נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

מה גורם לאנשים לדחות מסקנות מדעיות?

מה גורם לאנשים לדחות מסקנות מדעיות?

מחקר חדש” שעומד להתפרסם בקרוב, גילה סוף סוף את הסוד הגדול, מדוע יש אנשים המטילים ספק ב”מוסכמות מדעיות רחבות”, כגון ההתחממות הגלובלית שהד”ר אובמה זוכה פרס נובל כבר חתם עליה? לא זה לא בגלל בורות, זה די דומה להתנגדות לחיסונים… לא יאומן איך דברים חסרי שום תוכן שכל ילד יכול לומר מוגשים בפטרנליות של מחקר שגילה את הבעיה של הפרימיטיבי, זה לא שהוא בור, יש לו רק הטיה “קוגנטיבית”, משהו שגודל במח של מתנגדי חיסונים ומטילי ספק בהתחממות. (שכחו להזכיר את המתנגדים לתיאוריה המדעית של שתי מדינות לשני עמים)

התופעה של דחיית מסקנות מדעיות שיש עליהן הסכמה רחבה זכתה לכינוי ‘התנועה נגד הֶאָרָה’ (anti-enlightenment movement), והיא יצרה לא מעט תיסכול, וחילוקי דעות באשר לאשמים בכך. אבל צוות פסיכולוגים סבור שעלה בידו לזהות כמה גורמים מרכזיים, שיכולים לגרום לאנשים לדחות ממצאים מדעיים – והם לא קשורים להשכלת האנשים או לאינטליגנציה שלהם.
למעשה, החוקרים מצאו, שאנשים שדוחים מוסכמות מדעיות רחבות בנושאים כמו התחממות גלובלית, מידת הבטחון שבחיסונים ואבולוציה – הם פעמים רבות אנשים המתעניינים במדע ובעלי השכלה לא פחות מחבריהם (שמקבלים את הקונצנזוס).הענין המרכזי הוא, שבכל הנוגע לעובדות, אנשים פעמים רבות חושבים כמו עורכי דין, ולא כמו מדענים; כלומר, הם בוחרים סלקטיבית את העובדות והמחקרים שתומכים במה שהם מאמינים. לכן, אם מישהו סבור שאנשים אינם גורמים להתחממות הגלובלית, הוא יתעלם ממאות מחקרים שתומכים במסקנה זו, ויתפס למחקרים הבודדים המטילים ספק בכך. תופעה זו ידועה כהטיה קוגניטיבית.”מצאנו שאנשים ימנעו מעובדות כדי להגן על כל מיני אמונות שלהם, כולל אמונות דתיות, אמונות פוליטיות, ואפילו אמונות פרטיות כמו – האם הם מוכשרים בבחירת דפדפן אינטרנט”, אמר אחד החוקרים, טרוי קמבל מאוניברסיטת אורגון.
“אנשים מתייחסים לעובדות כרלוונטיות יותר, כאשר העובדות נוטות לתמוך בדעות שלהם. כאשר העובדות הם נגד הדעות, הם לא בהכרח מתכחשים להם, אבל מכל מקום אומרים שהעובדות הללו פחות רלוונטיות”.
עמיתו דן כהאן מאוניברסיטת ייל מוסיף: “הנטיה שלנו היא לבנות ראיות באופן ‘תואם-זהות’, ולא באופן ‘מחפש אמת’; וזה עיוות שקיים אצל כולנו, לכל אורך הספקטרום פוליטי”.למסקנתם הגיעו החוקרים על יסוד מגוון: סקרים, ניסויים, ניתוח של מחקרי-עבר בנושא, וראיונות שהם עצמם ערכו עם נבדקים, והיא (המסקנה) הוצגה בכנס שהתקיים בסוף שבוע שעבר בארה”ב, של החברה לפסיכולוגיה אישיותית וחברתית.
מטרתם היא להבין מה משתבש בהעברת מסרים מדעיים, ואיך ניתן לתקן זאת. המחקר עדיין לא פורסם (רק הוצג בכנס), אבל ממצאיו בשלב זה מצביעים על כך, שהתמקדות בראיות ובנתונים לא מספיקה כדי לגרום למישהו לשנות את דעתו בסוגיה ספציפית; שכן סביר שהוא יוכל להביא ‘עובדות’ משלו. במקום זאת, החוקרים ממליצים להתבונן על שורש הסיבה בגינה אנשים דוחים קונצנזוס מדעי, ולמצוא בסיס משותף להעלאת רעיונות חדשים.

אז מאיפה מגיע היחס הזה, של דחית המדע? החוקרים מצאו שחלק מרכזי מהבעיה נובע מכך, שאנשים מייחסים למסקנות מדעיות שייכות פוליטית או חברתית. בחירה סלקטיבית של עובדות אינה תופעה חדשה, אבל בעבר היא היתה פחות בעייתית, כי מסקנות מדעיות היו מקובלות על מנהיגים פוליטיים ותרבותיים, כמכוונים לקידום האינטרס הציבורי.
“כעת משתמשים בעובדות מדעיות ככלי נשק במאבק תרבותי”, אמר כהאן, והתוצאה היא, “סביבה מזוהמת של מסרים מדעיים”.

חוקר שלישי בצוות הסביר בראיון, שהנושא חשוב מכדי שנתעלם ממנו. “תנועות נגד חיסונים – עולות בחיי אדם; סקפטיות על ההתחממות הגלובלית עלולה להאיט את התגובה לאחד מהסכנות החברתיות והכלכליות המשמעותיות בדורנו”.

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות