האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

חידה בנוירולוגיה: X כואב ל-Y ???

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

ידוע המעשה, על הרב אריה לוין, שהגיע לרופא יחד עם אשתו, ואמר: "דוקטור, הרגל של אשתי כואבת לנו".

במבחן מעשי על לימודי רפואה, יש דגש גדול על דיאגנוזה, כאבים מסוג מסויים, פריחה, בחילות, נפיחות, כל אלו הם סימפטומים, ועל המתמחה לדעת בדיוק איך ניתן וצריך להסביר אותם.

ובכן, דוקטורים, מתמחים, וכל עם ישראל: איך ניתן להסביר את זה שאנחנו כואבים להם? במשך שנים הם ניסו לספר לנו, שבסך הכל זו מיגרנה כללית מזה שאנחנו מתעסקים עם כסף, ושיש להם פריחה כי אנחנו אלו שמתקיפים אחרים, אבל עכשיו, אחרי שרצחו וחיללו אותנו ואת נשינו וטפינו, כבר נגמרו להם התירוצים, הם פשוט שונאים אותנו, כואב להם שאנחנו קיימים.

במאמרים ההיסטוריים על היחס לעם ישראל במחקר המודרני, מוזכר נאומו של חוקר המקרא קייטל, באוניברסיטת טיבינגן, בשנות ה30 של המאה הקודמת, בו דן באפשרויות לפתור את הבעיה היהודית, ואחת מהן היא באמצעות פוגרומים.

(כאן הבאנו חלק מהתיאורים, כמו: "אוניברסיטאות נשטפו יותר מכל גוף אחר בגל האנטישמי שסחף את החברה הגרמנית בכללה. בתקופת ויימאר הפגינו ארגונים וגופים סטודנטיאליים בכל רחבי המדינה את האנטישמיות המפעפעת שלהם. אוניברסיטה אחר אוניברסיטה ראו את השתלטותם של כוחות לאומניים, פולקיים ואנטישמיים על אגודות הסטודנטים שלהן, וכוחות אלה השיגו לעיתים קרובות רוב של שני־שלישים עד שלושה־רבעים מכלל הנציגים. רבות מן האגודות האלה אימצו ״סעיפים אריים״, שקראו להדיר יהודים הן מארגוני הסטודנטים והן מן הלימוד באוניברסיטאות או להגביל מאוד את מספריהם. בשנת 1920, לדוגמה, אישרה ועידת האוניברסיטה הטכנית של האנובר את הקריאה לסלק ״סטודנטים ממוצא יהודי״ מאגודת הסטודנטים הגרמנים. שר המדע, האמנות והחינוך העממי של פרוסיה איפיין ב״1920 את עוינות הסטודנטים והמרצים ליהודים ואת התקנות הרבות שתיקנו להפלייתם לרעה כ״גאות עצומה של מגמות אנטישמיות באוניברסיטאות שלנו״. חודשים אחדים קודם לכן, ציין מקס ובר במכתב כי ״האווירה האקדמית נעשתה ריאקציונרית עד מאוד, וכן גם אנטישמית קיצונית״. בחלוף עשר שנים החמיר המצב באורח קיצוני, כאשר רבים מארגונים אלה קיבלו על עצמם בשמחה את הנהגתם של סטודנטים נאצים, וליגת הסטודנטים הנאציונל־סוציאליסטים הגרמנית זכתה באמונם של מרבית הסטודנטים בגרמניה ובאוסטריה. המרצים, שבעצמם לא היו חסינים בפני המודלים התרבותיים הרווחים על היהודים, ביקרו רק לעיתים רחוקות את האנטישמיות הגזענית שהיתה לנורמה שגורה בקמפוסים. גם ההיסטוריון הדגול פרידריך מיינקה, שהיה ליברל ודמוקרט, נוגע באנטישמיות. " (עמ' 93). "ב־1 ביוני 1933 נשא התיאולוג הפרוטסטנטי וחוקר המקרא החשוב, גרהארד קיטל, הרצאה פומבית בטיבינגן שהוקדשה  ל״בעיית היהודים״(״Die Judenfrage״). בהרצאה, שראתה אור בדפוס מאוחר יותר, הוא התווה בבירור את עיקריה של תבנית תפישת היהודים בהכרה התרבותית הגרמנית, שהתפתחה במאה התשע־עשרה והגיעה עתה לשלטון יחד עם הנאצים. מתוקף מבנם הגזעי, הוא קבע כאמיתה שאין עליה עוררין, היו היהודים בחזקת גוף זר בגרמניה. ובמקום שהאמנסיפציה וההתבוללות יכשירו את היהודים להשתלבות בחברה הגרמנית, הן סייעו להם לזהם את דמו ורוחו של העם הגרמני באורח הרה־אסון. ומה עשוי להיות ה״פתרון״ ל״בעיה היהודית״? קיטל שקל ועיין בארבע אפשרויות. פתרונות כמו הציונות, הקמתה של מדינה יהודית בארץ־ישראל, הוא דחה כלא מעשיים. הוא דחה את אפשרות ההשתלבות, מאחר שההשתלבות היא כשלעצמה רעה גדולה הטומנת בחובה את זיהום הגזע. וחשוב מכול, הוא דן במפורש בהשמדה כ״פתרון״ אפשרי: ״אפשר לנסות להכרית [auszurotten] את היהודים [בפוגרומים]״. מאחר שעדיין לא העז להעלות בדעתו השמדה שיטתית בחסות המדינה, עיין קיטל ב״פתרון זה במתכונת הפוגרום, והסיק לפיכך כי ההשמדה אינה מעשית, שכן אינה בגדר מדיניות בת־ביצוע. קיטל הסתפק אפוא ב״פתרון אלימינציוניסטי של הזרה (Fremdlingschaft), היינו: הרחקת היהודים מן העמים המארחים אותם. עצם עיונו הפומבי של תיאולוג בולט זה ברעיון השמדתם של היהודים כבר ביוני 1933 – כלאחר יד, ללא עיבוד או הצדקה של ממש וכעניין שבשגרה בדיון על ״פתרונות״ ״הבעיה היהודית״ – חושפת את קטלניותה של האנטישמיות האלימינציוניסטית שרווחה כבר באותה עת ומעידה עד כמה שגרתי נראה הדיון בה לגרמנים מן השורה בגרמניה של שנות השלושים המוקדמות", עמ' 132).

אבל מה הטעם לחפש בארכיונים חוקרי מקרא גרמניים, כאשר האוניברסיטאות הנחשבות בזמננו, מתנהגות באותה צורה בדיוק???

השבוע סער העולם בכלל והעולם האקדמי בפרט, כאשר הנשיאות של שלש מוסדות אקדמיים מהחשובים והמובילים בעולם, לא הסכימו להודות בכך שקריאה לרצח של ישראלים או להשמדת ישראל נוגדת את הקוד האתי של האקדמיה. גם לאחר נסיונות חקירה צולבת בשימוע שנערך לשלשת המלומדות, לא הסכימו בשום אופן להצהיר על כך. הן התנו את הבעייתיות בקריאה כזו רק כאשר מנסים לבצע אותה בפועל, 'סתם' קריאה להשמדת ישראל היא לא בעיה.

הנה הן, נשיאת MIT, הרווארד, ו-Penn, מתפתלות כצלופח:

נכון, שיש את הענין של הכסף, האוניברסיטאות האלו מקבלות מליארדים ממדינות ציר הרשע, וזה מחייב אותן, יתירה מכך, באמצעות הכסף ניתן להרתיע אותן במקצת, מליארדרים יהודים גילו שגם הכסף שלהם יכול להשפיע, אבל טעות תהיה לחשוב שהסיפור זה הכסף, האקדמיות הנחשבות בעולם לא מכרו את נפשם לשטן, סתם כך בעד כסף. והכסף של הצד השני, לא הצליח להוציא באמת חזרה והתנצלות. הם שונאים אותנו כי הם שונאים, כואב להם קיומינו כי אנחנו קיימים.

הנעורות מונעת מהעולם להתעורר

שורשי השתיקה מחרישת האזניים של השמאל הגלובלי

הזירה המדינית והפוליטית, התרבותית והספרותית, היא חשובה מאד (וגם זירת ארגוני הנשים, הליברלים, הפמיניסטות, ושאר מקדשי הפרוגרס שהוכיחו שוב רשעות אטימות ושנאת ישראל  טהורה ובלתי מותנית, ראו רק דוגמא קטנה מלינור אברג'ל). אבל אנחנו עוסקים כאן בזירה האקדמית, האם באמת מישהו מסוגל עדייין להאמין שהמחקר האקדמי אובייקטיבי לגבי ההיסטוריה של עם ישראל הדת והתרבות שלו?

ההשפעה וההילה של העולם האקדמי, גדולה וחזקה כל כך על ההמונים במערב, כך שצפויה עם חלוף הזמן, השכחה, הדחקה, והעלמה, של חוסר האובייקטיביות (בלשון עדינה) מצד האקדמיות בכל מה שקשור ליהודים בכלל, בעבר, בהווה, ובעתיד.

בדיוק כפי שהקשר הברור בין מחקר המקרא הגרמני שייסד את ביקורת המקרא, לאנטישמיות הפרוטסטנטית, למרות שהוא ידוע ואף מתועד, אינו מעיב על המקצוע. בדיוק כמו שעשרות שנים של ה'מדע הקומוניסטי', שהיה מדע מגוייס לכל דבר, כאשר אקדמיות, פרופסורים נחשבים, מלומדים וגאונים, לא רק בגוש המזרחי, אלא גם במערב,  היו חלק מקבוצת תעמולה מגוייסת למדע ומחקר מוכווני אג'נדה. אינם מעיבים על האמינות.

הסיבה היא  פשוטה, המדע והמחקר, ומכאן גם הגופים המייצגים אותו כמו אקדמיה, פרופסור, וכו', הם המיתוס המודרני, זה הוא התחליף של האלים הקדמונים, או של הכומר הנוצרי, האמונה היא צורך פנימי ועמוק של האדם. ומכיון שהמדע מספק טכנולוגיה יעילה ומרשימה, הוא הופך כתובת לכל הצרכים הנפשיים של ההמונים במערב, הוא מעניק משמעות לחיים, מעניק תפקיד (התחממות גלובלית!!), מעניק נחמה, תקוות, הוא כדור הבדולח שאליו פונים כדי לדעת את העתיד (מחקר חדש קובע ש…, מומחי אקלים יודעים כי האוקינוס יציף את העולם עד 2020 וכו'), הוא יעזור לנו להתמודד עם מצבים קשים (כשיש פיגוע או מלחמה תמיד יראיינו בתקשורת איזה פרופסור לעניני משהו). ראו גם ג'ון הורגן: האשליה שהמדע יודע הכל.

הנה כותרת 'נבואית' מהשבוע:

וכמו אז, בתקופה האלילית, כל הרוע והאפסות שהביאה האלילות, לא פגמו במעמדה, מכיון שהיא היתה חיונית לאנושות של אז. משמעות חיונית לא פחות מאוכל ושתיה, אנשים ימסרו את נפשם בשביל משמעות, אז האם יעזבו אותה בגלל שגיאות טעויות ובעיות?

ובכן, מה כל כך כואב להם בנו? מדוע אנחנו וההיסטוריה שלנו מאיימים על משמעות החיים של ההמון האקדמי?

את זה כבר קראנו בתורה: מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ? האמנם יש עם כמו עם ישראל? רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. אנחנו יודעים כולנו, שצה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם, לא בגלל איזה קוד אתי שמישהו כתב, אלא משום שהוא צבא של יהודים, רחמנים בני רחמנים, אין שום צבא מהצבאות המודרנים שכל כך שומר על טוהר הנשק. למה אם כן כל האומות, שבעצמן מתנהגות במלחמות ובהתקפות מול טרור כמו חיות טרף, טופלות עלינו עלילות???

זה הוא תסביך אדיפוס של העולם המודרני, עם חלוף עשן האינקויזיציה וחשכת ימי הביניים, לא נותרו באמת יסודות רציניים מבחינה אינטלקטואלית, לרצח האב שביצעו הנצרות והאיסלם, סתם שתי כתות נבערות שהשתלטו על כמה רעיונות יהודיים. לאינטלקטואלים המערביים נותרו רק שתי ברירות: להודות בכך, או להציף את העולם המשכיל במסך ערפל של האשמות גרוטסקיות על היהדות.

הכחשת ההיסטוריה היהודית, הכחשת ייחודם ותרומתם של היהודים, הכחשת מוסריותם, כל הטיעונים האלו שכוסו באדרת 'מחקר', עומדים בקו ישר עם שנאת היהודים בגרמניה הנאצית, ברוסיה הקומוניסטית, ובאקדמיות המודרניות בנות זמננו. אין שום דבר  מעבר, אנחנו כואבים להם, והם מחפים את הכאב הזה במליוני ספרים, משחקי מלים, פתגמים, מאמרים, הרצאות, ומלים מפוצצות.

לאחרונה התפרסמה סקירה על ספר חדש, העוסק בדמויות מפורסמות בהיסטוריה שניסו להתנתק מיהדותם כדי להגיע אל האמת האובייקטיבית, וגילו שאין שום אמת אובייקטיבית בצד השני, פשוט שונאים אותנו וזהו, שונאים כאשר אנחנו מסתגרים, וכאשר אנו מתערבים, כאשר אנחנו עשירים, וכאשר אנחנו עניים, כאשר אנחנו חזקים, וכאשר אנחנו חלשים, כאשר אנחנו מנצחים, וכאשר אנחנו מפסידים.

אנחנו עשויים לדמיין את האנושות בעולם העתיק, כאנשים החיים בתוך  מסגרת של שקרים, בה כל בוקר מתעוררים, ושוחטים תרנגול או כבש במקדש של אל דמיוני שלא קיים, כשנתקלים בבעיה הולכים לרופא אליל, וכשלא מבינים משהו מספרים סיפורי מיתולוגיה, איך נראים חיים שכאלו?

את התשובה אנחנו יכולים למצוא קרוב אלינו, כך בדיוק נראים החיים בעולם המודרני. בדיוק כמו שהאנשים בעולם העתיק לא הרגישו שהם חיים בתוך שקר (מלבד אברהם אבינו כמובן), כך גם חלק גדול מהאנשים בזמננו. אנחנו צורכים תקשורת, כי זה חלק מהחיים שלנו, התקשורת היא מסע תעמולה שקרי בלתי פוסק. בלי שום קשר לעמדה פוליטית, כולם משקרים, כל הזמן, משחקים עם נתונים, יוצרים כותרות קליקבייט שקריות, דוחפים לנו בכח 'רכילות' על כל מיני כוכבים ואלילים שבמצב נורמלי לא אמורים  לעניין לנו את קצה הזנב. גם כאן משחק הכסף תפקיד, הכותרות המומצאות זועקות 'טראפיק בכל מחיר', פרסומות, לידים, משכורות, אידיוטים שימושיים שמזרימים כסף לידיהם של עשירים שיש להם את המשאבים והקשרים ליצור מנגנוני הזרמת כסף מידי השכירים המסכנים למרתפיהם המדושנים.

אבל הכסף הוא לא הסיפור, הוא רק מאפשר את כל זה. הסיפור הוא  המיתוס המודרני, הצורך במשמעות, הפניה אל ה'גורמים המקצועיים', עם במלחמה, הוא רוצה לדעת מה קורה, ויותר  מכך: מה יקרה, איך להירגע, איך לעזור, והמדיה כביכול מספקת תשובות לשאלות האלו. והאמת היא: גם כשאין מלחמה, וגם כשאין כלום, המדיה צריכה לייצר לחץ, פאניקה, צורך, כי מכך היא מתקיימת, קיומה תלוי בכך שפונים אליה, שנזקקים לה, שצורכים אותה. אך האם היא באמת מספקת תשובות?

כשעוצרים רגע, ומנסים לבודד אייטם אחד, לא כל כך משנה איזה, ומנסים לבחון בצורה אובייקטיבית, מה הוא אומר, ומה הוא רוצה מאיתנו, רואים באיזה מצב הזוי אנחנו נמצאים, אין לנו שום פריבילגיה לרחם על הכנענים הקדמונים שחיו כאן לפני 3500 שנה, באורסלם, בקסילה, ובשקמונה (כיום: ירושלים, תל אביב, חיפה), כי צרכני המדיה המודרנית צורכים שקרים ומיתוסים לא פחות, ושום אדרת לא תשנה את זה.

קחו לדוגמא מחקר שפורסם השבוע:

כשחושבים על ציידים בעולם הפרהיסטורי, רובנו מדמיינים קבוצת גברים היוצאת עם כליה לדרך, בעוד שנשות השבט נשארות מאחור על מנת לשמור, לטפל ולהניק את הילדים. אולם, שני מחקרים שפורסמו לאחרונה בכתב העת American Anthropologist, משנים משמעותית את הצורה בה אנחנו מדמיינים את העולם הקדמון הזה.

במחקר הראשון, מציגים החוקרים הוכחות המראות כי גם נשים היו שותפות מלאות למסעות ציד, בעוד שהמחקר השני מוכיח כי נשים לא רק שהיו שותפות, אלא שאפילו היה להן יתרון ביולוגי משמעותי שיתכן והפך אותן לציידות טובות יותר מגברים.

פרופסור קארה אוקובוק, מומחית בתחום האנתרופולוגיה מאוניברסיטת נוטרדם, אינדיאנה ארה"ב, שנחשבת לאחד ממרכזי המחקר הגדולים והחשובים בעולם, ומי שהובילה את המחקר, הסבירה כי הממצאים שהוצגו במחקרים הראו פציעות הקשורות לתחום הצייד גם על גופן של נשים.

"בחינה של רישומי מאובנים אנושיים מהתקופה הפרהיסטורית מראה שגם על גופן של הנשים יש פציעות גופניות שנובעות מפעילות ציד, כאשר כמות הפציעות היא באותה כמות שהתגלתה על גברים".

הקברים שנחפרו בפרו חשפו בנוסף כי נשים נקברו לא פעם עם כלי נשק המאפיינים ציידים. "בעולם הקדמון, אנשים בדרך כלל לא נקברו עם כלי הנשק שלהם. כשאדם נקבר כך, זה מעיד על כך שהוא, או היא, השתמשו לעיתים קרובות בנשק שהונח לצידם, שהוא היה שלהם", מציינת פרופ' אוקובוק.

הממצאים האחרונים מצטרפים למחקרים נוספים שנעשו בתחום הדינמיקה החברתית בעולם הקדמון, לפיהם אין הוכחות לכך שהייתה חלוקה מגדרית בכל הנוגע למטלות בין גברים ונשים. "ציד היה משהו שכנראה כולם לקחו בו חלק, בין היתר כי לא היו מספיק אנשים כדי שתהיה חלוקה. כולם עסקו בהכל", כך לדבריה של פרופ' אוקובוק.

הצוות של פרופ' אוקובוק מצא עוד כי בכל הקשור לציד, לגוף הנשי היה יתרון משמעותי על פני הגוף הגברי, מה שגורם לחוקרים להאמין שנשים תפסו חלק מרכזי בתחום הזה.

"הממצאים שלנו מראים כי גוף האישה מתאים הרבה יותר לציד, שדורש סיבולת פיזית גבוהה, בעיקר בזכות הנוכחות המשמעותית של שני הורמונים – אסטרוגן ואדיפונקטין" היא מסבירה.

הימצאותם של הורמונים אלו, שקיימים משמעותית יותר אצל נשים, הייתה מאד חשובה, זאת בשל התפקיד הקריטי שיש להם במערכת העיכול של הגוף. הורמונים אלו מווסתים את שימוש הגוף במשאבי המזון שיש לו, וגורמים לגוף לנצל קודם את מאגרי השומן שלו, ורק אז את מאגרי הפחמימות.

"שומן מכיל יותר קלוריות מאשר פחמימות והשריפה שלו איטית יותר, כך שלנשים הייתה יותר אנרגיה זמינה, מה שעיכב את העייפות שלהן והחזיק אותן בפעילות שיא לזמן ארוך יותר" מסבירה פרופ' אוקובוק.

יתרון נוסף שקיים בגוף האישה ושסייע לנשים לשרוף פחות אנרגיה, הוא מבנה הירכיים הרחב שלהן. "מבנה הירכיים הרחב יותר של הנשים, אפשר להן לצעוד צעדים גדולים יותר. הליכה כזו מקטינה את צריכת האנרגיה של הגוף ומאפשרת להגיע למרחקים ארוכים יותר", היא מסכמת.

מה זה?

מה זה השטויות האלו?

זה מחקר היסטורי? השתגענו? הדפים שהנכדה שלי מביאה מהגן, יותר קוהרנטיים ומבוססים.

מדובר בדברי הבל  מופרכים ומגוחכים, אני בטוח שאם אטרח להסביר מדוע, זה יפגע באינטלגנציה שלכם. אין קשר בין ה'ממצאים' לבין המסקנה, ולא בין הכותרת לבין התוכן, מין בליל של מונחים מוכווני אג'נדה עד כדי בחילה. את הדבר הזה מאכילים אותנו יום יום, כל פעם באדרת אחרת.

הא לכם שיחה, שקיימתי השבוע, מתומללת בקירוב…

בחור: אני שואל אותך ברצינות, תן לי סיבה אחת להתייחס כיום, ב2023, לספר התורה שנכתב אי פעם אי שם ועוסק בכנענים, ישמעאלים, ואליפז בן זרח החולצתי, מה לי ולזה? ולמה בדיוק זה נראה לך אמין, ומתאים לכוין את החיים שלך, יותר מכל המידע המדוייק שיש בעולם המודרני?

אני: הרלבנטיות של התורה היא דוקא משום שנכתבה אי שם אי פעם, בעולם שבו יש כדבריך שפע אינסופי של 'מידע מדוייק', אין אדם אחד שהצליח לחזות משהו למספר שנים קדימה, ואין שום טקסט שרלבנטי לאנשים אלף שנה קדימה, יש לך מסמך אחד, שנכתב לפני למעלה מ3000 שנה, והוא עוסק בך, בעם שלך, בארץ שלך, בשפה שלך, ובמלחמה שלך, איך זה יכול להיות?

בחור: טוב, זה דברים שנכתבו מאוחר, אתה יודע הרי מה אומר המדע על זה.

אני: 'מה אומר המדע', נו באמת, מה לזה ולמדע. בכל מקרה זה לא משנה לענינינו, הרי גם לפי הדעות 'במדע' המאחרות ביותר, עדיין זה נכתב לפני 2500 שנה, מה זה משנה 2500 או 3000? אני מדבר איתך על החברה האנושית בה אנחנו לא יודעים כלום קדימה, פסיק אחד, אתה יודע שלענף התחזיות והמומחים והאנליסטים והפרשנים, יש מזל מיוחד, התחזיות שלהם ברוב המקרים יוצאות שגויות, זה נוגד את הסטטיסטיקה שלפחות 50% ידייקו..

בחור: אז בגלל שבתורה מדובר על ארץ ישראל ועם ישראל, אתה מקבל אותה?

אני: אני רק מנסה להסביר לך שאין מסמך רלבנטי בעולם כולו, עבורך, היום, יותר מאשר התורה הזו. עומד לו אברהם אבינו, ולא משנה אם זה אברהם או נין שלו, עומד לו מישהו בעולם הקדום, עולם חף ממוסר, שנשלט בידי אלילות, ומכריז על הבטחה אלוהית, שהארץ הזו תהיה של בניו לנצח. כל הארצות שמסביב החליפו ידיים, כל העמים שמסביב נשחקו ונעלמו, ורק אנחנו כאן, עם ברית המילה של אברהם אבינו, מדברים בשפה שלו, ונלחמים על אותם מקומות, על חברון, על ירושלים, על באר שבע.

בחור: אבל אנחנו נלחמים… ונהרגים…

אני: בזה בדיוק עוסקת התורה, הרי אין שום ענין שאנחנו כגזע נשב כאן בארץ ותו לא, בשביל זה לא היינו צריכים היסטוריה כל כך הירואית. בכל מקום אנשים יושבים על אדמה, מה זה משנה איזה אנשים ואיזו אדמה. התורה עוסקת בזכות המוסרית על הארץ. אברהם עדיין לא קיבל את הארץ, אבל הוא יצר את התשתית לזכות המוסרית על הארץ.

בחור: נו, ואיזו זכות מוסרית יש לערבים השפלים על הארץ?

אני: הבעיה היא לא הזכות שלהם, אלא הקושי בזכות שלנו, הארץ שלנו בכדי שנקיים בה את בריתו של ה' עם אברהם, והנה באים כאן ישמעאלים, מחזיקים בברית של אברהם, מחזיקים באמונה באלהי אברהם, וזה מערער את הזכות שלנו. מה אנחנו עושים כדי שהארץ תהיה שלנו בזכות? אנחנו עם אחד, כולנו אחראים למצבו של העם כולו.

בחור: עכשיו אתה חוזר שוב לאמונות, שהמחקר הוכיח שהן לא  נכונות, מורכבות מכל מיני חלקים מועתקים, מלאים סתירות, אני לא יכול לקבל את זה, רק בגלל הרומנטיקה של יצחק וישמעאל שרבים על ארץ ישראל.

אני: אתה מכיר את ה'מחקר' שאתה מסתמך עליו? מוכן לדון באיזו נקודה מחקרית אחת, שהיא כמו שאתה אומר, מוכיחה את ההרכבה מחלקים מועתקים, או בכלל מה זה אומר 'מורכב מחלקים'?

בחור: האמת שאני לא בנוי עכשיו לדון בזה, אני פשוט מניח שאנשי המקצוע באקדמיה בדקו את זה לא פחות ממך. ואין לי את הכח להעביר חיים שלמים בויכוחים על צלפחד הצללפוני בגירסת דברי הימים או בגירסת ספר היובלים.

אני: זה בדיוק הסיפור, מבחינתם מספיק שיכתבו כמות מאמרים שתופסת חיים שלמים, והם כבר ניצחו, לא משנה מה כתוב שם. אתה באמת מאמין שיש ב'מחקר' אובייקטיביות? שהם מוכנים לקבל את הרעיון שהאל בחר בעם ישראל וכרת איתו ברית נצחית שבה תלוי תיקון העולם? שהם באמת בחנו את האופציה הזו? או שהם פשוט לקחו על עצמם פול טיים ג'וב של להטביע את הרעיון הזה במליוני מחקרים חדשים קובעים, שעוסקים בכך שהדברים הם 'מורכבים' או 'סותרים'?

בחור: אכן יש בזה משהו שאף אחד לא אובייקטיבי שם, אבל אין לי אפשרות ליצור מערכת עצמאית, תכל'ס אני חי במערכת המערבית שהיא קונסטרוקציה אחת גדולה, הכל תלוי במערכת שבוררת בין נכון ללא נכון ובין טוב לרע, אם זה בתחום כלכלי, רפואי, משפטי, מוסרי, אנחנו לא פועלים לבד, אלפים ומיליונים עושים את העבודה, בודקים, משוים, מפרסמים, ואנחנו חלק מהקבוצה. מי שיוצר לו כאילו מערכת עצמאית בהיסטוריה של עם ישראל, בתורה, במצוות, חי באיזו סתירה ופרדוקס, והוא חייב להודות בזה.

אני: מסכים איתך, יש משהו פרדוקסלי בלקבל את מערכת המידע המערבית בצורה סלקטיבית, אבל החיים שלנו תלויים בזה, על בשרינו למדנו. בדיוק כמו שאף אחד לא ידאג לנו מול מרצחי החמאס, לא נשיאי אקדמיות, לא ארגוני נשים, לא האו"ם. כך אף אחד מהאנשים האלו לא ידאג למשמעות החיים שלנו, לאמת של העם שלנו, ולדרך הנכונה לאמת עבורינו. חלק גדול מהאנשים לא מסוגלים להיות עצמאיים, ומקריבים גם את מהות החיים שלהם למולך של מה שמקובל בחברה המערבית נכון לעכשיו. מצד אחד יש דיבור אלוהי שקובע את גורל העם שלנו לאלפי שנים קדימה, יש צו אלוהי וברית, שהקיום שלנו תלוי בהם. ומצד שני יש טכנולוגיה  ומידע אינסופי שמציפים לנו את המח בגירויים ובגירויים אינטלקטואליים כדי שלא נחשוב עצמאית. גם אם אנחנו לא מסוגלים להתנתק לגמרי מהמיתוס המודרני, אנחנו אמורים להיות מסוגלים להתנתק ממנו לפחות במה שנוגע לקיום שלנו.

 

הם כבר תפסו צד, מה איתנו? נמשיך ללקק את עפר רגליהם, או שנבין שעלינו לחקור לבד באופן עצמאי ובלי כל ההטיות האקדמיות האובייקטיביות כצלופח.

וכמובן, לא שוכחים את הקשר לחנוכה:

שאלה: מה זה סטרא אחרא?

ד"ר פנינה פלר: מצוות ציצית לאור הידע ההיסטורי

מלחמת החשמונאים, אמנות, ועל אמת ושקר

"השנה לא הדלקתי נרות", על מסורת של מאבק והכחשתו…

מנפצי המיתוסים: חנוכה כותבים בק' ופך השמן – המצאה של ליכודניקים

מלחמת החשמונאים, אמנות, ועל אמת ושקר

 

0 0 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
4 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
יואל
יואל
6 months ago

מאמר מדהים כמו תמיד!
התמונה בכותרת המאמר היא מרצועת עזה?

HJHTK
HJHTK
6 months ago
Reply to  יואל

בחודשים האחרונים רוב התמונות באתר הוחלפו במטה קסם הAI כפי שניתן לראות…

LEOR
LEOR
6 months ago

אתר רציו הוא אי של שפיות בתוך כל הטירוף והעיוורון שיש בחדשות ובעולם סביבנו.
תודה על המאמר המחכים והמעניין. תמשיכו לכתוב ולחזק את עם ישראל. תודה רבה, ויישר כוח על כל ההשקעה!

4
0
Would love your thoughts, please comment.x