1

זייפן ושמו גולן

על גולן ברושי ועלילותיו, כבר שמענו מספיק, מי שיעקוב אחרי התגית גולן ברושי, וכן שותפו (לשעבר) איתן בר, ימצא שם עלילות זייפנות ובורות להכביר.

גולן ברושי וכתב רש”י

אין באמת צורך להוסיף מלים על אותם זייפנים נקלים, שמכרו את נשמתם לשטן כבר מזמן.

השבוע התגלגל לידי ספרו המשיחי של גולן: הרפורמציה של חז"ל

הספר מלא סילופים, הזיות, וכשלים, לא שזה מפתיע מישהו, וכבר לא מעניין.

הרגשתי צורך להגיב על קטע אחד, שמלמד על הכלל כולו:

בסך הכל 16 שורות, כמה שקרים וסילופים אפשר להכניס ב16 שורות?

ובכן, נפנה אל המקור המצויין בהערה 62:

לא חופים ולא מופים, שד"ל, שנמנה על תנועת ההשכלה, סבר כי חז"ל תיקנו  תקנה 'ומי כמוהם רפורמטור', ואילו המקור המצוטט, הספר 'תורה שבעל פה', מראה כי זו טעות יסודית, וכי 'אין אפשרות ליישם דין זה אלא כפי הפירוש של תורה שבעל פה', לא מדובר ברפורמה, לא בתקנה, אלא בדרך הנכונה היחידה האפשרית ליישם את הדין.

שוב שקר, הספר תורה שבעל פה לא מתעלם מן הפן במחקר האקדמי המעלה שאלות, אלא סוקר אותו בהרחבה ומביא ראיות מחקריות רבות לקדמות התושבע"פ הרבה לפני החכמים במאה הראשונה לספירה ולפניה, חלקים מהספר זמינים באתרינו למשל כאן, וכאן. זה לא שגולן לא מכיר את החלק הזה בספר, להיפך, הוא ניסה להתפלמס איתו באופן נלעג. מה שלא מפריע לו לשקר ביודעין ולכתוב 'התעלם מן המחקר בפן האקדמי'….

יש סיפור, על יהודי שמגיע לבית הכנסת, מישהו רוצה לבייש אותו, וקורא בקול גדול: "יענקל, שמעתי שהגויים החטיפו לך מכות רציניות ביער…", יענקל זוקף את ראשו בזחיחות ומפטיר: "שטויות, הבלים, איזה יער? בקושי כמה עצים נמוכים, לזה אתה קורא יער?".

נראה שברושי חושב שאם הוא אומר משהו, כל שהוא, זה כבר מגן על כבודו האבוד.

שכן, מה הקשר בין נושא התורה שבעל פה, פירוש המצוות המוזכרות בתורה שבכתב, לבין תקנות חכמים? מה זה משנה למען ה' אם גזרות יח' דבר הם גזרות קדומות יותר, או מאוחרות? כך או כך הן גזרות חכמים! איך רלבנטי לנושא הזה, או בכלל, השנה המדוייקת בהן נגזרו הגזרות האלו?

אם כבר מדברים על גזרות יח' דבר, הגמרא בעצמה קובעת שמדובר בד"כ בחידוש של הלכות עתיקות יומין, גזרות קדומות שזלזלו בהן ונתבטלו, בית שמאי סברו שחובה לחדש אותן, ובית הלל התנגדו, עד שגברה יד בית שמאי. ואכן לפחות לגבי גזרה אחת (טומאת כלי זכוכית) הממצאים הארכיאולוגיים אולי תומכים בכך שהיתה זו גזרה קדומה שחודשה (ראה כאן אות יא).

בכל מקרה מדובר בנסיון טשטוש שלא קשור כלל לנדון. פירושי חז"ל לתורה שבכתב.

ברושי קובע בנימה מלומדת 'קשה להניח שמקורן של גזרות אלו בסיני', עד שכמעט ניתן לדמיין את המשקפיים על קצה האף, ואת האצבע המורה בזהירות על הדיוק של הקביעה המדעית… וכי מישהו העלה על דעתו שגזרות יח' דבר ניתנו מסיני?

אך אין לך דבר שברושי נוגע בו, מבלי לקלקל, כאותו בטלן שישב מאחורי התנור בבית הכנסת כל היום ואחז בספל תה, חברו עליו משכילים לשכנעו לעמול במלאכה ולהרויח את לחמו, לאשתך יש חנות קטנה, צא ועזור עימה בעול החנות, הגדל את המכירות, ותתפרנס כמו בן אדם. סחבו אותו המשכילים עד השוק, במחשבה שהם משמחים את אשתו והופכים את הבטלן ליצרן, להפתעתם התחילה האשה לצרוח: רק זה לא, את מעט הפרנסה שלי אתם רוצים לקחת, שיהרוס לי כאן הכל, תרחיקו אותו מכאן, אם אפשר תניחו מאחורי התנור…

רבי יהודה הנשיא לגם יין נכרים? כל מי שקרא את הסוגיא התלמודית יודע שאלו דברי הבל, איסור יין נכרים לא הותר מעולם, והוא מן האיסורים הקדומים, ומוזכר כבר בספר דניאל פרק א:

"וַיָּ֤שֶׂם דָּנִיֵּאל֙ עַל־לִבּ֔וֹ אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יִתְגָּאַ֛ל בְּפַתְבַּ֥ג הַמֶּ֖לֶךְ וּבְיֵ֣ין מִשְׁתָּ֑יו וַיְבַקֵּשׁ֙ מִשַּׂ֣ר הַסָּרִיסִ֔ים אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א יִתְגָּאָֽל: וַיִּתֵּ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־דָּ֣נִיֵּ֔אל לְחֶ֖סֶד וּֽלְרַחֲמִ֑ים לִפְנֵ֖י שַׂ֥ר הַסָּרִיסִֽים".

דניאל בשבי מלך בבל, לא הסכים 'להתגאל' בפתו ויינו של המלך.

מסתבר שהנוצרים קוראים רק את הפסוקים האחרונים בדניאל, כל השאר לא חשוב…

גם יהודית, לפי הספר החיצוני יהודית, לא הסכימה לשתות יין נכרי:

"ויצו להציע לה ולתת לה ממטעמיו ומין משתיו. ותאמר יהודית לא אוכל מהם פן יהיו לי למוקש, כי אם מן הדברים ההולכים אחרי יסופק לי" (יהודית יב א).

ובכן, מה אומרים אבי שגיא וצבי זוהר? כפי שכבר ציינתי, למרות שלמיסיונרים יש תמיכה במליונים רבים מהנצרות האוונגליסטית, כל הציטוטים שלהם מגיעים מחיפוש ממוחשב במאגר כותר, אין להם תקציב לרכוש ספרים, או שאין להם יכולת לקרוא באמת ספרים, הם מחפשים ביטוי, גוזרים, מסרסים, ומדביקים…

אם אתם זוכרים, לפי ברושי, שגיא וזוהר קובעים כי "קיימת עמימות מוחלטת בנוגע לקדמות הגזרות האלו", ובכן כאן ניתן לקרוא את הספר, תוכלו לראות שהמילה 'עמימות' אכן מוזכרת, אבל כסלקא דעתך, בהמשך קובעים 'החוקרים' כי הגזרות קדומות:

לא שזה משנה לענינינו, קדומות ככל שתהיינה, הגזרות האלו הן גזרות דרבנן.

אך האם התיר רבי יהודה הנשיא את גזרת סתם יינם? מעשיו של רבי יהודה הנשיא ניתנים לקריאה בתלמוד, רק בור ינסה לחפש אותם בציטוטים מכלי עשירי מתוך מאגר ממוחשב…

המשנה במסכת עבודה זרה ב ו:

אלו דברים של גוים אסורין ואין איסורן איסור הנאה, חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו, והפת, והשמן שלהן.

רבי ובית דינו התירו בשמן.

ושלקות, וכבשין שדרכן לתת לתוכן יין וחומץ, וטרית טרופה, וציר שאין בה דגה [ כלבית שוטטת בו ], והחילק, וקרט של חלתית, ומלח סלקונטית, הרי אלו אסורין ואין איסורן איסור הנאה.

פיסקתי את המשנה כמו שצריך, למען הגולשים אבי שגיא וצבי זוהר, שקראו בטעות "רבי ובית דינו התירו בשמן ושלקות", אז לא, רבי ובית דינו התירו את השמן. הסיבה שהותר השמן, משום שבתקופתם עברה  תעשיית השמן לידי הגויים שהשתלטו על הארץ, (כשנגזרה גזרת שמן, בימי הורדוס, הארץ היתה בידי יהודים), השמן היה מצרך חיוני, לא רק לאכילה, אלא גם למאור, ובלעדי 'שמן של גויים', לא ניתן היה להתקיים, ולכן התירו רבי ובית דינו את השמן. (אין זה רבי יהודה הנשיא מסדר המשנה, אלא נכדו, רבי יהודה נשיאה).

אבל את השלקות, לא התירו (שלקות – ירקות שלוקים – בישול נכרי, הלכה שנוהגת עד ימינו).

אינני מצפה מגולן שיעמוד על טעותם של שגיא וזוהר, אם ה'חוקרים' לא יודעים לקרוא משנה, אין בודקין מן המזבח ולמעלה, אבל כן הייתי מצפה ממנו, בטעות כנראה, שלא יסלף את דבריהם בצורה כל כך מגוחכת, ובמילתא דעבידא לאיגלויי.

גולן כותב בשמם של שגיא וזוהר:

ואילו במקור כתוב:

ובכן, איסור סתם יינם לא נכלל בהיתר של רבי, הוא חוזק והורחב.

גם איסור פת נכרי לא נכלל בהתירו של רבי, שגיא וזוהר כותבים ש'הוא לא חש רתיעה', בעקבות התיאור בגמרא שרבי שאל שאלות על טעם התקנה, ייתכן שמבחינה פסיכולוגית זה אומר ש'הוא לא חש רתיעה', אבל הוא לא התיר, (להיפך, השאלות היו מפני שהיו במקום שלא היה לחם מלבד פת של נכרי, הוא לא אכל, אבל שאל האם לא היה ראוי להתיר בשדה, שכן עיקר האיסור הוא בעיר, במקום שאוכלים יחד ונוצר קירוב. רבי דן בנושא שוב, והכריע שאינו מתיר, ע"ז לז.)

מדהים! כמה שגיאות אפשר להכניס ב16 שורות!

כאמור, כל הספר הוא בליל של שגיאות וסילופים, נדרשתי לקטע זה, משום שהוא 'מצטט' דברים שאני כתבתי, בשיטת השכתוב היחודית שלו…

ואם כבר מדברים על המיסיונרים, שמח לבשר ששלשת המוקיונים של המיסיון הישראלי, איתן, מוטי, ואנסטסיה, עזבו את מרכז ההסתה הנוצרי, כנראה שחשיפת ערוותם, שקרנותם, וחובבנותם, על ידי כל הגורמים שעסקו בכך, עזרה במשהו.

עכשיו תורו של גולן, נסה להתמודד מול הצגת השקרים והסילופים. ערוץ 'שקרי המיסיון' שכנראה הביא לפיטורי שלשת המוקיונים, משקיע עכשיו את מרצו בחשיפת שקריו המגוחכים של ברושי. הגן על עצמך, או שתתפטר.

ומכאן קריאה ל@גולן ברושי, בחר לך עמוד אחד בספר המגוחך שלך, זה שאתה הכי מזדהה איתו ועומד מאחוריו, ובו ננתח אותו יחד, הבה ונראה אותך מוצא עמוד אחד בספרך שאין בו סילופים ושקרים!

הכתובת של שקרי המיסיון היא: rak-emet, כי בשביל לחשוף את מהותה האמיתית של ה'הסברה' המיסיונרית, לא צריכים לסלף, לא צריכים להביא שברי ציטוטים, צריכים רק לצפות בתוכן המיסיונרי, ולראות כמה הוא עלוב, שקרי, ומסולף בעצמו…

הצטרפו לערוץ שקרי המיסיון, ואם תוכלו לתמוך בו, זו גם מצווה חשובה, הוא פועל בהתנדבות מלאה, ונאלץ להוציא הוצאות על עריכת הסרטים!

צפו ותיהנו: