למרות שיציאת מצרים הוא אחד הנושאים המדוברים, ואולי המדובר מכולם, בארכיאולוגיה מקראית, עדיין אין תחום מחקר שתחום ל'יציאת מצרים', אגיפטולוגים חוקרים הרבה נושאים, נקודות, ומקומות, שאולי רלבנטיים לנושא, אבל אף אחד לא חוקר את 'יציאת מצרים', זה ענין מקראי, שחוקרים מחווים את דעתם עליו לפעמים, לאור ידע כללי ממחקרים שונים, ולפעמים לאור היעדר ידע כזה.
ישנם ממצאים מפורסמים הידועים כבר כמה דורות, ומועלים שוב ושוב בהקשר של יציאת מצרים, לא כולם באמת יכולים להתאים. ומדי פעם ישנם גם ממצאים חדשים וידיעות חדשות העשויות לשפוך אור על שאלות כלליות הקשורות ביציאת מצרים. למעשה, כל הזמן נחשפים ממצאים, ונחקרים אתרים, באופן שיכול לסייע לידע שלנו כדי לבחון את ההתאמה של יציאת מצרים לממצאים, וכן לבחון את הזמן האפשרי לאירוע זה מבחינה היסטורית.
עצם העובדה שעדיין ישנן שתי אפשרויות לתיארוך יציאת מצרים (ראה כאן), מלמדת שיש עוד הרבה עבודה, ואכן לאחרונה כמה גופים ואנשים עוסקים שוב בנסיון לברר את השאלה, איזו אפשרות יותר מתאימה לתיארוך יציאת מצרים.
כריסטופר איימס, בגליון האחרון של Let the Stones Speak חוזר שוב לסיכום הידע בנוגע לבני ישראל במצרים, וקדמות התורה בכלל. הוא מצטט מיהושע ברמן, מראה מדוע השערת התעודות והדעה המינימליסטית המאחרות את החומר המתאר את מצרים בתורה – בלתי אפשריות לאור הריאליה המצרית וההתאמה שלה לאלף השני לפני הספירה.
גם הערוץ של InspiringPhilosophy פירסם לאחרונה סרטון המנסה לעשות סדר לאור הממצאים האחרונים:
וגם מאור עובדיה, סוקר שוב את החומר הקיים, אצל רועי יוזוביץ':
עוד כמה הפניות:
ומה דעתכם על שאלה התיארוך?
פשט המקרא ודחז"ל להקדים