נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

'חוקר הדתות' התמהוני התורן – על מצוות השבת

דוד בלחסן, המציג את עצמו בערוץ היוטיוב שלו כ'חוקר דתות', מפרסם סרטוני הגות שונים. ובכן, לא ברור באיזו דרך נעשה בלחסן ל'חוקר', מאחר ולא אותר שום מחקר שלו או שום זכר ללימודים, פרסום מאמר, ספר, בלוג. ה'מחקר' מתחיל ונגמר בהקלטת עצמו ובהעלאה ליוטיוב. מן הסתם לא תינתן לו דריסת רגל באקדמיה, עקב היותו שונא ערבים וסמולנים.

בכל מקרה בעקבות בקשת גולשים, נתייחס לסרטון אחד שלו, שכפי הגדרתו (בתגובות) מתבסס על 'מחקר עצמאי', ונראה על מה מבוסס ה'מחקר העצמאי' של בלחסן.

הסרטון בן 44 דקות וכולל הרבה מלל, נתייחס למקרים בהם מובאים בו טיעונים:

 

הטיעון המרכזי

התוכן הכללי הוא כדלהלן:

השבת מוזכרת בעיקר בספרי המקרא המאוחרים, אבל לא בקדומים. האזכורים שלה קשורים רק לאיזור גלות בבל, קודם גלות בבל השבת היתה 'יום הכסה', היום בו הירח מכסה את הארץ, יום מילוי הירח, ורק כשגלו לבבל, לקחו את יום ה'שפטו' הבבלי, שהיה קשור למופעי הירח, ומכיון שטעו במלה 'שבתו' וחשבו שהיא 'שבעתו', כלומר שבע, הפכו את השבת למשהו שמגיע פעם בשבוע.

הרעיון נשמע די מטופש, יש להודות להמציא שהיהודים לקחו חג בבלי, כשהם היו בבבל, והחג נהג במציאות סביבם בימים מסויימים. אבל הם החליטו שבגלל שהשם שלו 'שבתו', זה אומר שהכוונה 'שבעתו', ומכיון שהשם דומה (אחרי ה'תיקון') למספר שבע, זה אומר שחוגגים אותו כל שבע ימים (הם היו שם בבבל, להזכירכם). וכל זה אחרי שהיה כבר ליהודים שבת משלהם, שחלה לפי הסיפור הזה באמצע החודש.  הם המירו אותה בארבע ימים, וגם לא קלטו את התאריכים הבבליים.

האמת היא שהיום הזה בבבל לא נקרא בשום מקום 'שבתו' אלא רק 'ספטו' כך זה נכתב בתעתיק המקורי: šappatu (כך למשל אצל אופנהיימר כאן), בדקה ה38 אומר בלחסן:

"אני משער שזה נבע מטעות בהבנת המושג שבתו של הבבלים, יתכן מאד שהיהודים הגולים בבבל חשבו ששבתו נוצר משבעתו, כלומר משבע… ואז הם הבינו  הב' והפ' מתחלפים גם בשפה העברית ביזור ופיזור וגם בשפה הבבלית….  שבעתו זה מזכיר לנו שבע, הספרה שבע".

ובכן, החוקר העצמאי 'יודע' שבבבלית הפ' והב' מתחלפים, וההוכחה? "גם בשפה העברית פיזור וביזור"… ובכן, ביזור אינה מלה בעברית מקראית, אלא בארמית, ונכנסה לשפה בהשראת הארמית שבמקורותינו.  אין שום אסמכתא לכך שבבבלית פ' וב' מתחלפים, ואין שום מקור לשם 'שבתו' מלבד בדמיון.

בלחסן אומר בפשטות רבה(32:25): "האם בבבל היה מושג כזה של שבת היחיד? כן, בודאי, זה נקרא בבבלית שפטו או שבתו, וגם בבבל זה התחיל ביום מילוי הירח והתחלק לפי הפאזות המופעים של הירח".

מדובר בערבוב גרוטסקי של הנתונים.

הבעיה המרכזית של ה'חוקר העצמאי', היא שמקורות המידע שלו הם ויקיפדיה. אם היה בודק במקורות יותר מוסמכים, היה מגלה שהספטו הבבלי הוא רק יום טו' לחודש, ושאר הימים לא נקראו ספטו, וגם לא נהגו בכלל בבבל אלא באשור, בתקופה אחרת לגמרי, ועוד היה מגלה ששאר הימים לא היו סה"כ ארבע פעמים בחדש, אלא חמשה ימים בחודש, וההפרש ביניהם לא היה 7 ימים.

כלומר בלחסן מערבב את יום הספטו הבבלי שחל ב15, עם חמשת ימי ה'נוח לב' האשוריים שחלו בתאריכים אקראיים באמצע החודש, ומציג אותם בטעות כחודש בן 28 המחולק חלוקה שוה ל4…

בדקה 30:00 הוא מנסה להסביר את ארבעת ימי הספטו הדמיוניים שלו בהקשר של הירח: "לירח יש ארבע פאזות, בחודש של 28 ימים, בימים האלו שהירח נמצא בשמים עד היום השביעי זה גדילת הירח, פאזה ראשונה מה8 ועד ה14 מילוי הירח, זה הפעם השניה, היום ה21 זה שלישי, עד 28 הרביעי ארבע פאזות של ירח יש בחודש ירחי". מישהו הבין? מדוע הגדילה היא עד היום השביעי? הירח גודל 14 וחצי יום וקטן 14 וחצי יום, אפשר לחלק את זה ל4 פאזות ואפשר גם לשש. [1]

כך או כך מדובר כמו שאמרנו בטעות של בור,[2] יום הספטו הבבלי היה בטו' לחדש, מלבדו היו באשור חמשה ימים דומים, בתאריכים:  ז' לחודש, יב' לחודש, יט' לחודש, כא', לחודש, וכט' לחודש (ההקשר הוא אסטרולוגי ולא ירחי, אנצ"מ) .

ומה היתה היחודיות של הימים האלו באשור? לפי בלחסן שמדבר אשורית במבטא 'בבלי' אסלי (דקה 33:46) "נוח לב אילו", יום מנוחת האל. ובכן לא דובים ולא יער, ציטט מן הזכרון או שהמציא בעצמו. הימים האלו נקראו 'אום נח לב' (ûm nuh libbi), יום מנוחת הלב. הבעיה היא שבלחסן בונה את איסור שבת על "זה יפה לעשות מלאכה כשהאל נח?", אולי זה לא יפה, אבל האשורים לא ידעו שהאל נח.

נכון שדליטש הציע את התיאוריה הזו לפני מאה שנים, וכבר סיפר את הסיפור שהישראלים לקחו מהבבלים, ולכן הבבלים גם חגגו את מנוחת הלב של האל. הבעיה היא שהכל כתוב בסיפור שלו ולא מעבר. מאז המחקר התקדם מעט, ורק מספרי סיפורים נאיביים חוזרים על הסיפור הזה באיצטלה של מחקר, אפילו בויקי נכתב:

"ילס-אריק אנדריסן (אנ'), ג'פרי טיגאי (אנ') ואחרים הציעו שהשבת מוזכרת גם בשכבות קדומות מאוד בתנ"ך, ומצאו שהדמיון לשיטה הבבלית חלש. בבבל אין תיעוד על שמות מיוחדים לימים, והמשמעות של הימים המיוחדים לא ברורה מספיק. לכן הם הציעו שהמחזור בן שבעת הימים משקף מסורת ישראלית עצמאית. טיגאי כותב,

"הדבר ברור שבעמים שכנים שהיו בעמדה להשפיע על ישראל – ואכן השפיעו במגוון תחומים – אין מקבילה לשבוע השבת הישראלי. זה מוביל למסקנה ששבוע השבת, שהוא ייחודי לישראל כמו השבת ממנה הוא נובע, הוא יצירה ישראלית עצמאית."

  1.  Niels Erik A. Andreasen, The Old Testament Sabbath: A Tradition-historical Investigation, Society of Biblical Literature, 1972. (באנגלית)
  2. ^ Byron E. Shafer, Review of The Old Testament Sabbath: A Tradition-Historical InvestigationJournal of Biblical Literature, 93, 1974, עמ' 300–301 doi10.2307/3263102
  3. ^ WILLIAM W. HALLO, New Moons and Sabbaths: A Case-study in the Contrastive ApproachHebrew Union College Annual, 48, 1977, עמ' 1–18
  4. לקפוץ מעלה אל:6.06.1 Tigay, Jeffery H., Shavua, Mo'adei Yisra'el: Time and Holy Days in the Biblical and Second Commonwealth Periods (Heb.), ed. Jacob S. Licht:, 1998, עמ' 22 – 23
  5. ^ ALLEN FRIEDMAN, Unnatural Time: Its History and Theological SignificanceThe Torah U-Madda Journal, 15, 2008, עמ' 95–111, הציטוט מתוך עמ' 104-105

ימי ה'נוח לב' של האשורים נחשבו לימי מזל רע, לא היה איסור בעשיית מלאכה, אלא במסחר וכדו',[3] כי חששו ממזל רע, כמו כן אסור להתרפא, אסור לעמוד לדין, ואסור ללבוש בגדים לבנים. אלו ימי פחד ממזל רע, ואינם דומים לשבת הישראלית. בימים האלו הצטוו המלך הבבלי שריו ופקידיו לענות נפשם ולהתנזר מתענוגים. בדיוק ההיפך מהשבת הישראלית .[4]

(אם כי מן הסתם לבלחסן יש פתרון מבריק אופייני: באשורית נאמר 'לענות', אבל הישראלים חשבו בטעות שהכוונה 'להנות', ולכן קבעו את השבת ליום משתה ושמחה. וכן איסור לבישת בגדים 'לבנים' חשבו שהכוונה בגדים 'של בבונים', אבל של בני אדם אפשר, וכך הלאה).

כשבני ישראל גלו לבבל, ממלכת אשור כבר הובסה ולא היתה קיימת, וגם החגים שלה כבר לא היו קיימים, ולא היה לבני ישראל היכן ללמוד עליהם.

המלה שבת היא מלה עברית מקורית, המתארת שביתה, וגם השורש לשבת קשור בה, ואין שום צורך או אפשרות לגזור אותה מאשורית, ובודאי לא משגיאה שיסודה במלה שבע.

כל הקישור בין ספטו לשבת לא מובן, הרי גם לפי בלחסן היתה שבת בישראל ונקראה בשם שבת עוד לפני ההמרה כביכול לשבת אריתמטית, אז לשם מה צריכים את השם הבבלי ואיך אפשר לטעות בו, כאשר ה'שבת' הוא שמו המקורי והעתיק של היום הזה עוד מימי אלישע?

אזכורי השבת

אחרי שהראינו ש'החוקר העצמאי' הקשיש, מנסה למחזר הבלים שהופרכו עוד לפני הבר מצוה שלו, ומוסיף עליהם עוד שגיאות ושיבושים, נתפנה לטפל בשאר הפנינים שלו:

בלחסן מנסה לסמוך את הסיפור שלו בטענה שהשבת לא נזכרת בספרים הקדומים,

כך הוא אומר בדקה 6:20 ואילך:

"בשאר ספרי המקרא השבת מוזכרת בעיקר בספרי המקרא המאוחרים (נחמיה, דה"י, מלכים), הצמודים לגלות או לאחריה, בתהלים עב', שנכתב בתקופת גלות בבל ואחריה,[5] איכה. אבל לא פעם אחת בשופטים, שמואל, רות, יהושע. היתכן?  במגילת רות לא מסופר על כך שהקוצרים נחו ביום השבת  (8:53) או שבועז הלך לנוח לא ביום השבת בגורן, כלום! (9:06). השבת מוזכרת אצל ארבעה נביאים בלבד: ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, הושע, ויש עוד איזה נביא עמוס, פעם אחת… שאר הנביאים לא  מכירים את יום השבת ולו פעם אחת בשום צורה ובשום פירוש… הדבר הזה מתמיה ביותר".

מה הוא מנסה להשיג כאן? הרי גם הוא טוען שהיתה שבת קדומה, אז למה היא כביכול לא מוזכרת אצל הנביאים הקדומים? גם הוא מודה שהיה יום החודש, מדוע הוא לא מוזכר ברות או בשופטים? (לא שבאמת השאלה 'מדוע לא מוזכר שבועז הלך לנוח לא ביום השבת בגורן', מצריכה התייחסות…).

האמת, שהדברים מגוחכים הוא מונה את כל נביאי הספר, הושע, עמוס, ישעיהו, ירמיהו, ויחזקאל, הם כל נביאי הספר המוכרים (מלבד כמה נביאים שבתרי עשר, שגם לדעתו הם מאוחרים ולכן לא מחזקים את התיאוריה שלו, וברור שבספר של שני פרקים אין להניח שהשבת צריכה להיזכר). על איזה עוד נביאים הוא מדבר? הרי השבת שמוזכרת בספר מלכים, מוזכרת בהקשר של נביא שקדם עוד לכולם, אלישע הנביא. גם האזכורים האחרים של השבת בספר מלכים, באים בימי יהוא,[6] כלומר עדיין קרוב לדור אלישע, קודם לכל הנביאים האחרים.[7]

טענתו של בלחסן כאילו השבת לא מספיק מוזכרת, מגוחכת, השווה אנצ"מ ערך שבת:

 "על מקומה המרכזי של השבת בדת המקרא מעידים גם היקף חלותה ותפוצתה הרחבה בספרות: מצות שמירת שבת חלה על החקלאות והמסחר (שמ׳ לד׳כא; עמ׳ ח,ה). היא נשמרת במקדש וברחבי העם (וי׳ כד,ח; מל״ב ד׳כב־כג; הו׳ ב׳יג; ועוד). היא מוזכרת בכתובים קדומים ומאוחרים (כגון שמ׳ כג׳יב; נחמ׳ יג׳טו־כב; דה״ב לא,ג), בתעודות מממלכת ישראל וממלכת יהודה (כגון מל״ב ד׳כג; יש׳ א׳יג; הו׳ ב, יג), במקורות כהניים ונבואיים (וי׳ כג׳ג; יש׳ נו׳ב־ו; יר׳ יז׳כא־כז), בסיפורים מיתיים־כביכול והיסטוריים (בר׳ ב׳א־ג; מל״ב יא׳ה־ט), ובשירה דתית (תה׳ צב,א; איכה ב, ו). היא מוזכרת בסיפורים המיוחסים במחקר המקרא למקו­רות השונים׳ בכל סדרי החוקים שבתורה (כגון: שמ׳ כ,ח־ יא= דב׳ ה׳יב־יט; שט׳ כג׳יב; לד׳כא; לה׳ב־ג), בדינים שבס׳ יחזקאל (מד,כד; מה׳יז; מו׳א־ה), ובאמנת נחמיה (נחמ׳ י,לב־לד). וכן התנבא נביא מאוחר שעתיד כל בשר לבוא להשתחוות לפני ה׳ כל חודש ושבת (יש׳ טו׳כג)".

גם מי שמאחר את עריכת התורה, הרי ברור שמצוה שנמצאת בבריאת העולם, בעשרת הדברות, ביציאת מצרים (פרשת המן), בבנית המשכן (גם במקדש היה 'מוסך השבת', מ"ב טז', שקשור אולי בהימנעות מסויימת ממלאכה בשבת, או בהתכנסות של שבת, המדובר בפריט עתיק שאחז קיצץ או החביא אותו), במדבר (המקושש), בכל סוגי ושכבות החוקים, עונש מחלליה בסקילה וכרת, ומוזכרת עשרות פעמים בתורה, היא חלק בלתי נפרד מהדת שאותה מייצגת תורה זו. יום הכיפורים הוא שבת שבתון, וכך גם דיני השמיטה 'שבת הארץ' בנויים על השבת, וכפי שכתב אופנהיימר שם, כיום ברור שהשמיטה יסודה בבית ראשון כבר.

שמירת השבת בישראל מתועדת גם בכתובת הקוצר ממצד חשביהו, בו מתוארת הקצירה, והקוצר כותב על עצמו "ויקצור עבדך, ויכל ואסיים כימים לפני שבת".

בכלל, לא ברור מה בלחסן משיג עם ההגדרה שלו "קרוב לגלות", הרי  ירמיהו היה לפני הגלות, ואיך הוא מדבר כל כך הרבה פעמים על השבת ואיסור המלאכה, אם עדיין לא היתה הגלות ועדיין לא התבלבלו בין 'ספטו' לבין 'שבעתו'? ובכלל, הוא מגדיר גם את ישעיהו פרק א כ'קרוב לגלות' איך בדיוק ישעיהו בן אמוץ, שהחזון הראשון שלו בימי עוזיהו, יותר ממאתיים שנה לפני החורבן משקף את הטעות שחלה אחרי החורבן?

יחזקאל שחי בגלות בבל, אומר: "ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני ה' מקדשם" (יחזקאל כ' י'). ברור לו שהשבת ניתנה במדבר, כפי שמתואר בתורה, ולא מעלה על דעתו שהשבת אומצה בימיו הוא מתוך פולחן אשורי שכבר לא קיים…

'שבת הגדול'…

כמושבע ועומד הוא מתאר "השבת הראשונה השניה שלישית והרביעית" (31:06), כאילו שלמושגים האלו יש איזה זכר בהיסטוריה, ואין הוא אלא מספר סיפורים…

ראיה נוספת יש לו, לא פחות ולא יותר מ'שבת הגדול, לפי הסיפור שלו, כך: "כאשר השבת של מילוי הירח נקרא השבת הגדול". וכאן הבן שואל, איך בדיוק או איפה מצא זכר לסיפור הזה על שבת 'אמצעית' שהיא 'שבת הגדול'?

התשובה היא כמובן: "הביטוי השבת הגדול השתמר עד סוף ימי בית שני אפילו באונגליון פסח הוא שבת הגדול וגם אצל הרבנים זה נקרא השבת הגדול". ובכן, בסוף ימי הבית השני נשאר כינוי 'שבת הגדול' שמקורו בתקופת אימוץ השבת הבבלית, שכבר ירמיהו ויחזקאל שכחו מהמקור, קל וחומר עזרא ונחמיה וכו', אבל הביטוי נשאר…

מדובר בהבל ורעות רוח, אין שום קשר לשבת של אמצע החודש. בברית החדשה יוחנן פי"ט נכתב: "ולמען לא תשארנה הגויות על הצלב ביום השבת כי ערב שבת היה וגדול יום השבת ההוא", אין כאן את הכינוי 'שבת הגדול', אלא אזכור שמדובר בשבת מיוחדת, הכוונה לחג הפסח, ישו כידוע נצלב בערב פסח, זמן שהיה מיוחד למשפט של הממתינים  לגזר דינם, מי לשחרור ומי לתליה. ולכן מציין הנכרי הכותב שהיה מדובר בשבת גדולה ומיוחדת, אולי באמת חל פסח בשבת באותה שנה. ואולי זה סתם ניסוח של גוי. ייתכן באמת שיש איזה קשר בין הכינוי הזה לביטוי הימי ביניימי 'שבת הגדול' כשבת של ערב פסח, אבל בודאי אין קשר לשבת של אמצע החודש.

ה'ראיה' מחודש ושבת

עוד מנסה בלחסן להסתמך על תיאוריה בנגע לקשר בין חדש לשבת:

הוא מצטט את ישעיהו "חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל", ושואל: הרי חדש יותר תדיר משבת ולכן צריך להיות ראשון (13:51). ועוד שואל: "מדוע הוא מקשר אותם? זה לא אותם החוקים והדינים?"?

ובכן, ישעיהו מסביר יפה מדוע הוא מקשר אותם, "חודש ושבת קרוא מקרא לא אוכל", ה' אינו מעוניין בקריאת המקרא של בני ישראל בחדש ובשבת. זה הקשר.  (כך הוא שואל בהמשך 17:00, מדוע הושע מקשר את החג לחודש ולשבת?  (והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה), גם כאן צריכים רק לקרוא: הושע מדבר על השבתת הימים השמחים, ולא עוסק בשאלה איך קובעים את היום.

ולגבי ההנחה שהתדיר חייב להיות קודם בהזכרת שניהם, הרי זו נסתרת למשל מהכתוב: "מעד ושבת" (איכה ב ו). וכבר נדחו לפני שנים רבות התיאוריה וגם הראיה של ה'חוקר העצמאי':

"בשים לב לנוסח חדש ושבת סברו כמה חוקרים שבראשונה הורה השם שבת גם בעברית על יום הלבנה המלאה… אבל מסדר הדברים בהושע ב יג (חגה חדשה ושבתה) נראה שגם בנוסח חודש ושבת יש סדר עולה מן השכיח פחות לשכיח יותר, ואם כן באה שבת יותר מפעם אחת בחודש. גם אין להבין לפי דעה זו מדוע הפכה שבת חודשית לשבת שבועית. ואכן אין עדות שהשם שבת הורה פעם על יום הכסה בישראל, וכבר כתובים קדומים כמו שמ' כג' יב' משתמשים בפועל שבת בקשר ליום השביעי בשבוע" (אנצ"מ ערך שבת).

בנסיונות נואשים ופאתטיים לגייס ראיות לתיאוריה, אומר בלחסן:

עמוס, יותר מוקדם מהושע, מתי יעבור החודש ונשברה שבר והשבת ונפתחה בר, (17:56) הוא  מקדים את החדש לשבת כאילו יש איזה קשר וזיקה בין חדש ובין שבת, ששם יש איסורים מסויימים לא עושים מסחר. בראש חודש צריכים ללכת לבית המקדש להכריז שהנה ראינו את חוט הירח (18:38) אבל שבת ברור מימי משה שאסור לעשות מלאכה.

מה הקשר בין ה'צריכים  ללכת לבית המקדש להכריז שהנה ראינו את חוט הירח' לבין איסור מלאכה, וכי כל העם הולכים לבית המקדש? והרי הוא עצמו אומר שהליכה מחוץ לתחום היא מלאכה. הקשר הוא שבשניהם לא היו עושים מלאכה מפאת קדושת היום.  והקדמת החדש לשבת היא בדיוק כמו הקדמת החג לחודש שראינו לעיל.

ה'הוכחה המוחצת'…

התיאוריה הממוחזרת הזו בנויה על הוכחה מוחצת, וכלשונו של בלחסן 'המקום שמגלה לנו את האמת', (20:50), אני בטוח שאתם במתח, ובכן המקום הזה הוא האמירה של השונמי לאשתו 'מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת'. הסיפור הזה "מגלה לנו את כל הסוד של השבת במקור מה היא היתה".

כאן נשאלת השאלה, הרי  משונם לכרמל 80 ק"מ (25:14), והרי בשבת אסור לצאת ממקומו (26:19). וכי בימי אלישע לא ידעו את התורה? אלא המסקנה… כאן לא ברור בדיוק מה המסקנה, מה הסוד, ומה ההוכחה.

כנראה לפי התיאוריה הבלחסנית שהשבת בימי אלישע היתה יום יד' בחודש,[8] יום הכסה, לא היה כביכול עדיין איסור מלאכה. אבל את האמירה הסתמית הזו ניתן לומר גם בלי קשר לכל התיאוריה המבולבלת על תאריכים ועל שבעתו וכו', פשוט לומר שאיסור מלאכה לא היה בשבת, אבל קראו לה 'שבת' לשון שביתה… ועל השאלה 'וכי בימי אלישע לא ידעו את התורה', יש לשאול, ומה כתוב בתורה על השבת? אם היה בלחסן מניח שידעו את התורה, כל הסיפור הבדיוני לא היה מתחיל.

האמת היא שגם כאן מדובר בטעות של בור, ברור שהיא לא היתה אומרת 'וארוצה עד איש האלהים' על מרחק של 80 ק"מ, שלעבור אותו עם חמור לוקח יום שלם, וזו לא יכולה היתה להיות פעילות רגילה של כל חודש ושבת, והמונח 'כרמל' לא מייצג את הר הכרמל שלנו, אלא היו כמה וכמה מקומות שנקראו כרמל, שפירושו בעברית מקראית "שדה מלא תבואה". איש האלהים היה באיזור שלה, והיא לא יצאה מהתחום בכדי להגיע אליו.  בכל מקרה גם לשיטתו הוא טועה טעות גסה, המרחק משונם לכרמל שמעל עמק יזרעאל הוא כ20 ק"מ.

אגב הוא נואם בפאתוס ש'כסה' הוא לא היום שהירח מתכסה, יום המולד, אלא אמצע החודש, היום בו הירח מכסה את הארץ. ותוך כדי הדברים הוא מתלהם וקובע ש"אין דבר כזה בין כסה לעשור, זה ביטוי תלמודי שהמציאו על מנת להטעות אותנו", (29:00), ולא ידע בור זה שאין זה ביטוי תלמודי אלא מהדורות האחרונים.  ההוכחה ה'מוחצת' שלו לפירוש, הוא שכך זה "לפי איוב", ואין לי אלא לצטט את טור סיני בפירושו לאיוב "יש שגרסו באיוב כו ט מאחז פני כסה במקום פני כיסה (בניקוד ובמובן של כיסא), ופירשוהו על הירח, ואין זה נכון". כלומר, אין כזה פסוק באיוב, מדובר באיזה 'תיקון' דמיוני שהופרך מזמן… אופייני לשיטת המחקר העצמאי של בלחסן.

באופן כללי לגבי השבת והספטו, גם אם יש איזה שהוא קשר עמום אי שם בהיסטוריה, כמו שיש משותף בין כל האמונות שרווחו במזרח ובין חוקי התורה, כל בני האדם ידעו על המבול, כולם הקריבו קרבנות, בנו מקדשים, וכך הלאה. הרי שבצורה בה הציבה היהדות את השבת היא צורה עצמאית ומקורית בעלת הקשר ואמירה ישראליים, וההקבלה הרופפת אין בה בכדי ללמד כלום. ממש כמו שננסה להבין את משמעותו של חג הפועלים האחד במאי, שנחוג עד לפני דור בכל הארצות הסוציאליסטיות, לאור החג הרומאי העתיק באחד במאי. גם אם בייסוד חג הפועלים עמד איזה קשר עמום ורופף, אין בו כדי לתרום שום דבר למהותו של 'חג הפועלים'.

כח' באייר הוא יום שחרור ירושלים, למרבה המזל יש בינינו עדיין אנשים שזוכרים זאת, ביום זה שוחרר גם קברו של שמואל הנביא, נבי סמואל. אמנם יום כח' אייר נחשב כבר מאות רבות של שנים כיום ההילולה של שמואל הנביא. האם מדובר בזיוף? בחג שמישהו השאיל והמציא? בהשגחה עליונה? בצירוף מקרים? כך או כך, ברור שאין שום קשר היסטורי בין האירועים הללו.

לקינוח

בלחסן, שרוכב על הגל של טעויות כביכול שהולידו חגים, מסיים בפאתוס, ב"דוגמא נוספת של הבנה שגויה של התורה בביטוי בבלי שגרם לנו לבלבול תרתי משמע". מה היא?

בהגדרה של השם בבל, עבור התורה יש את הסיפור של כי שם בלבל את לשונותיהם, בשפה הבבלית בב אילו זה שתי מלים מורכב משער האל. מושג בבלי לא מובן נכון ע"י דוברי העברית גולי בבל ועל סמך הבנה פגומה הם יצרו בנין עולם ומלואו של סיפור מגדל בבל…".

זה מה שנקרא 'לא מבין רמזים', כאילו שהתורה באמת חשבה שהבבלים קראו לארצם בבל על שם כך, וברור שההסבר שבתורה הוא הסבר דרושי שבא להתריס כנגד ההסבר הבבלי האלילי, כאומר: לא שער אל יש כאן אלא בלבול יש כאן, וכמו שפירש קאסוטו. ואילו בלחסן, חושב שהוא הראשון שגילה זאת, ובטוח שגולי בבל הם הבעיה, ש'לא הבינו' את פירוש השם בבל.

הערות:

[1] קשה למצוא במזרח הקדמון חלוקה של החודש לרבעים שוים על פי צורות הלבנה" (אנצ"מ ערך שבת). פרופ' טור סיני (הלשון והספר כרך האמונות והדעות, עמ' 205): "יום השבת כיום מנוחה שבועי לבורא ולברואיו אינו ידוע עד כה כמוסד קדום מחוץ לישראל".

[2] מן הסתם קראה באיזה ספר ישן, שכן לפני כמאה שנה טעו בזה חוקרים, כמתואר באנצ"מ ערך שבת: "לראשונה  טעו חוקרים וזיהו את הsapattu עם ימי מזל רע של האשורים… עד שנתגלה טקסט מילונאי אחר המגדיר את הsapatuu ליום טו' בחודש".

ובהמשך: "ימים אלו הם ימי טאבו ומזל ביש, לעומת השבת שהיתה יום ששון ומנוחה… כמה מן האיסורים שנמנו לעיל הם ההיפך ממנהגי השבת ביהדות. היסוד האסטרולוגי של ימים אלו חסר בישראל… אם ימים אלו עוד נהגו בבבל במאה הו' לפסה"נ (הדבר אינו ברור) כיצד נסביר שדוקא נביאי הגולה הדגישו את השבת כיום ה' וכאות ברית וסימן שייכות לעם הידודי אם דמתה לימים מיוחדים בלוח הבבלי?.. השבת ואולי גם ימי הsappatu האשוריים נשתנו תכלית שינוי כבר באלף השני לפני הספירה, זמן רב קודם שנתחברו הלוחות האשוריים מצד אחד וספרות המקרא מצד שני… בין אומות העולם לא נמצא שום יום דומה לשבת של ישראל".

טור סיני שם כותב: "ימים טובים ולא טובים הם: 7,14,19,20,21 בחודש.. בעקבות העובדה שנמצא באכדית השם ספטו ככינוי לאיזה יום בחודש והואיל ובטעות  חשבו החוקרים במשך זמן מה שכונת השם הזה לאותם ימים לא טובים שבלוח הפולחני הנזכר נדמה היה להם כי מצאו בהוראות אלו מקור היסטורי לרעיון השבת בישראל, והמדע החזיק בדעה זו גם אחרי שהוברר ללא כל ספק שלא שימשה המלה האכדית הזו בשום מקום כציון לאחד הימים הנזכרים האלה, וגם לאנגדון בספרו נשאר נאמן לדעה זו על מקור בבלי של השבת בישראל אע"פ שבהבנה הוא נאלץ להודות ולאמור בסוף דבריו 'כנראה שאלו העברים מלה זו מבבל מתוך טעות הבנה מוחלטת בלוח הבבלי'…"

[3] מכיון שיש בתרבות האשורית גם חדשים שלמים שאסורים בשליחת יד במסחר באותו נוסח, מפרש לאנדסברגר שהכוונה רק לפעולות עסקיות מיוחדות, אולי השקעות, שאסורות מפני המזל הרע, שהרי לא יתכן שבמשך חודש שלם נמנעו מכל מלאכה. באנצ"מ ערך שבת נכתב: "לא ידוע אם ובאיזו מדה חלו איסורי ימים אלו על המון העם, שטרות אינם משקפים הפסקה של עיסקות בימים אלו".

[4] אופנהיימר כאן כותב:

"ימי-מזל-רע של האשורים, החוזרים לפעמים בהפסקות של שבעה ימים. בלוחות אשוריים קדומים מהאלף הראשון לפסה"נ, שיסודם אסטרולוגי ולא ירחי, מסמנים את הימים ז', י"ב, י"ט, (אולי החשבון הוא 7X7 ימים מראש החודש הקודם, בעל 30 יום), כ"א, כ"ח, כימים רעים שאסור למלך, לשרים ולפקידים לעשות בהם פעולות מסוימות. ביום זה אסור למלך לאכל בשר שבושל על פחם או אוכל אפוי, לא יחליף את לבושו התחתון ולא ילבש בגדים נקיים, לא ירכב על מרכבה ולא ידבר כשליט; הרופא לא ישלח ידו לחולה, ובכלל לא ראוי לעסוק במסחר וכו'".

בלחסן באמת מתאמץ מאד להוכיח ששבת אינה יום מנוחה:

"לנוח ולשמור שבת אלו שני דברים נפרדים, שבת הוא לא יום מנוחה לאדם.  הוא יום מתוח מאד מפני שיש בו איסורים גדולים מאד. איסורים שמחייבים מיתה" (3:00), "אז זה לא יום מנוחה סוציאלי זה חוק דתי", (4:10), "שבת הוא להפסיק לא לנוח", (4:36).

אבל מה לעשות שבכל מקום בו מוזכרת השבת היא מ וזכרת כמנוחה, החל מבריאת העולם 'וינח – ויינפש', וכלה באזכורים בעשרת הדברות ובשאר המקומות, למען ינוח.  וגם בנביאים היא יום מנוחה ושמחה.

[5] מי גילה לו שתהלים עב' נכתב אחרי הגלות?

[6] על האזכור השלישי בימי עתליה – יהוא, 'יוצאי השבת' – 'באי השבת', מעיר בלחסן שמדובר באזכור של שבת "בהקשר למקדש", ולא הבין שלא מדובר כאן בשבת כיום, אלא בשבוע, מדובר על משמרות הכהנים, משמרת נכנסת ומשמרת יוצאת.

[7] לגבי השאלה מדוע לא מוזכרת בספר יהושע, הרי ספר יהושע לכל הדעות מאוחר לתורה, וכולו בנוי על לשון ספר דברים וחלקים מספר ויקרא, ואיך יתכן לטעון שלא הכיר את השבת שהיא היסוד לתורה? כלומר, לפי הדעה הבקורתית אין למנות אותו בין הספרים הקדומים.

[8] התיאוריה כולה בנויה על טעות בחישוב, בלחסן מתעקש לומר 'יום היד'  יום הכסה, כי הוא רוצה לחבר אותו עם החלוקה השוה הדמיונית של החודש בן ה28 יום. הבעיה היא שאין חודש ירחי בן 28 יום, החודש הירחי הוא תמיד בין 29 ל30, האמצע הוא יום הטו' והוא יום הכסה שהיה אצל עמים אחרים, אבל המספר טו' מקלקל את החלוקה הדמיונית של ארבעת הפאזות הדמיוניות… אז נתקעים עם היד'.

Up Next
You can skip ad in
SKIP AD >
Advertisement
EMBED LINK
COPY
DIRECT LINK
PRIVATE CONTENT
OK
Enter password to view
Please enter valid password!
      • 2x
      • 1.5x
      • Normal
      • 0.5x
      • 0.25x
        0:00

        מקור הוידאו: ערוץ היוטיוב של דוד בלחסן

        שתף מאמר זה

        שיתוף ב facebook
        שיתוף ב google
        שיתוף ב twitter
        שיתוף ב linkedin
        שיתוף ב pinterest
        שיתוף ב print
        שיתוף ב email

        תגובות ישירות

        58 מחשבות על “'חוקר הדתות' התמהוני התורן – על מצוות השבת”

        1. שוב יישר כוח על הסבלנות להגיב לדברי הבל כאלה.
          הזכרתם לי משהו שחבר אמר לי פעם, שהוא לא מבין איך אנשי ביקורת המקרא עוד לא המציאו תאוריה ש"אלהים" זה בעצם שילוב של המילים "אֵל הַיָם", ובמקור בני ישראל תפסו את ה' כאל של הים, בגלל שהוא קרע את ים סוף וכדומה, ורק סופרים טועים הדביקו את שתי המלים יחד וכך נוצר השם "אלהים"… באמת מוזר שאף אחד עוד לא חשב על זה!

          1. משה רט
            כמובן אתה לא בא לבקר את כל טיעוני ביקורת המקרא ולהפוך אותם לליצנות בגלל ליצן אחד
            אני לא מסכים עם ביקורת המקרא אך יש שם דברים שראויים לדיון ולא הכל מגיע מליצנות כמו דוד בלחסן
            זה כמו שידברו נגד הדת ויהפכו את כולה לליצנות בגלל כמה הבלים שאמר מחזיר בתשובה מארגון…
            אכן יש מקום ללגלג על כך שביקורת המקרא נסחפה עד למקומות אלו אבלל לא להכליל את כל ביקורת המקרא

        2. דוד בלחסן

          להלן תגובתו של דוד בלחסן:
          אל "רציו" האתר הרבני-מיסיונרי המדעי המדומה. 1. אינכם יודעים כי הירח נמצא ברקיע בשמיים (בגדליו השונים) 28 ימים ולא 29 ימים (כי במשך יום או אף יומים הוא נעלם). ולכן מופע הירח הבא נקרא "חודש", מלשון חדש ! 2. אינכם יודעים גם כי מילוי הירח (וגם השפתו הבבלי) הוא ביום ה-14 של מהלכו ולא ביום ה-15 כי כאשר הוא מופיע (אחר העלמותו) כ"ראש חודש", הוא כבר כמעט יום. 3. אינכם יודעים גם כי אכן בתקופה המדוברת, השפה הבבלית השפיעה (באמצעות הארמית) על העברית המאוחרת בנוגע לבלבול בין העיצורים ב' ופ'. (ואגב בספר תהילים נכתב "ביזור", וזה אומר כי "תהילים" לא נכתב ע"י דוד המלך כי אם ע"י גולי בבל. מה גם כי גם בתהילים מונחים נוספים שאינם בעברית אלא ארמיים. הרי דוגמה נוספת : "ברזל" ו"פרזל". 4. אין לכם כל מושג בנוגע ל"מופעי הירח" המתחלקים אכן לארבעה : מראש חודש עד למחצית ירח העולה. ממחצית ירח העולה (הגדלה) עד מילויה. ממילויה עד מחצית ירח היורדת (קטנה). ממחצית ירח היורדת (קטנה) עד להעלמותה.וחוזר חלילה. 5. כמו בעברית בה האות ש הימנית והאות ש השמאלית, נכתבת כ-ש, כך גם בשפה הבבלית. לכן "שפתו" (עם ש שמאלית, ולא עם סמך), ניתן לבטא אותו בשתי צורות. 6. שפתו נכתב עם ת' ולא עם ט'. זו טעות אופיינית לאלה שאינה מבדילים את הגייתן השונה של שתי האותיות האלה ומסתמכים בשרירותיות גמורה על תעתיק לועזי של השפה העברית והשפות הקרובות לה בידי נוכרים אשר אינם מסוגלים לבטא את השפה העברית בצורה נכונה. 7. היתה השפעה הדדית בין בבל ואשור ולכן אין להתפלא כי היה ניכוס וערבוב מושגים בין שתי התרבויות האלה. בדיוק כפי שהשפה הארמית השפיעה על השפה העברית המאוחרת וגם אתם מודים בכך. 8. יש דוגמה נוספת על חג בבלי שהגולים ניכסו לעצמם : יום הכיפורים. כך שאין תמיהה וקושיה אם לקחו מהם גם את השפתו. 9. בכל ניכוס הקרוי "סינכרטיזם" בלע"ז, המנכס לעצמו משנה במדית מה את תכני החג שהוא ניכס לעצמו, אחרת היה מואשם בפלגאיט גמור. גם חגי הכנסיה הקתולית וגם חגי האשלם ניכסו לעצמם חגים "יהודיים" תוך שינוי משמעותם המקורית. וכך גם עשו היהודים הגולים בבל כאשר "גנבו" טכסים בבליים ו"התאימו" את משמעותם לצרכיהם. לכן אין להתפלא אם בבל השבת היתה "התנזרות מתענוגים". ואגב, גם בשבת היהודית היה בה בבמקור מידת מה של התנזרות מתענוגים. רק היהדות הפרושית המאוחרת והסוטה פרשה "וקראת לשבת עונג לקדוש ה'" כבילוי ותענוג של קיום האקט המיני של "שבת עונג" לבני האדם. 10. אתם משתפנים מול הטענה כי השבת אינה מוזכרת בשני הספרים הכי עתיקים של המקרא, כלומר ספר שופטים וספר שמואל. ואגב, "חודש", במובן של ראש חודש אכן מוזכרים בהם. וכנגד עצם הראייה שהשבת לא מוזכרת בשני הספרים האלה, כלומר בתקופה של כמעט 500 שנה, אין לכם דבר לטעון מלבד גיבוב וגדופים. יש עוד הרבה מה לומר כנגד הגוף המיסיונרי הזה הקרוי "רציו", המשופע בטונות של כסף כדי להפיץ את כזביו, לתקוף באופן אישי ולהבאיש את ריחו של כל מי שלא נכנע לטרור הדתי שהם מפעילים, אך אסתפק בזאת : הקורא הנבון והבלתי משוחד יתרשם וידע להבחין בין חבורת תועמלנים ומיסיונרים של הכת הרבנית-פרושית הסוטה, לבין חוקר עצמאי אשר לבדו הצליח לקעקע את המכבש התועמלני-מיסיונרי של גוף אשר שיטותיו משולות לארגונים המפיונרים הכי חשוכים.

          1. צוות האתר

            אל דוד בלחסן החוקר הלא מדומה, פרופסור למדעי היוטיוב.
            1. אכן לא ניתן לראות את הירח לאורך כל ה29 יום, אבל זה לא עוזר לחשבון המדומה שלך, הימים האלו קיימים בפועל, אי אפשר לבנות חודשים של 28 יום, ההבדל בין הימים שכביכול חוגגים את הפאזות של הירח לא יכול להיות 7 ימים, ולכן ימי החודש כוללים 29 או שלשים יום. כי החודש האמיתי הוא באיזור 29 וחצי יום.
            2. מילוי הירח הוא ביום ה14 של מהלכו, אבל ביום ה15 של החודש, כי החודש נספר בימים רציפים. אם רוצים להתחיל את החודש דוקא מיום ראיית הירח, אז צריכים לגמור אותו יום או יומיים לסירוגין אחרי היעלמות הירח. החודש תמיד ימנה יותר מ28 ימים.
            3. לא רק בספר תהלים יש מלים ארמיות, גם בתורה, ובשיר הקדום נאמר 'ואתה מרבבות קודש', זה לא קשור לעברית מאוחרת, להיפך, מקורם של האבות ושל בני ישראל בכלל היה מארם. כנ"ל ברזל ופרזל, פרזל היא מילה ארמית לא בעברית. לגבי זמן חיבור תהלים ראה כאן ובודאי תיהנה.
            4. אתה מחלק באופן שרירותי את עליית הירח לשתי מחציות, הבעיה היא כפי שכתבנו במאמר: 1) אין שום בסיס לחלוקה זו, ניתן לחלק גם לשש, או לתשע, החלוקה הטבעית היא רק אחת בין עליה לירידה. 2) אין שום עם שחגג או ציין את הרבעים או הפאזות האלו. זו המצאה שלך בלבד.
            5. תיאורטית ניתן לבטא אות בשתי צורות, אבל יום הכסה הבבלי כונה sappatu ולא shapatu התעתיק מציין את צורת הקריאה הנכונה לפי הידוע לנו.
            6. אכן יש הבדל בשפות הקדומות בין ת' לט', וכיום לא מבדילים ביניהם ולכן כותבים תורכיה או טורקיה וכיו"ב. במקרה זה לא מצאתי את המקור לפיו ספתו יותר מדויק מספטו. ייתכן שהוא קיים באמת.
            7. קל מאד לכתוב 'היתה השפעה הדדית', זה חלק מהמחקר העצמאי, להפריח הכרזות. השפעה של שפה היא לא השפעה דתית. יכול להיות כמובן שהיתה השפעה דתית. אבל עובדה שיום הכסה הבבלי מוזכר בבבל, וימי נוח לוב האשוריים מוזכרים באשור, ואין שום עדות לערבוב זה.
            8. כמובן שהדוגמא שלך מבוססת על סיפור אחר שאתה מספר, וכך מוכיחים את סיפור שלגיה מסיפור סינדרלה… (ראה כאן בנוגע לקדמות יוהכ"פ). תקרא את התיאורים של עזרא ונחמיה, כשראו מישהו שמתחתן עם גויה התנפלו עליו ומרטו לו את השערות, אז הם העתיקו חגים מהבבלים… הזוי
            9. סינקרטיזם אינו ניכוס חגים, אלא מיזוג אמונות. החגים הנוצריים והמוסלמים נוצרו במהלך היווצרותן של הדתות הנצרות והאיסלם, וכך גם החגים הישראליים נוצרו במהלך היווצרותה של הדת. עם ישראל חי בארצו שמונה מאות שנה לפני החרבן ובמהלך התקופה הזו היתה לו דת והיו לו חגים. החגים שנוספו מאוחר כמו פורים למשל, נוצרו יחד עם הסבר מאוחר שקשור בתקופה מאוחרת.
            כשהמוסלמים והנוצרים ניכסו חגים יהודיים, היה זה משום שהם באו מרקע של אמונת היהדות, הם קבלו על עצמם את האמונה בתורת משה, וכביכול הוסיפו נדבך נוסף, כל אחד לפי ה'חוקר עצמאי' שלו, ולכן היו צריכים לקחת את הבסיס ולהתאים אותו לעצמם. הישראלים לא באו מתוך אמונה בבלית אלא מתוך הדת שלהם ובה הם נשארו (אלו שנשארו, היו כמובן חלקים גדולים שנטמעו).
            הסיפור שגם בשבת במקור יש מדת מה של התנזרות מתענוגים, הוא המשך לסיפורי סינדרלה שלך, בכל אזכור של השבת בתורה ובנביאים היא יום מנוחה ושמחה. אם בעיניך כתות תמהוניות של חוקרים עצמאיים מימי בית השני הם ה'מקור', אפשר להבין את כל המחקר העצמאי שלך בפקולטה לעניני היוטיוב בדרך זו.
            קיום מצוות עונה בליל שבת מעוגן בתקנת עזרא הסופר, לפני שנולדו הצדוקים האיסיים ושאר החוקרים העצמאיים, ובנוגע לקדמות התקנה של מצוות עונה בליל שבת אליה מתייחסת תקנת עזרא, נמצאה אסמכתא בדברי הסופר היווני מיליאגר שחי בצור במאה השלישית לפנה"ס בדבריו על היהודים, (אורבך, ההלכה, עמ' 241, הערה 38).
            בהקשר זה מעניין לציין גם לקדמות תקנת עזרא עצמה של אכילת שום בליל שבת. על קדמותה יש ללמוד מעדות אגב בהלכות נדרים, במשנה נדרים לא: מוזכר ש"הנודר מאוכלי שום אסור בישראלים ובכותיים", אבל מותר בשאר הגויים. ההלכה הזו נשנית בין ההלכות של "הנודר משובתי שבת" "הנודר מעולי ירושלים" "מערלים", ושאר מנהגים דתיים. הכוונה היא למנהג אכילת שום בליל שבת, שהיא תקנה המבוססת על ההנחה שמצות עונה בליל שבת. ולפי דרכנו למדנו שגם הכותים היו מקיימים מנהג זה, מה שמעיד על קדמותו. שהרי כבר בימי עזרא נפרדו הכותים מישראל. הרי שמנהג זה קדם אפילו לעזרא, ועזרא רק ניסה לתת לו תוקף.
            10. שוב אתה מוכיח את דבריך מתוך עצמם, אתה מספר את הסיפור ששופטים ושמואל הם הכי עתיקים במקרא, ומציג את זה כהוכחה. האמת היא שספרי התורה הם הכי עתיקים במקרא, והשבת היא מרכיב בסיסי בהם. ספרי שופטים ושמואל מעתיקים ומצטטים מן התורה המון פעמים (למשל כאן ועוד רבים), ולכן ברור שהיא היתה בידם, אין שום חלק שלה שאין בו את מצוות השבת, בכל הרבדים ובכל ה'תעודות' (שופטים מצטט מתחילתם של עשרת הדברות, ואין סיבה להניח ששבת לא היתה בעשרת הדברות שלו). כאשר יש לך בתנ"ך כמה עשרות ספרים, והשבת נזכרת ברובם, וישנם כמה שלא הזכירו, אין זה אלא מקרה, אין להניח שהשבת נזכרת בהכרח בכל ספר וספר. כמו שמצוות אחרות נזכרות באופן אקראי בספרים מסויימים, בספר שמואל נזכרות מתנות כהונה, או איסור אכילה על הדם (ועוד עשרות מצוות), אבל אלו לא מוזכרים בישעיהו וירמיהו, וכך הלאה.
            אתה כותב "חודש במובן של ראש חודש מוזכרים בהם", הרי בכל יהושע שופטים ושמואל מוזכר החודש רק פעם אחת, משום שבמקרה היה לדוד ענין בסעודת החודש. זה רק מראה שהאזכור הוא אקראי.
            ולגבי דבריך על הגוף המשופע בטונות של כסף.
            לא רואה איפה צריך פה תקציב כדי להפריך את הבליך.
            ונניח שמישהו משופע בכסף, זה אומר שהוא לא צודק? אם כן כל הפרופסורים שמקבלים קביעות על עצם קיומם לא צודקים?
            אתה מציג את עצמך בענווה כ:

            "חוקר עצמאי אשר לבדו הצליח לקעקע את המכבש התועמלני-מיסיונרי של גוף אשר שיטותיו משולות לארגונים המפיונרים הכי חשוכים".

            בא נגיד בעדינות, אל יתהלל חוגר כמפתח, כחך ימדד בטיעוניך במדה ויהיו לך כאלו.
            שים בצד את תפקיד מספר הסיפורים שלקחת לעצמך, תנסה להפנים מה זה מחקר, משהו שמבוסס על טיעונים, הוכחות, ודברים דומים. ונסה את כחך בתחום החדש שעליך להכיר. ושתהיה לך שבת שלום ומבורכת.

        3. דוד בלחסן

          אל קוראיי: ברצוני לדווח לכם על דרכיהם הנלוזות של האתר "רציו" מאחוריו מסתתרים מיסיונרים אנונימיים אשר לא חושפים את זהותם ושמם, אך אין להם כל בעיה מצפונית לתקוף אדם באופן אישי כדי להטיל עליו מורא ובכך לחסום את פיו על מנת שלא יגלה את ערוותם ברבים.
          1.גוף זה נכנס לערוץ יוטיוב שלי בלא כל הפרעה או סינון או צינזור מצדי. אנשיו שמו קישור אל האתר שלהם ובו מאמר המכוון לתקוף אותי אישית ולהפיץ את כזביהם בתקווה שהקורא הבלתי מצוי במחקר וביקורת המקרא ייפול למלכודת שלהם. 3. עניתי להם בתגובה ארוכה וממצה בערוץ היוטיוב שלי. 4. הם הגיבו לא בערוץ היוטיוב שלי אלא באתר שלהם, מה שגרם לחוסר איזון ומעיד על פגם חמור ביושרה האינטלקטואלית שלהם.5. כאשר רציתי להגיב באתר שלהם לכזבים התועמלנים שלהם, יתברר לי כי האתר שלהם סגור למעשה לתגובות ישירות, וכי כל תגובה עוברת סינון, אישור, ועריכה לפי ראות עיניהם, כלומר גם צנזור. מתוך בדיקה שערכתי מדובר אכן בגוף דתי מיסיונרי המשופע בתקציבים, תרומות, וכסף רב. ויש שם "צוות" העובד שם ולכן אין להם כל בעיה להתיש בעשרות תגובות ארוכות כל מי שעומד בדרכם. 6. להמחשת דבריי, אביא דוגמה של תגובתם בנושא מופעי הירח, תגובתי על תגובתם, תגובתם על תגובתי, ותגובתי על תגובתם. הנה חילופי הדברים ואתם תשפטו :
          אתר רציו מצטט אותי לא מתוך הכתב אלא מתוך דיבור וללא פיסוק כלהלן :
          א. אתר רציו : בלחסן אומר בפשטות רבה(32:25): "האם בבבל היה מושג כזה של שבת היחיד? כן, בודאי, זה נקרא בבבלית שפטו או שבתו, וגם בבבל זה התחיל ביום מילוי הירח והתחלק לפי הפאזות המופעים של הירח". מדובר בערבוב גרוטסקי של הנתונים. הבעיה המרכזית של ה'חוקר העצמאי', היא שמקורות המידע שלו הם ויקיפדיה. אם היה בודק במקורות יותר מוסמכים, היה מגלה שהספטו הבבלי הוא רק יום טו' לחודש, ושאר הימים לא נקראו ספטו, וגם לא נהגו בכלל בבבל אלא באשור, בתקופה אחרת לגמרי, ועוד היה מגלה ששאר הימים לא היו סה"כ ארבע פעמים בחדש, אלא חמשה ימים בחודש, וההפרש ביניהם לא היה 7 ימים.
          ב. תגובתי : אל "רציו" האתר הרבני-מיסיונרי המדעי המדומה. 1. אינכם יודעים כי הירח נמצא ברקיע בשמיים (בגדליו השונים) 28 ימים ולא 29 ימים (כי במשך יום או אף יומיים הוא נעלם). ולכן מופע הירח הבא נקרא "חודש", מלשון חדש ! 2. אינכם יודעים גם כי מילוי הירח (וגם השפתו הבבלי) הוא ביום ה-14 של מהלכו ולא ביום ה-15 כי כאשר הוא מופיע (אחר העלמותו) כ"ראש חודש", הוא כבר כמעט בן יום.
          ג. תגובת רציו על תגובתי :
          אל דוד בלחסן החוקר הלא מדומה, פרופסור למדעי היוטיוב. 1. אכן לא ניתן לראות את הירח לאורך כל ה29 יום, אבל זה לא עוזר לחשבון המדומה שלך, הימים האלו קיימים בפועל, אי אפשר לבנות חודשים של 28 יום, ההבדל בין הימים שכביכול חוגגים את הפאזות של הירח לא יכול להיות 7 ימים, ולכן ימי החודש כוללים 29 או שלשים יום. כי החודש האמיתי הוא באיזור 29 וחצי יום. 2. מילוי הירח הוא ביום ה14 של מהלכו, אבל ביום ה15 של החודש, כי החודש נספר בימים רציפים. אם רוצים להתחיל את החודש דוקא מיום ראיית הירח, אז צריכים לגמור אותו יום או יומיים לסירוגין אחרי היעלמות הירח. החודש תמיד ימנה יותר מ28 ימים
          ד. תגובתי על תגובתם : אל צוות רציו האנונימי, המומחים למדעי התעמולה, המניפולציה, והכזב : 1. הנה אתה מודים בעצמכם כי ניתן לראות את הירח ברקיע רק 28 ימים בחודש ולא 29 ימים או 29 יום וחצי כפי אורכו האסטרונומי. במשך יום וחצי (פעם יום ופעם יומיים) שהירח נעלם ולא נראה בעין, הוא לא היה נספר ונחשב על ידי עמי קדם עבור טכסיהם. מכאן כי מספר ימי הירח ("מחזור הירח) בהם הוא נראה ברקיע הוא 28 ימים, מספר המתחלק בלי כל שארית : 4 X 7 = 28 ימים. וזהו המקור למושג "שבת" הירחית (ב-14 לחודש) ומאוחר יותר לשבת הארימטית השבועית (ארבע פזות של ירח, עד היום השביעי, עד היום הארבעה עשר, עד היום העשרים ואחד, ועד היום העשרים ושמונה. אין כל אפשרות מדעית וחשבונאית לחלק את ארבע מופעי הירח אלה ברקיע אלא ב-4 ה"פאזות" שלו בלבד ! והראייה הניצחת היא כי במקרא כולו, לא מוזכר מעולם – ולו פעם אחת – מאורע אשר קרה ביום ה-29 או ה-30 למחזור הירחי. 2. אתם גם מודים בעצמכם כי מילוי הירח חל ביום ה-14 אלא אתם מתפתלים שוב ומדברים לפתע לא על מהלכו ברקיע אלא על אורכו האסטרונומי של מחזור הירח, הוא מדע אסטרונומי מופשט אשר עסקו בו אליטה של כהני מקדשים בבליים אשר היו לרוב גם אסטרונומים. אך לא אצל העם והציבור הרחב אשר הסתמך על ראייה מוחשית, ובוודאי לא אצל העם הישראלי אשר היה בור במדע האסטרונומי ו"קידש" את החודש על פי ראיה ולא על פי חשבון אסטרונומי מסובך (אשר הסתבר גם כבלתי מדויק מבחינה מדעית). רק בעת שהותם בבל ובהשפעת הבבלים, הגולים נחשפו לאסטרונומיה הבבלית הכביכול מדעית, אך כיום יודעים כי היא הייתה בלתי מדויקת בעליל. וזאת הסיבה כי הלוח הרבני-בבלי (הקרוי באירוניה כנראה, "לוח-עברי"), הוא כל כך הזוי ומוטעה.
          מסקנה : אם בנקודה זו, אתם כה זייפנים (או בורים וכסילים), איני רואה כל טעם להמשיך להגיב לגידופיכם, ולדברי הבלע הלא פחות מטופשים שלכם בנקודות הנוספות שהעליתי בסרטוני ביוטיוב על השבת ואשר כנראה "שרף לכם את כל הפיוזים" !

          1. צוות האתר

            דוד בלחסן החביב
            במחילה, דבריך דברי הבל.
            אתה כותב

            "הם הגיבו לא בערוץ היוטיוב שלי אלא באתר שלהם, מה שגרם לחוסר איזון ומעיד על פגם חמור ביושרה האינטלקטואלית שלהם".

            מה אתה אומר? ואולי העובדה שאתה הגבת בערוץ היוטיוב שלך ולא כאן בתגובות, היא פגם חמור ביושרה הגורם לחור באוזון?
            כשיש לי משהו לומר, אני כותב אותו באתר שלי, גם אם זו ביקורת עליך. לאף אחד אין סבלנות וענין לחטט בתגובות מתחת לערימות היוטיוב. אם בא לך להתייחס לביקורת על דבריך, בשמחה.
            בתגובתך הארוכה, החלק בו אתה מוסיף מתחיל באות ד' "תגובתי על תגובתם".
            בו אתה טוען שוב, כי מכיון שרואים את הירח רק 28 ימים, הרי ניתן לחלק את הזמן הזה ב4 בלי שארית.
            את זה כבר אמרת, זה לא נהפך לאמת כשתכתוב את זה שוב, ואפילו אם תתרגם לבבלית אסלית.
            אני חוזר ואומר לך, זה מגוחך, גם אם לא רואים את הירח ביומיים הנוספים, הרי הם קיימים ועומדים, נניח שמישהו מוכר בית וכותב שטר ביום הזה, הוא לא צריך לציין את החודש? הם חלק מהחודש גם אם לא רואים את הירח. תחילת החודש היא בחידוש הירח. אבל הסוף שלו לא יכול להיות בהיעלמות הירח, הוא חייב להיות צמוד לתחילת החודש הבא.
            אתה כותב:

            "הוא לא היה נספר ונחשב על ידי עמי קדם עבור טכסיהם".

            זה נתון, או סיפור שאתה מספר? אשמח לקבל נתון המעיד ש'הוא לא היה נספר ונחשב על ידי עמי קדם עבור טכסיהם'.
            עוד אתה קובע:

            "אין כל אפשרות מדעית וחשבונאית לחלק את ארבע מופעי הירח אלה ברקיע אלא ב-4 ה"פאזות" שלו בלבד ! והראייה הניצחת היא כי במקרא כולו, לא מוזכר מעולם – ולו פעם אחת – מאורע אשר קרה ביום ה-29 או ה-30 למחזור הירחי".

            מה הקשר 'מדעית', עכשיו אתה מייחס לאכדים מדע? מבחינה חשבונית ניתן לחלק את 28 הימים לשבע יחידות של ארבע ימים, מדוע דוקא ההיפך? אין שום בסיס טבעי לא לחלוקה זו ולא לחלוקה זו.
            אין שום מקור שמישהו חילק את החודש לחלקים לפי מהלך הירח, ואין שום סיבה לעשות זאת. פשוט סיפור פנטזיה של וולט דיסני. יום מילוי הירח היה יום שמח באופן טבעי, יש אור בלילה וזה זמן התכנסות ושמחה, ורוב החגים המקראיים בזמן הזה. מעבר לכאן אין שום נתון לחלוקה, לימים טובים או רעים שקשורים בירח, לספירה, ולא לשום דבר. הכל דמיונות וסיפורים.
            כאן אתה חוזר וטוען

            "כי מילוי הירח חל ביום ה-14 אלא אתם מתפתלים שוב ומדברים לפתע לא על מהלכו ברקיע אלא על אורכו האסטרונומי של מחזור הירח, הוא מדע אסטרונומי מופשט אשר עסקו בו אליטה של כהני מקדשים בבליים אשר היו לרוב גם אסטרונומים. אך לא אצל העם והציבור הרחב אשר הסתמך על ראייה מוחשית".

            ולא שם לב שאתה ממשיך לדבר בתוך הסיפור הדמיוני שלך. זה לא נושא אסטרונומי, אלא נושא טכני פשוט, אין ימי רווח והפסקה בין חודש לחודש, ולכן אם אתה מתחיל את החודש מהמולד, אכן מילוי הירח יהיה ביום ה14, אבל החודש לא יהיה בן 28 יום.
            הסיפור שלך על האסטרונומיה הבבלית / רבנית הוא הזיה נפרדת, ואין מערבבין פנטזיה בפנטזיה.
            אתה יכול להתייחס לעובדות שהצגנו במאמר, לפיהן אין שום מקור היסטורי או ארכיאולוגי לארבעה ימים בחודש במרחק של שבע, הימים האלו לא נקראו אפילו ספטו, לא היו במרחק שבע כאמור, וגם לא היו ימי שמחה שאסורים במלאכה. או להתעלם מהן, מה שיותר נח לך כנראה לעשות. התיאוריה שלך היא תיאוריה עבשה ועתיקת יומין שהמדע והמחקר הפריכון כבר לפני מאה שנה. אין שום פיוזים לשרוף, אתה פשוט בור קלאסי.

            המלצה שלי: פחות גידופים, יותר טיעונים.
            קל מאד לספר סיפורים מול המצלמה.
            קשה יותר לדון בהם.
            בא נראה אותך מצליח להצדיק באופן לוגי, היסטורי, את מה שאתה אומר. ולא רק לספר, ולקלל אם למישהו זה לא נראה.

        4. חסן,
          גם אם נניח שאתה צודק בתיאור הבבלי שהיו כאלו חגים לאורך החודש.
          זה לא נשמע לך כמו הנחה מופרעת ושרירותית לטעון שהיית כזאת התפתחות על סמך בלבול בשפה…? ובפרט שזה לא מוזכר בשום מקום אלא רק תאוריה רחוקה מהמציאות ומורכבת?

        5. תמהני מאוד מדוע דוד בלחסן מחק מערוץ היוטיוב שלו את התגובות של 'רציו', זה לא אומר דרשני???
          הוא מתעלם לחלוטין מהעובדה שחמשת חומשי התורה המהווים את ה-ת' של התנ"ך מזכירים כל הזמן את השבת ושמירתה, וטוען שהשבת לא מוזכרת מספיק בנביאים.
          הזוי…..

        6. באמת לא יפה מצד אלפי אנשי צוות האתר המשופעים בכסף, כדרכם של אברכים, להתנפל על דון קישוט שיצא לבדו
          מול הקונספירציה (כנראה על שם זה קרוי האתר "רציו" כי החליפו בין "ה" ל-"ו" בדיוק כמו בבבל) ולגלות לו שהכל פרי דמיונו.
          לפחות הורדתם לו את הכובע, שכל כך התאים לו…

        7. דוד בלחסן

          ל"רציו" (מי זה "רציו" ? מי מסתתר אחר כינוי מופרך זה ? האם מדובר באדם או ב"צוות" שחבריו עושים "סבב" ביניהם כדי להגיב ? רק ל"אל" העיוור הפתרונים
          ובכן, נתחיל בפתיח תגובתכם הזרועה ביטויי חנופה בסגנון מושלימי מוכר : "החביב", "במחילה"… אנא שמרו אותם לעצמכם. במיוחד כאשר (שוב על פי אותו סגנון המושלימי) הם מלווים בביטויים ארסיים ("דברי הבל", "בור") על פי השיטה התועמלנית הידועה של קור\חום, תה מהביל\מכות, חיוך\סכין וכו'…
          וכעת תגובתי לילקוט הכזבים שלכם.
          1. אתם נכנסתם לערוץ שלי ושתלתם בו קישורים המפנים לאתר שלכם. כלומר, שיטה נבזית לנצלני ולהכריח אותי לפרסם את האתר שלכם בעצם זה שאאלץ להגיב במסגרתו. ואתם עוד מתלוננים שלא נפלתי למלכודת הפרסומי-שיווקי-מיסיונרי שלכם. עזות מצח משוועת, אופיינית לחברי הכת הפרושית. דרך אגב, אני רואה כי החלפתם את תמונת השער וכי פניי המעוותות עם כובע הליצן, אינה מתנוססת עוד. ממה פחדתם ? שאגיש נגדכם תביעת דיבה ולשון הרע ?
          2. באשר לשהות החודש ברקיע במשך 28 יום (ולא 29 וחצי, כאילו "חצאי יום" קיימים), האנכרוניזם שבדבריכם זועק לשמיים. אתם לוקחים תקופה מלפני 2500 אשר עדיין חישובי העתים היו "נזילים" ומבוססת בעיקר על "ראייה וממצאים בשטח" (כגון ראיית סהר הירח החדש הנראה בקושי, ולעיתים לא נראה בחורף אלא אחר יום בגלל עננות) או קביעת השנה החדשה על פי הבשלת השעורה במצב "אביבי", ומשווים אותה לימינו עם לוח שנה קבוע מראש ומודבק למקרר במגנט. אם זה לא היה כה מגוחך, היה אפשר לצחוק על אנכרוניזם זה.
          עבור עמי קדם, כפי שהיה צורך בממצא מוחשי עבור השנה, כך גם היה צורך בממצא מוחשי של התעלמות וחידוש ראיית הירח, כדי לקבוע את המחזור החודשי שלהם בן 28 ימים, כאשר העלמות הירח ליום או יומיים לא נספרה ולא יכולה היתה להיספר.
          2. לחלק את המחזור הזה של 28 ימים לשבע יחידות של ארבעה ימים, אינו טבעי כלל. אין כל סימן ברור במופעי הירח המצביע על כך כי זהו יומו ה-4, ה-8, ה-12, ה-16, ה-20 וכו'… לעומת זאת חלוקת מופעי הירח לארבעה, נותנת יחידות זמן של שבעה ימים בהם דבר ברור וטבעי מתרחש במופעי הירח : מהראייה לחצי ירח ההולך וגדל, מחצי הירח ההולך וגדל ועד מילוי ירח, ממילוי הירח לחצי הירח ההולך וקטן, מחצי הירח ההולך וקטן עד היום האחרון למופעו, ואז הירח נעלם. וראייה זו על מופעי הירח לפי כל שבעה ימים והנראית בבירור בעין בלתי מזויינת, היא הבסיס לחלוקה ה"שבועית" של מחזור הירח, כלומר ליסוד ה"שבת"-שבעתו-שפתו הירחית, שהכת של עולי בבל המירו אט אט ל"שבת אריטמתית" כנראה בעת כיבוש בבל ע"י פרס.
          אם אין לכם מושג באסטרונומיה, ובתולדות יצירות לוחות השנה (השמשית, הירחית, הירחית-שמשית, וכו'…) אני מציע לכם להירשם בחוג לאסטרונומיה. אם פרופסור אריאל כהן עדיים מרצה באוניברסיטאות, אני בטוח כי הוא ישמח להעניק לכם את יסודות האסטרונומיה להם אתם זקוקים בדחיפות.

          בואו נראה אתכם מתמודדים עמי מול המצלמה בסרטון יוטיוב אשר ישודר בלא כל עריכה. קל מאד (קל מדיי) להסתתר אחר אתר אנונימי, לכתוב מאמר כביכול סדור אך גדוש זיופים מא' עד ת', לקשקש בזנב של "מדע" כביכול, בעוד מדובר באתר דתי-פרושי-רבני-תלמודי חשוך.
          זאת הזמנה רשמית. אנא הרימו את הכפפה אם יש לכם אומץ ויושרה אינטלקטואלית

          1. צוות האתר

            שלום רב
            רציו זה שם של אתר
            על צוות האתר תוכל לקרוא כאן
            התנצלות עמוקה על שנדמה היה לך כאילו מישהו מתחנף אליך בסגנון מוסלמי.
            1. התיאור שלך על 'שיטה נבזית לניצול…. אופיינים לפרושים'… פאתטי, אנשים מעלים סרטונים או מאמרים כדי לנהל דיון, דיון אין פירושו שקבוצת ילדים מהנהנת אחרי הסיפורים שאתה מספר להם, אלא כפשוטו, דנים בדברים. יוטיוב היא פלטפורמה ציבורית, שמאפשרת לך לצלם את עצמך מספר סיפורים ולשתף, ואתה גם יכול לבחור אם לאפשר תגובות או לא. לא בא לך שינהלו דיון בדבריך, אל תאפשר תגובות, או שתמחק כרצונך. לטעון שתגובות וביקורת הם ניצול, ולקשר את זה ל'פרושים', זו קונספירצה ילדותית. אנשים בוגרים מתמודדים עם ביקורת, כל מי שיש לו בלוג או אתר, מקבל לפעמים מאמרי ביקורת, ואפילו, רחמנא ליצלן, לינקים למאמרים האלו.
            לגבי התמונה עם הליצן, לטעמי היא מאד מתאימה, אבל היו גולשים שטענו שזה לא מכובד (ראה למשל בדף הפייסבוק של רציו), אז כיבדתי את בקשתם.
            2א. חצאי יום קיימים גם קיימים לגבי היראות הירח, הוא יכול להופיע או להיעלם בשעה 3 לפנות בוקר, אז לפי הפנטזיה שלך שהימים בהם הירח לא נראה אינם חלק מהחודש, מה עושים עם אותו יום אומלל שבערב ראו שאין ירח וזה לא חלק מהחודש, ולפנות בוקר גילו שיש ירח? אם לא ימנו יום כזה, החודש עלול להתכווץ ל27 ימים, אם ימנו החודש יהיה 29.
            כך או כך, אתה חוזר שוב על הסיפור "היעלמות הירח ליום או יומיים לא נספרה ולא יכלה להיספר".
            האם מדובר בנתון היסטורי, או בסתם סיפור שאתה ממציא?
            הידע של הבבלים הקדמונים באסטרונומיה היה יוצא דופן, ויש דברים שאין לחוקרים בני ימינו מושג איך הגיעו אליהם באמצעי החישוב הפרימיטיביים שלהם לכאורה.
            אתה כותב "עבור עמי קדם.. לקבוע את המחזור החדשי שלהם בן 28 ימים", ואני שואל אותך בפעם הרביעית, האם זה נתון היסטורי, או שזה סיפור אגדה שהמצאת? ידוע לך על עם קדום כל שהוא שספר 28 יום וסימן אותם באמצעות חג או טקס ואת היומיים האחרים בחודש או את היום הנוסף בחודש לא ספר במנין החודש והיו ימים שנופלים בין החודשים?
            2ב. אין שום חלוקה טבעית ב'חצי ירח' יותר מאשר 'שליש ירח', וגם אם נניח שחצי יותר נח משליש, לא ברור מדוע בכלל צריכים לחלק, והעיקר: אין שום מקור שמישהו אי פעם חילק את החלוקה הזו. אז אתה ממציא גם את המקור כביכול הבבלי, וגם את ההעתקה. הכל חלק מהסיפור שלך. איפה הנתונים כאן?
            תודה על ההצעות להרחבת הידע, תתפלא לשמוע שצוות האתר כולל אנשים מלומדים לא פחות ממך, בעלי תארי ד"ר ועוד.
            אם כל כך קל לך להראות שהמאמר 'מלא זיופים', מה הבעיה שלך פשוט להשתמש בטיעונים, ולהגן על הדברים שלך, שמיוסדים על שגיאות כפי שמפורט במאמר.

        8. בס"ד
          אני מתפלא איך מי שלא מסוגל להבין ש"רציו" הוא קיצור "מרציונל" שכן שם האתר הוא רציונל-ביליף(=אמונה רציונלית/הגיונית), מעיז לסמוך על שכלו ולקשקש טיעונים כאילו הם אמת ברורה והוא זה שיגאל את כל העולם על חכמיו…

          ועוד דבר, נכון שצוות האתר מתואר לפרוטרוט, אך האם טיעון נימדד אם הכותב אנונימי או לא? הלא האינטרנט מלא לעייפה בפורומים של שמות אנונימיים ומעולם לא שמענו טענה זו כלפי מישהו, גם מה שהוא כתב שיש פה צוות שמוכן להתיש כל אחד באלפי תגובות, המטייל לו כאן באתר יראה שכשאין מה להגיב צוות האתר לא מגיב. או אומר שאינו יודע או מודה. וגם אם לפעמים נראה קצת התעקשות הלא זה טבעי אצל כל אחד ולא תמיד ישר מסכימים.
          גם מהתרשמותי(ייתכן ששגויה) בעיקר אחד מצוות האתר כותב וככל הנראה דבריו בהתייעצות עם שאר הצוות(לפעמים) כך שמדובר באדם אחד שמקליד, ונפלה לה התאוריה.
          כנראה שאין לבלחסן יכולת להתמודד אז הוא נתלה במה שאפשר. גם ההזמנה לדו קרב יוטיובי בוידאו איננה ברורה דיה, מילא היה רוצה להיפגש פנים מול פנים. שגם לא ברור מה יועיל שכן קשה לבדוק כל טענה פנים מול פנים ואז צריך לקבוע כל פעם מחדש…

        9. דוד בלחסן

          לצוות "רציו" המתפתל והמסתבך בתירוצים אינפנטיליים. חבל שאינכם מקבלים את עצתי להירשם לקורס לאסטרונומיה. הייתם יודעים כי שהות מופע הירח ברקיע, משתנית לפי "גילו". כאשר מדברים על "יום מופע" הירח אין הכוונה כי במשך יום שלם הוא מופיע ברקיע אלא כי באותו יום – בלא למדוד זמן שהותו וראייתו -הוא הופיע ברקיע. לעומת זאת, כאשר הירח אינו מופיע כלל, כלומר נעלם במשך יום או יומיים בסוף מחזורו (כלומר לפי החשבון אסטרונומי יום וחצי בערך), לא ניתן היה לאדם המתבונן בגרמי השמיים באותה תקופה לקבוע "חצאי-ימים". לכן ימי מופעי הירח ברקיע היו תמיד ימים עגולים ומספרם 28 המתחלק ל-4. המחזור הירחי אכן נראה מחולק ל-4 פאזות כפי שכל תלמיד תיכון יודע. רואים כי מעולם לא התבוננתם באותן פאזות-ירח כי אחרת הייתם יודעים כי קשה מאד להבדיל בעין בין היום ה-4 ל-5 לדוגמה, וכי "שליש ירח" אינו דבר שהעין קולטת בבירור ובקלות במבט ראשון.
          הצעתי לכם לקיים עימות מצולם. אך אתם מתחמקים. ממה אתם חוששים ? שערוות בורותכם תתגלה ברבים ? שהציבור ייווכח כי דתיים חשוכים מסתתרים אחר אתר "מדעי" כביכול ? אך איני מתייאש ואמתין בסבלנות להסכמתכם לאותו עימות מצולם

          1. צוות האתר

            אם לא בא לך להשיב לטיעונים, כגון מה מקור הסיפור שלך על עמי קדם שמחלקים את זמן התגלות הירח לארבע, או שמציינים זאת באיזה יום או טקס, או שסופרים 28 ימים לחודש ואחרי זה יומיים שלא שייכים לשום חודש, אין בעיה, אתה יכול לא לענות.
            יש חצאי ימים, כי הירח מופיע או נעלם באמצע היממה.
            אתה יכול לטעון שלפי הסיפור הדמיוני שלך על ספירת 28 ימים מתוך החודש, מקובל לספור יום שהירח מופיע בו כחלק מימי החודש, הרי הכל זה סיפור שאתה ממציא, אין בעיה שתקבע לו את הכללים.
            יכול להיות שיותר קל להבחין בחצי ירח מאשר בשליש, זה לא מחזק את הסיפור שלך עד שלא תביא לו איזה מקור היסטורי.
            לא שאם תמצא איזה שהוא עם קדום כל שהוא בגלובוס שציין זאת זה יהפוך למקור היסטורי של השבת, אבל לפחות זה לא יוציא אותך אידיוט.
            בכל מקרה הבאתי כמה מקורות מדעיים הכותבים במפורש כי לא נמצא בשום עם ספירה של שבע ימים וציון יום שביעי, מלבד בישראל. אולי אתה בתור חוקר דתות מדופלם מצאת מה שאף אחד לא מצא, נשמח לשמוע.
            לגבי עימות מצולם, החסר משוגעים אנכי, יש ביוטיוב אלפי סרטונים של תמהונים, אתה באמת חושב שמישהו יבזבז אנרגיה ליסוע ולהיפגש איתך ולהתחיל לשמוע אותך צווח בשידור חי? עימות מול מצלמות הוא לא דרך לברר סוגיות מדעיות והיסטוריות. אם כאן אני כותב לך בעברית צחה שכל התזה שלך בנויה על הונאה, כאילו היה מנהג קדום כזה, ואתה יכול להתעלם, הרי תעשה אותו דבר גם מול מצלמה, מה הועלנו?
            אגב, האם כל הסמולנים והערבים שאתה מגדף בסרטוניך הסכימו לבא אליך הביתה ולהצטלם איתך על רקע המפות? מעניין למה?

        10. בס"ד
          אני חושב שבלחסן נפגע(מאוד לפי סגנון תגובותיו), קשה לדבר עם מי שהדביק כובע של ליצן לראשך, ולכן הוא מתקשה להתייחס. אפשר להבין אותו.
          אך בל נטעה לבוא ולבוז בסרטון לכל היהודים על המדענים והאסטרונומים שבהם, בין היתר ע"י הפיכת ספטו לשבתו לשבעתו לשבעה- נו ברצינות, אם היה מאן דהוא היה ע"פ טיעון כזה מכחיש את השואה או כל אירוע הסטורי וטוען שהוא הומצא בגלל איזה מילה דומה(אפילו מאוד), לאיזה יחס הוא היה מצפה?? וכן להיפך הלא ידועים כל מיני הוכחות לתורה ע"פ חילופי אותיות וגימטריות ומילים דומות נושא שבמקרה הטוב מתקבל כבדיחה נאה אצל העולם החילוני שלא לדבר על חוקרים מכובדים והנה כשזה נגד התורה זה לא רק עובר חלק זו ראייה מכרעת אתמהה!(אגב ראיתי שדנתם על השין-סין והטית-תיו (שלא לדבר על מהיכן צצה לכאן עין)אך לא הודגש שלמעשה בעברית התיו רפויה! ומבטאה כלל לא דומה לטית יותר לסמך וכן הניקוד בין שבת לשבעה שונה לחלוטין מה שמגחיך את הדמיון).

          אגב אם כבר מבלבלים את המוח במלים, יש לנו עוד "דוד" אחר ממלחמתה של תורה שגם מתקשה מאוד להבין את שלנגד עיניו, שמא השם "דוד" הוא הגורם לשניהם לא להבין…

          1. צוות האתר

            זה ויכוח לא נעים
            אבל בלחסן הוא זה שצילם את השבת והדביק כובע ליצן לראשה
            אני רק מציב מראה מולו

        11. דוד בלחסן

          אל אתר "רציו" המיסיונרי. מה זה "אם לא "בא לך" להשיב לטיעונים" ? לפתע, והעברית שלכם פחות מהוקצעת, פחות "אקדמאית", יותר "עממית", על גבול העגה של הרחוב ("בא לך").האם הרגזתי אתכם עד כדי לגרום לכם להסיר מעליכם את המעמד של "הרציו" וה" מדעי " ?
          1. רחמים עליכם אם אינכם יודעים כי שהות הירח ברקיע מתחלקת ל-4 פאזות בנות 7 ימים (למעשה לילות בעיקר, כי הירח הוא "ממשלת הלילה"). כל עין אדם בלתי מזויינת יכולה להיווכח בכך. עשרות תעודות קדומות באשור ובבבל, המציינות את ה"שפתו" (לפי לנדסברג הצורה המקורית באכדית היתה אף "שבתו" המקביל ל"שבת" – ראה ספרו "לוח השנה הפולחני בבבל ואשור") בליל ה-14 למופע הירח, מציינות גם את חלוקות 7, 21, ו-28 כימים של קיום טכסים הקשורות כולן בירח. אחרת, מדוע המספרים האלה ? מדוע האל ינוח דווקא ביום ה- 7 ? ומדוע החגים החשובים בתורה הם בליל ה"שפתו" כלומר בליל מילוי הירח ? ואם מוזכר בתעודות אלה גם הליל ה-19, אין זה כי אם מדובר בציון הליל ה-49 החל מהחודש הקודם. והרי גם 49 מתחלק ל-7. ואף כאן רואים כי היהדות נכסה לעצמה את המספר 49 (7 כפול 7). עצם אזכור הליל ה-19 (ה-49 החל מהחודש הקודם) משקף למעשה "מתח" פנימי בין השיטה העממית הקדומה אשר ספרה רק את 28 הימים של נוכחות הירח ברקיע (והתעלמה משני ימי "העלמות הירח"), לבין השיטה האסטרונומית אשר מדדה את מחזור הירח כולו (כולל שני ימי העלמותה) כדי לבנות לוח שנה ירחי רציף (ובו האורך הממוצע של מחזור הירח הוא בערך 29 יום וחצי).
          2. המקורות ה"מדעיים" שלך כביכול הכותבים כי "לא נמצא בשום עם ספירה של שבעה ימים וציון היום השביעי, מלבד בישראל", הם "עורבא-פרח". הם לקוחים היישר (גזור-הדבק ?) מהאנציקלופדיה המקראית אשר עוסקת כולה באפולוגטיקה יהודית. וכידוע, אפולוגטיקה יהודית (כמו אפולוגטיקה נוצרית או מושלימית) אינה שיא האובייקטיביות המדעית. פרשנותה על ממצאים ומסקנותיה עליהם תמיד מוטות לטובת הדת שהיא מייצגת.
          3. ובאשר לעימות מצולם, אם אין לכם ענין להתעסק עם "אידיוט", עם "משוגע", ועם "ליצן" כפי שבדרכיכם הנבזיות והנלוזות ניסיתם להציגני, מדוע שתלתם את הקישור בערוץ היוטיוב שלי ? מדוע אתם טורחים "להפריך" את עמדותיי במאמרים ארוכים עד לעייפא ? ולמה בכלל אתם מגיבים ב"פינג-פונג" לאדם "תמהוני" כמוני. לא היה עדיף להתעלם ממנו ? ושמא, עצם המחשבה כי תתגלה בורותכם ברבים בשידור חי וכי בעימות מצולם לא תהיה ל"צוות" שלכם האפשרות לבצע "גזור-הדבק" מתוך ה"אנציקלופדיה המקראית" או מ"ויקיפדיה", גורם לכם לחיל ורעדה. אל דאגה ! אני לא נושך ! אני רק חושף מיסיונרים בורים ותועמלנים משוחדים.

          1. צוות האתר

            שלום רב
            'רציו' זה לא מדעי, כי אם רציונלי.
            1. אני יכול לשאול אותך שוב בפעם החמישית, אתה כותב ברחמים: "אינכם יודעים שמתחלקת", שאלתי היא: את זה שבסיפור שלך זה מתחלק הבנתי, האם יש מקור היסטורי, אחד לחלוקה זו? אדם אחד בגלובוס מאז המפץ הגדול ועד היום שציין חלוקה זו בחג, או בטקס, או באופן אחר. אם יש, מה הבעיה שתביא אותו לכאן. ואם אין, מה יש לרחם על מי שלא יודע משהו שאין?
            התעודות הקדומות המציינות את הsappetu אינן בבליות אלא אשוריות, יום זה לא נהג בבבל אלא באשור.
            אבל זה לא קשור לסיפור שלך, הsappatu הוא יום הכסה, יום הטו' לחודש. אין שום קשר לסיפור שלך על הימים 7 14 21 28. אתה שוב כותב "כימים של קיום טקסים הקשורות כולן בירח" ואני שואל בפעם השישית: על איזה טקסים אתה מדבר? יש לך נתון שמספר על טקס כזה? או שזה חלק מהסיפור?
            לנדברג מספר סיפור, בדיוק כמוך, ומספר שהצורה הקדומה באכדית היתה שבתו, זה בהחלט יכול להיות, כמו עוד הרבה סיפורים. אבל אין שום נתון כזה.
            העובדה שאת כל הסיפור שלך כבר סיפרו לפני מאה שנה, לא הופכת אותו ליותר טוב מסיפורי האחים גרים.
            בפרט שעולם המדע בעצמו כבר התנער מהתיאוריה הזו.
            אתה שואל מדוע החגים החשובים בתורה הם בליל מילוי הירח? כי זה מאד טבעי, זה היום שיש אור בלילה וכולם שמחים וחוגגים עד עלות השחר. זה לא יחודי לתורה וגם לא לבבלים, זה אוניברסלי וטבעי.
            המתח שאתה מספר עליו הוא שוב סיפור, זה מעולה לספר סיפורים, אבל מה לזה ולמחקר? מחקר מיועד למי שרוצה לדעת מה היה, ומנסה לנתח נתונים וללמוד מהם.
            2. אין לי בעיה שתגדיר חד צדדית את כל המלומדים היהודים כאפולגטיקנים. דעתך האישית לא כ"כ מעניינת, אני רק רוצה להבהיר לצופים, שהמקורות שנחשבים מוסמכים מבהירים שאין שום מקור לחלוקה של שבע ימים בשום עם ובשום זמן מלבד בישראל לראשונה.
            האנציקלופדיה המקראית היא לא מסמך של אנשים מאמינים, אלא של טובי המומחים באוניברסיטאות בארץ (דוקא הערך הזה נכתב ע"י מומחה מחו"ל כמדומני). הנושא כאן הוא לא ההשקפה הפוליטית של המומחים האלו, אלא הנתונים, פשוט אין נתון כזה, וגם אתה לא מצאת. ויקיפדיה היא לא מקור סמכות, היא פשוט מביאה לך חמש מקורות מדעיים מוכרים שכותבים גם כן שאין שום מקור לחלוקה של שבע ימים מחוץ לישראל, לא בבבל, לא באשור, ואף לא בכותא וספרוים.
            3. הסיבה שהתייחסתי לסרטון שלך היא לבקשת גולשים. חלק מהשירות שהאתר שלנו מציע, הוא התייחסות לתעמולה פסבדו מדעית, בקטגוריה "התייחסות לתעמולה פסבדו מדעית", נמצאים כרגע 117 מאמרים המתייחסים ל'חוקרים עצמאיים' כמוך, או למספרי סיפורים בעלי תואר ד"ר, ושאר בורים , טועים ומטעים. הכלי היחיד שלנו הוא טיעונים, הבדיחות הן רק כדי שלא יירדמו באמצע… עם כובע ליצן או בלי כובע ליצן, הבעיה שלך היא לא שום דבר אחר מלבד הנתונים. אתה לא חוקר אלא מספר סיפורים.
            אם אתה חושב שכל מי שלא בא להתעמת איתך הוא מפחד ממך, אזי כנראה שאתה חי בעולם של 8 מליארד פחדנים, ואתה האמיץ היחידי. כרגע יש 117 ברשימת המתנה שרוצים שיתעמתו איתם…
            אגב, נערכנו כמה פעמים לעימותים מול אנשים מפורסמים, והתנאי הראשון שלנו היה תקציר טיעונים. כששני אנשים יושבים וצורחים אחד על השני מול מצלמה זה לא מקדם את הדיון. בעימות הוגן צריכים מנחה אובייקטיבי, וטיעונים מוגדרים שכל אחד יוכל להתכונן וללמוד את הנושא. כל ההצעות של העימותים נפסלו ברגע שהגענו לשלב תקציר הטיעונים. אז הבה ונראה אותך עובר את המשוכה, פשוט תכתוב בקצרה מה הטיעון שלך לגבי מקור היסטורי של חלוקת שבע ימים. אם אין טיעון, אין על מה להתווכח.
            ואל הגולשים היקרים, במדה ונתקלתם בחוקרים עצמאיים או לא עצמאיים, שמטיפים לכפירה, נא שלחו אלינו לינק ונשמח להתייחס.

        12. דוד בלחסן

          "חוקרים המטיפים לכפירה", אמירה ממש מאד מדעית ו"רציונאלית". למה לא להטיף לכפירה ? זה אסור ? אך להטיף לדתיות הסרוחה והחשוכה שלכם, זה בסדר, הא ! תגובה אופיינית של מיסיונרים עלובים המשוכנעים כי מי שלא שותף להזיות הדתיות שלהם הוא "כופר" שיש להשתיק ולדכאואף לתת לו פסק דין מוות, ממש כמו אצל הגיהאדיסטים המושלימים !
          עצם העבודה כי אתם טוענים לדוגמה שהאסופה של חמישה חומשי תורה נכתבה לפני ספר שופטים וספר שמואל, אומרת דרשני על בורותכם או\ו זדונכם !
          בורות וזדון של פחדנים עלובים המסתתרים מאחורי אתר אנונימי והרוצים להכתיב לי את תנאי העימות המצולם. אדונים מתנשאים ומלאי שחץ,אני לא עובד אצלכם ! תנאים של עימות מצולם נקבעים על פי שני הצדדים, אלא אם כן התרגלתם יותר מדיי לדורסנות הרודנית של הכת הפרושית-רבנית הודות למשת"פיות שלה עם הרומאים וכיום במדינת ישראל למיליארדים שהיא סוחטת מהציבור התמים.

          1. צוות האתר

            אתה מדבר מהרהורי לבך
            התפקיד שלי הוא בסך הכל לספק מידע
            את הג'יהאד וההתלהמות אני משאיר לך ולדומיך
            נקודת המוצא שלי היא לא שלהטיף לכפירה זה אסור – אלא שזו טעות
            ואת המידע הזה אני מספק בשמחה לכל דורש
            העובדה שאתה חש תחושת שליחות ומשימה (מיסיון) וטורח לצלם את עצמך ולהטיף לסיפוריך, לא יכולה למנוע מאחרים להציב מראה מנגד, ולא בגידופים אלא בעובדות.
            ספרי שופטים ושמואל משתמשים עשרות רבות של פעמים בתורה ומצטטים ממנה, כך שהיא בהכרח קודמת להם, מה לעשות, עם עובדות מתמודדים בטיעונים ולא בגידופים
            מלבד זאת, בדיקה של תוכן הספרים מוכיחה שהתורה שייכת לשלהי תקופת הברונזה ואילו שופטים ושמואל לראשית תקופת הברזל.
            מתנצל שנראה כאילו אני מנסה להכתיב לך חלילה את תנאי העימות המצולם…. לא זוכר שהייתי בדרך לעימות איתך… אבל ברור שרק אתה קובע
            האמירה שהרבנים סוחטים כסף מהציבור / מדינה מגוחכת ושקרית ומתאימה למי שאמרה
            כחך ימדד בטיעוניך במדה ויהיו לך כאלו
            בנוגע לגידופים, התקבלת ישירות למשרה + קביעות פרופסורה במדעי הקללות כולל תואר ד"ר לשם כבוד בפנתיאון של הליצנים

            1. בס"ד
              כדי אם אפשר בהזדמנות להוסיף אפשרות להירשם לאתר, וכך שלכל אחד יהיה דף אישי, בו תיעוד של תגובותיו וכן תגובות בהמתנה כדי לראות אם נענו או עוד לא. ואם בכלל התגובה נכנסה למערכת או שמשום מה קרתה תקלה ויש לשלוח שוב.

        13. דוד, השיח הזה שאתה מקדם ( גדוש אד הומינם) פשוט ילדותי, הייתי מצפה מאדם בוגר לנסות לנהל שיח במקום לזרוק ססמאות אינפנטיליות של "שטופי מוח" " דת סרוחה" ועוד שטויות רבות כל כך. במקום לנסות לנהל תחרות של "גדול יותר", תביא כבר טיעונים עניינים, או ש"כוחך" הוא מאחורי המצלמה בלבד?

        14. מה נתפסתם לשבת הזאת שלכם. כל הדת שלכם מושתתת ברובה על היעדר מוסר בסיסי. אתם חותכים לתינוקות את איבר המין שלהם, אתם סוחרים במצוות,
          אתם לא מכבדים נשים, אתם מטיפים לרצח, אתם כופים עצמכם על האחר, אתם לרוב בוגדניים ומשתפים פעולה עם האויב, נאמנותכם נתונה לאל דימיוני שאם היה מתגלה באוזניכם ומצווה עליכם לרצוח אותי לדוגמא הייתם עושים זאת!
          אז איך יש לכם את עזות המצח והחוצפה להתדיין על חודם של פרטים ארכאיים מעייפים כמגינים על עצמכם? דברו איתנו קודם על הדברים האלה! המוסריים, הערכיים, החשובים באמת! התנערו מאכזריותכם ואז אולי נוכל להתדיין על פרטים שכאלו כמו מקור השבת.

          1. צוות האתר

            אני לא אשם שהגעת לכאן עכשיו, יש באתר יותר מאלף מאמרים העוסקים בכל הנקודות שהעלית
            אשמח לדבר איתך על כל אחד מהנושאים האלו
            אתה באמת לא אשם ששטפו לך את המח
            ונשמח לעשות לך ניקוי ראש
            בכל עת שתחפוץ להשתמש בטיעונים ולא בגידופים, אתה מוזמן לדון

        15. דוד בלחסן

          אל "רציו" אשר מוכן לעשות "ניקוי ראש לשטוף מוח" שלא נכנע לכפייה הדתית שלכם, אך כאשר מדברים על שטיפת המוח של קורבנות הכת הפרושית-רבנית-תלמודית, מזדעק כמו פרוצה חסודה.
          אין חוקר מקרא רציני אשר יטען כי חמישה חומשי תורה חוברו לפני ספר שופטים וספר שמואל. מתוך מאות ההוכחות לכך, הרי התורה אינה מתנגדת למלוכה כלל אלא שמה לה "סייגים". ספר דברים אף מקבל שהבקשה למנות מלך "ככל הגויים" (מוזר ש"ככל הגויים" אינו חטא פתאום !). לא רק זאת אלא שספר דברים כאילו מתנבא (בדיעבד כמובן) "ויהי בישרון מלך", בעוד ספר שופטים מתנגד למלוכה, ואפילו האל עצמו בספר שמואל מתרעם על הבקשה למנות מלך, ו"נכנע" לה תוך הבעת תרעומת. אם התורה חוברה לפני ספר שופטים וספר שמואל, אזיי האל של המקרא הוא סכיזופרני. כל כך סכיזופרני שהתלמוד עשה ככל יכולתו (ללא הצלחה יתרה) לתרץ את האנכרוניזם, בתואנה כי בפסוק "ויהי בישרון מלך", המונח "מלך" מכוון למשה או ליהושע בן נון. תירוץ עלוב ואינפנטילי שאין כמוהו !
          אנחנו מכירים את השיטה של "נבואה למפרע", כמו לדוגמה רשימת מלכי אדום המגעת עד יהושפט. ממש נבואה ! הא, שכחתי ! "אין מוקדם ומאוחר בתורה" ! או "הכל צפוי והרשות נתונה" !
          לא יאומן שמניפולאציות אלה המתאימות למנת משכל הנוטה לאפס, עדיין מדרבנות אתכם לאפולוגטיקה מצוצה מהאצבע.

          1. צוות האתר

            אתה מגדיר חד צדדית 'רציני', כאשר הוא סובר כפי העמדה שלך, אני מגדיר רצינות לפי טיעונים.
            בכל מקרה ישנם הרבה חוקרים בעלי תואר ד"ר או פרופסור שחושבים כך, ודבריהם הובאו באתר במאות מקומות
            מלבד זאת, גם אלו שסבורים ששופטים למשל קדום, מודים שהם מוכרחים לומר שיש בו השפעות ברורות של ס"כ, למשל בפרקים האחרונים, ולכן הם צריכים לומר שבגירסתו הנוכחית הוא מאוחר לתורה. כעת האיחור מוכח ומוסכם, והחלק הקדום שכביכול קדם לתורה הוא כבר סיפור. כך לגבי שאר הנביאים, מודים שיש בהם 'עריכה דטרוימיניסטית', כלומר הספר הזה נכתב אחרי ספר דברים, אלא שטוענים שיש בו גרעין קדום שקדם לדברים, וכיוצא בזה סיפורים.
            מכיון שאנחנו משתמשים בטיעונים או בהוכחות ולא בסיפורים. המסקנות לפעמים שונות מאשר בהיכלי הפנטזיות המקומיים.

            לגבי השאלה מי קדם בנוגע לסוגיית המלוכה – דברים או שמואל, ראה כאן.
            -הפסוק 'ויהי בישורון מלך' נאמר בדברים מפי משה לפני מותו, ולכן ברור שהכותב (מי שלא יהיה ומתי שלא יהיה) התכוין לדברים שמשה יכל לאמרם. זו לא אפולוגטיקה זה מוכח מן הפסוק שזו כוונתו.
            -פרשת מלכי אדום לא מגיעה ליהושפט, זה נתון מצוץ מן האצבע, לא מוזכר בה יהושפט ואין שום סיבה לקבוע באופן שרירותי לזמנו. כפי שהראינו כאן, הפרשה הזו קדומה בהרבה לשאול.
            כחך ימדד בטיעוניך, במדה ויהיו לך.
            בגידופים כבר ניצחת בגדול, ואתה יכול להחליף את כובע הליצן בכתר מנצחים בפקולטה למדעי הקללות.

          2. בס"ד
            זה בכלל לא זר לטעון שויהי בישורון מלך חוזר על משה רבינו, הלא הוא הנזכר בפסוק לפני, אעתיק אל מול פניך ויראו כל הקוראים נכוחה: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מֽוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַֽעֲקֹֽב: וַיְהִי בִֽישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵֽל".
            גם פירושו של רש"י מתאים ביותר שהכוונה לקב"ה.
            ויש עוד פירושים ויש להעדיפם על פני להפך את כל סדר הספרים.
            אם כבר אנחנו רוצים דוגמא לפירוש זר ואינפנטילי(בחירת המילה לקחתי ממר דוד בלחסן) הרי יש את הפירוש ששבת זה מלשון ספטו שהפך לשפטו לשפתו לשבתו לשבעתו(האבולוציה של ה"עין") לשיבעה ימים עם יום שביעי בסופם הנקרא שבת. הפלא ופלא.

            מה שלעגת לאין מוקדם ומאוחר בתורה, כנראה שלא קראת ספר מימיך, אין ספר שמסודר לפי הסדר, הלא בו בזמן שמספרים סיפור מתרחש במקביל סיפור אחר ואם יבוא האחד לפני או אחרי השני אין בכך כדי לקבוע מי קדם. וכן לפעמים יש סיפור בתוך סיפור זכרונות וכדו'.

            1. צוות האתר

              זה מאד מעניין, כי זה אמור להיות אלמנטרי ובסיסי, בתקופה הקדומה, שכל מי שמנהיג את העם ויוצא לפניו למלחמות וקובע את החוקים, הוא מלך
              כשרואים קבוצת אנשים, או ילידים, או כל קיבוץ אחר של אנשים לפני העידן של הדמוקרטיה, מיד שואלים מי המנהיג שלהם, והוא מלך או צ'יף או נשיא או כל תואר אחר
              ואילו למשה אין שום תואר בתורה, באופן שיטתי מתעלמים מכך שברור כשמש שהוא נחשב בעיני כל מסתכל כמלך, ואין ספק שזו היתה התפיסה הפשוטה של כל מצרי או עברי
              ומן הסתם ביאור התופעה הוא שמשה לא עשה מעצמו כמעט כלום וכל מעשיו בהוראת ה' וגם החוקים, ולכן הוא בעצם רק שליח (וזה תורף אריכות פרופ' קויפמן ביחוד ה'נביא השליח')
              ומעניין שגם ההיסטוריונים המצרים שמתארים את משה, לא מתארים אותו בשם מלך, ובדרך כלל מזכירים את הקבוצה או את העם, כאילו היו גוף דמוקרטי, להבדיל מכל פעולות העמים האחרים שהיו קודם כל פעולת המלך
              מנתון כותב: "הם יצאו מארץ מצרים על פי דברי הברית כולם למשפחותיהם עם כל רכושם.. ועל כן בנו להם עיר… וקראו לה בשם ירושלים", וגם כשמתאר את משה, הוא כותב ש'שמו אותו לראש': "שמו להם לראש איש אחד… והוא צוה עליהם שלא יעבדו את האלים ולא יזהרו בחיות הקדושות למצרים רק יזבחון את כולן ויאכלון… והביא את כולם במסורת ברית ושבועה להחזיק בכל החוקים האלה… אומרים כי האיש אשר נתן להם את המשפטים והחוקים האלה הוא כהן… שינה את שמו בעברו אל העם הזה וקרא לו משה" (משה הרי לא היה רק כהן אלא גם מאומץ ע"י המלך, הוא היה נסיך מצרים).
              כירימון כותב: "בראשם עמדו שני יודעי ספר משה ויוסף, כי גם הוא (יוסף) היה מן החרטומים, ואולם בלשון מצרים נקרא משה בשם טיתיסן ויוסף בשם פסטיף".
              בכל אופן גם אם התורה נמנעה בעיקרון מלהזכיר את משה כמלך, זה אפשרי שבשירה הוא מוזכר כמלך, בפרט שלאחר ארבעים שנה כבר היו פחות התנגדויות ומרידות, וכולם הכירו בסמכותו.
              כך למשל לגבי אברהם, מתואר תמיד כאיש מכובד, ופעם אחת נאמר לו "נשיא אלהים אתה בתוכינו".

        16. משום מה יש לי הרגשה חזקה שאתה הוא שטוף המוח מבינינו. אתה שולח אותי לקרוא מאמרים ומזמין אותי לדון בנושא בעוד שדברים חמורים מתרחשים בשם הדת שלך עוד בזמן שאנחנו מתכתבים. זה אבסורד! דומה הדבר לזה שמוסלמי ישלח אותי לקרוא משהו שכתב איזה מופתי "ליברלי" על מעמד האישה באסלאם שבו הוא טוען כי הכל בסדר ואין שום בעיה פשוט הבנו לא נכון את הקוראן. כך גם אתם, מתפלפלים בחדרי חדרים ביניכם לבין עצמכם בנסיונות לתת נופך "הגיוני" ו"רוחני" ו"עמוק" לדברים בזויים מלכתחילה.
          צאו מזה, תאמרו בריש גלי שאתם מתנערים מזה. אל תנסו לתרץ את עוולותיכם. זה מסוכן. היו גלויים, תקנו את דתכם מן היסוד!

          1. צוות האתר

            לדעתך מתרחשים דברים חמורים, יתכן שיש כאלו שרואים את זה אחרת. ויתכן שיש כאלו שרואים אף שדברים חמורים מתרחשים בשם האידיאלים שאתה מאמין בהם. מה לעשות יש חילוקי דעות. אם אחד מהצדדים לא רוצה לדון אי אפשר להכריח אותו. אבל כל עוד יש מקום לדיון, אי אפשר להניח מראש שרק אתה צודק.
            אשמח שגם אתה בזמנך החפשי תתקן את האידיאולוגיה שלך מן היסוד.

          2. הבעיה של נ דב שהוא כבר יודע מה מוסרי ומה לא, יודע בלי מקום לערעור שאין אלוהים, ושעד כמה שיש הוא בטח לא דיבר מעולם עם בני אדם. עכשיו מה שנשאר הואה לתקן את הדת "שלנו" מן היסוד, כך שתתאים למוסר שכעת באופנה

            1. אז אתה אומר שיש לי בעיה שאני מוסרי ושאיני מתיישר לפי דבר האלוהים שלך. שאתה מאמין בו ואני לא. בעצם אתה מסכים לזה שהאלוהים שלך מצווה עליך דברים שאינם מוסריים בעליל ואתה מציית להם, אולי מתוך פחד. המוסר אינו אופנה אלא יושרה בין בני אדם ולא בין אדם לאלוהים.

              1. צוות האתר

                אתה שוב מכניס לפה שלי מה שלא אמרתי
                אבל אשמח אם תסביר לי איך אתה מגדיר 'מוסרי' ולמה לדעתך יש לעשות את הדברים שאתה מגדיר אותם כ'מוסריים'

                1. דניאל, אני יודע בדיוק מדוע אתה מפנה אותי ללמוד 'פילוסופיה של המוסר'. האלוהים שלך רובץ שם בכל פינה כמו צל שמשחית כל חלקה טובה. כל משפט, כל טענה, שאמורה להיות הגיונית- מבוססת על הנחת האל "הטוב". בעבר זה היה קונצנזוס, האדם הפרימיטיבי (אולי מתוך פחד, אולי מתוך בורות) לא העלה על דעתו להטיל ספק בקיומו של האל. ומשום מה ממשיכים ללמד את הפילוסופיה של המוסר על בסיס אותם יסודות הרעועים שאבד עליהם הכלח ובצדק. ואני יודע זאת משום שאני בוגר תואר ראשון בפילוסופיה. לא שאני כל כך גאה בזה. לרוב זה היה בזבוז זמן. אז תעשה לי טובה אתה ותפתח חוש מוסר עצמאי.

                  1. צוות האתר

                    אם כבר נזדמן לכאן מלומד בפילוסופיה
                    שמא יואיל להשתמש בטיעונים ויגדיר מה הוא מוסר ומדוע יש לנהוג לפיו?
                    זה מאד יקדם את הדיון

                  2. אשתמש במשפט חמוד שקראתי ממשה רט כמו שלא כל אדם שלמד טריגונומטריה הוא משולש כך לא כל אדם שלמד פילוסופיה הוא פילוסוף(אגב לא שזה משנה אני בעל תואר שני לפילוסופיה כללית ותואר שני בראיית חשבון) "אולי מתוך פחד, אולי מתוך בורות" על הדרך נהיית היסטוריון ופסיכולוג? איש בעל תחומים נרחבים שכמוך. התועיל בטובך להסביר את המוסר האבסולוטי עליו אתה נשען?

                    1. אענה לך, בתור התחלה, על דרך השלילה:
                      לא מוסרי להאמין באל רודן, מאיים, מצווה, מכתיב, מעניש ולקבוע שהוא האחד והיחיד שקיים, ששולט בכל, שאתה יודע מהו רצונו ושעל מוצא פיו יקבעו אמות המידה למוסר האדם.

          1. צוות האתר

            אני עדיין לא מכיר אותך, אולי אתה שייך לאיזו אידיאולוגיה מושלמת שאין לה חסרונות. אבל בהסתובבי בעולם פה ושם, אני רואה שהאידיאולוגיות השולטות בשטח, כל אחת מביאה להשלכות בעייתיות משלה, ויש דברים ששנויים במחלוקת. אולי האירופאים או האו"ם בטוחים שהם מאד הוגנים כלפי ישראל, אני מטיל ספק בכך. אנשי השמאל בטוחים שיש להם אידיאולוגיה מוסרית, דוד בלחסן טוען שהאידיאולוגיה שלהם פשטה את הרגל והיא אבי אבות הצרות שלנו. וכך הלאה.
            אני מבין מאד את ההרגשה שלך, לגבי מה שנראה בעיניך כדברים לא מוסריים או רעים, אבל אתה חייב להבין שזה לא עובד כך שתגיע עם איזו סטיגמה על הדת לפי ההנחות שלך, ותדרוש תיקונים שלי לפני דיון…
            אגב, ברור שיש דברים שצריך לתקן גם בחברה הדתית, אבל לא כל דבר בידיים שלי או של מישהו ספציפי בכלל.

            1. "אני רואה שהאידיאולוגיות השולטות בשטח, כל אחת מביאה להשלכות בעייתיות משלה, ויש דברים ששנויים במחלוקת".
              "לא כל דבר בידיים שלי או של מישהו ספציפי בלבד". מתגובתך זו אני מבין כי אתה דטרמיניסט שבכלל לא מעניין אותו צדק ומוסר אלא אתה מקדש את הקיים על כל עוולותיו. וזאת היהדות שלכם -הפרגמטיסטית, המתפתלת, הנחשית, האופורטוניסטית, שמתכסה באצטלה של נאורות ורציונליזם ומדעיות בעודה רקובה מבפנים. וכעת אתם מרימים את ראשכם הארסי ומחפשים לשתק את מי שמגלה אתכם במעורמכם. אך לא תצליחו, לא הפעם.

              1. צוות האתר

                נראה לך שאפשר לנהל דיון עם אדם שאומרים לו א' והוא מבין מזה ב'?
                לקלל אתה יכול גם בלי דיון, אם אתה נהנה מזה אתה יכול להמשיך
                במדה ויש לך יכולת וענין לנהל דיון – זו אופציה
                אתה מוזמן להתחיל מהקטע הזה שחותכים לתינוקות את איבר המין כפי שאתה קורא לזה….

          1. צוות האתר

            הסקופ העיקרי הוא שברציו משמע קצת שלהטיף לכפירה זה אסור לפי החוק במדינה, והנה הוא גילה שאין חוק כזה!!
            הוא גם משקר במילתא דעבידא לאגלויי, כשטוען שאיים בתביעת דיבה ולכן התמונה הוחלפה, בעוד רואים בתגובות שרק אחרי שהתמונה הוחלפה הוא שואל האם זה הגיע מפחד מתביעת דיבה?
            כנראה שהנ"ל באמת תמים ואין לו מושג מה זה דיבה תביעת דיבה וכו'
            שקר נוסף: הוא כותב שהסמינרים של ערכים הם חינם אין כסף, כל אחד יכול לבדוק באתר של ערכים ולראות עלויות, אין דבר כזה סמינר חינם אין כסף
            החלק המצחיק הוא שהוא קובע שבכל מדינה מתוקנת מסיונריות דתית היתה אמורה להיות אסורה. ובכן יש רק מדינה מתוקנת אחת לפי בלחסן – קוראים לה צפון קוריאה. אבל אסור להתייאש, היתה בעבר עוד מדינה 'מתוקנת' בסגנון בלחסן: רוסיה הסטליניסטית, שם הטפה לדת היתה עברה על החוק. כנראה שכל שאר המדינות כמו ארה"ב, אירופה, וכו', אינן מתוקנות עדיין לפי בלחסן…
            לפי הצעת התנועה הליברלית 'החופש העברי' של בלחסן, מי שעוסק בתועמלנות מקומו בכלא, אכן ליברליות…לשם מה כל המאמצים לנסות לשנות את מדינת ישראל? אפשר לעבור ישר לצפון קוריאה. בסגנון ה'מדינה חפשית' שמתאר בלחסן, לפיו מי שמטיף לדעה שונה משלו מקומו בכלא, רק לו שמורה הזכות להטיף בערוץ יוטיוב…
            null

        17. דוד בלחסן

          אל "רציו". הסכנה הגדולה ביותר לעם העברי, לארצו, ולמדינתו היא קודם כל הכת הרבנית-פרושית. היא יצרה את המפלצת
          הערביסטית-מושלימית. והיא יצרה גם את השמאל המנוון. ואתם ב"רציו", הקלגסים של הכת הנפשעת הזאת
          אל נדב. הגיהאדיסטים מ"רציו" עוד ילשינו וימכרו אותך לאויב. היזהר מהם הטורפים האלה

          1. צוות האתר

            אם לא היתה הקבוצה הרבנית
            לא היה עם עברי בארצו ובמדינתו
            מה עושים עכשיו עם העם בארצו?
            יש 'מחלוקת' בין אנרכיסטים ניהליסטים וליברלים מה הדרך הטובה ביותר להשמדה עצמית
            הרעיונות הספציפיים שלך מקובלים בערך על שניים שלשה אנשים בארץ, אז אין חשש כרגע שהם יהיו הדרך להשמדה עצמית
            אבל יש אחרות

          2. בס"ד
            בלחסן התגובה שלך לא פחות מהזויה, אני מבין שנפגעת, אני באופן אישי תמכתי בלמחוק את התמונה של הליצן, וגם המטרתי שלל של ברכות בהודעה אישית לצוות האתר על החלפת התמונה, אך אני חושב שטעיתי בך, חשבתי שאתה אדם נחמד שפשוט יש לו השקפה אחרת, אך מהודעה להודעה כבר קשה להכיל את הלשונות שלך כמה נמוך אתה עוד מתכוון לרדת? זהו, די לך! יש לך איזה טיעון ענייני כתוב אותו.
            אני חושב שנאה לצטט כעת מדברי החכם הסיני קונפוציוס שאמר:
            "If what one has to say is not better than silence, then one should keep silent."(Confucius: His Words, by Daniel Coenn‏)
            בתרגום שלי:" אם מה שיש למישהו להגיד, איננו יותר יפה מהשתיקה, אז כדי שאותו מישהו ישמור על השקט".

        18. יודיד הכסף

          תודה רציו, השירות הטוב ביותר שעשיתם במקרה זה עבור הציבור הוא שגרמתם לבלחסן לחשוף את פרצופו האמיתי. כל מילה שלו שמראה את סגנונו המהוקצע, רוחו האדיבה ושיחתו האינטליגנטית שווה יותר מאלף משפטים מנומקים ששבת היא לא ספעטו.

          1. יודיד הכסף

            רק להבהיר
            אני מתכוון שלעתים זה מאיר עיניים לגלות מי עומד מאחורי כל מיני תיאוריות מרתקות.
            תארו לכם שהיינו זוכים למפגש עם כל מיני טיפוסים כמו נפתלי הרץ, ניטשה, הרצל ורבים אחרים, אני מניח שהיינו חוזרים עם כמה תובנות.
            אני חלילה לא משווה את יקיר האתר – המטאור הנוכחי לחבורה הזאת אלא רק לשם המחשת הענין.
            בלחסן כותב "בכל ניכוס הקרוי "סינכרטיזם" בלע"ז, המנכס לעצמו משנה במידת מה את תכני החג שהוא ניכס לעצמו, אחרת היה מואשם בפלגאיט גמור"
            כמה נח וכמה פרקטי עבור החוקרים, אם נמצא משהו שמזכיר איכשהו את היהדות מיד נשווה אותו אליה, אם נמצא משהו שאינו דומה ואינו קשור – אל דאגה, מדובר בשינוי במידת מה לפי הצרכים והאופי של העם המנכס.
            בלחסן המושחז, אם אתה כבר את בענין של תביעות לבית משפט אולי תתבע את חכמינו על הפרת זכויות היוצרים של הוגי ספעטו.

        לתגובה

        האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *