האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

ל'יום האשה הבינלאומי', אורית-קלייר ארזי מנסה לחנך מחדש

צוות האתר

צוות האתר

שיתוף ב print
הדפס מאמר

אחרי שכולנו כבר קנינו – מן הסתם – את המתנות המתחייבות ליום האשה הבינלאומי, כאשר את המוטיבציה קיבלנו מפתקי העידוד של המשביר לצרכן, 'סכין – מיועדת רק לחיתוך מזון' ("נכון שתכננת לרצוח את אשתך? בזכותינו התחרטת"), 'מערוך – לרידוד בצק', וכך הלאה. מסר אחרון ונואש למיעוט קטן של גברים לא אלימים שאולי ישתכנע מהגל השלישי של ההתבכיינות.

הפסיכולוגית אורית-קלייר ארזי, רוצה לחשוב איתנו מחדש על כל ההטפה הזו, דוקא בגלל שזה כל כך חזק, דוקא בגלל שזה מגיע מכל הכיוונים ומחלחל לכל פינה בחיים שלנו, אולי משהו כאן דמיוני מדי?

האתר שלה הוא ממש מחתרתי, הפוסטים והסרטים שלה הם ניצולים של צנזורות פייסבוק ויוטיוב, האדונים החדשים של חירות המחשבה האנושית…

בסרט החדש שלה היא טוענת שמחקרים מראים שיש קורלציה מדהימה בין התפשטות הפמיניזם החדש, ובין האושר הנשי. אבל לא לכיוון שחשבתם (חשבתם?), ככל שהפמיניזם חלחל יותר עמוק לחברה, הנשים פחות מאושרות (הסרט ניתן לצפיה באתר המחתרתי, על הפרדוקס הנורדי כתבנו בהרחבה).

יש לה ערוץ עם המון סרטים (שם נכנסים רק אלו שיוטיוב לא מצנזרים… לאחרונה יצאה פאתווה חדשה מבית מדרשו של חכם הדת צוקרברגיאני האוסרת עיסוק בנושאים מסויימים משום שהם עשויים להוביל לכפירה)

נביא עוד כמה פנינים ממאמריה:

תחת הכותרת 'זו לא תחפושת זה פורנו' היא כותבת בין השאר:

ראיתם את התחפושות של הנשים בפורים הזה??? ממש לא משמח ומבדח אלא דווקא מדכדך ביותר, בראייה פסיכו-סוציולוגית כוללת. כאילו לא די בצביעות החברתית – והנשית בפרט – העולה מלהיטות המעבר המיידי מיום האשה לטקס מלכת היופי הפתטי (שלא יאמן שעוד מתקיים בימינו) ולשבוע האופנה המסרס (בשני המקרים נשים מוכיחות את כל הסטראוטיפים הגרועים ביותר עליהן), הרי שההזנייה של דמות האשה הנורמטיבית לכיוון הפורנו ממשיך ביתר שאת. ועל ידי מי? כרגיל, על-ידי הנשים עצמן!

אותן נשים שאך שבוע/יים קודם לכן נשאו על נס את כעסן על השכר הלא-שווה להן ולגברים בשוק העבודה. וכרגיל – הן אינן רואות / מבינות / מכירות בקשר בין הדברים. מדהים…

…כל העובדות האלה כשלעצמן אולי עוד יכלו להיות מוסברים, בכוח, בשלל תירוצים פסאודו-פמיניסטים על girl power אעלק, אבל גם הטיעונים המופרכים הללו מתנפצים כשפשוט משווים את תחפושות הנשים הללו לתחפושות הגברים. בדיוק כמו בקליפי המוזיקה – ולא רק ראפ, אלא גם לגמריי מיינסטרים – הגברים לבושים לחלוטין. זה מה שהופך את ההפשטה של הנשים, ל-לא-מקרה אלא, להחפצה של ממש.

…גם גברים דוחים בכל קנה מידה חיצוני מקובל, קנה מידה שהיה מחיל סנקציה חברתית נוראה עליהם לו היו נשים ("ראית איך היא נראית? מי יסתכל עליה בכלל?"), זוכים בקלות במיני trophy wives מנותחות ונראות גרוטסקי. למה? כי מה שקובע אצל גברים הוא לאו דווקא המראה החיצוני, אלא העוצמה הנובעת מהישג עסקי-מקצועי-פוליטי-כלכלי.

ומי משתפות עם כל זאת פעולה ונוהגות כאילו כך הם הדברים באופן טבעי, נכון ונטול יכולת שינוי? נכון: הנשים.

למה אנחנו עושות את זה לעצמנו, שואלת אורית-קלייר? (מביא כאן קטעים קצרים מתוך המאמר המלא)

האם גם אתם תוהים ואף כואבים את הפורנוגרפיזציה של נשים כיום, דווקא בשלב שבו הן היו להיות בסטטוס האישי והחברתי הגבוה ביותר מאז ימי קדם?

זה באמת מתמיה ביותר ואמור לעורר חשיבה מעמיקה וחשבון נפש כלל-חברתי, אך בעיקר בקרב הנשים עצמן: ווקא בשלב שבו הן שוות בפני החוק בכל מדד שהוא (בעולם המערבי), דווקא בשלב שבו הן משכילות יותר מן הגברים (כך מראות הסטטיסטיקות), דווקא בשלב זה, ההחפצה-העצמית של נשים היא בשיאה.

הן משתפות פעולה בקליפים של מוזיקה בה הן לובשות כמעט-כלום ומניעות את גופן באופן המדמה חד-משמעית אקטים מיניים (וכבר מזמן לא רק ראפ – גם במוזיקת מיינסטרים ובשירים הכי גנריים שיש) ;

הן מצטלמות לשערי מגזינים מעורטלות ובשילוב שלל דימויים כנועים…

כך, גם ביום האישה הבינ"ל הזה, שוב חוזרת כל רטוריקת הנהי וההתקרבנות שהיא במהותה האנטי-תיזה הגדולה ביותר למהות הפמיניזם והישגי העשורים שחלפו! אבל למרבה הצער, כל פעם כשאני חושפת את בגדי המלכה החדשים הללו, אני מואשמת בשובינזם ובסירוס נשים. אני! הפמיניסטית שרוצה פשוט להתקדם לשלם הבא… לא יאמן.

על הנשים להתבונן במראה טוב טוב ולהפנים: ידענו לשעוט קדימה כל עוד זה השינוי היה מוטל ברובו על הסביבה. כעת, כשהפער בין המצוי לרצוי הצטמצם מאד, ומבחינה חוקית נראה שניתן לומר שהפער נסגר לחלוטין, הרי שהשלמת השינוי כבר אינה יכולה להיעשות במאבק החוצה, אלא אך ורק – פנימה!

…ואז נשים חשות שהן צריכות כל הזמן להוכיח שלמרות שהן פמיניסטיות דה פאקטו (מצביעות בבחירות, לובשות מכנסיים, מרוויחות כסף) הן לא כאלה דה יורה. למה? כי הן נסוגות לסטראוטיפ השלילי שהחל עוד כשהחלו הסופרז'יסטיות לדרוש זכות בחירה לנשים, עוד טרם התאזרח המונח "פמיניזם": פמיניסטית היא שונאת גברים, מכוערת, לא מאושרת, בטח בכלל לסביות, ובכל מקרה לא מורידות שיערות ברגליים…

ואת הפלונטר הפנימי הזה, נשים מביאות עמן גם לעולם העבודה, בדרישה לחקיקה המסרסת את המעסיקים/ות במקום לפתור את הפלונטר במקום שהוא נוצר: בקירבן פנימה.

עד כאן ציטוטים חלקיים, באתר שלה יש עוד שפע חומר, יום האשה שמח לכולם ולכולן.

5 1 vote
Article Rating

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
3 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
איש פלוני
איש פלוני
5 months ago
איש פלוני
איש פלוני
5 months ago

ועוד במידה.
נזקי הפימניזם הרדיקלי.
ועצומה נגד המשביר לצרכן, על הקיימפין הנוראי שלהם, לחתימה כאן.

ניב
ניב
5 months ago

משעשע ביותר. אפילו הן הנאורות הדגולות של דור הפוסט מודרניזציה מבינות שמשהו לא תקין בחוסר לבוש נשי מחד גיסא עם נאורות ו"קידמה" מאידך גיסא. קול חצי שפוי בעולם החילוני ההזוי.

3
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x