נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

כך מתעצבים מיתוסים במאה ה21

אנחנו רואים כל הזמן סרטים המציגים את האבולוציה, את תולדות העולם, את ההיסטוריה מזויות מסויימות, ואפילו את העתיד.

"זה רק סרט" – האמנם? מאיה ביטון בכתבתה "מבוסס על סיפור אמיתי" (אפוק טיימס יולי 2017), מראה כיצד סרטים מעצבים זכרון קולקטיבי של דור שלם, ועלולים לזייף את ההיסטוריה או את האמת:

אם אתם או ילדיכם מתייחסים ברצינות לסרטים היסטוריים או ביוגרפיים של הוליווד, יש לכם סיבה לדאגה. מה קורה כשסרט׳ הוליווד מתחילים לעצב את התודעה ואת הזיכרון הקולקטיבי שלנו?

טום אוהב לצפות בסרטים היסטוריים על דמויות מעוררות השראה כמו סטיב ג'ובס או מוצרט. סרטים שאפשרו לו לחוות מצד אחד דרמה, ומצד שני להבין את התהליכים שהניעו את העולם, להכיר את האנשים שעמדו במרכזם ומה אפיין אותם.

בשני העשורים האחרונים הוא הספיק ללמוד למשל שמרקוס אורליוס, הקיסר האגדי של רומא מהמאה השנייה לספירה, ירד מכס השלטון לאחר שנרצח על ידי בנו ("גלדיאטור", 2000); שבמאה ה־13 הונהג בסקוטלנד דבר איום ונורא – "זכות ראשונים" (פרימה נוקטה) – שאפשרה לפיאודלים האנגלים ששלטו בסקוטלנד לאלץ בתולות סקוטיות לשכב איתם רגע לפני ליל כלולותיהן ("לב אמיץ", 1995); וששלוש נשים אפרו-אמריקניות עמדו במרכז פיתוח תוכנית החלל של נאס״א ("מאחורי המספרים", 2016), אה, וגם שציה גווארה – אותו אדם שפניו מתנוססות על כובעים וחולצות בכל העולם כבר שנים – היה רופא צעיר ושרמנטי, בעל אופי מרדני, שהתעורר לעוני ולעוולות מהם סובלים אנשים; בדרום-אמריקה, והחליט לתקנם (כפי שמתאר הסרט "דרום אמריקה, באופנוע", 2004, המבוסס על זכרונותיו של גווארה).

יש רק בעיה אחת – תפיסת המציאות ההיסטורית של טום התעוותה לגמרי. מרקוס אורליוס, קיסר רומא, בכלל לא נרצח על ידי בנו, קומדוס (שמגלם חואקין פניקס), כפי שמסופר ב״גלדיאטור". הקיסר אורליוס ייעד והכין את בנו כבר מגיל 13 לקיסרות, וכשהיה בן 15 הם אף שלטו יחד, זה לצד זה. כשקומדוס היה בן 19 הוא עלה לשלטון לאחר שאביו אורליוס מת ממחלה. גיבור נוסף בסרט, מקסימוס (שמגלם ראסל קרואו), הוא בכלל דמות מומצאת שנוצרה משילוב של כמה דמויות שחיו בסביבות אותה תקופה.

ההיסטוריונים ששכר רידלי סקוט, במאי "גלדיאטור", כדי שייעצו לו, הביעו מחאה על האופן שבו האירועים מתוארים בסרט. היסטוריון אחד התפטר ועזב את סט הצילומים ואחר ביקש שיסירו את שמו מרשימת הקרדיטים.

הסרט "לב אמיץ" מגולל את סיפורו של וולאס, גיבור סקוטי ידוע שאכן התקיים בהיסטוריה, היוצא למסע נקמה באנגלים לאחר שהם מנסים לאנוס את בחירת לבו (במסגרת "זכות הראשונים" – הפרימה נוקטה) ורוצחים אותה. אלא שהמנהג האיום לא התקיים באנגליה ובסקוטלנד בתקופה המתוארת בסרט, כך על פי ד״ר שרון קרוסה, היסטוריונית החוקרת את סקוטלנד בימי הביניים. לוולאס גם לא היה מעולם רומן עם הנסיכה הצרפתייה איזבלה, שנשאה ברחמה את בנו ויורשו, כפי שמתואר לקראת סיום הסרט. למעשה איזבלה הייתה רק בת 9 באותה תקופה.

ולא, שלוש נשים אפרו-אמריקניות לא היו הגורם המרכזי במרכז פיתוח תוכנית החלל של נאס״א, כפי שמתאר הסרט "מאחורי המספרים". "הן עשו הרבה דברים, אבל בהצגת חייהן יש גם הרבה פיקציה", אומר בראיון לאפוק טיימס פרופ' רוברט רוזנסטון, היסטוריון מאוניברסיטת קליפורניה, שכתב מספר ספרים העוסקים בקשר בין קולנוע להיסטוריה. "נשים רבות היו מעורבות בתכנית החלל, ביניהן גם אפרו־ אמריקניות. זה נכון. אבל הסרט לא מציג את האמת לגבי השלוש, הוא אולי מציג חלק מהאמת עליהן", הוא אומר.

מה לגבי הרופא השרמנטי ציה גווארה? הבמאי וולטר סאלס, שהפיק את הסרט "דרום אמריקה באופנוע", במשותף עם הבמאי והשחקן רוברט רדפורד, חיזק את דמותו של "המורד השרמנטי" גווארה ואת פרק א־ בחייו, והשמיט לגמרי את פרק ב' – ההוצאות להורג שביצע במסגרת תפקידו בצבאו ובממשלתו של הדיקטטור פידל קסטרו, ובמחנות העבודה בכפייה שעזר להקים. הסרט גם משמיט את אמונתו שהתגבשה – שרק מאבק ואלימות יוכלו להגשים את החזון המרקסיסטי אליו ייחל.

"זה כאילו שמישהו עושה סרט על אדולף היטלר ומתאר אותו כצמחוני אוהב חיות, שמתנגד לאבטלה. זה נכון אבל… די לא קשור לנושא", כתב על כך הסופר הבריטי אנתיוני דניאלס.

"ארגו", "נפלאות התבונה", "300", "הסמוראי האחרון", "אליזבת" "מארי אנטואנט", "הפטריוט", הס רק כמה סרטים היסטוריים נוספים מתוך סדרה ארוכה של שוברי קופות עטורי פרסים ששינו לחלוטין את ההיסטוריה כדי שתתאים לנרטיב הדרמתי שלהם.

הבעיה אינה רק באי דיוקים היסטוריים, אלא בעובדה שכאשר טום או כל אחד מאיתנו צופה בסרטים, אנחנו נוטים להאמין לנרטיב שהם מציגים ולקבל אותו כמציאות. אפילו אם אנו יודעים מה הן העובדות האמיתיות, גם אז אנחנו נוטים לזכור את העובדות שהסרט מלמד אותנו ולהאמין להן יותר.

"המוח לא מיומן לסווג בין מקורות טובים למקורות רעים", אמר בראיון למגזין "וראייטי", גיפרי מ. זאקס, פרופסור לפסיכולוגיה שחקר את הנושא במשך שנים. "מחקרים מראים שכשאתה רואה סרט, אפילו אם אתה מכיר את האירועים ההיסטוריים המתוארים בו, העובדות הדמיוניות המוצגות בו יכולות לעצב מחדש את האמונות שלך [לגבי מהלך ההיסטוריה].

עד כאן מתוך המאמר.

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
  Subscribe  
Notify of