נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

'חוקר הדתות' התמהוני התורן – על מצוות השבת

דוד בלחסן, המציג את עצמו בערוץ היוטיוב שלו כ'חוקר דתות', מפרסם סרטוני הגות שונים. ובכן, לא ברור באיזו דרך נעשה בלחסן ל'חוקר', מאחר ולא אותר שום מחקר שלו או שום זכר ללימודים, פרסום מאמר, ספר, בלוג. ה'מחקר' מתחיל ונגמר בהקלטת עצמו ובהעלאה ליוטיוב. מן הסתם לא תינתן לו דריסת רגל באקדמיה, עקב היותו שונא ערבים וסמולנים.

בכל מקרה בעקבות בקשת גולשים, נתייחס לסרטון אחד שלו, שכפי הגדרתו (בתגובות) מתבסס על 'מחקר עצמאי', ונראה על מה מבוסס ה'מחקר העצמאי' של בלחסן.

הסרטון בן 44 דקות וכולל הרבה מלל, נתייחס למקרים בהם מובאים בו טיעונים:

 

הטיעון המרכזי

התוכן הכללי הוא כדלהלן:

השבת מוזכרת בעיקר בספרי המקרא המאוחרים, אבל לא בקדומים. האזכורים שלה קשורים רק לאיזור גלות בבל, קודם גלות בבל השבת היתה 'יום הכסה', היום בו הירח מכסה את הארץ, יום מילוי הירח, ורק כשגלו לבבל, לקחו את יום ה'שפטו' הבבלי, שהיה קשור למופעי הירח, ומכיון שטעו במלה 'שבתו' וחשבו שהיא 'שבעתו', כלומר שבע, הפכו את השבת למשהו שמגיע פעם בשבוע.

הרעיון נשמע די מטופש, יש להודות להמציא שהיהודים לקחו חג בבלי, כשהם היו בבבל, והחג נהג במציאות סביבם בימים מסויימים. אבל הם החליטו שבגלל שהשם שלו 'שבתו', זה אומר שהכוונה 'שבעתו', ומכיון שהשם דומה (אחרי ה'תיקון') למספר שבע, זה אומר שחוגגים אותו כל שבע ימים (הם היו שם בבבל, להזכירכם). וכל זה אחרי שהיה כבר ליהודים שבת משלהם, שחלה לפי הסיפור הזה באמצע החודש.  הם המירו אותה בארבע ימים, וגם לא קלטו את התאריכים הבבליים.

האמת היא שהיום הזה בבבל לא נקרא בשום מקום 'שבתו' אלא רק 'ספטו' כך זה נכתב בתעתיק המקורי: šappatu (כך למשל אצל אופנהיימר כאן), בדקה ה38 אומר בלחסן:

"אני משער שזה נבע מטעות בהבנת המושג שבתו של הבבלים, יתכן מאד שהיהודים הגולים בבבל חשבו ששבתו נוצר משבעתו, כלומר משבע… ואז הם הבינו  הב' והפ' מתחלפים גם בשפה העברית ביזור ופיזור וגם בשפה הבבלית….  שבעתו זה מזכיר לנו שבע, הספרה שבע".

ובכן, החוקר העצמאי 'יודע' שבבבלית הפ' והב' מתחלפים, וההוכחה? "גם בשפה העברית פיזור וביזור"… ובכן, ביזור אינה מלה בעברית מקראית, אלא בארמית, ונכנסה לשפה בהשראת הארמית שבמקורותינו.  אין שום אסמכתא לכך שבבבלית פ' וב' מתחלפים, ואין שום מקור לשם 'שבתו' מלבד בדמיון.

בלחסן אומר בפשטות רבה(32:25): "האם בבבל היה מושג כזה של שבת היחיד? כן, בודאי, זה נקרא בבבלית שפטו או שבתו, וגם בבבל זה התחיל ביום מילוי הירח והתחלק לפי הפאזות המופעים של הירח".

מדובר בערבוב גרוטסקי של הנתונים.

הבעיה המרכזית של ה'חוקר העצמאי', היא שמקורות המידע שלו הם ויקיפדיה. אם היה בודק במקורות יותר מוסמכים, היה מגלה שהספטו הבבלי הוא רק יום טו' לחודש, ושאר הימים לא נקראו ספטו, וגם לא נהגו בכלל בבבל אלא באשור, בתקופה אחרת לגמרי, ועוד היה מגלה ששאר הימים לא היו סה"כ ארבע פעמים בחדש, אלא חמשה ימים בחודש, וההפרש ביניהם לא היה 7 ימים.

כלומר בלחסן מערבב את יום הספטו הבבלי שחל ב15, עם חמשת ימי ה'נוח לב' האשוריים שחלו בתאריכים אקראיים באמצע החודש, ומציג אותם בטעות כחודש בן 28 המחולק חלוקה שוה ל4…

בדקה 30:00 הוא מנסה להסביר את ארבעת ימי הספטו הדמיוניים שלו בהקשר של הירח: "לירח יש ארבע פאזות, בחודש של 28 ימים, בימים האלו שהירח נמצא בשמים עד היום השביעי זה גדילת הירח, פאזה ראשונה מה8 ועד ה14 מילוי הירח, זה הפעם השניה, היום ה21 זה שלישי, עד 28 הרביעי ארבע פאזות של ירח יש בחודש ירחי". מישהו הבין? מדוע הגדילה היא עד היום השביעי? הירח גודל 14 וחצי יום וקטן 14 וחצי יום, אפשר לחלק את זה ל4 פאזות ואפשר גם לשש. [1]

כך או כך מדובר כמו שאמרנו בטעות של בור,[2] יום הספטו הבבלי היה בטו' לחדש, מלבדו היו באשור חמשה ימים דומים, בתאריכים:  ז' לחודש, יב' לחודש, יט' לחודש, כא', לחודש, וכט' לחודש (ההקשר הוא אסטרולוגי ולא ירחי, אנצ"מ) .

ומה היתה היחודיות של הימים האלו באשור? לפי בלחסן שמדבר אשורית במבטא 'בבלי' אסלי (דקה 33:46) "נוח לב אילו", יום מנוחת האל. ובכן לא דובים ולא יער, ציטט מן הזכרון או שהמציא בעצמו. הימים האלו נקראו 'אום נח לב' (ûm nuh libbi), יום מנוחת הלב. הבעיה היא שבלחסן בונה את איסור שבת על "זה יפה לעשות מלאכה כשהאל נח?", אולי זה לא יפה, אבל האשורים לא ידעו שהאל נח.

נכון שדליטש הציע את התיאוריה הזו לפני מאה שנים, וכבר סיפר את הסיפור שהישראלים לקחו מהבבלים, ולכן הבבלים גם חגגו את מנוחת הלב של האל. הבעיה היא שהכל כתוב בסיפור שלו ולא מעבר. מאז המחקר התקדם מעט, ורק מספרי סיפורים נאיביים חוזרים על הסיפור הזה באיצטלה של מחקר, אפילו בויקי נכתב:

"ילס-אריק אנדריסן (אנ'), ג'פרי טיגאי (אנ') ואחרים הציעו שהשבת מוזכרת גם בשכבות קדומות מאוד בתנ"ך, ומצאו שהדמיון לשיטה הבבלית חלש. בבבל אין תיעוד על שמות מיוחדים לימים, והמשמעות של הימים המיוחדים לא ברורה מספיק. לכן הם הציעו שהמחזור בן שבעת הימים משקף מסורת ישראלית עצמאית. טיגאי כותב,

"הדבר ברור שבעמים שכנים שהיו בעמדה להשפיע על ישראל – ואכן השפיעו במגוון תחומים – אין מקבילה לשבוע השבת הישראלי. זה מוביל למסקנה ששבוע השבת, שהוא ייחודי לישראל כמו השבת ממנה הוא נובע, הוא יצירה ישראלית עצמאית."

  1.  Niels Erik A. Andreasen, The Old Testament Sabbath: A Tradition-historical Investigation, Society of Biblical Literature, 1972. (באנגלית)
  2. ^ Byron E. Shafer, Review of The Old Testament Sabbath: A Tradition-Historical InvestigationJournal of Biblical Literature, 93, 1974, עמ' 300–301 doi10.2307/3263102
  3. ^ WILLIAM W. HALLO, New Moons and Sabbaths: A Case-study in the Contrastive ApproachHebrew Union College Annual, 48, 1977, עמ' 1–18
  4. לקפוץ מעלה אל:6.06.1 Tigay, Jeffery H., Shavua, Mo'adei Yisra'el: Time and Holy Days in the Biblical and Second Commonwealth Periods (Heb.), ed. Jacob S. Licht:, 1998, עמ' 22 – 23
  5. ^ ALLEN FRIEDMAN, Unnatural Time: Its History and Theological SignificanceThe Torah U-Madda Journal, 15, 2008, עמ' 95–111, הציטוט מתוך עמ' 104-105

ימי ה'נוח לב' של האשורים נחשבו לימי מזל רע, לא היה איסור בעשיית מלאכה, אלא במסחר וכדו',[3] כי חששו ממזל רע, כמו כן אסור להתרפא, אסור לעמוד לדין, ואסור ללבוש בגדים לבנים. אלו ימי פחד ממזל רע, ואינם דומים לשבת הישראלית. בימים האלו הצטוו המלך הבבלי שריו ופקידיו לענות נפשם ולהתנזר מתענוגים. בדיוק ההיפך מהשבת הישראלית .[4]

(אם כי מן הסתם לבלחסן יש פתרון מבריק אופייני: באשורית נאמר 'לענות', אבל הישראלים חשבו בטעות שהכוונה 'להנות', ולכן קבעו את השבת ליום משתה ושמחה. וכן איסור לבישת בגדים 'לבנים' חשבו שהכוונה בגדים 'של בבונים', אבל של בני אדם אפשר, וכך הלאה).

כשבני ישראל גלו לבבל, ממלכת אשור כבר הובסה ולא היתה קיימת, וגם החגים שלה כבר לא היו קיימים, ולא היה לבני ישראל היכן ללמוד עליהם.

המלה שבת היא מלה עברית מקורית, המתארת שביתה, וגם השורש לשבת קשור בה, ואין שום צורך או אפשרות לגזור אותה מאשורית, ובודאי לא משגיאה שיסודה במלה שבע.

כל הקישור בין ספטו לשבת לא מובן, הרי גם לפי בלחסן היתה שבת בישראל ונקראה בשם שבת עוד לפני ההמרה כביכול לשבת אריתמטית, אז לשם מה צריכים את השם הבבלי ואיך אפשר לטעות בו, כאשר ה'שבת' הוא שמו המקורי והעתיק של היום הזה עוד מימי אלישע?

אזכורי השבת

אחרי שהראינו ש'החוקר העצמאי' הקשיש, מנסה למחזר הבלים שהופרכו עוד לפני הבר מצוה שלו, ומוסיף עליהם עוד שגיאות ושיבושים, נתפנה לטפל בשאר הפנינים שלו:

בלחסן מנסה לסמוך את הסיפור שלו בטענה שהשבת לא נזכרת בספרים הקדומים,

כך הוא אומר בדקה 6:20 ואילך:

"בשאר ספרי המקרא השבת מוזכרת בעיקר בספרי המקרא המאוחרים (נחמיה, דה"י, מלכים), הצמודים לגלות או לאחריה, בתהלים עב', שנכתב בתקופת גלות בבל ואחריה,[5] איכה. אבל לא פעם אחת בשופטים, שמואל, רות, יהושע. היתכן?  במגילת רות לא מסופר על כך שהקוצרים נחו ביום השבת  (8:53) או שבועז הלך לנוח לא ביום השבת בגורן, כלום! (9:06). השבת מוזכרת אצל ארבעה נביאים בלבד: ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, הושע, ויש עוד איזה נביא עמוס, פעם אחת… שאר הנביאים לא  מכירים את יום השבת ולו פעם אחת בשום צורה ובשום פירוש… הדבר הזה מתמיה ביותר".

מה הוא מנסה להשיג כאן? הרי גם הוא טוען שהיתה שבת קדומה, אז למה היא כביכול לא מוזכרת אצל הנביאים הקדומים? גם הוא מודה שהיה יום החודש, מדוע הוא לא מוזכר ברות או בשופטים? (לא שבאמת השאלה 'מדוע לא מוזכר שבועז הלך לנוח לא ביום השבת בגורן', מצריכה התייחסות…).

האמת, שהדברים מגוחכים הוא מונה את כל נביאי הספר, הושע, עמוס, ישעיהו, ירמיהו, ויחזקאל, הם כל נביאי הספר המוכרים (מלבד כמה נביאים שבתרי עשר, שגם לדעתו הם מאוחרים ולכן לא מחזקים את התיאוריה שלו, וברור שבספר של שני פרקים אין להניח שהשבת צריכה להיזכר). על איזה עוד נביאים הוא מדבר? הרי השבת שמוזכרת בספר מלכים, מוזכרת בהקשר של נביא שקדם עוד לכולם, אלישע הנביא. גם האזכורים האחרים של השבת בספר מלכים, באים בימי יהוא,[6] כלומר עדיין קרוב לדור אלישע, קודם לכל הנביאים האחרים.[7]

טענתו של בלחסן כאילו השבת לא מספיק מוזכרת, מגוחכת, השווה אנצ"מ ערך שבת:

 "על מקומה המרכזי של השבת בדת המקרא מעידים גם היקף חלותה ותפוצתה הרחבה בספרות: מצות שמירת שבת חלה על החקלאות והמסחר (שמ׳ לד׳כא; עמ׳ ח,ה). היא נשמרת במקדש וברחבי העם (וי׳ כד,ח; מל״ב ד׳כב־כג; הו׳ ב׳יג; ועוד). היא מוזכרת בכתובים קדומים ומאוחרים (כגון שמ׳ כג׳יב; נחמ׳ יג׳טו־כב; דה״ב לא,ג), בתעודות מממלכת ישראל וממלכת יהודה (כגון מל״ב ד׳כג; יש׳ א׳יג; הו׳ ב, יג), במקורות כהניים ונבואיים (וי׳ כג׳ג; יש׳ נו׳ב־ו; יר׳ יז׳כא־כז), בסיפורים מיתיים־כביכול והיסטוריים (בר׳ ב׳א־ג; מל״ב יא׳ה־ט), ובשירה דתית (תה׳ צב,א; איכה ב, ו). היא מוזכרת בסיפורים המיוחסים במחקר המקרא למקו­רות השונים׳ בכל סדרי החוקים שבתורה (כגון: שמ׳ כ,ח־ יא= דב׳ ה׳יב־יט; שט׳ כג׳יב; לד׳כא; לה׳ב־ג), בדינים שבס׳ יחזקאל (מד,כד; מה׳יז; מו׳א־ה), ובאמנת נחמיה (נחמ׳ י,לב־לד). וכן התנבא נביא מאוחר שעתיד כל בשר לבוא להשתחוות לפני ה׳ כל חודש ושבת (יש׳ טו׳כג)".

גם מי שמאחר את עריכת התורה, הרי ברור שמצוה שנמצאת בבריאת העולם, בעשרת הדברות, ביציאת מצרים (פרשת המן), בבנית המשכן (גם במקדש היה 'מוסך השבת', מ"ב טז', שקשור אולי בהימנעות מסויימת ממלאכה בשבת, או בהתכנסות של שבת, המדובר בפריט עתיק שאחז קיצץ או החביא אותו), במדבר (המקושש), בכל סוגי ושכבות החוקים, עונש מחלליה בסקילה וכרת, ומוזכרת עשרות פעמים בתורה, היא חלק בלתי נפרד מהדת שאותה מייצגת תורה זו. יום הכיפורים הוא שבת שבתון, וכך גם דיני השמיטה 'שבת הארץ' בנויים על השבת, וכפי שכתב אופנהיימר שם, כיום ברור שהשמיטה יסודה בבית ראשון כבר.

שמירת השבת בישראל מתועדת גם בכתובת הקוצר ממצד חשביהו, בו מתוארת הקצירה, והקוצר כותב על עצמו "ויקצור עבדך, ויכל ואסיים כימים לפני שבת".

בכלל, לא ברור מה בלחסן משיג עם ההגדרה שלו "קרוב לגלות", הרי  ירמיהו היה לפני הגלות, ואיך הוא מדבר כל כך הרבה פעמים על השבת ואיסור המלאכה, אם עדיין לא היתה הגלות ועדיין לא התבלבלו בין 'ספטו' לבין 'שבעתו'? ובכלל, הוא מגדיר גם את ישעיהו פרק א כ'קרוב לגלות' איך בדיוק ישעיהו בן אמוץ, שהחזון הראשון שלו בימי עוזיהו, יותר ממאתיים שנה לפני החורבן משקף את הטעות שחלה אחרי החורבן?

יחזקאל שחי בגלות בבל, אומר: "ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני ה' מקדשם" (יחזקאל כ' י'). ברור לו שהשבת ניתנה במדבר, כפי שמתואר בתורה, ולא מעלה על דעתו שהשבת אומצה בימיו הוא מתוך פולחן אשורי שכבר לא קיים…

'שבת הגדול'…

כמושבע ועומד הוא מתאר "השבת הראשונה השניה שלישית והרביעית" (31:06), כאילו שלמושגים האלו יש איזה זכר בהיסטוריה, ואין הוא אלא מספר סיפורים…

ראיה נוספת יש לו, לא פחות ולא יותר מ'שבת הגדול, לפי הסיפור שלו, כך: "כאשר השבת של מילוי הירח נקרא השבת הגדול". וכאן הבן שואל, איך בדיוק או איפה מצא זכר לסיפור הזה על שבת 'אמצעית' שהיא 'שבת הגדול'?

התשובה היא כמובן: "הביטוי השבת הגדול השתמר עד סוף ימי בית שני אפילו באונגליון פסח הוא שבת הגדול וגם אצל הרבנים זה נקרא השבת הגדול". ובכן, בסוף ימי הבית השני נשאר כינוי 'שבת הגדול' שמקורו בתקופת אימוץ השבת הבבלית, שכבר ירמיהו ויחזקאל שכחו מהמקור, קל וחומר עזרא ונחמיה וכו', אבל הביטוי נשאר…

מדובר בהבל ורעות רוח, אין שום קשר לשבת של אמצע החודש. בברית החדשה יוחנן פי"ט נכתב: "ולמען לא תשארנה הגויות על הצלב ביום השבת כי ערב שבת היה וגדול יום השבת ההוא", אין כאן את הכינוי 'שבת הגדול', אלא אזכור שמדובר בשבת מיוחדת, הכוונה לחג הפסח, ישו כידוע נצלב בערב פסח, זמן שהיה מיוחד למשפט של הממתינים  לגזר דינם, מי לשחרור ומי לתליה. ולכן מציין הנכרי הכותב שהיה מדובר בשבת גדולה ומיוחדת, אולי באמת חל פסח בשבת באותה שנה. ואולי זה סתם ניסוח של גוי. ייתכן באמת שיש איזה קשר בין הכינוי הזה לביטוי הימי ביניימי 'שבת הגדול' כשבת של ערב פסח, אבל בודאי אין קשר לשבת של אמצע החודש.

ה'ראיה' מחודש ושבת

עוד מנסה בלחסן להסתמך על תיאוריה בנגע לקשר בין חדש לשבת:

הוא מצטט את ישעיהו "חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל", ושואל: הרי חדש יותר תדיר משבת ולכן צריך להיות ראשון (13:51). ועוד שואל: "מדוע הוא מקשר אותם? זה לא אותם החוקים והדינים?"?

ובכן, ישעיהו מסביר יפה מדוע הוא מקשר אותם, "חודש ושבת קרוא מקרא לא אוכל", ה' אינו מעוניין בקריאת המקרא של בני ישראל בחדש ובשבת. זה הקשר.  (כך הוא שואל בהמשך 17:00, מדוע הושע מקשר את החג לחודש ולשבת?  (והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה), גם כאן צריכים רק לקרוא: הושע מדבר על השבתת הימים השמחים, ולא עוסק בשאלה איך קובעים את היום.

ולגבי ההנחה שהתדיר חייב להיות קודם בהזכרת שניהם, הרי זו נסתרת למשל מהכתוב: "מעד ושבת" (איכה ב ו). וכבר נדחו לפני שנים רבות התיאוריה וגם הראיה של ה'חוקר העצמאי':

"בשים לב לנוסח חדש ושבת סברו כמה חוקרים שבראשונה הורה השם שבת גם בעברית על יום הלבנה המלאה… אבל מסדר הדברים בהושע ב יג (חגה חדשה ושבתה) נראה שגם בנוסח חודש ושבת יש סדר עולה מן השכיח פחות לשכיח יותר, ואם כן באה שבת יותר מפעם אחת בחודש. גם אין להבין לפי דעה זו מדוע הפכה שבת חודשית לשבת שבועית. ואכן אין עדות שהשם שבת הורה פעם על יום הכסה בישראל, וכבר כתובים קדומים כמו שמ' כג' יב' משתמשים בפועל שבת בקשר ליום השביעי בשבוע" (אנצ"מ ערך שבת).

בנסיונות נואשים ופאתטיים לגייס ראיות לתיאוריה, אומר בלחסן:

עמוס, יותר מוקדם מהושע, מתי יעבור החודש ונשברה שבר והשבת ונפתחה בר, (17:56) הוא  מקדים את החדש לשבת כאילו יש איזה קשר וזיקה בין חדש ובין שבת, ששם יש איסורים מסויימים לא עושים מסחר. בראש חודש צריכים ללכת לבית המקדש להכריז שהנה ראינו את חוט הירח (18:38) אבל שבת ברור מימי משה שאסור לעשות מלאכה.

מה הקשר בין ה'צריכים  ללכת לבית המקדש להכריז שהנה ראינו את חוט הירח' לבין איסור מלאכה, וכי כל העם הולכים לבית המקדש? והרי הוא עצמו אומר שהליכה מחוץ לתחום היא מלאכה. הקשר הוא שבשניהם לא היו עושים מלאכה מפאת קדושת היום.  והקדמת החדש לשבת היא בדיוק כמו הקדמת החג לחודש שראינו לעיל.

ה'הוכחה המוחצת'…

התיאוריה הממוחזרת הזו בנויה על הוכחה מוחצת, וכלשונו של בלחסן 'המקום שמגלה לנו את האמת', (20:50), אני בטוח שאתם במתח, ובכן המקום הזה הוא האמירה של השונמי לאשתו 'מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת'. הסיפור הזה "מגלה לנו את כל הסוד של השבת במקור מה היא היתה".

כאן נשאלת השאלה, הרי  משונם לכרמל 80 ק"מ (25:14), והרי בשבת אסור לצאת ממקומו (26:19). וכי בימי אלישע לא ידעו את התורה? אלא המסקנה… כאן לא ברור בדיוק מה המסקנה, מה הסוד, ומה ההוכחה.

כנראה לפי התיאוריה הבלחסנית שהשבת בימי אלישע היתה יום יד' בחודש,[8] יום הכסה, לא היה כביכול עדיין איסור מלאכה. אבל את האמירה הסתמית הזו ניתן לומר גם בלי קשר לכל התיאוריה המבולבלת על תאריכים ועל שבעתו וכו', פשוט לומר שאיסור מלאכה לא היה בשבת, אבל קראו לה 'שבת' לשון שביתה… ועל השאלה 'וכי בימי אלישע לא ידעו את התורה', יש לשאול, ומה כתוב בתורה על השבת? אם היה בלחסן מניח שידעו את התורה, כל הסיפור הבדיוני לא היה מתחיל.

האמת היא שגם כאן מדובר בטעות של בור, ברור שהיא לא היתה אומרת 'וארוצה עד איש האלהים' על מרחק של 80 ק"מ, שלעבור אותו עם חמור לוקח יום שלם, וזו לא יכולה היתה להיות פעילות רגילה של כל חודש ושבת, והמונח 'כרמל' לא מייצג את הר הכרמל שלנו, אלא היו כמה וכמה מקומות שנקראו כרמל, שפירושו בעברית מקראית "שדה מלא תבואה". איש האלהים היה באיזור שלה, והיא לא יצאה מהתחום בכדי להגיע אליו.  בכל מקרה גם לשיטתו הוא טועה טעות גסה, המרחק משונם לכרמל שמעל עמק יזרעאל הוא כ20 ק"מ.

אגב הוא נואם בפאתוס ש'כסה' הוא לא היום שהירח מתכסה, יום המולד, אלא אמצע החודש, היום בו הירח מכסה את הארץ. ותוך כדי הדברים הוא מתלהם וקובע ש"אין דבר כזה בין כסה לעשור, זה ביטוי תלמודי שהמציאו על מנת להטעות אותנו", (29:00), ולא ידע בור זה שאין זה ביטוי תלמודי אלא מהדורות האחרונים.  ההוכחה ה'מוחצת' שלו לפירוש, הוא שכך זה "לפי איוב", ואין לי אלא לצטט את טור סיני בפירושו לאיוב "יש שגרסו באיוב כו ט מאחז פני כסה במקום פני כיסה (בניקוד ובמובן של כיסא), ופירשוהו על הירח, ואין זה נכון". כלומר, אין כזה פסוק באיוב, מדובר באיזה 'תיקון' דמיוני שהופרך מזמן… אופייני לשיטת המחקר העצמאי של בלחסן.

באופן כללי לגבי השבת והספטו, גם אם יש איזה שהוא קשר עמום אי שם בהיסטוריה, כמו שיש משותף בין כל האמונות שרווחו במזרח ובין חוקי התורה, כל בני האדם ידעו על המבול, כולם הקריבו קרבנות, בנו מקדשים, וכך הלאה. הרי שבצורה בה הציבה היהדות את השבת היא צורה עצמאית ומקורית בעלת הקשר ואמירה ישראליים, וההקבלה הרופפת אין בה בכדי ללמד כלום. ממש כמו שננסה להבין את משמעותו של חג הפועלים האחד במאי, שנחוג עד לפני דור בכל הארצות הסוציאליסטיות, לאור החג הרומאי העתיק באחד במאי. גם אם בייסוד חג הפועלים עמד איזה קשר עמום ורופף, אין בו כדי לתרום שום דבר למהותו של 'חג הפועלים'.

כח' באייר הוא יום שחרור ירושלים, למרבה המזל יש בינינו עדיין אנשים שזוכרים זאת, ביום זה שוחרר גם קברו של שמואל הנביא, נבי סמואל. אמנם יום כח' אייר נחשב כבר מאות רבות של שנים כיום ההילולה של שמואל הנביא. האם מדובר בזיוף? בחג שמישהו השאיל והמציא? בהשגחה עליונה? בצירוף מקרים? כך או כך, ברור שאין שום קשר היסטורי בין האירועים הללו.

לקינוח

בלחסן, שרוכב על הגל של טעויות כביכול שהולידו חגים, מסיים בפאתוס, ב"דוגמא נוספת של הבנה שגויה של התורה בביטוי בבלי שגרם לנו לבלבול תרתי משמע". מה היא?

בהגדרה של השם בבל, עבור התורה יש את הסיפור של כי שם בלבל את לשונותיהם, בשפה הבבלית בב אילו זה שתי מלים מורכב משער האל. מושג בבלי לא מובן נכון ע"י דוברי העברית גולי בבל ועל סמך הבנה פגומה הם יצרו בנין עולם ומלואו של סיפור מגדל בבל…".

זה מה שנקרא 'לא מבין רמזים', כאילו שהתורה באמת חשבה שהבבלים קראו לארצם בבל על שם כך, וברור שההסבר שבתורה הוא הסבר דרושי שבא להתריס כנגד ההסבר הבבלי האלילי, כאומר: לא שער אל יש כאן אלא בלבול יש כאן, וכמו שפירש קאסוטו. ואילו בלחסן, חושב שהוא הראשון שגילה זאת, ובטוח שגולי בבל הם הבעיה, ש'לא הבינו' את פירוש השם בבל.

הערות:

[1] קשה למצוא במזרח הקדמון חלוקה של החודש לרבעים שוים על פי צורות הלבנה" (אנצ"מ ערך שבת). פרופ' טור סיני (הלשון והספר כרך האמונות והדעות, עמ' 205): "יום השבת כיום מנוחה שבועי לבורא ולברואיו אינו ידוע עד כה כמוסד קדום מחוץ לישראל".

[2] מן הסתם קראה באיזה ספר ישן, שכן לפני כמאה שנה טעו בזה חוקרים, כמתואר באנצ"מ ערך שבת: "לראשונה  טעו חוקרים וזיהו את הsapattu עם ימי מזל רע של האשורים… עד שנתגלה טקסט מילונאי אחר המגדיר את הsapatuu ליום טו' בחודש".

ובהמשך: "ימים אלו הם ימי טאבו ומזל ביש, לעומת השבת שהיתה יום ששון ומנוחה… כמה מן האיסורים שנמנו לעיל הם ההיפך ממנהגי השבת ביהדות. היסוד האסטרולוגי של ימים אלו חסר בישראל… אם ימים אלו עוד נהגו בבבל במאה הו' לפסה"נ (הדבר אינו ברור) כיצד נסביר שדוקא נביאי הגולה הדגישו את השבת כיום ה' וכאות ברית וסימן שייכות לעם הידודי אם דמתה לימים מיוחדים בלוח הבבלי?.. השבת ואולי גם ימי הsappatu האשוריים נשתנו תכלית שינוי כבר באלף השני לפני הספירה, זמן רב קודם שנתחברו הלוחות האשוריים מצד אחד וספרות המקרא מצד שני… בין אומות העולם לא נמצא שום יום דומה לשבת של ישראל".

טור סיני שם כותב: "ימים טובים ולא טובים הם: 7,14,19,20,21 בחודש.. בעקבות העובדה שנמצא באכדית השם ספטו ככינוי לאיזה יום בחודש והואיל ובטעות  חשבו החוקרים במשך זמן מה שכונת השם הזה לאותם ימים לא טובים שבלוח הפולחני הנזכר נדמה היה להם כי מצאו בהוראות אלו מקור היסטורי לרעיון השבת בישראל, והמדע החזיק בדעה זו גם אחרי שהוברר ללא כל ספק שלא שימשה המלה האכדית הזו בשום מקום כציון לאחד הימים הנזכרים האלה, וגם לאנגדון בספרו נשאר נאמן לדעה זו על מקור בבלי של השבת בישראל אע"פ שבהבנה הוא נאלץ להודות ולאמור בסוף דבריו 'כנראה שאלו העברים מלה זו מבבל מתוך טעות הבנה מוחלטת בלוח הבבלי'…"

[3] מכיון שיש בתרבות האשורית גם חדשים שלמים שאסורים בשליחת יד במסחר באותו נוסח, מפרש לאנדסברגר שהכוונה רק לפעולות עסקיות מיוחדות, אולי השקעות, שאסורות מפני המזל הרע, שהרי לא יתכן שבמשך חודש שלם נמנעו מכל מלאכה. באנצ"מ ערך שבת נכתב: "לא ידוע אם ובאיזו מדה חלו איסורי ימים אלו על המון העם, שטרות אינם משקפים הפסקה של עיסקות בימים אלו".

[4] אופנהיימר כאן כותב:

"ימי-מזל-רע של האשורים, החוזרים לפעמים בהפסקות של שבעה ימים. בלוחות אשוריים קדומים מהאלף הראשון לפסה"נ, שיסודם אסטרולוגי ולא ירחי, מסמנים את הימים ז', י"ב, י"ט, (אולי החשבון הוא 7X7 ימים מראש החודש הקודם, בעל 30 יום), כ"א, כ"ח, כימים רעים שאסור למלך, לשרים ולפקידים לעשות בהם פעולות מסוימות. ביום זה אסור למלך לאכל בשר שבושל על פחם או אוכל אפוי, לא יחליף את לבושו התחתון ולא ילבש בגדים נקיים, לא ירכב על מרכבה ולא ידבר כשליט; הרופא לא ישלח ידו לחולה, ובכלל לא ראוי לעסוק במסחר וכו'".

בלחסן באמת מתאמץ מאד להוכיח ששבת אינה יום מנוחה:

"לנוח ולשמור שבת אלו שני דברים נפרדים, שבת הוא לא יום מנוחה לאדם.  הוא יום מתוח מאד מפני שיש בו איסורים גדולים מאד. איסורים שמחייבים מיתה" (3:00), "אז זה לא יום מנוחה סוציאלי זה חוק דתי", (4:10), "שבת הוא להפסיק לא לנוח", (4:36).

אבל מה לעשות שבכל מקום בו מוזכרת השבת היא מ וזכרת כמנוחה, החל מבריאת העולם 'וינח – ויינפש', וכלה באזכורים בעשרת הדברות ובשאר המקומות, למען ינוח.  וגם בנביאים היא יום מנוחה ושמחה.

[5] מי גילה לו שתהלים עב' נכתב אחרי הגלות?

[6] על האזכור השלישי בימי עתליה – יהוא, 'יוצאי השבת' – 'באי השבת', מעיר בלחסן שמדובר באזכור של שבת "בהקשר למקדש", ולא הבין שלא מדובר כאן בשבת כיום, אלא בשבוע, מדובר על משמרות הכהנים, משמרת נכנסת ומשמרת יוצאת.

[7] לגבי השאלה מדוע לא מוזכרת בספר יהושע, הרי ספר יהושע לכל הדעות מאוחר לתורה, וכולו בנוי על לשון ספר דברים וחלקים מספר ויקרא, ואיך יתכן לטעון שלא הכיר את השבת שהיא היסוד לתורה? כלומר, לפי הדעה הבקורתית אין למנות אותו בין הספרים הקדומים.

[8] התיאוריה כולה בנויה על טעות בחישוב, בלחסן מתעקש לומר 'יום היד'  יום הכסה, כי הוא רוצה לחבר אותו עם החלוקה השוה הדמיונית של החודש בן ה28 יום. הבעיה היא שאין חודש ירחי בן 28 יום, החודש הירחי הוא תמיד בין 29 ל30, האמצע הוא יום הטו' והוא יום הכסה שהיה אצל עמים אחרים, אבל המספר טו' מקלקל את החלוקה הדמיונית של ארבעת הפאזות הדמיוניות… אז נתקעים עם היד'.

Up Next
You can skip ad in
SKIP AD >
Advertisement
EMBED LINK
COPY
DIRECT LINK
PRIVATE CONTENT
OK
Enter password to view
Please enter valid password!
      • 2x
      • 1.5x
      • Normal
      • 0.5x
      • 0.25x
        0:00

        מקור הוידאו: ערוץ היוטיוב של דוד בלחסן

        שתף מאמר זה

        שיתוף ב facebook
        שיתוף ב google
        שיתוף ב twitter
        שיתוף ב linkedin
        שיתוף ב pinterest
        שיתוף ב print
        שיתוף ב email

        תגובות ישירות

        58
        Leave a Reply

        avatar
         
        smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
        22 Comment threads
        36 Thread replies
        0 Followers
         
        Most reacted comment
        Hottest comment thread
        14 Comment authors
        יודיד הכסףדניאלצוות האתרידידיהא Recent comment authors
          Subscribe  
        Notify of
        יודיד הכסף
        Guest
        Member
        יודיד הכסף

        תודה רציו, השירות הטוב ביותר שעשיתם במקרה זה עבור הציבור הוא שגרמתם לבלחסן לחשוף את פרצופו האמיתי. כל מילה שלו שמראה את סגנונו המהוקצע, רוחו האדיבה ושיחתו האינטליגנטית שווה יותר מאלף משפטים מנומקים ששבת היא לא ספעטו.

        יודיד הכסף
        Guest
        Member
        יודיד הכסף

        רק להבהיר אני מתכוון שלעתים זה מאיר עיניים לגלות מי עומד מאחורי כל מיני תיאוריות מרתקות. תארו לכם שהיינו זוכים למפגש עם כל מיני טיפוסים כמו נפתלי הרץ, ניטשה, הרצל ורבים אחרים, אני מניח שהיינו חוזרים עם כמה תובנות. אני חלילה לא משווה את יקיר האתר – המטאור הנוכחי לחבורה הזאת אלא רק לשם המחשת הענין. בלחסן כותב "בכל ניכוס הקרוי "סינכרטיזם" בלע"ז, המנכס לעצמו משנה במידת מה את תכני החג שהוא ניכס לעצמו, אחרת היה מואשם בפלגאיט גמור" כמה נח וכמה פרקטי עבור החוקרים, אם נמצא משהו שמזכיר איכשהו את היהדות מיד נשווה אותו אליה, אם נמצא משהו שאינו… Read more »

        דוד בלחסן
        Guest
        Member
        דוד בלחסן

        אל "רציו". הסכנה הגדולה ביותר לעם העברי, לארצו, ולמדינתו היא קודם כל הכת הרבנית-פרושית. היא יצרה את המפלצת
        הערביסטית-מושלימית. והיא יצרה גם את השמאל המנוון. ואתם ב"רציו", הקלגסים של הכת הנפשעת הזאת
        אל נדב. הגיהאדיסטים מ"רציו" עוד ילשינו וימכרו אותך לאויב. היזהר מהם הטורפים האלה

        נוריאל
        Guest
        Member
        נוריאל

        בס"ד בלחסן התגובה שלך לא פחות מהזויה, אני מבין שנפגעת, אני באופן אישי תמכתי בלמחוק את התמונה של הליצן, וגם המטרתי שלל של ברכות בהודעה אישית לצוות האתר על החלפת התמונה, אך אני חושב שטעיתי בך, חשבתי שאתה אדם נחמד שפשוט יש לו השקפה אחרת, אך מהודעה להודעה כבר קשה להכיל את הלשונות שלך כמה נמוך אתה עוד מתכוון לרדת? זהו, די לך! יש לך איזה טיעון ענייני כתוב אותו. אני חושב שנאה לצטט כעת מדברי החכם הסיני קונפוציוס שאמר: "If what one has to say is not better than silence, then one should keep silent."(Confucius: His Words, by Daniel… Read more »

        יעקב
        Guest
        Member
        יעקב
        נדב
        Guest
        Member
        נדב

        אני הצבעתי על הדברים שעליך לתקן. מהם הדברים שלדעתך עליי לתקן?

        נדב
        Guest
        Member
        נדב

        משום מה יש לי הרגשה חזקה שאתה הוא שטוף המוח מבינינו. אתה שולח אותי לקרוא מאמרים ומזמין אותי לדון בנושא בעוד שדברים חמורים מתרחשים בשם הדת שלך עוד בזמן שאנחנו מתכתבים. זה אבסורד! דומה הדבר לזה שמוסלמי ישלח אותי לקרוא משהו שכתב איזה מופתי "ליברלי" על מעמד האישה באסלאם שבו הוא טוען כי הכל בסדר ואין שום בעיה פשוט הבנו לא נכון את הקוראן. כך גם אתם, מתפלפלים בחדרי חדרים ביניכם לבין עצמכם בנסיונות לתת נופך "הגיוני" ו"רוחני" ו"עמוק" לדברים בזויים מלכתחילה. צאו מזה, תאמרו בריש גלי שאתם מתנערים מזה. אל תנסו לתרץ את עוולותיכם. זה מסוכן. היו גלויים, תקנו… Read more »

        ידידיה
        Guest
        Member
        ידידיה

        הבעיה של נ דב שהוא כבר יודע מה מוסרי ומה לא, יודע בלי מקום לערעור שאין אלוהים, ושעד כמה שיש הוא בטח לא דיבר מעולם עם בני אדם. עכשיו מה שנשאר הואה לתקן את הדת "שלנו" מן היסוד, כך שתתאים למוסר שכעת באופנה

        נדב
        Guest
        Member
        נדב

        אז אתה אומר שיש לי בעיה שאני מוסרי ושאיני מתיישר לפי דבר האלוהים שלך. שאתה מאמין בו ואני לא. בעצם אתה מסכים לזה שהאלוהים שלך מצווה עליך דברים שאינם מוסריים בעליל ואתה מציית להם, אולי מתוך פחד. המוסר אינו אופנה אלא יושרה בין בני אדם ולא בין אדם לאלוהים.

        דניאל
        Guest
        Member
        דניאל

        תעשה לי טובה תלמד קצת פילוסופיה של המוסר ותפסיק לברבר שטויות (די מביכות)

        נדב
        Guest
        Member
        נדב

        דניאל, אני יודע בדיוק מדוע אתה מפנה אותי ללמוד 'פילוסופיה של המוסר'. האלוהים שלך רובץ שם בכל פינה כמו צל שמשחית כל חלקה טובה. כל משפט, כל טענה, שאמורה להיות הגיונית- מבוססת על הנחת האל "הטוב". בעבר זה היה קונצנזוס, האדם הפרימיטיבי (אולי מתוך פחד, אולי מתוך בורות) לא העלה על דעתו להטיל ספק בקיומו של האל. ומשום מה ממשיכים ללמד את הפילוסופיה של המוסר על בסיס אותם יסודות הרעועים שאבד עליהם הכלח ובצדק. ואני יודע זאת משום שאני בוגר תואר ראשון בפילוסופיה. לא שאני כל כך גאה בזה. לרוב זה היה בזבוז זמן. אז תעשה לי טובה אתה ותפתח… Read more »

        דניאל
        Guest
        Member
        דניאל

        אשתמש במשפט חמוד שקראתי ממשה רט כמו שלא כל אדם שלמד טריגונומטריה הוא משולש כך לא כל אדם שלמד פילוסופיה הוא פילוסוף(אגב לא שזה משנה אני בעל תואר שני לפילוסופיה כללית ותואר שני בראיית חשבון) "אולי מתוך פחד, אולי מתוך בורות" על הדרך נהיית היסטוריון ופסיכולוג? איש בעל תחומים נרחבים שכמוך. התועיל בטובך להסביר את המוסר האבסולוטי עליו אתה נשען?

        נדב
        Guest
        Member
        נדב

        אענה לך, בתור התחלה, על דרך השלילה:
        לא מוסרי להאמין באל רודן, מאיים, מצווה, מכתיב, מעניש ולקבוע שהוא האחד והיחיד שקיים, ששולט בכל, שאתה יודע מהו רצונו ושעל מוצא פיו יקבעו אמות המידה למוסר האדם.

        דוד בלחסן
        Guest
        Member
        דוד בלחסן

        אל "רציו" אשר מוכן לעשות "ניקוי ראש לשטוף מוח" שלא נכנע לכפייה הדתית שלכם, אך כאשר מדברים על שטיפת המוח של קורבנות הכת הפרושית-רבנית-תלמודית, מזדעק כמו פרוצה חסודה. אין חוקר מקרא רציני אשר יטען כי חמישה חומשי תורה חוברו לפני ספר שופטים וספר שמואל. מתוך מאות ההוכחות לכך, הרי התורה אינה מתנגדת למלוכה כלל אלא שמה לה "סייגים". ספר דברים אף מקבל שהבקשה למנות מלך "ככל הגויים" (מוזר ש"ככל הגויים" אינו חטא פתאום !). לא רק זאת אלא שספר דברים כאילו מתנבא (בדיעבד כמובן) "ויהי בישרון מלך", בעוד ספר שופטים מתנגד למלוכה, ואפילו האל עצמו בספר שמואל מתרעם על הבקשה… Read more »

        נוריאל
        Guest
        Member
        נוריאל

        בס"ד זה בכלל לא זר לטעון שויהי בישורון מלך חוזר על משה רבינו, הלא הוא הנזכר בפסוק לפני, אעתיק אל מול פניך ויראו כל הקוראים נכוחה: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מֽוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַֽעֲקֹֽב: וַיְהִי בִֽישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵֽל". גם פירושו של רש"י מתאים ביותר שהכוונה לקב"ה. ויש עוד פירושים ויש להעדיפם על פני להפך את כל סדר הספרים. אם כבר אנחנו רוצים דוגמא לפירוש זר ואינפנטילי(בחירת המילה לקחתי ממר דוד בלחסן) הרי יש את הפירוש ששבת זה מלשון ספטו שהפך לשפטו לשפתו לשבתו לשבעתו(האבולוציה של ה"עין") לשיבעה ימים עם יום שביעי בסופם הנקרא שבת. הפלא ופלא.… Read more »

        נדב
        Guest
        Member
        נדב

        מה נתפסתם לשבת הזאת שלכם. כל הדת שלכם מושתתת ברובה על היעדר מוסר בסיסי. אתם חותכים לתינוקות את איבר המין שלהם, אתם סוחרים במצוות,
        אתם לא מכבדים נשים, אתם מטיפים לרצח, אתם כופים עצמכם על האחר, אתם לרוב בוגדניים ומשתפים פעולה עם האויב, נאמנותכם נתונה לאל דימיוני שאם היה מתגלה באוזניכם ומצווה עליכם לרצוח אותי לדוגמא הייתם עושים זאת!
        אז איך יש לכם את עזות המצח והחוצפה להתדיין על חודם של פרטים ארכאיים מעייפים כמגינים על עצמכם? דברו איתנו קודם על הדברים האלה! המוסריים, הערכיים, החשובים באמת! התנערו מאכזריותכם ואז אולי נוכל להתדיין על פרטים שכאלו כמו מקור השבת.

        דניאל
        Guest
        Member
        דניאל

        דוד, השיח הזה שאתה מקדם ( גדוש אד הומינם) פשוט ילדותי, הייתי מצפה מאדם בוגר לנסות לנהל שיח במקום לזרוק ססמאות אינפנטיליות של "שטופי מוח" " דת סרוחה" ועוד שטויות רבות כל כך. במקום לנסות לנהל תחרות של "גדול יותר", תביא כבר טיעונים עניינים, או ש"כוחך" הוא מאחורי המצלמה בלבד?

        דוד בלחסן
        Guest
        Member
        דוד בלחסן

        אל אתר "רציו". מה קרה ? אתם כבר לא מפרסמים את תשובתי ? משתפנים שכמוכם !

        דוד בלחסן
        Guest
        Member
        דוד בלחסן

        "חוקרים המטיפים לכפירה", אמירה ממש מאד מדעית ו"רציונאלית". למה לא להטיף לכפירה ? זה אסור ? אך להטיף לדתיות הסרוחה והחשוכה שלכם, זה בסדר, הא ! תגובה אופיינית של מיסיונרים עלובים המשוכנעים כי מי שלא שותף להזיות הדתיות שלהם הוא "כופר" שיש להשתיק ולדכאואף לתת לו פסק דין מוות, ממש כמו אצל הגיהאדיסטים המושלימים ! עצם העבודה כי אתם טוענים לדוגמה שהאסופה של חמישה חומשי תורה נכתבה לפני ספר שופטים וספר שמואל, אומרת דרשני על בורותכם או\ו זדונכם ! בורות וזדון של פחדנים עלובים המסתתרים מאחורי אתר אנונימי והרוצים להכתיב לי את תנאי העימות המצולם. אדונים מתנשאים ומלאי שחץ,אני לא… Read more »

        דוד בלחסן
        Guest
        Member
        דוד בלחסן

        אל אתר "רציו" המיסיונרי. מה זה "אם לא "בא לך" להשיב לטיעונים" ? לפתע, והעברית שלכם פחות מהוקצעת, פחות "אקדמאית", יותר "עממית", על גבול העגה של הרחוב ("בא לך").האם הרגזתי אתכם עד כדי לגרום לכם להסיר מעליכם את המעמד של "הרציו" וה" מדעי " ? 1. רחמים עליכם אם אינכם יודעים כי שהות הירח ברקיע מתחלקת ל-4 פאזות בנות 7 ימים (למעשה לילות בעיקר, כי הירח הוא "ממשלת הלילה"). כל עין אדם בלתי מזויינת יכולה להיווכח בכך. עשרות תעודות קדומות באשור ובבבל, המציינות את ה"שפתו" (לפי לנדסברג הצורה המקורית באכדית היתה אף "שבתו" המקביל ל"שבת" – ראה ספרו "לוח השנה… Read more »

        נוריאל
        Guest
        Member
        נוריאל

        בס"ד אני חושב שבלחסן נפגע(מאוד לפי סגנון תגובותיו), קשה לדבר עם מי שהדביק כובע של ליצן לראשך, ולכן הוא מתקשה להתייחס. אפשר להבין אותו. אך בל נטעה לבוא ולבוז בסרטון לכל היהודים על המדענים והאסטרונומים שבהם, בין היתר ע"י הפיכת ספטו לשבתו לשבעתו לשבעה- נו ברצינות, אם היה מאן דהוא היה ע"פ טיעון כזה מכחיש את השואה או כל אירוע הסטורי וטוען שהוא הומצא בגלל איזה מילה דומה(אפילו מאוד), לאיזה יחס הוא היה מצפה?? וכן להיפך הלא ידועים כל מיני הוכחות לתורה ע"פ חילופי אותיות וגימטריות ומילים דומות נושא שבמקרה הטוב מתקבל כבדיחה נאה אצל העולם החילוני שלא לדבר על… Read more »

        דוד בלחסן
        Guest
        Member
        דוד בלחסן

        לצוות "רציו" המתפתל והמסתבך בתירוצים אינפנטיליים. חבל שאינכם מקבלים את עצתי להירשם לקורס לאסטרונומיה. הייתם יודעים כי שהות מופע הירח ברקיע, משתנית לפי "גילו". כאשר מדברים על "יום מופע" הירח אין הכוונה כי במשך יום שלם הוא מופיע ברקיע אלא כי באותו יום – בלא למדוד זמן שהותו וראייתו -הוא הופיע ברקיע. לעומת זאת, כאשר הירח אינו מופיע כלל, כלומר נעלם במשך יום או יומיים בסוף מחזורו (כלומר לפי החשבון אסטרונומי יום וחצי בערך), לא ניתן היה לאדם המתבונן בגרמי השמיים באותה תקופה לקבוע "חצאי-ימים". לכן ימי מופעי הירח ברקיע היו תמיד ימים עגולים ומספרם 28 המתחלק ל-4. המחזור הירחי… Read more »

        נוריאל
        Guest
        Member
        נוריאל

        בס"ד אני מתפלא איך מי שלא מסוגל להבין ש"רציו" הוא קיצור "מרציונל" שכן שם האתר הוא רציונל-ביליף(=אמונה רציונלית/הגיונית), מעיז לסמוך על שכלו ולקשקש טיעונים כאילו הם אמת ברורה והוא זה שיגאל את כל העולם על חכמיו… ועוד דבר, נכון שצוות האתר מתואר לפרוטרוט, אך האם טיעון נימדד אם הכותב אנונימי או לא? הלא האינטרנט מלא לעייפה בפורומים של שמות אנונימיים ומעולם לא שמענו טענה זו כלפי מישהו, גם מה שהוא כתב שיש פה צוות שמוכן להתיש כל אחד באלפי תגובות, המטייל לו כאן באתר יראה שכשאין מה להגיב צוות האתר לא מגיב. או אומר שאינו יודע או מודה. וגם אם… Read more »

        תמר
        Guest
        Member
        תמר

        כוונתי היתה שהלינק שהכנסתם הוסר….

        דוד בלחסן
        Guest
        Member
        דוד בלחסן

        ל"רציו" (מי זה "רציו" ? מי מסתתר אחר כינוי מופרך זה ? האם מדובר באדם או ב"צוות" שחבריו עושים "סבב" ביניהם כדי להגיב ? רק ל"אל" העיוור הפתרונים ובכן, נתחיל בפתיח תגובתכם הזרועה ביטויי חנופה בסגנון מושלימי מוכר : "החביב", "במחילה"… אנא שמרו אותם לעצמכם. במיוחד כאשר (שוב על פי אותו סגנון המושלימי) הם מלווים בביטויים ארסיים ("דברי הבל", "בור") על פי השיטה התועמלנית הידועה של קור\חום, תה מהביל\מכות, חיוך\סכין וכו'… וכעת תגובתי לילקוט הכזבים שלכם. 1. אתם נכנסתם לערוץ שלי ושתלתם בו קישורים המפנים לאתר שלכם. כלומר, שיטה נבזית לנצלני ולהכריח אותי לפרסם את האתר שלכם בעצם זה שאאלץ… Read more »

        בלי שם
        Guest
        Member
        בלי שם

        באמת לא יפה מצד אלפי אנשי צוות האתר המשופעים בכסף, כדרכם של אברכים, להתנפל על דון קישוט שיצא לבדו
        מול הקונספירציה (כנראה על שם זה קרוי האתר "רציו" כי החליפו בין "ה" ל-"ו" בדיוק כמו בבבל) ולגלות לו שהכל פרי דמיונו.
        לפחות הורדתם לו את הכובע, שכל כך התאים לו…

        תמר
        Guest
        Member
        תמר

        תמהני מאוד מדוע דוד בלחסן מחק מערוץ היוטיוב שלו את התגובות של 'רציו', זה לא אומר דרשני???
        הוא מתעלם לחלוטין מהעובדה שחמשת חומשי התורה המהווים את ה-ת' של התנ"ך מזכירים כל הזמן את השבת ושמירתה, וטוען שהשבת לא מוזכרת מספיק בנביאים.
        הזוי…..

        קובי
        Guest
        Member
        קובי

        חסן,
        גם אם נניח שאתה צודק בתיאור הבבלי שהיו כאלו חגים לאורך החודש.
        זה לא נשמע לך כמו הנחה מופרעת ושרירותית לטעון שהיית כזאת התפתחות על סמך בלבול בשפה…? ובפרט שזה לא מוזכר בשום מקום אלא רק תאוריה רחוקה מהמציאות ומורכבת?

        דוד בלחסן
        Guest
        Member
        דוד בלחסן

        אל קוראיי: ברצוני לדווח לכם על דרכיהם הנלוזות של האתר "רציו" מאחוריו מסתתרים מיסיונרים אנונימיים אשר לא חושפים את זהותם ושמם, אך אין להם כל בעיה מצפונית לתקוף אדם באופן אישי כדי להטיל עליו מורא ובכך לחסום את פיו על מנת שלא יגלה את ערוותם ברבים. 1.גוף זה נכנס לערוץ יוטיוב שלי בלא כל הפרעה או סינון או צינזור מצדי. אנשיו שמו קישור אל האתר שלהם ובו מאמר המכוון לתקוף אותי אישית ולהפיץ את כזביהם בתקווה שהקורא הבלתי מצוי במחקר וביקורת המקרא ייפול למלכודת שלהם. 3. עניתי להם בתגובה ארוכה וממצה בערוץ היוטיוב שלי. 4. הם הגיבו לא בערוץ היוטיוב… Read more »

        דוד בלחסן
        Guest
        Member
        דוד בלחסן

        להלן תגובתו של דוד בלחסן: אל "רציו" האתר הרבני-מיסיונרי המדעי המדומה. 1. אינכם יודעים כי הירח נמצא ברקיע בשמיים (בגדליו השונים) 28 ימים ולא 29 ימים (כי במשך יום או אף יומים הוא נעלם). ולכן מופע הירח הבא נקרא "חודש", מלשון חדש ! 2. אינכם יודעים גם כי מילוי הירח (וגם השפתו הבבלי) הוא ביום ה-14 של מהלכו ולא ביום ה-15 כי כאשר הוא מופיע (אחר העלמותו) כ"ראש חודש", הוא כבר כמעט יום. 3. אינכם יודעים גם כי אכן בתקופה המדוברת, השפה הבבלית השפיעה (באמצעות הארמית) על העברית המאוחרת בנוגע לבלבול בין העיצורים ב' ופ'. (ואגב בספר תהילים נכתב "ביזור",… Read more »

        משה רט
        Guest
        Member

        שוב יישר כוח על הסבלנות להגיב לדברי הבל כאלה.
        הזכרתם לי משהו שחבר אמר לי פעם, שהוא לא מבין איך אנשי ביקורת המקרא עוד לא המציאו תאוריה ש"אלהים" זה בעצם שילוב של המילים "אֵל הַיָם", ובמקור בני ישראל תפסו את ה' כאל של הים, בגלל שהוא קרע את ים סוף וכדומה, ורק סופרים טועים הדביקו את שתי המלים יחד וכך נוצר השם "אלהים"… באמת מוזר שאף אחד עוד לא חשב על זה!

        א
        Guest
        Member
        א

        משה רט
        כמובן אתה לא בא לבקר את כל טיעוני ביקורת המקרא ולהפוך אותם לליצנות בגלל ליצן אחד
        אני לא מסכים עם ביקורת המקרא אך יש שם דברים שראויים לדיון ולא הכל מגיע מליצנות כמו דוד בלחסן
        זה כמו שידברו נגד הדת ויהפכו את כולה לליצנות בגלל כמה הבלים שאמר מחזיר בתשובה מארגון…
        אכן יש מקום ללגלג על כך שביקורת המקרא נסחפה עד למקומות אלו אבלל לא להכליל את כל ביקורת המקרא