1

מה חושבים יהודים ונוצרים על נשים?

מה חושבים רבנים על נשים? שואלים המיסיונרים בקמפיין האחרון שלהם. ה’תשובה’ שלהם בנויה מחיתוך משפטים של כמה רבנים, ומעוד כמה אמירות אומללות של אנשים שלא חושבים לפני שהם מדברים. הרב אהרן לוי מתייחס לנושא בהרחבה:

ובמקרה שתהיתם, מה חושבים הנוצרים על נשים? יואב ליקט עבורינו מהברית החדשה, תיהנו:

אסור לנשים לדבר בציבור – “נְשֵׁיכֶם בַּכְּנֵסִיּוֹת תִּשְׁתֹּקְנָה כִּי לֹא־נִתְּנָה לָהֶן רְשׁוּת לְדַבֵּר כִּי אִם־לְהִכָּנֵעַ כַּאֲשֶׁר אָמְרָה הַתּוֹרָה: וְאִם־חֶפְצָן לִלְמֹד דָּבָר תִּשְׁאַלְנָה אֶת־בַּעְלֵיהֶן בְּבֵיתָן כִּי־חֶרְפָּה הִיא לַנָּשִׁים לְדַבֵּר בַּקָּהָל” (הראשונה אל הקורינתים, יד, 34-35).

נשים חייבות להיכנע לגבר – “הַנָּשִׁים הִכָּנַעְנָה לְבַעֲלֵיכֶן כְּמוֹ לַאֲדֹנֵינוּ׃ כִּי הָאִישׁ הוּא־רֹאשׁ הָאִשָּׁה כַּאֲשֶׁר הַמָּשִׁיחַ הוּא רֹאשׁ הָעֵדָה וְהוּא מוֹשִׁיעַ שֶׁל־הַגּוּף׃ אֲבָל כַּאֲשֶׁר תִּכָּנַע הָעֵדָה לַמָּשִׁיחַ אַף כֵּן־הַנָּשִׁים לְבַעֲלֵיהֶן לְכָל־דָּבָר” (אל האפסים, ה, 22-24).

האישה היא נחותה מהגבר – “וְכֵן גַּם־הַנָּשִׁים תִּתְיַפֶּינָה בְּתִלְבּשֶׁת נָאָה בְּבשֶׁת פָּנִים וּצְנִיעוּת לֹא בְּמַחְלְפוֹת הָרֹאשׁ לֹא בְזָהָב לֹא בִפְנִינִים וְלֹא בְּמַלְבּוּשִׁים יְקָרִים׃ אֶלָּא בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים כָּרָאוּי לַנָּשִׁים אֲשֶׁר בָּחֲרוּ לָהֶן יִרְאַת אֱלֹהִים׃ הָאִשָּׁה תִּלְמַד דּוּמָם בְּכָל־הַכְנָעָה׃ וְאֵינֶנִּי נֹתֵן רְשׁוּת לָאִשָּׁה לְלַמֵּד אַף לֹא לְהִתְנַשֵׂא עַל־הָאִישׁ אַךְ תִּדּוֹם׃ כִּי אָדָם נוֹצַר בָּרִאשׁוֹנָה וְאַחֲרָיו חַוָּה׃ וְאָדָם לֹא נִפְתָּה כִּי אִם־הָאִשָּׁה שָׁמְעָה לְקוֹל הַמֵּסִית וַתָּבֹא לִידֵי עֲבֵרָה׃ אֲבָל תִּוָּשַׁע בְּלִדְתָּהּ בָּנִים אִם תַּעֲמֹדְנָה בָּאֱמוּנָה וּבָאַהֲבָה וּבַקְּדֻשָּׁה עִם־הַצְּנִיעוּת” (אל טימותיוס, ב, 9-15).

אסור לנשים להתלבש יפה רק בהכנעה לגבר – “כֵּן גַּם אַתֶּן הַנָּשִׁים הִכָּנַעְנָה לְבַעֲלֵיכֶן וְכָךְ אִם יֵשׁ שֶׁאֵינָם מְצַיְּתִים לַדָּבָר יִקָּנֶה לִבָּם לֹא עַל־יְדֵי דִּבּוּר אֶלָּא עַל־יְדֵי הִתְנַהֲגוּת הַנָּשִׁים: בִּרְאוֹתָם אֶת הִתְנַהֲגוּתְכֶן הַטְּהוֹרָה הַמְלֻוָּה בְּיִרְאָה: וּפְאֵרְכֶן אַל יְהֵא פְּאֵר חִיצוֹנִי שֶׁל מַחְלְפוֹת שֵׂעָר וַעֲדִי זָהָב וּבְגָדִים: אֶלָּא הָאָדָם אֲשֶׁר בְּסֵתֶר הַלֵּב הַפְּאֵר הַבִּלְתִּי נִשְׁחָת שֶׁל רוּחַ עֲנָוָה וּשְׁקֵטָה אֲשֶׁר יְקָרָה הִיא מְאֹד בְּעֵינֵי אֱלֹהִים: כָּךְ הִתְקַשְּׁטוּ בֶּעָבָר גַּם הַנָּשִׁים הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַמְיַחֲלוֹת לֵאלֹהִים בְּהִכָּנְעָן לְבַעֲלֵיהֶן: כְּשָׂרָה אֲשֶׁר שָׁמְעָה בְּקוֹל אַבְרָהָם וְקָרְאָה לוֹ אָדוֹן, וְאַתֶּן נִהְיֵיתֶן בָּנוֹת לָהּ, אִם אַתֶּן עוֹשׂוֹת אֶת הַטּוֹב וְאֵינְכֶן פּוֹחֲדוֹת פַּחַד. (איגרת פטרוס הראשונה, ג, 1-6).

אישה חייבת לכסות את ראשה ולא היא מנוולת, האישה נבראה עבור האיש – “וּרְצוֹנִי שֶׁתִּהְיוּ יֹדְעִים שֶׁרֹאשׁ כָּל־אִישׁ הַמָּשִׁיחַ וְרֹאשׁ הָאִשָּׁה הָאִישׁ וְרֹאשׁ הַמָּשִׁיחַ הוּא הָאֱלֹהִים׃ כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל אוֹ יִתְנַבֵּא וְרֹאשׁוֹ מְכֻסֶּה מְנַוֵּל הוּא אֶת־רֹאשׁוֹ׃ וְכָל־אִשָּׁה אֲשֶׁר תִּתְפַּלֵּל אוֹ תִתְנַבֵּא וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ אֶת־רֹאשָׁהּ הִיא מְנַוָּלֶת כִּי שָׁוָה הִיא לִמְגֻלָּחָה׃ כִּי הָאִשָּׁה אִם־לֹא תִתְכַּסֶּה גַּם תִּתְגַּלָּח וְאִם־בִּזָּיוֹן הוּא לָאִשָּׁה לָגֹז אוֹ לְגַלֵּחַ אֶת־שְׂעָרָהּ תִּתְכַּסֶּה׃ אָמְנָם הָאִישׁ אֵינֶנּוּ חַיָּב לְכַסּוֹת אֶת־רֹאשׁוֹ כִּי הוּא צֶלֶם אֱלֹהִים וּכְבוֹדוֹ וְהָאִשָּׁה הִיא כְּבוֹד הָאִישׁ׃ כִּי אֵין־הָאִישׁ מִן־הָאִשָּׁה כִּי אִם־הָאִשָּׁה מִן־הָאִישׁ׃ גַּם־לֹא־נִבְרָא הָאִישׁ בַּעֲבוּר הָאִשָּׁה כִּי אִם־הָאִשָּׁה בַּעֲבוּר הָאִישׁ׃ עַל־כֵּן הָאִשָּׁה חַיֶּבֶת לִהְיוֹת אוֹת מִשְׁמַעְתָּהּ עַל־רֹאשָׁהּ בַּעֲבוּר הַמַּלְאָכִים׃ אֲבַָל אֵין הָאִישׁ בְּלֹא אִשָּׁה וְאֵין הָאִשָּׁה בְּלֹא אִישׁ בָּאָדוֹן׃ כִּי כַּאֲשֶׁר הָאִשָּׁה מִן־הָאִישׁ כֵּן גַּם־הָאִישׁ עַל־יְדֵי הָאִשָּׁה וְכָל־אֵלֶּה מֵאֱלֹהִים׃ שִׁפְטוּ־נָא בְנַפְשְׁכֶם הֲנָאֲוָה לְאִשָּׁה לְהִתְפַּלֵּל אֶל־הָאֱלֹהִים וְרֹאשָׁהּ מְגֻלָּה׃ וַהֲלֹא תִלְמְדוּ מִנּוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם כִּי אִישׁ אֲשֶׁר יְגַדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ חֶרְפָּה הִיא לוֹ׃ אֲבָל הָאִשָּׁה כִּי תְגַדֵּל שְׂעָרָהּ פְּאֵר הוּא לָהּ כִּי־נִתָּן לָהּ הַשֵּׂעָר לְצָנִיף” (הראשונה אל הקורינתים, יא, 3-15).

ישוע קורא לאשה כנענית כלבה – “יֵשׁוּעַ יָצָא מִשָּׁם וּפָרַשׁ אֶל סְבִיבוֹת צוֹר וְצִידוֹן. 22 וְהִנֵּה יָצְאָה מֵאוֹתוֹ הָאֵזוֹר אִשָּׁה כְּנַעֲנִית וְצָעֲקָה אֵלָיו: “רַחֵם עָלַי, אֲדוֹנִי, בֶּן־דָּוִד. בִּתִּי מְעֻנָּה מְאֹד עַל־יְדֵי שֵׁד.” 23 אַךְ הוּא לֹא הֵשִׁיב לָהּ דָּבָר. נִגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ: “שְׁלַח אוֹתָהּ, כִּי הִיא צוֹעֶקֶת אַחֲרֵינוּ.” 24 עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “לֹא נִשְׁלַחְתִּי אֶלָּא אֶל הַצֹּאן הָאוֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית יִשְׂרָאֵל.” 25 הִיא הִתְקָרְבָה, הִשְׁתַּחַוְתָה לוֹ וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, עֲזֹר לִי.” 26 הֵשִׁיב לָהּ בְּאָמְרוֹ: “לֹא נָאֶה לָקַחַת אֶת הַלֶּחֶם שֶׁל הַבָּנִים וְלִזְרֹק אוֹתוֹ לַכְּלָבִים.” (מתי 15, 21-26)

ישוע קורא לגוים כלבים וחזירים – “אַל תִּתְּנוּ אֶת הַקֹּדֶשׁ לַכְּלָבִים וְאַל תַּשְׁלִיכוּ פְּנִינֵיכֶם לִפְנֵי הַחֲזִירִים, פֶּן יִרְמְסוּ אוֹתָם בְּרַגְלֵיהֶם וְיִפְנוּ וְיִטְרְפוּ אֶתְכֶם.” (מתי 7, 6)


ומה חושב נציג המשיחיים, (הדוקטור) איתן בר על היהודים בני השטן? התשובה כאן, ואף כאן