נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

חשבתם שהעובדות קובעות? טעיתם

עד גיל מסויים, אנו סבורים שמה שקובע עבורינו הן העובדות, כשיש התלבטות, פשוט מבררים את העובדות, ומקבלים החלטה.

זה כמובן אפשרי, הבעיה היא שאחרי שהאדם גיבש דעה, קשה לעובדות או כל אופן אחר של תעמולה וחשיפה למידע להשפיע, האדם פשוט תקוע לא משנה את דעתו.

ג’ונה לרר כותב באלכסון:

על פי מאמר חדש שכתבו ג’ושוע קאלה מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ודייוויד ברוקמן מסטנפורד, רוב מוחלט של פעילויות הקמפיינים לא הצליחו לשכנע בוחרים. כפי שהם מצהירים במפורש: “לטענתנו ההערכה המדויקת ביותר של השפעות התכנים והתעמולה במערכת הבחירות על בחירת המועמדים של הקהל האמריקני בבחירות הכלליות היא אפס”.  לא קרוב לאפס. אפילו לא אחוז או שניים. אפס השפעה.

קאלה וברוקמן הגיעו למסקנה המדהימה הזו לאחר שערכו מטא-אנליזה, ניתוח משוקלל של נתונים הנוגעים לתעמולה ולפניות לציבור במערכת הבחירות. הם התבססו על בחינת ארבעים ניסויים שנערכו בשטח, וגילו שההשפעה הממוצעת של כל ההתערבויות המקצועיות האלה הייתה זניחה (או, ליתר דיוק: -0.02 נקודות אחוז)…

שיעור ההשפעה הצטמצם לאפס כשקאלה וברוקמן בחנו את הניסיונות להשפיע על הבוחרים בבחירות הכלליות. כש-Working America ניסתה לשכנע אנשים באוהיו, צפון קרוליינה, פלורידה ומיזורי להצביע עבור המועמדים שלה בבחירות לסנאט האמריקני, לתפקיד המושל ולנשיאות, החוקרים נוכחו שוב ושוב שלתעמולה לא הייתה כל השפעה.

כפי שקאלה וברוקמן כותבים: “בכל הנוגע לחשיפת מצביעים לטיעונים, מסגרות התייחסות ומידע חדשים, כשמגיע יום הבחירות רוב המצביעים כבר ספגו ושבעו מכל המידע שאכפת להם לקבל, מהתקשרות וממקורות אחרים”…

אזהרת המפתח כאן היא “אכפת להם”. בעוד הבוחרים מוצפים במידע על אודות הבחירות, הם מצטיינים להחריד בהתעלמות מעובדות שאינן מתאימות להם, או מטיעונים שעלולים לערער את הדעות המפלגתיות שלהם… התוצאה הסופית היא שהשיוך המפלגתי חזק מיכולת השכנוע. מרבית הבוחרים מצביעים עבור הצד שלהם, תוך התחשבות מועטה בלבד במועמד או בפרטי המדיניות

..מייקל שרמר כותב במאמרו: מה לעשות כשהעובדות אינן משכנעות, (סינטיפיק אמריקן):

האם הבחנתם אי פעם בכך שכשאתם מציגים לאנשים עובדות הסותרות את אמונותיהם העמוקות ביותר הם מיד משנים את דעתם? גם אני לא הבחנתי בכך. למעשה, נדמה שאנשים מחזקים את אחיזתם באמונותיהם לנוכח ראיות מכריעות נגדן. הסיבה קשורה לכך שאנשים סבורים שהנתונים הסותרים מערערים את השקפת העולם הכוללת שלהם.

כדוגמא קלאסית כותב שרמר:

בריאתנים, לדוגמה, אינם מקבלים את הראיות התומכות באבולוציה, המסתמכות על מאובנים ועל דנ”א, מפני שהם מודאגים מכך שכוחות חילוניים מכרסמים באמונה הדתית 

אבל אפילו תוך כדי הדיון הכאילו אובייקטיבי הזה הוא תופס צד, ברור שלכל דעה יש גם גורמים פסיכולוגיים, זה עובד גם להיפך: התפתחותנים לא יקשיבו לטיעונים של בריאתנים, מפני שהם מודאגים מכך שכוחות דתיים מכרסמים במעמד האקדמיה או בחילוניות.

בכל מקרה ממשיך שרמר בדוגמאותיו:

מתנגדי החיסונים אינם בוטחים בחברות התרופות הגדולות וסבורים שכסף משחית את הרפואה, השקפה הגורמת להם להאמין שחיסונים גורמים לאוטיזם על אף האמת המטרידה מבחינתם, שהמחקר האחד והיחיד שטען לקשר כזה נמחק מכתב העת שבו פורסם ומחברו הואשם ברמאות. תומכי תיאוריות הקשר באשר לפיגועי ה-11 בספטמבר מתמקדים בפרטי פרטים, כמו הטענה שנקודת ההיתוך של פלדת השלד במגדלי מרכז הסחר העולמי היא שגרמה לקריסתם, מפני שהם סבורים שהממשל האמריקני משקר ומנהל פעולות הסחה כדי ליצור “סדר עולמי חדש“. מכחישי השינוי האקלימי מתעמקים בטבעות עצים, בליבות קרח ובריכוזים של גזי חממה מפני שהם תומכי חירות נלהבים, בייחוד חירותם של שווקים ותעשיות לפעול ללא תקנות ממשלתיות מגבילות שיכבידו עליהם. המפקפקים בכך שאובאמה נולד בארה”ב ניתחו את תעודת הלידה המלאה של הנשיא בחיפוש ראיות לזיוף מפני שהם מאמינים שהנשיא האפרו-אמריקני הראשון של ארה”ב הוא סוציאליסט, שהיה נחוש בדעתו להרוס את המדינה.

בכל הדוגמאות האלה, החסידים חשו שהספקנים מאיימים על השקפות העולם העמוקות ביותר שלהם, ולכן העובדות נעשו אויב שיש להשמידו. כוחה של האמונה על פני הראיה נובע משני גורמים: דיסוננס קוגניטיבי ואפקט הבומרנג. בספרם הקלאסי של הפסיכולוג לאון פסטינגר ועמיתיו, שראה אור ב-1956 בכותרת “כשנבואה מתבדה“, הם מתארים מה קרה לחברי כת שהאמינו בחייזרים, כשספינת האם החוצנית בוששה להגיע בתאריך הנקוב. במקום להודות בטעותם, “חברים בקבוצה ניסו בטירוף לשכנע את העולם באמונותיהם, כשהם מנסים באופן נואש לבטל את הדיסוננס המכרסם בהם באמצעות נבואות חוזרות ונשנות בתקווה שאחת מהן תתגשם.” פסטינגר כינה את התופעה בשם דיסוננס קוגניטיבי, או המתח המציק המתלווה לאחיזה בשתי דעות סותרות בו־זמנית.

בספר “טעויות נעשו (אבל לא על ידי)” שפרסמו ב-2007 שני פסיכולוגים חברתיים, קרול טאווריס ואליוט ארונסון (סטודנט לשעבר של פסטינגר), הם מתעדים אלפי ניסויים המדגימים כיצד אנשים “מסובבים” עובדות כדי שיתאימו לדעות הקודמות שלהם, כדי להקטין את הדיסוננס. במטפורה שפיתחו החוקרים, “פירמידת הבחירה”, הם מתארים שני אנשים הניצבים זה לצד זה בראש פירמידה, ומראים כיצד האנשים מתרחקים זה מזה במהירות ומוצאים את עצמם בסופו של דבר בשתי פינות מנוגדות בתחתית הפירמידה, מפני שכל אחד מהם בחר להגן על עמדה מסוימת.

ובקיצור, המח האנושי גמיש דיו כדי לחשוב מה שהוא רוצה לחשוב, אבל זה עוד לא הכל, ההתנגדות דוקא מעוררת תוצאה הפוכה:

בסדרה של ניסויים שערכו פרופסור ברנדן ניהן ממכללת דרמות’ ופרופסור ג’ייסון ריפלר מאוניברסיטת אקסטר, זיהו החוקרים גורם קרוב נוסף: אפקט הבומרנג. על פי ממצאיהם “תיקון של תפיסות שגויות למעשה מגביר את האחיזה בהן בקרב הקבוצה הנבדקת”. מדוע הדבר קורה? “מפני שהתיקון מאיים על השקפת העולם או על התפיסה העצמית שלהם”. לדוגמה, נבדקים קיבלו מאמרי עיתונות מזויפים המאששים דעות שגויות נפוצות, כמו למשל הימצאות נשק להשמדה המונית בעיראק לפני מלחמת המפרץ השנייה. כשלאחר מכן קיבלו הנבדקים מאמר מתקן, המספר שנשק כזה מעולם לא נמצא בעיראק, הליברלים שבהם, שהתנגדו למלחמה מלכתחילה, קיבלו את המאמר המתקן ודחו את המאמרים הקודמים. לעומתם, שמרנים, שתמכו ביציאה למלחמה, נהגו להפך. ויותר מכך: הם דיווחו שלאחר קריאת המאמר המתקן הם משוכנעים אף יותר שנשק כזה היה מצוי בעיראק. לטענתם, המאמר רק מוכיח שסדאם חוסיין החביא את הנשק או הרס אותו. למעשה, ניהן ורייפלר אומרים שבקרב שמרנים רבים “האמונה שעיראק החזיקה ברשותה נשק להשמדה המונית מיד לפני שארה”ב פלשה לעיראק, שרדה הרבה לאחר שאפילו ממשל בוש עצמו הגיע למסקנה הפוכה.”

ראה עוד מתורתו על “הכחשת המדע“, שם מדובר בין השאר על “אשליית הידע”, – “מכיוון שאנו מבלבלים את הידע בראשינו עם הידע שיש לנו גישה אליו, איננו מודעים במידה רבה לכמות המעטה שאנו מבינים”. אנחנו תמיד מרגישים סומכים על מערכות ידע ויודעים הרבה, גם במקום שזה לא נכון.בשביל להביא לדיון אמונות ודעות, חייבים להפנים מראש, שבלי נכונות ורצון טוב לשנות דברים, אין טעם להיכנס לדיון, טיעונים ו’עובדות’ הינם מוצרים גמישים, רק כנות מרובה, הקשבה לאמת הפנימית, ומוכנות לשנות, יכולות להוות בסיס לדיון על הדברים האמיתיים.

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
  Subscribe  
Notify of