האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה
10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

ישו הנוצרי – מסתמך על התורה שבעל פה

תמונה של צוות האתר

צוות האתר

המיסיונרים החדשים, המנסים בכח עילגותם ובורותם לפקפק בתושבע"פ,  כדי לשווק לנו את הנצרות, הם נאלצים להתנער מהקתוליות, הם לא קשורים חלילה לפגאניות הקתולית, הם מתנערים מהנצרות ההיסטורית בכלל, הם הרי לא קשורים לאינקויזיציה ופוגרומים או מסעי הצלב. עכשיו הגיע הזמן שיתנערו מישו בעצמו, שכן למרבה הצער, ישו השתמש בתורה שבעל פה…

חוקר הנצרות המפורסם פרופ' דוד פלוסר, בספרו 'שרשיה היהודיים של הנצרות', מייחד פרק, לשימוש של הברית החדשה, בתורה שבעל פה, במדרשי חז"ל

להלן מתוך פרק עשירי מספרו:

ראשית המדרש בישראל בתקופה שלפני הנצרות, אף האוספים הגדולים של המדרשים מקורם מתקופת ראשית הנצרות, תקופת הברית החדשה.

המדרש הוא פירוש והבנה יוצרת של פסוקי המקרא וסיפוריו בניסיון לראות את כל המובנים הטמונים בפסוק מקראי. המלה מדרש נמצאת כבר במקרא, אך במובן אחר. היא מופיעה לראשונה באופן ברור במגילות מדבר יהודה, ושם נקרא המדרש גם פשר; יש חיבורים מדרשיים של האיסיים ואפילו קטע שנקרא מדרש.

המדרש היהודי הוא אחד הביטויים ליצירה היהודית בתקופת הבית השני ובספרות הרבנית. נראה שגם לכל החיבורים שבברית החדשה ולכל האישים שפעלו בראשית הנצרות יש זיקה לעולם המדרש. יש בברית החדשה מדרשים שלמים, ויש גם, במיוחד בדברי ישו, רמזים למדרשים, בין שהגיעו לידינו ובין שלאו. יש מדרשים נוצריים מיוחדים, אשר באים להוכיח את אמיתות הנצרות, על סמך פסוקי המקרא. מותו של ישו, והאמונה בתחייתו וביסודו האלוהי מוסברים על־ידי מדרשים, שנוצרו על־ידי הנוצרים, בכוחם שלהם או שמקורם במדרשים יהודיים.

לישו עצמו היתה השכלה יהודית עמוקה, וברור שהוא הכיר מדרשים רבים, אשר אליהם הוא רומז. באבנגליונים אין מדרשים מפורשים, אלא רק רמזים למדרשים. ישו לא רצה להקשות על שומעיו, שחלקם לא היו משכילים ולכן רק רמז למדרש. יש אצלו שיטה של מדרשים, למרות שהוא לא פיתח טכניקה של המדרש, ורק רמז למדרשים שהיו קיימים כבר בימיו.

כבר בהתחלת דרשת ההר יש רמז למדרשים: ׳׳אשרי עניי הרוח כי להם מלכות השמים, אשרי הענווים כי המה ירשו ארץ״ — ברור שהמשפט השני לקוח ממזמור ל״ז בספר תהילים — ״ענווים ירשו ארץ״ — עם תוספת המלה ״אשרי״, ואילו המשפט הראשון הוא סוג של מדרש על הפסוק ״ענווים ירשו ארץ״. ישו דורש אח המלה ענווים כעניי רוח על סמך פסוק בישעיהו(נז/ט״ו, סא/א׳) שמדבר על עני ונכה רוח, ודורש את הביטוי של תהלי□ ״ירשו ארץ״ במובן ״בי להם מלכות שמים״.

בפרק החמישי של מתי דורש ישו את הדיבר ״לא תרצח״ בפירוש שאסור לכעוס. בשיטה זו של מדרש הוא מרחיב את הדיבר ״לא תרצח״ בצורה של קל וחומר.

גם באבנגליונים הראשונים יש דרשות על פסוקים מקראיים. לפעמים אלה אינן של ישו. אם מסבירים בברית החדשה שסבלו של ישו מתאים לסבלו של עבר השם בישעיה נ״ג — זהו מדרש, וזוהי התאמה לישו. בברית החדשה יש מדרשים נוצריים שכוונתם להסביר שסיפורי המקרא התקיימו בחיי ישו. לבן אפשר לכאורה לראות מדרשים בעדויות לאמיתות קורות ישו ובמיוחד להסברת אסון מותו.

סיפור מותו של ישו בא כדי להתגבר על אכזבת חסידיו מהריגתו, שהיתה כביכול כישלון תנועתו. במקרה זה מנסים הנוצרים למצוא פסוקי מקרא בם נרמז שהאסון לא היה בלתי צפוי.

אחת הבעיות שהתעוררו בקשר למחקר המדרשים, ביחוד בכתבי פאולוס ובאגרות של הברית החדשה, היא המחסור בטקסטים מדרשיים מהתקופה ההיא, חוץ ממגילות מדבר יהודה. יש אמנם מדרשים בודדים, אבל העריכה של קבצי המדרשים היא הרבה יותר מאוחרת. מכאן החשיבות המיוחדת של הברית החדשה, שמוכיחה כי אכן היו קיימות כבר בתקופה ההיא צורות מפותחות של מדרשים.

לפעמים ניטל בקבצים היהודים שבידינו מדרש מסוים משלמותו: חלקו נמצא במקום פלוני וחלק דומה נמצא במקום אחר באותו קובץ או במדרש אחר. מאחר שהקבצים נערכו בתקופת התנאים ואף מאוחר יותר, בתקופת האמוראים ואף לאחר ימיהם, אין לדעת מה היה היקפו המדויק של המדרש הבודד. מהברית החדשה מתברר, שהיו קיימים מדרשים הרבה יותר מסובכים משניתן לשער בלעדיה. במדרשים אלה צורפו פסוקים שונים, דומים זה לזה. לאחר שהוציאו מסקנה מפסוק אחד עברו לפסוק אחר לשם הוכחה נוספת של האמור, וכך נוצרו בברית החדשה מדרשים ארוכים; מדרשים כאלה היו איפוא כבר או גם שגורים בפיהם של החכמים והדרשנים.

את ספרות החכמים התחילו לאסוף בדור שאחרי חורבן הבית, ועל כן אפשר למצוא הקבלות למדרשי הברית החדשה רק באוספים מאוד מאוחרים. המדרשים המפותחים במגילות מדבר יהודה וכן באגרות ברית החדשה אכן מהווים הוכחה שמדרשים מפותחים ומורכבים אכן היו קיימים כבר בתקופת בית שני.

קיימת כמובן, אפשרות, שמדרש מאוחר, הדומה למדרש שבברית החדשה או, למשל, אצל פילון האלכסנדרוני, הומצא בתקופה מאוחרת באופן עצמאי בפעם השנייה. ולכן רצוי תמיד לבדוק את העניין לגופו. אם המדרש שנשתמר בטקסט רבני מאוחר הוא בעל אותו המבנה ואותה הגישה כמו המדרש הנמצא בברית־החדשה, עלינו להניח שהמדרש באמת מימי בית שני. לא תמיד יש לנו המזל, כמו במקרה של דברי פאולוס אל הרומיים יב, 5: ״שמחו עם השמחים, בכו עם הבוכים״. בתוספתא ברכות ב, 21 אנו קוראים: ״הלל הזקן אומר: ׳אל תראה… צוחק ואל תראה בוכה, מפני שנאמר: עת לשחוק ועת לבכות… מכאן שהמדרש הזה לקהלת פג, ג הוא כבר בפי הלל הזקן; שגם הוא קודם לפאולוס.

האגרת אל העברים מנסה להוכיח שישו הוא המשיח, שהוא גדול יותר מאברהם (ז׳, 7), מן המלאכים (א, 4) וממשה (ז/ 7). מדרש מאוחר מקביל נמצא בתנחומא (הוצ׳ בובר, תולדות קל״ר — קל״ה: תנחומא הרגיל, תולדות י״ד). המדרש הוא על ישעיה נב/י״ג: ״הגה ישכיל עבדי, ירום ונשא וגבה מאר״. המשיח הוא ״ירום״ מאברהם, ״ינשא״ ממשה, ״יגבה״ ממלאכי השרת. המדרש נמצא בטקסט מאוחר, אך, כמובן, איגרח אל העברים מוכיחה שהמדרש היה קיים כבר בימי הבית או זמן קצר מאוד לאחר החורבן. קדמות המדרש מוכחת גם מתוך מדרש תנאים, הוא ״ספרי״ לבמדבר יב/ג־ז, שם אומר רבי יוסי שמשה הוא גדול מאבות וממלאכי השרת, ומכאן נוצר המדרש, המנסה להראות שהמשיח הוא גדול ממשה, מן האבות, כולל אברהם, וממלאכי השרת. זהו מדרש, הנמצא הן בתנחומא והן משתקף באיגרת אל העברים שבברית החדשה. מעניין שיהודי מומר של ימי הביניים, פראי פול, שם לב לקרבה שבין המדרש שבתנחומא לבין אגרת אל העברים ורצה להוכיח על סמך זה, ועל סמך הוכחות כוזבות אחרות, שחכמי התלמוד ידעו את האמת הנוצרית והסתירו אותה מן היהודים. בוויכוח עם הרמב״ן אמר המומר: ״הנה החכמים שלכם אמרו במשיח שהוא נכבד מהמלאכים, ואי אפשר להיות אלא בישו״, והביא מה שאמרו בהגדה: ירום ונשא וגבה מאוד, ירום מאברהם, ינשא ממשה וגבה ממלאכי השרת, והרמב״ן ענה מה שענה (כתבי רבינו משה בן נחמן, הוצ׳ שעוועל, כרך א, עמ׳ שי״א).

מסקנתנו היא שמדרשים יהודיים שימשו בברית החדשה כרי להעלות את רמותו של ישו כמשיח. חלק מהם אינו קשור באישיותו של ישו ובגורלו וחלק בא להסביר את הוצאתו להורג ואת האמונה בתחייתו. כאשר הנוצרים למדו את הטכניקה של המדרש היהודי, הם אף המציאו מדרשים נוצריים, בראשונה על־סמך הנוסח העברי של המקרא ואחר־כך אפילו על סמך התרגום היווני של דברי התורה והנביאים.

המסקנה המתבקשת היא שכותבי הברית החדשה השתמשו לצורכיהם במדרשים יהודיים המדברים על המשיח כדמות נשגבה, ויש בכך הוכחה לעובדה שהמדרשים האלה היו קיימים כבר בתקופה קדומה.

שאלה נוספת היא מהות הקשר של היהדות שכתבה יוונית אל המדרש הארץ־ישראלי. נחקרו כתביו היווניים של פילון האלכסנדרוני, שחי בתקופת הברית החדשה, ונשאלת השאלה, עד כמה היה פילון תלוי ברעיונות ובפירושים של ההגות היוונית, ועד כמה בחומר ארץ־ישראלי.

מדרשים שמופיעים בברית החדשה מופיעים לפעמים גם בחיבורים שנכתבו יוונית. חוקרים שאינם מכירים את המדרש הארץ־ישראלי חשבו שחיבורים אלה, ביחוד חיבורי פאולוס, הושפעו מן המדרשים האלגוריים של העולם היווני. אולם מהמגילות ומהמדרשים היהודיים מתברר, שגם המדרשים שנכתבו ביוונית, המספרים על דברים נשגבים ורואים את המציאות כמשתקפת בראי המקרא, קרובים למדרשים היהודיים הן בתוכנם והן בצורתם המשוערת, או אפילו לקוחים מאוצר המדרשים העבריים.

לגבי משלי החכמים, החומר העיקרי להשוואה נמצא אך ורק בברית החדשה בפיו של ישו. צורה ספרותית מיוחדת זו, שנוצרה על־ידי חכמי ישראל והיא טיפוסית לספרות החכמים, כבר היתה ידועה לישו, וישו הוסיף לפתח אותה. מהשוואת משלי החכמים עם משלי ישו נראה שסוג ספרותי זה היה מפותח בימי ישו.־ המשל הראשון המוכר בצורה מפותחת כמה עשרות שנים אחר כך הוא של רבן יוחנן בן־זכאי. כמו כן נראה שלפעמים עשה ישו שינויים במשלים, אותם הוא שמע מאחרים, ולפעמים אף מסר משלים שנמצאים בספרות החכמים. כך אפשר לפעמים להקדים אפילו במאות שנים את משלי חז״ל.

מן הברית החדשה אנו למדים על הישגים רוחניים וספרותיים גדולים שהיו קיימים כבר בדורות שקדמו לישו. הברית החדשה משקפת אותם ומשמשת עדות נאמנה לפריחה ספרותית ותרבותית זו.

3.7 3 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
21 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
יהושע חנניה דסלר

ה"ע – מחילה, כי לא קראתי את כל המאמר דלעיל, אולי דיברתם על זה, אך בכל זאת אציין את הפרט המעניין:
מתוך מאמר על אמיתות תושב"ע בעיקר בעזרת הרב ינון קלאזן והרב אהרן לוי הי"ו:

"ראיה לתושב"ע מהנ"ך וביחד עם זה ראיה לתושב"ע מהאוונגליון
ראיה באוונגליון לתושב"ע מפי יש"ו עצמו – קודם כל גם יש"ו האמין בתושב"ע והראיה בפרק 12 של מתיא בהתחלה כשבאו הפרושים לברר למה יש"ו מתיר לתלמידיו לקטוף בשבת, והוא ענה להם שזה פיקוח נפש, אם הוא לא היה מאמין בתושב"ע היה צריך לענות כמו כל כופר תושב"ע: ואיפה כתוב שאסור לקטוף בשבת? הרי אין איסור כזה בתורה, איסור זה מובא כבר בתושב"ע-התלמוד, לכן הוא עונה להם שזה פיקוח נפש, ולא ענה כמו כופר תושב"ע, משמע מברית-יש"ו עצמה שיש"ו האמין בתושב"ע!
ראיה נוספת בנ"ך לתושב"ע – אם כבר יש"ו מביא ראיה מנ"ך שמואל א' כראיה שגם אצל דוד-המלך כשברח משאול-המלך וכמו כל בריחה שמלווה ברעב ודוד-המלך היה במצב סכנה ובא לנוב-עיר-הכהנים וביקש לאכול מלחם קודש שזה בעצם לחם הפנים, לפי דברי יש"ו הרי גם זה איסור לאכול מלחם-הפנים, כמו שבמקרה שלו שהתיר לקטוף שיבולים בשבת שזה אסור אך התיר מפאת פיקוח נפש, אז גם במקרה של דוד-המלך אסור לאכול מלחם הפנים אך התירו כי דוד-המלך היה במצב של פיקוח-נפש.

– דבר אחד כנראה לא שמתם לב אליו: איפה כתוב בתורה-שבכתב שאסור לאכול מלחם הפנים אלא רק כהנים מותרים לאכלו? האיסור הזה כנ"ל מובא בתושב"ע…
משמע ממתיא האוונגליון עצמו שיש כאן 2 ראיות מפי יש"ו עצמו שיש תושב"ע".

אריה
אריה
4 years ago

זאת עוד סתירה פנימית עלילתית בברית החדשה כי ישו לא היה בסכנת חיים. וגם אם היה בסכנת חיים מסיבה כלשהי מה הטעם עבורו לקטוף שיבולים בשבת. הרי שיבולים צריך לטחון ולאפות כדי להכין מהם לחם וזה לא משהו שמישהו שנמלט על נפשו מוצא פנאי לעשות בדרך כלל. זה עוד מראה מקום שהברית החדשה לא מתארת בו אירועים היסטוריים או מציגה קו עלילה אמין.

גרג
גרג
4 years ago

שלום, רציתי לשאול מה דעתכם לגבי הטענה הבאה לנצרות שיש 3 אלים מכיוון שהתורה מכנה בשלושה נוסחים עיקריים את הקב"ה:
1. אלוהים – אל, אלוהים, אלוהינו וכו'.
2. שם הוויה.
3. שדי.
חוץ מזה אין שמות אחרות.

לא מבית אל
לא מבית אל
4 years ago

השמות הנוספות שאמרת אינם בשימוש נכון למשל צבאות פירושו "אל הצבאות", וכן "אל עליון" זה בידיוק נמצא תחת אותה הקטגוריה של אל. כמו אלוהים, אלוהינו וכו'.
ואדני זה כינוי לאדנות, לא שם.

בכל אופן אתה רק מחזק את הגישה הנוצרית של שלושה שמות, 1 שהם שלושה ושלושה שהם אחד… אבל אתה מכיר אדם אחר שיש לו שלוש שמות? ברור שעודף שמות מרמז על עודף אובייקטים.

אריה
אריה
4 years ago

אצל ההינדואיזם יש מושג שנקרא התגלמויות כמו למשל האל וישנו שיש לו קרוב לעשר התגלמויות שונות בין השאר חיות כמו חזיר הבר,דג וצב. יתרה מכך יש לו התגלמויות של בני אנוש אגדתיים ומופתיים בין השאר של ראמה המלך האגדי עליו נכתב אפוס רחב יריעה. וחשוב מכך לעניינינו אחת מהתגלמויותיו של וישנו הוא קרישנה שבתאולוגיה של ההינדואיזם קיימת מחלוקת האם הוא רק התגלמות של וישנו הוא שהוא בעצם האלוהות עצמה ואם כן באיזו מידה.
אם מקבילות מהעולם הקדום לשילוש הנוצרי מעניינות אותך מוטב שתפנה לחקר ההינדואיזם. לפי מיטב ידיעתי הנוצרים במאות הראשונות של תחילת המילניום הראשון היו מעוניינים למשוך אליהם את מאמיני האל מיתרס הפרסי-הודי ופילוסופיית השילוש מתכתבת עם תפיסות העולם התיאו-פילוסופיות של מאמיני מיתרס והדתות הפרסיות-הודיות.

האב- אלוהי עם ישראל הרע בורא העולם האכזר הנקמן והמובס. שכמו ברהמה תפקידו הסתיים זמן קצר לאחר בריאת היקום והוא לא חוזר בגלגולים נוספים ולכן פג תוקפו אין טעם להקים עבורו מקדשים חדשים ואין לו השפעה על הקורה כיום.
הבן – ישו שה תמים שמעולם לא חטא ומת לכפר על חטאי האנושות כולה בדמו.
רוח הקודש- מי שעיברה את אימו הבתולה של ישו ומייצגת את סמכות הכנסייה, אליה התפילות של המאמינים צריכות להיות מופנות והמקלל או הפוגע בה דינו כדין מחרף האלוהים.
שלושת אלו הם בעצם שלושה שהם אחד אבל כמו היחס בין וישנו וקרישנה תיאולוגים חלוקים מעל 2500 שנה לגבי החלוקה הפנימית ביחס בין שתי ההתגלמויות או היותם אותה ישות וכו'.

אריה
אריה
4 years ago

בגדול הנצרות חיפשה לראות איפה החצים נפלו ושם היא סימנה עיגול של בול פגיעה. אצל פול לא הייתה פילוסופיה בכלל אבל באגרות מופיע שהחסידים שלו מרחבי האימפריה הרומית שאלו שוב ושוב לגבי פילוסופיה. כמו שהעיבור מרוח הקודש, מהאל מופיע רק בבשורה אחת, בבשורה על פי מתי, כי זה היה תנאי שאין בלתו עבור נתח עצום מהאוכלוסייה הרומית, כך גם השילוש הוכנס לנצרות בשביל לענות על הדרישה של חלק עצום מהציבור הרומי שאהד ועבד את האל הפרסי-הודי מיתרס אלוהי השמש.

איש פלוני
איש פלוני
4 years ago
Reply to  אריה

את התיאוריה על הקבלות בין הנצרות להינדואיזים כבר העלה איזינשטין. https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2852&st=&pgnum=16&hilite=

אריה
אריה
4 years ago

איזינשטין ועוד רבים לפניו ואחריו לגבי האירועים מחיי ישו בבשורות ומקבילותיהן בחיי בודהא. גם התיאו-תיאולוגיה הנוצרית של השילוש היא הינדואיזם בסופו של יום.
אם נדבר במשלים, זה עצם זר שכשמנסים להזריק אותו לגוף של היהדות ומחשבת ישראל מתפתחת תגובה אלרגתית חריפה של עצם זר והגוף דוחה אותו.

על כל פנים, 'מורה נבוכים' של הרמב"ם עסק לעומק בכל השאלות התיאולוגיות הכאלו ואחרות שיכולות להתעורר בעקבות קריאה בתנ"ך. זה מקור שהמתעמק בו לא מבזבז את זמנו.

גרג
גרג
4 years ago

אכן לרעיון זה התכוונתי,
אבל אני לא מבין מה הבעיה, כמעט רוב הפעמים שמשתמשים בביטוי עליון, זה אל עליון או ה' עליון.
גם לגבי השם צבאות, אני חיפשתי עתה ולא מצאתי בשום מקום צבאות ללא אל או ה'. וגם אם יש אני מניח שזה בודדים ממש.
לעומת זאת בשם שדי בד"כ זה לא משתמשים כאל שדי, אלא שדי. כמו שרואים רבות באיוב.

Oo.
Oo.
4 years ago

? הם בעצמם אינם טוענים זאת. הם טוענים שיש הוכחות, יש להם אתרים שלמים על כך!
בכל אופן, למה 3 זה שרירותי, הרגע הסברתי מדוע לא.

אריה
אריה
4 years ago
Reply to  גרג

שדי – מדובר בביטוי של האל , ביכולתו של האל לגרום לפריון ולהפך. ה' נגלה לאברהם בכך שהרבה את זרעו ככוכבי השמיים, למשה לעומת זאת הוא יתגלה בידו החזקה וזרעו הנטויה להוציא את העם מבית עבדים. בשום פנים ואופן אל תבלבל בין ביטויים שונים של כוחו של האל לבין התגלמויות שונות של האל כפי שמופיעות בהינדואיזם ובשילוש הנוצרי.

אתה מנסה להשליך על התנ"ך תפיסות והשקפות שזרות לו וכתוצאה מכך אתה מבזבז זמן ומתרחק מהפשט.

שלום לוי
שלום לוי
4 years ago

בנוגע להקדמה שלכם על המיסיונרים החדשים – הזרם המסיונרי הישראלי הקרוי "יהדות משיחית", הוא שלוחה של הנצרות האוונגליסטית לכל דבר ועניין. כידוע, האוונגליזם הינו זרם פרוטסטנטי. הנצרות הפרוטסטנטית היא נצרות רפורמית, שנוסדה על ידי מרטין לותר במאה ה-16, במטרה לנצר יהודים. הרפורמה של מרטין לותר כללה בין היתר הוצאת פסלים וצלמים מהכנסייה, קבלת הקאנון היהודי לברית הישנה (קרי- הוצאת הספרים החיצוניים מחוץ לקאנון) ודחיית סמכותם של הממסד הקתולי והאפיפיור באופן מוחלט. באופן זה האמין לותר שליהודים יהיה קל יותר לקבל עליהם את הנצרות ואת ישו כמשיחם ואלוהיהם. כמובן הוא השאיר את עקרון השילוש בנצרות שלו, דבר שהשאיר אותם כעבודה זרה.
בכל אופן, לאחר שגם רפורמות אלו לא משכו את היהודים לנצרות ולאמונה בישו, שינה לותר כיוון, וכתב את החיבור האנטישמי ביותר שנכתב עד אז בהיסטוריה, הלא הוא המסה "על היהודים ושקריהם".

אפשר לראות את התהליך של הנצרות הפרוטסטנטית כדומה ואף זהה לתהליך שניסה לעשות מוחמד ביהודי ח'ייבר שבערב הסעודית, עם ייסוד האסלאם. כדי למשוך את היהודים, מוחמד קיבל את עקרונות המונותאיזם ואף הפנה את כיוון תפילתו לעבר ירושלים, מתוך אמונה שליהודים יהיה קל יותר לקבל את דתו בצורה כזו. רוב העולם הערבי אז היה עובד אלילים, ודחה באופן נחרץ את מהפכות מוחמד, אז מוחמד האמין שדתו תתחיל להיות מופצת דרך היהודים, שכבר היו מונותאיסטים.
לאחר שגם היהודים דחו את דתו שהופצה בדרכי שלום, החל מוחמד בדרך האלימות. תחילה החרים את עסקיהם, בהמשך שרף את שדותיהם וסחורותיהם, ולאחר שהם המשיכו בסירובם, טבח בהם.

איש פלוני
איש פלוני
4 years ago

ניתן להוסיף כי תפילת ישו מקבילה לנוסח הקדיש.
"יתקדש שמך: תבוא מלכותך ייעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ"
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9F

אהוד
אהוד
4 years ago

שלום,
הם כן קשורים עדיין גם לפאגניות.
לדברם, לפי מה שהבנתי, האלוקים עצמו בא בתור אדם.
זאת אומרת, יש"ו מבחינתם זה עצם הבורא.
לדעתי זה עדיין פאגניות לכל דבר ועניין

21
0
Would love your thoughts, please comment.x