לא ארס ולא לעג.
אתה זה שהגבת כאן
וכתבת שאני משתמש בארס ולעג.
ושוב אתה כותב כאן
אדם בוגר אינו מסוגל לנסח מחשבה קוהרנטית אחת ללא ארס וקצף
על זה עניתי כאן
אני מתייחס לטענותיך למרות שהם מלאות ארס ולעג על היהדות
כדי להוכיח שאתה טועה
בתשובה ענית לי כאן
שאכן, אתה משתמש בארס ולעג, אבל לא על היהדות, אלא על הפרושים שהם כת של נוכלים
ופתאום עכשיו אתה שואל:
למה אתה משתמש במילים נוכלים?
באמת למה? שאל מי שמשתמש בהם בעצמו…
ועוד אתה שואל, למה אני משתמש במילה שקר?
זה משום שאתה משקר
המאמר הזה מונה ארבעה שקרים מרכזיים בקטע קטן בן 16 שורות
בזמנך החפשי תתיחס ותנסה להגן על עצמך
או שתמשיך להתחמק בצורה לא מתוחכמת, הכלב אכל לי את המחברת…

וזה לא ויכוח פנים יהודי, אתה מייצג את הנצרות שהיא דת אלילית ובשום פנים ואופן אינה היהדות, לפי שום הגדרה שנגדיר יהדות

נחש מה?
אין לי כלום נגדך, אני לא מכיר אותך אישית, אבל מכיר את שיטת העבודה שלך
אתה משקר, הבעיה היא לא שאני משתמש במילה שקר, אלא שאתה משקר
יש סיפור על אחד שהלך ערום ברחוב, ואנשים מעירים לו, והוא שואל: איזה נימוס יש לכם? למה אתם אומרים כל הזמן את המילה ערום?
אני לא אומר שאתה משקר, אני מראה שאתה משקר, אני מוכיח שאתה משקר, אני מספק צילום מהמקורות שאתה מצטט, ומאפשר לכל אדם לראות
אתה במקום לענות ולהראות שאתה לא משקר, שאז תקבל התנצלות ונשיקת כפות רגליך, כמו שאמרתי
מתחמק
מה המסקנה?
שאין לך יכולת להגן על עצמך

גם אם היית עומד על ראש האמפר סטייט, וצורח: אין לי תשובות, זה היה פחות חזק ממה שאתה עושה עכשיו…
קודם כל, טענו בחיטים והודה לו בשעורים, אני מדבר איתך על שקרים שאני מראה אותם בגוף המאמר בצירוף צילום המקורות, מה זה קשור לברית החדשה?
שנית, גם לגבי מה שכתבתי על הברית החדשה, כשיהיו לך טיעונים תשתמש בהם. מה שווה כל המיסיונריות, אם כאשר אתה נפגש בטיעון, אתה מפטיר שאני לא מתמצא במחקר ושלום, נראה לך שזו מיסיונריות? לוותר על השלב בו אתה נוקף אצבע לטובת הצד שלך? מי מתוך תשעת מליארד אזרחי העולם ישתכנע, ממיסיונר שבמקום לענות לטענות אומר 'אתה לא מתמצא'… הרי אם היה לך בדל טיעון, היית פשוט מעלה אותו.
האם המחקר החדש למשל, מגלה שהשם 'רבי' כן היה בשימוש בזמן הבית? עדכן גם אותנו, למה אתה שומר את כל הטוב לעצמך?
יש לי ניחוש למה…

הבנתי
אין לך שום אפשרות להגן על עצמך בנושא המאמר עצמו, המראה שאתה מסלף
ולכן אתה מנסה לחזור לנושא פרושים מגיירים כן או לא

גם בנושא זה אתה לא כותב שום טיעון
אלא רק ש'ההיסטוריונים מודים פה אחד'

בין הדברים אתה כותב:
"הכינוי “רבי” במאה ה-1 וה-2 לספ’ (ברור שהיו אישים שכונו כך, כפי שכל היסטוריון יודע. עיין ערך: תנאים"
ושוב, בורות, תנאים קודם החורבן לא כונו רבי, הם כונו בשמם הפרטי, הלל, שמאי, שמעיה, אבטליון

אם יש בידך להגן על עצמך ולהראות שלא סילפת
אתה מוזמן בפעם המאה לעשות זאת

עד אז מבינים כל 9 מליארד אזרחי העולם
שאין לך אפשרות להגן על עצמך

זייפן ושמו גולן

כשאתה לא עונה אתה לא מאיים עלי
אני לא שואל אותך שאלות
ואני לא רוצה ללמוד ממך כלום

רק מציג לעולם את שקריך
ומאפשר לך למרות זאת להגיב ולהגן על עצמך
מה שאתה לא מאפשר באתר שלך

למרות זאת אינך מנצל את ההזדמנות הגדולה
אלא מתחמק

מה המסקנה?
כל אחד יודע

אין שום עדות ואפילו אחת שהלל נקרא רבי, אתה שוב משקר
במאה ה1 לספירה היו תנאים ידועים שכונו בתואר רבי אחרי החורבן, החורבן התרחש כידוע בתוך המאה ה1 לספירה

1) לא מצאתי בעצמי שהלל מכונה רבי בתושב"ע, אשמח לקצת עזרה כאן…
2) אני לא 'מודה', זה מה שאמרתי מראש, שהכינוי רבי התחיל אחרי החורבן, החורבן התרחש בערך בשנת 70 לספירה, ולכן אמרתי מראש שהכינוי הזה נכנס בשלהי המאה ה1 לספירה, אבל לא בימי ישו, ולכן ישו לא יכל לומר שזה כינוי רווח אצל הפרושים.

1) ממתין בקוצר רוח, חז"ל כינו את משה 'רבינו', אחרי שהביטוי נכנס לשימוש אצלם, כך גם לגבי יהושע בן פרחיה, המקורות מזמנו מכנים אותו רק יהושע בן פרחיה, אחרי שהביטוי הומצא או נכנס לשימוש, כמובן שאתה יכול לקרוא לו היום רבי אם תרצה, אבל לא במקורות בני הזמן.
2) הקטע הזה בהקשרו משתמש בכינוי שלא היה קיים בימי ישו.

1) במקור זה לא כתוב כלום אודות כינוי 'רבי' להלל. קראתי אותו הרגע, אף מילה שקשורה לענינינו.
2) האם אתה עושה את עצמך טיפש בכוונה? התנאים שפעלו במאה ה1 נקראו רבי רק אחרי החורבן, עדיין במאה ה1.
3) שוב, האם אתה עושה את עצמך טיפש כדי להתחמק מהנושא? התושבע"ע נכתבה מאוחר, והיא כוללת דברים שנאמרו בתקופות שונות, דברים שנאמרו בתקופת הבית השני, ובהם החכמים לא מכונים רבי, ודברים שנאמרו אחרי תקופת הבית השני ובהם החכמים מכונים רבי.

אתה יודע, לו יצוייר שאיזה ארגון שמתנגד לנצרות ורוצה להגחיך אותה, היה שוכר שחקן, או בוט, משלם לו משכורת הגונה, ומצווה עליו: תתחזה לגולן ברושי, תכפיש את הנצרות כמה שיותר, תראה שאינך יודע קרוא וכתוב. ההודעות שלו היו נראות בדיוק כמו ההודעות שלך. אז אני מקווה שאתה באמת גולן ברושי האמיתי, ולא מישהו שמתחזה אליו כדי להשפיל אותו.
1) כמו שכתבתי, טרחתי לקרוא, במקור הזה לא כתוב שום דבר שרלבנטי לענינינו. המהרש"א, במאה ה17, כותב שהלל היה רבם של תלמידיו… אין כאן שמץ רמז לשאלה אם הוא כונה בכינוי העצם 'רבי' בימיו.
מתחילה כתבת שבתושבע"פ הלל נקרא רבי, ושתיכף תצרף מקור, אבל לא צירפת שום מקור מהתורה שבעל פה, כי אין כזה.
מה שמצאת הוא מקור שניתן לחיפוש בפרוייקט השות שמשתמש במלים 'הלל' ו'רב' בסמיכות, מקור לא רלבנטי, ומגוחך להשתמש בו.
2) דיברנו על מקור בתושבע"פ, לא על משהו שמישהו כתב, ועבר 'תרגום' שלך. נכון שהשימוש התחיל אחרי הלל, אבל לא אחריו ממש, שהרי ארבעה דורות אחריו נקראים בשם בלי כינוי 'הלל ושמעון גמליאל ושמעון'

ספרי הבשורות קדמו לנצרות, הם כתבים מבולבלים שמיוחסים לתיאור חייו ואמריו של מטיף תמהוני יהודי
שלא חלם שמייסדי דת חדשה לגויים ישתמשו בדבריו, לא ידע שיגידו שהוא נביא, ולא שיגידו שהוא משיח
הנצרות היא יצירתו של פאולוס, ואותה אתה מקבל, ובה אתה מאמין
החלקים בברית החדשה שהם יסוד הנצרות, אינם כתבים יהודיים אלא כתבים גויים

אני לא קורא ברית חדשה 'בלב חפץ'
אלא בבחינה אובייקטיבית
אני לא חפץ במי שהתורה קובעת שהוא מסית ומדיח ודינו מוות
אבל כן חשוב לי להבין מה התרחש שם ואיך נוצרה הפארסה הזו ששמה נצרות שמשחקת לך במוח עד לרגע זה

אם כן, תענה נא לי בטובך, האם לדעתך לפי התורה יש לקבל את דברי ישעיהו? או דניאל?
ואיפה התורה 'אמרה' את זה?

1) שאלתי שאלה פשוטה, מדוע אתה מתיחס לתנ"ך כדבר ה', איך אתה יודע שמה שכתב אדם בשם ישעיהו בן אמוץ, או דניאל, לדוגמא, הוא דבר ה', ולא סתם דברים שמישהו כתב.
2) את זה נראה עוד מעט.

נניח שאתה מאמין שהוא קם מן המתים
וכי כל מי שקם מן המתים נעשו כל דעותיו לאמת?
גם האיש שנגע בעצמות אלישע
וגם המתים שהחיה יחזקאל

איך אתה יודע שהוא לא שב למות
ואילו הנער שהחיה אלישע כן שב למות?

תרגום לעברית:
אני גולן ברושי, מודה בזאת שאין לי שום תשובה או קצה חוט לשאלה: איך יודעים שישו לא חזר למות, ואילו אנשים אחרים שקמו לתחיה, כן חזרו למות
מעולם לא חשבתי על זה
כל האמונה שלי בנויה על חוליה חלשה שהיא שרירותית לחלוטין ולא ניתנת לביסוס
אבל לא חשבתי על זה
סורי
מתנצל בפני האוונגליסטים שתורמים לי מליונים לפרוייקט
מתנצל בפני ערלתו של פטרוס הקדוש שמשקיפה עלי מלמעלה
אין לי תשובה

תרגום לעברית
אני גולן ברושי, שליח האל עלי אדמות
מודה בזאת שאין לי הסבר מדוע ב16 השורות שהן נושא המאמר, סילפתי את המקורות שציטטתי
ומודה בזאת שאמונתי מיוסדת על ההנחה שישו קם מן המתים ולא חזר למות, להבדיל מן החוזרים האחרים מן המתים
אבל אעפ"כ אין לי שום קצה חוט או מידע מנין לי שאכן הוא לא חזר למות
אני מודה ומתוודה שיש הרבה יותר עדויות מבוססות על כך שקברו של אלביס פרסלי נמצא ריק, וכן שאנשים רבים ראו אותו במשך השנים חי, ואין שום עדות שהוא מת שוב
ואעפכ אני מאמין שישו לא מת, אין לי שום אסמכתא לכך, אני פשוט בוחר להאמין בזה
לכן במקום להשיב לטענות אני מתבכיין על התקפות אישיות
תודה ששיתפת

כפי שהסברתי, אין לי שום ענין שתענה
אני מאתגר אותך האם אתה מסוגל לענות
ואת התשובה על כך יתן כל מי שצופה בדיון הזה…
נכון לעכשיו לא התייחסת לשום טיעון
לא הסברת מדוע סילפת ארבע פעמים בתוך 16 שורות
לא הסברת מדוע אתה סובר שישו לא מת אחרי שקם לתחיה
בקיצור, בהתנהלותך אתה מוכיח את טענותי, שאתה משקר ואפילו לא מנסה להגן על עצמך
ומשתמש בתירוצי סרק של 'נעלבתי'
אתה הרי שליח האליל
'לא מנעתי פני מכלימות ורוק'
נעלבת? קטן עליך
יש לך הזדמנות להוכיח את אמינותך
יש לך הזדמנות להראות את הבסיס כביכול לאמונתך
ומה אתה עושה? מתבכיין?
מי בחר אותך למיסיונריות מי?

אני דוקא הסברתי מצויין
אין לי שום ענין ללמוד ממך
אני מראה לגולשי האתר, במאמר זה שאתה מגיב עליו
בצורה קצרה, חדה, וממוקדת, איך אתה מסלף טקסטים שאתה 'מצטט'
אני מאתגר אותך אם אתה מסוגל לענות, נראה שלא, בכך אתה מחזק את דברי

בנוסף אני מראה לגולשי
מעבר לזה שאתה לא מסוגל להגן על עצמך
ומשתמש בתירוצי סרק
אתה גם מודה שאמונתך מבוססת על דבר שאין דרך לדעת אותו
שישו לא חזר אל המתים בשלב מסויים
כמו כל האמונות האליליות שהן אמונה סתם כך

לא מרצע ולא שק
איך בדיוק חשבת שאני מנסה ללמוד ממך?
אני לא מתכוין ללמוד ממך שום דבר
אני רק מראה וחושף לכל המתעניינים מי אתה
אדם שמשקר ומסלף
ואין לו היכולת להגן על עצמו
משל לאדם שנתפס גונב בחנות, וכששאלו אותו למה הוא גונב, הוא הכריז: אני לא עונה לכם, קודם כל אתם קוראים לי גנב וזה מעליב, חוץ מזה אתם לא באתם ללמוד ממני, אתם רק מתנצחים איתי
ומלבד זאת אתפלל עליכם לפני ה' וכו' וכו'

את המובאה שלך מהמהרש"א שהלל היה רב של תלמידיו, כדי להוכיח שבזמן הבית קראו להלל 'רבי' ולא 'הלל'
יזכרו בספרות ההומור עוד הרבה שנים…
מקום מכובד מחכה לך לצדם של הרשלה, ג'וחא, ומני ממטרה…

אתה לא מעניין אף אחד
מה שמעניין זה התוכן שאתה מפיץ, האם הוא אמת או שקר?
על כך הראיתי שהוא שקר, אתה מסלף ואין לך יכולת להגן על טיעוניך ולכן אתה פונה לתפילה
אך כמו שאמר ישעיהו 'גם כי תרבו תפילה איני שומע – ידיכם דמים מלאו', מי שמשקר ומרמה, אין לו טעם להתפלל

ה' לא יושיע את מי שמשקר
אם באמת היתה לך דרך להסביר את סילופיך ושקריך
בלי ספק היית עושה זאת
לסתום פי המלעיזים
כנראה שאין דרך
קינה היא למיסיונרים ותהי לקינה
כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה