נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

"מדענות" – אמונה טפלה מצויה

ה'מדענות' היא תופעה שמצויה בדורינו, בעיקר בהשראת התפיסה שהיתה מקובלת במאה ה19, לפיה המדע כולל תשובות לכל השאלות.

בויקיפדיה מוגדרת המדענות:

ניתן לראות את המדענות כהשקפה המייחסת למדע יכולת השגה גבוהה מן המקובל, או המתעלמת מאחת מ"חולשותיו" העיקריות של המדע –

  • המדע נשען על הנחות יסוד שאינן בנות הוכחה. כבר הוכח שהנחות אלו הכרחיות לקיום המחקר המדעי, אך לא ניתן להוכיח שהן נכונות אבסולוטית (כלומר, אי אפשר להראות שאי-אמונה בהן היא שגויה).
  • קיומן של שאלות בלתי פתורות. לעתים מבקשים אנשים לענות על שאלות שהמדע לא פתר, או אינו יכול לפתור באופן חד משמעי, בתשובות שאינן מדעיות. אף כאן, אם כי לא ניתן לבחון את נכונותן של תשובות אלו (ובדרך כלל אף אין המדע צריך להתייחס אליהן כלל), פעמים רבות אין אפשרות להוכיח שאינן נכונות.

בין ההשקפות המוגדרות כמדענות ניתן להבחין בשתיים אופייניות:

  • בדרך כלל תגרוס המדענות שהנחות היסוד של המדע (וממילא, גם השיטה המדעית) הן היחידות שלאורן ניתן לקבוע אמיתות כלשהי, ועל כן הן תקפות גם כאשר עוסקים בתחומים שאינם מדעיים.
השקפה זו רואה במדע, בתאוריה המדעית ובשיטות המחקר המדעיות, מקור מידע לגיטימי יחיד לכל תחומי הידע והמחשבה האנושיים. יש מאנשי השקפה זו המבקשים להחיל את התאוריות והשיטות המדעיות אף על תחומים שאינם מבוססים כלל על ידע כי אם על דעה, אמונה ותחושה סובייקטיבית, כגון מוסר, דת ואמנות.
  • בצורתה הקיצונית יותר, גורסת המדענות שדברים שלא הוכחו, בהכרח שאינם קיימים. עמדה זו מיוחסת, למשל, לפילוסוף האוסטרי לודוויג ויטגנשטיין (בספרו חקירות פילוסופיות, 1922), אם כי הוא עצמו התכחש לה.

גישה זו אינה מקובלת על רוב אנשי המדע, שכן הגישה המדעית המקובלת ביחס לעניינים שלא הוכרעו על ידי המדע היא הספקנות (או, כפי שכינה זאת תומאס הנרי הקסליאגנוסטיות), שאינה קובעת כל עמדה לגבי דבר שקיומו או אי קיומו לא הוכחו, או אינם ניתנים להוכחה. מדענים התומכים בגישה האגנוסטית עשויים להחזיק, כשלעצמם, בכל אמונה, למשל – להאמין שאלוהים קיים או שאינו קיים, אך הם מכירים באי יכולת המדע לפתור שאלה כזו. הם יכולים גם להאמין בקיומם או באי קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ, אך הם מכירים בכך שהמדע טרם פתר שאלה זו (ר' אקסוביולוגיה).

רבים מאנשי המדענות, מעבר לאמונתם ששיטתם היא נכונה ומדעית, נוטים לחלוק על עצם האבחנה בין מדע ומדענות, מאחר שהם סבורים שעמדתם היא עמדתו הטבעית של המדע והיא חלק בלתי נפרד מן המדע ומן השיטה המדעית. את שלילת המדענות הם יציגו לעתים קרובות כפוסט מודרניזם הפסול לטעמם מכל וכל, כדמגוגיה של אנשי דת, או כמי שאינה קיימת כלל, לפי העניין.

מתנגדי המדענות, לעומתם, רואים במדענות עצמה מעין דת, המבוססת על אמונה אי-רציונלית בהנחות פסבדו-מדעיות. אחרים סבורים שהמדענות היא דווקא אמונה לגיטימית, אם כי אינה "מדעית" יותר מאמונות אחרות ואל לה לטעון לכתר המדעיות.

אלו ואלו יטענו שחוסר האבחנה בין מדענות ובין המדע, ובפרט ייחוס ידיעה מקיפה וטוטלית למדע, מעיד על חוסר הבנה מוחלט של משמעות המדע; שכן, להבדיל מאנשי דת ואחרים הסבורים או טוענים כי בידם הידיעה הטוטלית, המדע אינו מתיימר לידיעה מוחלטת. נהפוך הוא, המדע נמצא בחיפוש מתמיד אחר ידיעה טובה יותר ואחר הבנה ברורה יותר של העולם. תולדות המדע רצופות במהפכות מדעיות, שבהן תאוריה מקובלת הוחלפה באחרת, טובה הימנה.

קרל סייגן עומד על כך בספרו עולם רדוף שדים – המדע כנר בעלטה: "אולי האדם משתוקק לוודאות מוחלטת; אולי הוא מייחל לה; אולי הוא מתיימר, כפי שמתיימרים חסידי דתות מסוימות, כי כבר זכה בה; אבל תולדות המדע – ומכל השיטות להשגת ידע שהאדם מסוגל לרדת לעומקו, המדע הוא בפירוש המוצלח ביותר – מלמדות אותנו שלכל היותר אנו רשאים לקוות לשיפורים הולכים ונמשכים בהבנתנו, ללימוד משגיאותינו, להתקרבות אסימפטוטית אל היקום, אבל בידיעה מראש שהוודאות המוחלטת תישאר לצמיתות מחוץ להישג ידינו." (עמ' 40 במהדורה העברית)

כדי להבין את מהות המדע ומשמעותו, כדאי ללמוד קצת על הפילוסופיה של המדע, מקצוע שפיתח בעיקר קארל פופר. פופר שאל את עצמו, מה הפילוסופיה של החקירה המדעית? מה ההצדקה שלה להכריז על מסקנות? מה מוגדר כמדע, ומה מוגדר כסתם משאלות לב?

את משנתו של פופר בקוים כלליים, מסביר תלמידו הפילוסוף פרופ' יוסף אגסי, למשל בהרצאה המצורפת, בה הוא עומד בין השאר על האבסורד שבהענקת מעמד מיוחד לאיש מדע כמומחה חסין טעות, או למערכת המדעית עצמה כמערכת של אמיתות:
וראה עוד: מדע לעומת מדענות,
ליאון קאס נגד מדענות.
מגרסת הזהויות – כיצד פועלים מדעי היהדות?
איך הפך המדע למדענות?

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות