נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

כ רצף היסטורי – כהוכחה לאותנטיות

במאמרים א - ה ראינו כיצד נוצרת ההיסטוריה, תיעוד שהחברה רואה כמייצג את תפיסתה לגבי המאורעות. ראינו כיצד פירמידת ההשלכות מוכיחה את אמיתות הסיפור ההיסטורי.

 

כ רצף היסטורי – כהוכחה לאותנטיות

כ רצף היסטורי – כהוכחה לאותנטיות

במאמרים א – ה ראינו כיצד נוצרת ההיסטוריה, תיעוד שהחברה רואה כמייצג את תפיסתה לגבי המאורעות. ראינו כיצד פירמידת ההשלכות מוכיחה את אמיתות הסיפור ההיסטורי.
הגורם המאמת את ההיסטוריה הוא החברה, העם, הקבוצה. במדה והספר נכתב בזמן המאורעות או בקירוב לו, ומספק אפשרות לאימות.
כיצד אנו יודעים אם הספר חובר בזמן המאורעות? בידינו שלשה דרכים שכל אחת מהן מספיקה בפני עצמה לקבוע תיארוכו של ספר.
במאמר ד הראינו את המודל של התייחסות עצמית, השלכות המתחייבות מחיבור של ספר מסוג מסויים.
במאמרים יא – יח הראינו את המודל של בחינה היסטורית לתיארוך הספר מתוך התנאים ההיסטוריים המשתקפים בו.
במאמר זה, נראה דרך שלישית להוכיח את זמן כתיבת הספר, המדובר ברצף היסטורי. תיעוד של הספר והשפעתו לאורך כל התקופה מזמן חיבורו ועד זמננו. – גם אם הספר אינו מחייב השלכות, וגם אם אין הטקסט שלו מלמד אותנו על שום תיארוך, התיעוד שלו לאורך התקופה, מוכיח את קיומו.
איך אנו יודעים שאפלטון חי וכתב את ספריו לפני כ2400 שנים? ישנו רצף היסטורי המתעד אותו, אריסטו שחי אחריו מזכיר אותו ואת רעיונותיו, גם חמש מאות שנים אחריו שמו מוזכר בספרות הפילוסופית, וכך הלאה.

הספרות המתעדת

מה אנחנו יכולים לדרוש מספרות היסטורית הנוצרת בתוך עם או בתוך חברה מסויימת, כדי למקסם את האמינות ההיסטורית שלה?
נציג כאן 6 דרישות אפשריות, שבמדה והן מתקיימות קשה להעלות על הדעת פקפוק באמינות המסורת ההיסטורית.

1) המשך אורגני של חברת זמן המאורעות.
2) ספרות שהחברה מייחסת לה מעמד ואמינות.
3) ספרות ממקורות שונים בחברה.
4) ספרות מרבדים שונים של החיים.
5) היעדר חוליות חלשות או חסרות –כיסוי מלא.
6) ספרות מסונכרנת.

ונפרט ביחס לתורה:

1) המשך אורגני של חברת זמן המאורעות.

ההיסטוריה עוברת מעם לעם, הידע שלנו על ההיסטוריה הפרסית למשל לא עובר דרך אירן של ימינו, המידע ההיסטורי עבר מעם לעם. יש לנו גם היסטוריה של עמים שכבר נכחדו, יש לנו אפילו מידע מסויים על ההיסטוריה של האינקה, למרות שהעם הושמד, המידע עבר אל הכובשים הספרדים. כל עוד נשמר רצף אנושי בין האירועים לבין עם המדווח עליהם, מתייחסים להיסטוריה ברצינות. זה הוא דיווח של עם שלם חברה שלמה על כל מרכיביה, לחברה שלמה, ולא של איש בודד לאיש בודד.
אך כאשר ההיסטוריה עוברת ברצף היסטורי באותו עם, יש לה תוקף הרבה יותר משמעותי. יש לנו היכרות עם כל שלב ושלב מכתיבת ההיסטוריה ועד ימינו. ההיסטוריה של העם האמריקאי, מועברת בצורה הומוגנית בתוך העם, ותהיה ברורה גם בעוד אלפיים שנה, אם הצורה הנוכחית תימשך.

2) ספרות שהחברה מייחסת לה מעמד ואמינות.

ערכה של הספרות, נגזר מהעובדה שהחברה מכירה בה כספרות לגיטימית ומתקבלת, כפי שראינו במאמרים א-ה אין זה מחייב את אמיתות כל מה שייכתב בספרות, שכן תמיד ישנו המרחב הגדול של פרשנות ושל פרטים בהם אין ידיעה חד משמעית. הנושא שלנו הוא האירועים הלאומיים והמרכזיים בהיסטוריה, בהם שום ספר שיחרוג מתחום הפרשנות לא יוכר כלגיטימי.
כמובן שהעובדה שספר לגיטימי להתקיים, אינה מחייבת שאין עליו ביקורת. כך למשל ספרו של הרודוטוס, המכונה "אבי ההיסטוריה", ספג ביקורת מהיסטוריונים אחרים, ההיסטוריון קסיוס מכנה אותו בפשטות "שקרן" כמה וכמה פעמים, זה לא גרם להפיכתו לספרות יפה בלבד, ודבריו משמשים אבן יסוד של חלקים מההיסטוריה העולמית.
אך ככל שהספר מוחזק כנכון יותר, כמכובד, כאמין, ככל שאין אנו מוצאים אף גורם שהטיל בו ובאמינותו ספק, מתחזקת אמינותו של הרצף ההיסטורי.

3) ספרות ממקורות שונים בחברה.

ככל שהספרים מייצגים חתך רחב יותר של החברה, הם מהוים הוכחה טובה יותר להצלבת מידע. ספרות שיצאה כולה מידיו של מלך מסויים, מפלגה מסויימת, אוניברסיטה מסויימת, או שכתובה כולה בסגנון מסויים, מטבע הדברים מייצגת חתך פחות רחב של החברה. כך למשל יש להניח שפרסומים של הוצאת שוקן-הארץ יציגו בדרך כלל את הנרטיב השמאלני, ואילו פרסומים של אוניב' בר אילן יציגו את הצד השני.
גם כאן, נזכיר שוב שהנושא שלנו הוא אירועים לאומיים ולא החלקים שנתונים לפרשנות, כך שגם אם תיווצר מחלוקת בנוגע לאיך התרחשה מלחמת השחרור, האם התושבים גורשו, ברחו, האם הקרבות התנהלו במוסריות, וכו'. אין ויכוח על מהלך המלחמה הכללי, מי היו תושבי הארץ לפני מאה שנים, לפני מאתיים שנים, ולאחר המלחמה.
אך ככל שהספרות מייצגת מקורות שונים בחברה, היא ממקסמת את רמת האמינות שלה.

4) ספרות מרבדים שונים של החיים.

ספרות יכולה לעתים להתמקד בחתך מסויים מאד, כמו למשל המתרחש בחצרות המלכים והשליטים, אנו מכירים ז'אנרים ספרותיים שונים המכסים חתך מסויים, מלחמות, פעילות צבאית, זירה מדינית, עולם המחקר, וכיוצא בזה. ככל שספרות כוללת ז'אנרים רבים ושונים, היא מלמדת אותנו יותר על המציאות ועל ההיסטוריה.
גם ממגזין רפואי נוכל לדלות הרבה פרטים היסטוריים, אך מטבע הדברים הנתונים יהיו מהמעגל שנוגע לעולם הרפואה. גם מנשיונל גיאוגרפיק נוכל לדלות פרטים היסטוריים, למרות שיש להניח שהכל יהיה באיזור של ההשפעה על עולם הטבע, וכך הלאה.
אם תהיה בידינו ספרות מסוגים שונים, ומז'אנרים שונים, זה יגדיל את אמינות הידע שנוכל להפיק מהם.

5) היעדר חוליות חלשות או חסרות –כיסוי מלא.

אנו מכירים היסטוריות רציפות שאין בהם שום ספק, אך הן כוללות חוליות חלשות שבהן אין כיסוי.
אם ניקח לדוגמא את הרציפות של הברית החדשה בין עמי אירופה. הרי אף אחד לא מעלה בדעתו לפקפק ברצף של הספר הזה כספר מרכזי בדת של עמי אירופה. אף אחד לא יטען למשל, שהברית החדשה חוברה במאה השמינית לספירה, יש לנו רצף היסטורי סביב הספר הזה מהתפשטות הנצרות באירופה ועד לרגע זה. אך בנוגע למאות הראשונות לספירה, ישנה חוליה חלשה.
הברית החדשה, במדה והיא מייצגת את דבריו של ישוע, לא הוכרה בחייו, בזמנו ובמקומו, העם היהודי בו צמח ישוע לא הכיר בו כמשיח, אלא שלח אותו לתליה, קבוצת חסידים שלו היא זו שטוענת ששמרה את דבריו, ועיקר צמיחתה וההכרה בה באו במדינות אחרות. הספרות היהודית במאות הראשונות לספירה לא יודעת להגיד שום דבר על ישוע, לא הספרים החיצונים, לא יוספוס, לא המשנה, זו חוליה חלשה ברצף ההיסטורי. רק כמה מאות שנים לאחר מכן אנו מוצאים קבוצה בעלת ערך היסטורי שמשמרת את הספר כמרכזי בתרבותם. מי שירצה להטיל ספקות באמינות הספר, יעשה זאת בטווח של חוליה חלשה זו.
ספר כמו כתבי אפלטון למשל, בא אלינו ברצף ללא חוליה חלשה, אפלטון הוכר כאחד מגדולי הפילוסופים, הכרה זו נעשתה בחייו, בזמנו, ובמקומו, העם היווני העריץ אותו, כתביו הועתקו עוד בחייו, ומאז ועד היום מעתיקים אותם שוב ושוב.
ערכו של רצף היסטורי הוא כערך החוליה החלשה ביותר שבו.

6) ספרות מסונכרנת.

ספרות המתעדת קיומו של ספר מסויים, מספיקה כדי להוכיח לנו שהוא היה קיים. אולם ככל שהספרות תהיה מסונכרנת בין חלקיה השונים, תגדל אמינותה.
אם נתבונן למשל בתיעוד של הברית החדשה בספרות ימי הביניים, נמצא שאוזביוס במאה החמישית מצטט את הברית החדשה, בישוף שחי מאה שנים אחריו מצטט את דברי אוזביוס, ספרות מאוחרת יותר מצטטת את אותו בישוף, וכך הלאה. הספרים מעידים זה על זה. נוצרת פירמידה של עדויות.
ההצלבה אינה רק ספרותית, אלא גם היסטורית, הספרים מתייחסים במקביל לאירועים היסטוריים ולמקומות שונים, כשסופר מתייחס לאירוע שאחרים כתבו עליו הוא לא פועל בחלל ריק, הוא מסונכרן עם הספרות כולה.
ככל שהספרות תהיה מסונכרנת, ותוצלב עם ספרים אחרים, היא תהיה יותר אמינה.
בכדי להכחיש ספרות כזו יש צורך לרקום תיאורית קונספירציה מדהימה. חובבי קונספירציות יכולים כמובן לטעון שגם מה שידוע לנו על השימוש בברית החדשה, אינו אלא מידע מושתל. אוסביוס במאה הרביעית מצטט את הברית החדשה או מסתמך עליה, אך מי גילה לנו שאכן אוסביוס ציטט את הברית החדשה? אולי ספרו נכתב מאוחר יותר והוכנסו בו ציטוטים? מקור אחר המצטט את אוסביוס לא יעזור, שכן גם עליו ניתן לשאול שאלות קונספירטיביות. אולי גם הוא המצאה.
במציאות זה לא עובד כך, ההיסטוריה היא רציפה, אי אפשר לבדות רצף היסטורי, אפשר לבדות סיפור שעוסק בעבר, אבל לא רצף, את כל הספרות ואת כל הדורות שבאמצע, שבכולם אנו מוצאים עדויות לשימוש בספר. רצף היסטורי שלם של מאות ואלפי שנים אי אפשר להמציא. ההיסטוריה אינה חלל ריק, לכל עם חברה וקבוצה יש איזה ידע היסטורי, וכל פיסת מידע שנוספת צריכה להתקשר איכשהוא עם הקיים.
המטרה שלנו כאן היא רק להראות את הרצף, ולא להתמודד עם תיאוריות קונספירציה, עליהן נדבר במאמרים הבאים. אפשר רק לציין שהסיבה שאיננו מאמינים בתיאוריות קשר, היא לא משום שאינן מנומקות, כולנו מכירים את השאלות הקשות הנוגעות לרצח רבין, או את השאלות שהועלו בקשר ליעילותה של כיפת ברזל במלחמה האחרונה, ואפילו את השאלות על הנחיתה בירח. הבעיה היא שבכדי לקבל את תיאוריות הקשר יש צורך לחשוב שמערכת אנושית שלמה קשרה קשר שאינו ידוע לאותה חברה עצמה. שחלק גדול מן החברה, מרמה את החלק השני בשיטתיות ובמשך שנים, והקשר לא נתגלה מעולם אלא רק הושכח ונעלם. זה הוא דבר שלא מתקבל על הדעת, בשום מקום וזמן בו מתקיימת חברה שפויה. וזו הסיבה שאיננו מקבלים תיאוריות קשר, בלי תלות בנימוקים וברמזים שמוצאים להן.

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

2
Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
1 Comment threads
1 Thread replies
0 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
2 Comment authors
צוות האתרניר Recent comment authors
  Subscribe  
Notify of
ניר
Guest
Member
ניר

הבעיה היא שבכדי לקבל את תיאוריות הקשר יש צורך לחשוב שמערכת אנושית שלמה קשרה קשר שאינו ידוע לאותה חברה עצמה. שחלק גדול מן החברה, מרמה את החלק השני בשיטתיות ובמשך שנים, והקשר לא נתגלה מעולם אלא רק הושכח ונעלם. זה הוא דבר שלא מתקבל על הדעת, בשום מקום וזמן בו מתקיימת חברה שפויה. וזו הסיבה שאיננו מקבלים תיאוריות קשר, בלי תלות בנימוקים וברמזים שמוצאים להן. לא הגיוני לחשוב כך תקשיבו למילשטיין ראו פרשת ילדי תימן והמזרח וגם רצח רבין שהזכרתם זו מחשבה של אנשים תמימים הכול בעיני לפי העניין יש הוכחות טובות רצוי מהתחום הפיזיקאלי עדויות פורנזיות זה מה שחשוב… Read more »