א. תודה על צילום המסך .כמו שחשבתי, טענתך ש"… אחרי שבקבוצה לא הסכימו לקבל את הניק של ניהול דף הפייסבוק 'רציו' מכיון שלטענתם משתתפים בדיון רק שמות אמיתיים …" לא הייתה מדוייקת. אף אחד לא דורש ממך להזדהות בשמך האמיתי, ואף אחד לא יכול לבדוק אם שם המשתמש שלך הוא שמך האמיתי. מה שכן, מבקשים שיהיה לך שם משתמש שיזהה אותך, ולא שיהיה שם משתמש קבוצתי שמאחוריו יש מספר אנשים, כך שכאשר אתה דן עם שם משתמש מסויים אתה יודע עם מי אתה דן.

ב. שוב, כמו שציינתי, אותו דבר קרה לי כאשר התנהלתי בצורה דומה ועם קישורים בעלי תוכן מנוגד לתוכן שצויין פה שנמחק. כך שנהיר שהמחיקה אינה מחיקה מכוונת בגלל התוכן. אבל אם זה רצונך, אז אתה מוזמן להמשיך ולהאמין בתיאורית הקונספירציה הזו.

אף שהקבוצה הנ"ל בפייסבוק אכן כוחנית, הרי ששום טענה משמעותית בעד קיומו של האל לא הועלתה שם, מעולם.
זה נכון שעל כל פוסט רך ופייסני מהכיוון האמוני (גילוי נאות: אני אתאיסט, או אטעיסט לשיטתכם) מייד נכתש בשיחה כוחנית, לעיתי מתנשאת, אבל בה בעת, מעבר למסר הפייסני אין דיון אמיתי.
הויכוח בין תורה ומדע הוא עמוס קלישאות ונוטה לדיונים לא ענייניים – מה גם שהויכוח הוא גם על עמדות דתיות שונות, בין החרדים שאומרים שהעולם קיים 5700 שנה לבין מדענים דתיים שחלקם לפחות מקבלים את המדע כפשוטו ולא מעמתים את האמונה מול המדע (קרי, מקבלים את האבולוציה, היווצרות כדה"א, קוסמולוגיה וכו').
לצערי גם אתם נופלים במסרים הקלישאתיים, ושוב, אין בנמצא משהו משמעותי (לפחות במעט שראיתי) שיראה כיוון רציונאלי לכוח עליון ובוודאי ללא קשר גם אם קיים כוח עליון מה הקשר לאל שמוזכר בתורה, והוא לא מצליח יותר מאתרים אחרים שעוסקים בעניין (גם אתרים נוצרים, חרדים וכו').

מכל הכיוונים ותחת כל עץ רענן אומרים לי היום שאני וחברי הלא מאמינים, הננו תוקפניים וחסרי סובלנות ולא נותנים את מלוא הכבוד הראוי לדת ולדתיים.
אני לא חושב שיש בהטפה נגד אמונה בכלל ואמונה דתית בפרט משהו פסול.
לדת ולדתיים, כך נראה הלכה למעשה, אין כל בעיה להטיף ולנסות לכפות את עצמה על אחרים על יחידים ועל העולם כולו. אבל כאשר אותם אחרים משיבים מלחמה שערה, הדת והדתיים מתנהגים כמו אותו בריון שנתקלים בו בפאב, הוא נטפל אליך וכאשר אתה מחטיף לו הוא רץ וקורא למשטרה.
אדם לא מאמין (אתיאיסט) שמצטייר כתוקפני הוא בעצם, לאמיתו של דבר אתיאיסט במגננה, משום שבימינו אלה, בכל העולם ובמיוחד במדינתנו הקטנטונת, אין גורם תוקפני ומאיים יותר מן הדת והדתיים המיליטאנטים שהחדירו את האמונה גם לפוליטיקה.
להיות חילוני, לא מאמין, בימינו כבר איננו עניין של כל אחד עם עצמו לעצמו כשהוא יוצא מן הדת, אלא מאמץ מתמשך להדוף את המתקפה של הדתיים והדת על אורח חיינו. כך שכל הכפשה שסופגת הדת מלא מאמינים, כמוני, מגיעה לה, לטעמי, עשרת מונים לעומת מה שאנחנו סופגים ממנה.

אני מעולם לא קראתי למאמין נאצי, ומעולם לא איימתי לדקור מאמינים כפי שמאיימים עלי.

בכלל אני חושב שאין אדם יכול להיות תוקפני מידי כאשר הוא מגן על מה שבעיני הוא אחד הערכים המקודשים וצריך להיות מקודש לכל אחד מאיתנו, הלא הוא חופש הדיבור.
הרבה יותר מקודש לטעמי משיכול להיות איזה רב, או נביא, או 'כתבי קודש', או אל.

אומרים לי כל הזמן היכן הסובלנות שלך, הרי אתה מצטייר כחסר סובלנות כמו, בעצם יותר, מהדתיים והדת שאתה תוקף כל הזמן. ובכן מבחינתי זאת מחמאה. (רק במאמר מוסגר אומר שאינני תוקף בני אדם, אני רק בז להבלותה של האמונה הטפלה. וכל אמונה באשר היא, היא טפלה. אם מישהו נפגע באופן אישי, צר לי)
ישנם כמובן דברים אחרים שאני וכל אדם שפוי לדעתי, צריך להיות חסר סובלנות כלפיהם. אפליית נשים, גזענות, המופוביה, סתימת פיות, התאכזרות לבעלי חיים, אלו באמת נושאים שאין לי אפילו שמץ של סובלנות כלפי מי שמצדיק התנהגויות כאלה. אני מניח שכך מרגיש כל אחד שהומניות עומדת בראש מעייניו.
אבל כאשר דת או אמונה דתית משמשת כתירוץ לקיומו של אפילו אחד מן הדברים שלמעלה, לא זו בלבד שאני נעשה חסר סובלנות, אני נעשה גם תוקפני ועויין (מילולית כמובן, שלא כמו דתיים מסויימים שכולנו מכירים שנתנו לרובה ולאקדח לדבר) ואינני חושב שיש לי או למי שחושב כמוני צורך להתנצל על כך.

ללא הרף אני שומע מכל עבר, צריך לכבד את רגשותיהם של אחרים. בסדר, אין בעיה. אבל מה עם כיבוד האחרים את רגשותי שלי, מה עם הרגשת הסלידה והבחילה שאני מקבל בכל פעם שאני נזכר, או שגורמים לי לחשוב, על האל שהתגלה במדבר ועל המחשבות הנוראיות והמעשים הזוועתיים שנחשבו ונעשו בהשראתו? את זה אין צורך לכבד כמובן…

בכל פעם שאני שומע ברוך השם, אני מריח גפרית (מי שהיה בים המלח מכיר את הריח) כשאני קורא חומש אני רואה רק מוות. אני מתבונן מסביב ורואה איך הדת, המיותרת מבחינתי, כובשת כל חלקה טובה כאן אצלנו ובלבושה המוסלמי הולכת ומצעידה את העולם לאבדון.
כל הזיהום שאנחנו גורמים לכדור המסכן הזה איננו משתווה להרעלת המוח שגורמת האמונה הדתית. כאילו כל דברי האל הזה עוצבו במיוחד, לא כדי לשפר את חיינו, חס וחלילה, אלא כדי להרעיל את חווית החיים שלנו עלי אדמות, לגרום לנו לפחד מתמיד מפני עונש איום ונורא באחרית הימים, לדכא את השאיפה האנושית לידע, להגביל את החופש והיצירתיות ולהלל את המוות.
לדרוש מאדם שפוי, לכבד השתקת מחשבה מקודשת כביכול, מזוויעה כזאת, של המין האנושי הינה עלבון שאסור להותיר ללא מענה ראוי.

דת ואמונה דתית אינן ראויות לכל יחס של כבוד מיוחד.
ראשית, מפני שהן אינן נותנות כבוד למי שאיננו חבר במועדון הדת, שנית מפני שאין אפשרות לכבד עמדה או השקפה שמצהירה הצהרות על הטבע ועל המציאות, מבלי שתיתן אפילו בדל של ראיה שניתנת לבדיקה ואימות לנכונות ההצהרות האלה, רק תירוצים מפוקפקים.
ראיות, בעצם, מוקצות מחמת מיאוס מבחינת הדת מפני שקיומן מאיין את הצורך באמונה.
אם יש ידיעה, מה יעשו הדתיים עם אותם 'ערכים' כביכול, אמונה, צדקנות, והתחסדות? שלוש אחיות מכוערות שביחד משתדלות ככל יכולתן לעשות את העולם שלנו למקום בלתי נסבל לחיות בו. ולמרבה הפלצות הן הולכות ומתחזקות במקום להעלם, רק מפני שכולם מותנים להתרפסות ומתן כבוד שלא במקומו לדת.
אם פעם חשבנו שהסכסוך כאן אצלנו עם הערבים הוא סיכסוך טריטוריאלי הוא מזמן הפך את עורו, והפך לסיכסוך דתי. והמורסה בלב הבעיה, היהלום שבכתר היא כמובן ירושלים.
אותו חור שכוח אל על סף המדבר שממנו יצאה הבשורה הרוחנית הנשגבת של מוות לכל מי שכופר והתפשטה ברחבי העולם כמו המגיפה השחורה שכמעט חיסלה את אוכלוסיית אירופה במאה ה -14. מרפדת ומזהמת את כל מה ומי שבא איתה במגע בשכבת רפש עבה של בורות מתחסדת, רק שבמקום לכנות את הילד בשמו, אנחנו קוראים לזה אמונה.
יושבים להם בני אדם תמימים ומקבלים ממדריכיהם ומלמדיהם אמונה המתהדרת בהילה מזויפת של טהרנות וערכי מוסר ובתוך כך מוציאה לאור כמה מהמכוערים ברעיונות שנהגו אי פעם עלי אדמות. גורמים לסגירת ליבם של האנשים במקום שצריך לפתוח אותם, גורמת להם להתבייש בדברים שהיו צריכים להיות גאים בהם, (משיכה בין המינים, יפי האשה, פתיחות, קבלת האחר) ולהתגאות בדברים שצריך להתבייש בהם (התבדלות, הסתגרות, שנאת האחר).
גם בעולם המתורבת של ימינו דבר איננו מגונה עד כדי כך שאינו יכול להיטהר על ידי אמונה. היתה זו אמונה, אסור לשכוח, שמנעה מתלמידים אתיופים להתקבל לבתי ספר מסויימים ומפרידה בין בנות בעמנואל. (ספרג'וקים היה הביטוי שם כמדומני) זוהי אמונה שמתייחסת להומוסקסואלים כאל מוקצים מחמת מיאוס וכאל בני מוות. זהי אמונה שמביאה לאוטובוסים מופרדים לנשים וגברים. זוהי אמונה שגורמת לאוטובוסים ולגורדי שחקים להתפוצץ.

בגלל ההתרפסות שאנחנו נוקטים כלפי מה שלטעמי בטעות נחשב לערך הקרוי אמונה, מתחילה הדת להתפרע, לצאת משליטה ומגבירה את אחיזתה בגרונה של המדינה וכבר יש לנו כאן בארץ חוק שהוא ממש חילול הקודש מבחינתי, חוק שאמור להגן על אנשים מאמינים מלשמוע דיבורים מאנשים כמוני, שחס וחלילה עלולים להוציא את מוחם הקפוא מתקופת הקרח בה הוא שרוי.
לאמיתו של דבר המהות של המושג הזה, חילול הקודש, היא דוגמה מעולה להמחשת חוסר הבגרות הפחדני של המוח הדתי והריקנות של הדת עצמה.
אם היתה בדת איזו אמת שהיא, אפשר היה לצחוק עליה, (על הדת) להעליב אותה ולהתנגד לה מבלי שהיא תוכתם בכל צורה שהיא. האמת שלה, אם היתה קיימת, היתה זורחת ללא רבב ומביאה לשתיקה רועמת את כל מי שמנסה לפגוע בה, או להכפיש אותה.
אבל זה כמובן איננו המצב. הדת היא עוקצנית וחסרת סובלנות למתנגדיה [והמאמר כאן למעלה יוכיח] למעשה, בגלל היותה פריכה ושבירה, כולה פאסאדה, חזות, שמאחוריה אין כל מהות אמיתית. היו לה אלפי שנים לבסס ולאמת את טענותיה להשפעה על היווצרות המציאות, אבל כל מה שהצליחה ליצור הוא לוליינות תרצנית והתחכמות מילולית, אלימות וכללי מוסר שמעוררים צמרמורת בכל הומניסט חושב.

לא נותרה כבר, בימינו אלה, כל אפשרות, לטעמי לפחות, לאיזה סוכן דת שהוא ויהא לוליין מילולי וירטואוזי ככל שיהיה, לכסות על מערומי העובדה הברורה שאין שם (בדת) כלום. הדבר היחיד שאפשר לקבל לגבי הדת, הדבר היחיד שנכון בה, הוא שהיא מזוייפת וריקה מתוכן. אין לאף טענה דתית כלפי המציאות סיכוי להחזיק מים בשיפוט אובייקטיבי נטול עיוורון אמוני.
הגיע הזמן שיכירו כולם את הדת כמו שהיא באמת, הונאה ריגשית שהישגה היחיד הוא שהיא נותנת לאנשים מסוימים תקווה ואופטימיות לעתיד.
אופטימיות היא דבר שניתן להתחבר אליו , כי אפילו אחרי אלפיים שנה של דיכוי המחשבה העצמאית וקנאות וטיפשות מרושעת עדיין אני אופטימי ואולי נאיבי מספיק על מנת להאמין, שאמונה דתית היא כל כך מופרכת וכל כך מגוחכת טפלה ולא הגיונית, שלא יתכן שתחזיק מעמד עוד זמן רב. במהרה בימנו תתעלה תבונתנו, תבונת המין האנושי, מעל לזיוף במידה מספקת כדי לראות את הדת כמו שהיא במערומיה, אחיזת עיניים אכזרית ומניפולטיבית, שמתקיימת וניזונה משבירת הרוח האנושית והפיכת בני אדם לעבדים נרצעים למוצא פיהם של רבניהם.
אין כל סיבה לתת כבוד ולהתרפס בפני דוֹגמה שאיננה מכבדת את מי שאיננו חבר מועדון.

אני מצטרף למחאה של מישהוא עוקב " מה שכתבתם פה ברציו בסוף המאמר שלכם: "כן, יש שם כמה מאמינים, אבל גם הם חלקם משמשים ככסת"ח, מביאים סיפורים של דילוגי אותיות וכדו' להנאת הרוב האתאיסטי שחושב שזו פרצופה של האמונה ותו לא" – לדעתי היה ממש לא במקום."

בתור מי שכתב שם וניהל שיח עם מי מהחברים שם, אכן חד משמעית דיון אמיתי כמעט ולא מצאתי ומה שהיה נדמה כדיון הוכח כדיון במסווה.

מה שכן, מה שכתבתם פה ברציו בסוף המאמר שלכם: "כן, יש שם כמה מאמינים, אבל גם הם חלקם משמשים ככסת"ח, מביאים סיפורים של דילוגי אותיות וכדו' להנאת הרוב האתאיסטי שחושב שזו פרצופה של האמונה ותו לא" – לדעתי היה ממש לא במקום.

אתם עצמכם כתבתם כי לא מצופה הרבה מקבוצה שמתנהלת בפייסבוק.
אם כן, הלגלוג הוא מיותר וסתמי.
בנוסף, אתם לא אובייקטיבים בביקורת( אמנם במקרה הנ"ל , שם הקבוצה לא מעיד בהכרח על קבוצה אתאיסטית, כי מדובר כביכול בשני הזרמים.
אבל מאחר שבפועל כן מדובר באתאיסטים בלבד, יוצא שהנכם נגועים)