האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר


Notice: Undefined index: dcw_option_name in /home/879739.cloudwaysapps.com/znjryubksz/public_html/wp-content/plugins/display-categories-widget/display_categories_widget.php on line 195

Notice: Undefined index: use_desc_for_title in /home/879739.cloudwaysapps.com/znjryubksz/public_html/wp-content/plugins/display-categories-widget/display_categories_widget.php on line 201

Notice: Undefined index: sort_order_by in /home/879739.cloudwaysapps.com/znjryubksz/public_html/wp-content/plugins/display-categories-widget/display_categories_widget.php on line 202

Notice: Undefined index: sort_order_as in /home/879739.cloudwaysapps.com/znjryubksz/public_html/wp-content/plugins/display-categories-widget/display_categories_widget.php on line 203

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

קישור למאמר: https://rationalbelief.org.il/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA/

חנוכה – בין אור לנאורות

תמונה של צוות האתר

צוות האתר

[WORDPRESS_PDF]

אור, נאורות, הארה, מה כבר יכול להיות ההבדל?

המלחמה של חנוכה, נתפסת במסורת היהודית כמלחמה למען האור, אור האמונה, ויאמר אלהים יהי אור, נרות המקדש, אל מול תרבות יוון אותה המשילו חכמים לחשך.

התרבות המודרנית, נתפסת במסורת שלה כמלחמה למען הנאורות.

תרבות המזרח בונה את יסודותיה על הארה, ולשם היא גם שואפת, לזכות להארה.

ובכן, זה נשמע כל כך טוב ויפה, כולם שואפים לאור, כל אחד מהזוית שלו.

ובכל אופן, הרבה דם נשפך במסגרת הריצה אל האור הרצופה כוונות טובות, החל ממלחמת החשמונאים בהלניסטים, וכלה במלחמות החברה המודרנית, שמרנים מול נאורים.

אחת הפליאות הגדולות של הציבור השמרני, היא מה ההסבר להתנהגותם של אותם אנשים, בני עמנו, הפועלים לכאורה כדי לפגוע בעמם ומולדתם, איך זה יכול להיות? האמנם חייב להיות שהם אנטישמים? מטורפים? קשורים לבונים החפשיים? עובדים אצל ג'פרי אפשטיין?

התגובה של השמרנים היא להשיב בשנאה, או פשוט להביע את התמיהה בכל הזדמנות, כמו ינון מגל: "הוא מפגר?", "מה?", "אין תרופה", "והיפוכו", ואכן התמיהה זועקת עד השמים! אנשים שנראים מאד חכמים, רופאים, אלופים, פרופסורים, אנשים שעשו פה ושם דברים בחיים שלהם, מה? הם מפגרים? אין להם תרופה?

אז זהו, שיש תרופה, אבל כדי להגיע לתרופה הנכונה, צריכים דיאגנוזה, והבעיה שלנו היא בדיאגנוזה, אנחנו לא מבדילים בין אור נאורות והארה.

אנחנו לא מצליחים לדמיין את המקום שתופסת הנאורות בנפש, את המשמעות העמוקה של היותה דת לכל דבר וענין, דת עם מיתוס, עם תפיסה היסטורית דתית, ועם גורל וייעוד דתיים.

אחרי שנגמור להבין כיצד הם בסך הכל דתיים קנאיים, ולכן הכל, הם לא מפגרים, הם פשוט דתיים, פנאטים לעקרונות דתיים עמוקים. או אז נבין שגם אנחנו בסך הכל דתיים קנאיים בעיניהם, הם לא יכולים להבין את התפיסה העצמית שלנו כאנשים שהעמדות שלהם מבוססות על היגיון, זה סותר את הדת שלהם.

האמירה של אדם דתי, או סתם שמרן, שעמדתו מבוססת על הגיון ונימוקים, היא התקפה חריפה ובוטה על המיתוס הבסיסי של הנאורות, התקפה פוגענית שמן הדין להפעיל את כל רשויות המשפט כדי להשתיקה. זה בדיוק כמו ששטוחיסט יטען שדעתו היא התגלמות המדע המודרני, זה מקומם, זה מסלף את המושגים הבסיסיים, ולכן אסור לנרמל אמירה כזו.

אתם בודאי כבר רוצים את נוסחת הקסם של הנאורות, שלש מלים שיסבירו, אז לא, כמו שאת הדת אי אפשר להסביר בשלש מלים. . .

נגענו כמה וכמה פעמים ביסודות הנאורות, והיום נשנה פרק ממשנתו של הפילוסוף הקנדי צ'ארלס טיילור, לאחרונה תורגמו ספריו לעברית, בהוצ' כרמל (תשפ"ד), וחלקים מתוך ספרו 'דילמות וקשרים' (2011) מופיעים בספר זה, במבא למאמר 'התבונה לבדה', כותב יואב אשכנזי, בין השאר כך:

"במאמר זה מבקש טיילור להראות כיצד הפכה תמונה מטעה של הנאורות לחלק מהמדומיָן המערבי, כלומר להבנת הרקע שלנו על אודות אנושיות, חברה ופוליטיקה ראויות, המשפיעה על הוגים רבים עד ימינו אנו.

תמונה זו מציגה את התבונה כיכולת פרוצדורלית השייכת לכל יחיד על פי טבעו, ואשר ביכולתה לאפשר את הבנתם והבנייתם של חברה צודקת ואישיות ראויה, בניתוק מכל היסטוריה ומסורת.

טיילור גם מציג את האופנים בהם קשורה התמונה המטעה של התבונה לבדה, בשלל תמונות ודימויים אחרים, כגון זה של ההשכלה והחילון כהתקדמות רצופה מחושך לאור המושגת באמצעות יכולותיו התבוניות של האדם. תנועה מחשכת ימי הביניים שהעמיסה על האדם שלל תכונות והמשגות דתיות שגויות, אל חשיפת תכונותיו הטבעיות "הטובות" באמצעות הסרה של "שומנים" מיותרים ומעוותים אלה.

טיילור מזהה כאן בעיה בהתמכרות להמשגה שלעיל כרקע הכרחי המעניק מובן לתוכן אותו מתארים בכל חקירה במדעי החברה. עניין המוביל לחסימת כל שינוי והתפתחות תרבותית וכרוך בהכחשת טבעו ההיסטורי של האדם, ובשכחה ואובדן של דרכי חיים, תובנות וערכים מסורתיים שהושגו בעמל רב במהלך ההיסטוריה האנושית".

עוד הוא אומר:

"מיתוס הנאורות, גורס טיילור, הרחיק אותנו מהטרנסצנדנטי והציג אותו בהכרח כאשליה מזיקה, תוך הנגדתו לחשיבה הנערכת לכאורה במונחים עולמיים לחלוטין. באופן זה הוא בודד פוליטיקה מאתיקה כתחום מובחן שבו ניתן לעסוק באופן "מדעי" וניטרלי לכאורה, ושתכליתו היא חתירה לשפע ושלווה ההכרחיים לבני אדם. הפרדה גדולה זו (המתגלה למשל בהגותם של רולס והברמאס) הציעה כי ניתן למצוא אמיתות פוליטיות ומוסריות שמעמדן הוא כשל טענות נוסח: 2+2=, 4 כלומר הכרחיות וברורות לכל הוגה ישר ובלתי מבולבל. הדוגלים בהפרדה הציגו את הרעיון של שפה תבונית וניטרלית כמספיקה לשקילה פוליטית שביכולתה לאפשר חברה המבטיחה זכויות ושוויון. שפה אותה הנגידו בעבודותיהם לשפה הדתית המעוותת. ביסוד עמדותיהם של הוגי ההפרדה עומד רעיון התבונה המונולוגית המספיקה לעצמה. למעשה, טוען טיילור, ישנן מעט מאוד אמיתות כאלה, אין בנמצא שפה טהורה כזאת המאפשרת חסינות בפני טעות. עמדה פוליטית או מוסרית, היא תמיד בעלת היסטוריה ויוצאת ממסורת מסוימת אותה היא מרחיבה ומשנה".

מכאן ואילך רשות הדיבור לטיילור, (מובאים כאן קטעים מספר מתוך מאמרו הארוך):

" האם ישנו מיתוס של הנאורות? בהחלט קיימת עמדה נפוצה הרואה בנאורות מעבר מחושך לאור, כלומר, מעבר ישיר, רציף ומוחלט מאזור מחשבתי שגוי ואשלייתי אל תחום מחשבה שבו האמת זמינה…

מה שברצוני לעשות כאן, במקום להציג (את דעתי) כהכרחית, הוא לנסות להסביר מה עומד ביסוד ההבנה של ההשכלה כצעד מוחלט וישיר קדימה. כלומר את מה שאני רואה בתור "מיתוס ההשכלה". (אי אפשר להתנגד לקפיצה הזאת כיוון ש"מיתוס" בדרך כלל מוצג כמשהו ממנו ההשכלה הצילה אותנו). אני מאמין שראוי לעשות זאת כיוון שהמיתוס נפוץ יותר ממה אנו נוטים לחשוב. אפילו הוגים מתוחכמים, העשויים לדחותו כשהוא מוצג כטענה כללית, נדמים כנשענים עליו בהקשרים אחרים.

כך ישנה גרסה של מה שההשכלה מייצגת והרואה אותה כיציאה מעולם שבו התגלות או דת, נחשבו כמקור לתובנות על אודות עניינים אנושיים, אל עבר עולם שבו תובנות אלו מובנות במונחים עולמיים או אנושיים טהורים… הרעיון שיש הבחנה ברורה בין מחשבה פוליטית ובין שיקולים תאולוגיים פועל כאן, ומחשבה פוליטית ממנה מודרים האחרונים מריחה ממיתוס מסוים של התבונה…

דוגמאות ברורות יותר ניתן למצוא אצל הוגים פוליטיים בני זמננו, למשל אצל ג'ון רולס ויורגן הברמאס. למרות כל ההבדלים ביניהם, נראים השניים כמשמרים את מעמדה המיוחד של תבונה שאינה מיודעת באופן דתי (הבה ונקרא לזה "התבונה לבדה"). השניים מניחים כי ביכולתה של האחרונה לפתור סוגיות פוליטיות־מוסריות, א: בדרך שיכולה לספק כל חושב ישר שאינו מבולבל; ו־ב: שכל ביסוס של מסקנות באופן דתי יהיה מפוקפק, והן בסופו של דבר ישכנעו רק את מי שכבר קיבלו את הדוגמות המדוברות. ומכאן הרעיון שבו החזיק רולס בזמן מסוים ולפיו לגיטימי לדרוש מדמוקרטיה מגוונת פילוסופית ודתית, שכולם יערכו דיונים בשפת התבונה לבדה וישאירו את עמדותיהם הדתיות במסדרון של הספרה הפוליטית. לזכותו של רולס יאמר כי הוא זיהה במהירות את טבעה הרודני של דרישה זו…

הבחנה זו לגבי האמינות הרציונלית בין דת ובין שיח לא דתי, שמניחות א' ו־ב', נראית לי חסרת כל בסיס. ייתכן שבסוף יתברר שהדת היא אשליה, ולכן מה שנגזר ממנה פחות אמין. אולם עד שנגיע לשם, אין שום סיבה אפריורית לחשד גדול יותר כלפיה. האמינות של ההבחנה הזאת תלויה בעמדה לפיה טיעון מ"העולם הזה" מספיק כדי לבסס מסקנות פוליטיות־מוסריות מסוימות. כוונתי ב"מספיק" במובן של א': שישכנע באופן לגיטימי כל הוגה ישר ולא מבולבל. ישנן טענות מסוג זה, מ־2+2=4 ועד כמה מטענותיהם המבוססות היטב של מדעי הטבע. אולם אמונות המפתח הדרושות לנו כדי לבסס את מוסריותנו היסודית אינן ביניהן. שתי הפילוסופיות של העולם הזה הנפוצות ביותר בעולמנו כיום, תועלתנות וקאנטיאניות, בגרסאותיהן השונות, כוללות טענות שלא [בהכרח] משכנעות אנשים ישרים שחשיבתם אינה מבולבלת…

אם להתייחס לטענות יסוד של המוסריות הפוליטית בת זמננו, כמו אלו המעניקות זכויות לבני אדם כבני אדם, למשל את הזכות לחיים, איני יכול לראות כיצד העובדה שאנו הוויות משתוקקות/נהנות/סובלות או התפיסה שאנו סוכנים רציונליים, אמורה להעניק להן בסיס בטוח יותר מאשר העובדה שנוצרנו בצלם אלוהים…

במידה ואתה חושב שיש לך כבר טיעון "חילוני" לטובת זכויות שהוא חסין מים, כפי שהברמאס חושב לגבי תאוריית ה"אתיקה הדיסקורסיבית" שלו (שאני מוצא כבלתי משכנעת לחלוטין למרבה הצער). הבחנת א' ו־ב', המיושמת לממד הפוליטי־מוסרי, היא אחד מפירותיו של המיתוס של הנאורות; או מוטב אולי לומר, אחת מצורותיו של מיתוס זה. בעמודים הבאים אנסה לעקוב אחר עלייתה לגדולה של אשליה זו בסדרת מהלכים שהיו בחלקם מבוססים היטב וחלקית מבוססי אשליה בעצמם…

עליית מדע הטבע הפוסט־גליליאני מציעה תסריט המתאים במדויק למיתוס ההתקדמות הרצויה של הנאורות. הוצאת הסבר התופעות של עולם הטבע ממסגרת ההסבר האפלטונית־אריסטוטלית, היכן שצורות מעצבות את היקום החומרי הזה, אפשרה קפיצה אדירה קדימה, הנמשכת עד היום הזה. כיוון שהצורות, לפחות בגרסתן האפלטונית, הן מעולם אחר (מחוץ לזמן), ניתן לראות זאת כמהלך מחושך לאור, עזיבת ממד חוץ עולמי צילי והשלכת אור על העולם שסביבנו. האם לא הרווחנו את הזכות לדבר על עולם של "התבונה לבדה" עליונות אפיסטמית ברורה של תבונה עולמית על פני אמונה בעולם אחר? במובן מסוים ללא ספק כן. אולם אין זאת אותה דיכוטומיה שבה אנו עוסקים כאן, היכן שהמונחים היו תבונה והתגלות, דת ותבונה. הפרכת הפיסיקה האריסטוטלית היא עניין אחד, הפרכת כל דת היא עניין שונה לגמרי. כה שונים הם נושאים אלו עד שביכולתנו להבחין שהפרכת תפיסות הקוסמוס האפלטונית והאריסטוטלית, זכתה לתמיכה ועידוד מהוגים נוצרים מזרמים מסוימים… על אף היבט מכריע זה של ההיסטוריה שלנו, הבלבול העולה מהתכת היקסמות עם דת באופן כללי הוא נפוץ מאוד, ובחלקו עומד ביסוד הטענה "המדע הפריך את הדת"….

אימוץ הרעיון של הסבר רדוקטיבי לפיו המתודות של מדעי הטבע מספיקות או יספיקו בעתיד להסבר של כל תופעות חיי אדם. זה יהיה אכן, הנתיב הקצר ביותר להיבט זה של מיתוס הנאורות…

 החוויה החוזרת של שבירה היא ממשית מספיק. אולם אל לה למסך אותנו מהעובדה שהמודרניות היא גם עלייתם של עקרונות חדשים של חברתיות. השבירה מתרחשת, כפי שביכולתנו לראות במקרה של המהפכה הצרפתית, כיוון שאנשים מגורשים לעיתים קרובות מצורותיהם הישנות, בגלל מלחמה, מהפכה או שינוי כלכלי מהיר, לפני שביכולתם למצוא את ידיהם ורגליהם במבנים חדשים. כלומר, לחבר כמה פרקטיקות שעברו המרה לעקרונות חדשים כדי ליצור מדומיין חברתי זמין… עכשיו כשהמדומיין הזה התחבר לחברות עם כוח חסר תקדים בהיסטוריה האנושית, נראה בלתי אפשרי ומטורף לנסות להתנגד. אולם אל לנו ליפול לתוך אנכרוניזם מחשבתי לפיו כך היו פני הדברים תמיד…

תפיסה זו של הסדר חדרה לתוך המדומיין החברתי של המערב המודרני, ובמידה מסוימת גם מעבר לו… יותר מזה, קטגוריות אנליטיות אחרות הקשורות ברעיון זה שהחל להיראות לנו כ"ניטרלי"; נראות לנו כיותר ממאפיינים של דרך מסוימת לראות ולדמיין חברה ונתפסות כנתונות שם בטבע הדברים. לאור זאת ניתן בקלות להבין כי המהלך הגרוטויאני הלך וזוהה כמאפיין נוסף של הנאורות. כלומר, הוא נראה כהישג אפיסטמי מתקדם, כתנועה מחושך לאור…

ה"אור" מורכב מניתוח בהיר… במילים אחרות, נע מעולמה הנפשי [של החברה] כיוון שלעידן החדש ישנה דרך מדעית ללמוד את החברה (לא משנה כמה יתווכחו מדעני החברה ויתפלגו באשר לאופן הניתוח וההסבר הנכון של הדברים), ביכולתנו לשנמך את מעמדו של כל החומר הקודם בדבר אלים, שרשרת הוויה ודומיהם… ניסיון "לטפל בהיסטוריה של הכנסייה ברוח חילונית… הניגוד ברור. ישנו "מדע החברה" ו"חוקיו" ומולם ישנם עמדה ושיח נוספים, המייבאים חלק מהקריטריונים חסרי הביסוס המדעי להבחנה בין אמת ושקר. הישועות שמספקים מדעי החברה יכולות לעמוד בדרישה א', כלומר, ביכולתן לספק באופן לגיטימי כל חושב הגון ובלתי מבולבל; בעוד שסוגי שיח אמת וטעות אחרים נזופים בידי ב', כלומר, מסקנותיהם תמיד יהיו מזויפות ובסופו של דבר משכנעות רק עבור מי שכבר קיבל את הקריטריון העומד בסימן שאלה…

גרסת קונדורוסה. הוא משתמש בכל שלושת המהלכים. רואה במדעי הטבע תרגיל בתבונה המספיקה לעצמה, אחר כך מציע ליישם את המתודות של מדעי הטבע לפתרון שאלות נורמטיביות מחיי החברה והפוליטיקה. זה יכול להיראות כמהלך לא בעייתי, שכן כעת אנו "יודעים" שהחברה מורכבת מיחידים, ושחברה טובה היא כזאת המגינה על זכויות היחידים האלה והמבססת יחסים המבטיחים את תועלתם ההדדית. כאשר מדעי החברה הניסיוניים הם אלו שיקבעו אלו יחסים מבססים תכליות אלה באופן יעיל, עניין לא בעייתי ממש כיישום התבונה המספיקה לעצמה בפיסיקה…

ברור שמעולם לא הייתה, וכנראה גם לעולם לא תהיה, התכנסות של הפרדיגמות. כמובן, ניתן למחות שמדעי הטבע עברו גם הם שינויי פרדיגמה, אבל זה לא אותו דבר. במדעי הטבע, ישנה נטייה בכל זמן נתון לכיוון התכנסות בפרדיגמה. אפשר שהיא תופרע בהמשך כאשר הפרדיגמה שבה מתגלות הפרעות תוחלף על ידי אחרת. במדעי החברה מעולם לא הייתה התכנסות, וקשה לזהות מהלכים שניתן לכנותם באופן ברור התחלפויות. המהלך הגרוטיאני, כמו המקיאווליאני לפניו, ואחריו שיירת תאוריות גדולות של חברות, מעולם לא הבטיחו הישג הכרתי רציף, חוץ מבעיני תומכיהן. אולם זהו בדיוק סטטוס ב' שתמיד מיוחס להסברים בעלי מסגרת דתית. מדעי החברה לא מציעים שום מקרה נגד…".

מי שאוהב את הסגנון הפילוסופי, אולי ימצא נחת בניסוחים הפורמליים של טיילור, במילים שלנו, מה שטיילור מראה (תוך סקירה ארוכה ומשמימה על העמדות הפילוסופיות השונות, שכולן סובלות מאותה בעיה), הוא שהפילוסופיה של הנאורות בנויה על הנחה שהתבונה לבדה יכולה לספק תשובות, ההנחה הזו היא מיתוס ראשוני, שערעור עליו אינו בכלל הדיון, ולכן תשובה המסתמכת או מושפעת או מקבילה או נוטלת השראה, ממסורת, היא עצמה מחשבת הכפירה, בלי שום קשר לשאלה האם היא הגיונית או לא, או מה מראה הנסיון במציאות. הבעיה היא לא בתוכן, הבעיה היא במקורות הסמכות, נאורות יכולה להיות מושתתת אך ורק על תפיסת העולם המיתולוגית והסתירתית, לפיה התודעה האנושית שנוצרה בצירוף מקרים שקשור בהישרדות, מסוגלת לספק תשובות לכל השאלות ולתפוס את 'הדבר לכשעצמו', הן בטבע הדברים והן בשאלות הגדולות של איך ראוי לחיות את החיים.

וכפי שאומר המשגיח זצ"ל, על זה היה המאבק של חנוכה, זה מה שהיוונים רצו, לא היה אכפת להם שנקיים אי אלו מצוות, אבל הם רצו שנצהיר שזה ענין פרטי שלנו, שזה לא מיוסד על נימוקים, ושגם אם ירשו לנו לקיים חלק מהמצות, אנחנו עדיין צריכים להצהיר שברמת העיקרון זה דבר מיותר רציונלית, מכביד כלכלית על האזרחים ההגונים, וגורם להטיה והדתה וסטיה מהרציונליות שמביאה את האדם אל האושר ואל הצמיחה הכלכלית.

5 3 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
10 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
מושכל עממי
מושכל עממי
1 month ago

לא הבנתי איך זה מסביר את התנהגות הנאור כנגד התבונה האנושית וכיצד יצליח להציל את כבוד האתוס= הנאורות, ע"י שמתנהג כנבדל מושכלות!

מושכל עממי
מושכל עממי
1 month ago

בבחינת "ביטולה זהו קיומה"?!

םלוני
םלוני
1 month ago

ראיתי שהמילה דת לקוחה מהלשון הפרסית "data" שמשמעותה חוק וכד', וכן רואים שמובא בתנ"ך בספרים מהתקופה הפרסית, אם כן איך יכול להיות שבספר דברים מובא המילה דת?

םלוני
םלוני
1 month ago

1.האם יש לכם מאמר שמגיב לתיאוריה כאילו מקור היהדות בשבט מדייני שעבד לה'? זה מופיע בויקפדיה בשם "ההשערה המדיינית קינית".
2.אם תוכל גם להתייחס למה שהם כתבו שם כך "בפפירוס אנסטאזי 6 מתקופת פרעה מרנפתח בשלהי המאה ה-13 לפנה"ס נמצא כתוב: "סיימנו להעביר את השסו מאדום למצודת מרנפתח אשר בת'כו, עד לבריכות פר אתום אשר בת'כו, כדי לשמור אותם חיים, הם ומקנהם, לפי רצון פרעה." פר אתום מזוהה על-ידי חוקרים רבים עם פיתום, ות'כו עם סוכות, מקומות מקראיים הנזכרים בסיפור יציאת מצרים".

חיים
חיים
1 month ago

נחמד, אבל זה די מסר שחוזר על עצמו כאן באתר…