1

מחקרים באים והולכים

מחקרים באים והולכים

קטע מתוך מאמר מאתר וואלה, על העדריות ההמונית בחברה שלנו, ועל מוסכמות עם הילה 'מחקרית', שאיבדו כבר מזמן את האסמכתא לקיומן, ועדיין יש המחזיקים בהם בדבקות.

מקפידים לנקות את השיניים בחוט דנטלי, נוטלים תוספי תזונה ולוקחים תרופות לשיעול כשאתם חולים? רוב הדברים האלה לא מזיקים, אבל מחקרים קובעים שהם גם לא ממש מועילים.
כשאתם לוקחים תרופה או עושים בדיקה רפואית כלשהי, אתם יוצאים מנקודת הנחה שתצמח לכם תועלת בריאותית מזה. אבל האמת היא שזה לא תמיד המקרה. ישנם לא מעט טיפולים, בדיקות ואפילו הרגלים של רפואה מונעת שלא באמת משפיעים על הבריאות שלכם. אז למה עושים אותם? לפעמים זה משום שסבורים שיש בהם תועלת, למרות שהיא טרם הוכחה באמצעים מדעיים חד משמעיים, ולפעמים התשובה הרבה יותר פשוטה – זה לא מזיק, אז למה לא?
במקרים אחרים מדובר על דברים שבעבר נתמכו מחקרית, אך כיום הופרכו או שחוות הדעת המקצועית הולכת ונוטה לכיוונים אחרים . וכמובן, שאי אפשר שלא להתייחס לעובדה שבשוק התרופות יש גם הרבה אינטרסים כלכליים כבדים, שלעתים מניעים את מהלך העניינים. אספנו כמה דוגמאות להרגלים בריאותיים ותכשירים שלא יעשו אתכם בריאים יותר (אבל כנראה גם לא יעשו אתכם חולים).
בשוק הרווחי מאוד של תרופות ללא מרשם, אחת התרופות הכי נמכרות היא סירופ לשיעול (לסוגיו). אבל מחקר מקיף שנעשה מטעם שירותי הבריאות בבריטניה בשנת 2014 הגיע למסקנה שהתכשירים האלה פשוט אינם יעילים בריפוי שיעול. במחקרי עבר שנערכו בעשור האחרון ובדקו אלפי חולים עם שיעול חמור, לא נמצא כל הבדל בין אלו שהשתמשו בתרופות השיעול ובין אלה שנטלו תרופות דמה (פלסיבו). מחקר שפורסם בכתב העת הרפואי paediatrics אף גילה כי כוס מים יעילה לילד שמשתעל, ממש כמו סירופ. אז מה כן עוזר? לדברי הרופאים – תרופות סבתא. התרופות הביתיות המסורתיות, העשויות לימון ודבש, יעילות יותר במקרים של שיעול סטנדרטי והן מרגיעות את הגירוי בגרון שגורם לשיעול.

דוגמא אחרת היא זו של תרופות נגד דיכאון, עת הן הפכו לזמינות יותר והשימוש בהן הפך נרחב יותר. בישראל למשל, גם רופא משפחה יכול לרשום למטופל תרופות נגד דיכאון או חרדה כמו ציפרלקס ודומיה. עם זאת, מספר מחקרים פסיכיאטריים מפקפקים במידת ההשפעה שיש לתרופות אלה במקרים של דיכאון קל-בינוני. ישנם אפילו מחקרים שבהם ההבדלים בין השפעת הכדורים והשפעת הפלסבו על נסיינים שסבלו מדיכאון קל היו שוליים עד בלתי ניתנים להבחנה. במקרים של דיכאון חמור, עם זאת, ישנה הסכמה מקצועית לגבי יעילותן של תרופות אלה והעובדה שהן מסייעות לרוב החולים להרגיש טוב יותר בתוך מספר חודשים.

בתחום רפואת השיניים הולך ומתגבשת בשנים האחרונות אסכולה מחקרית שמצביעה על כך ששימוש בחוט דנטלי לא משפרת את בריאות הפה. אחד המחקרים שפורסם בשנה שעברה בכתב העת לפריאודנטולוגיה קלינית סיכם את מסקנותיו במשפט: "רוב המחקרים הזמינים לא מצליחים להוכיח ששימוש בחוט דנטלי הינו אפקטיבי בהסרת פלאק ובהפחתת דלקות חניכיים". עם זאת, בהחלט ייתכן שגם בביקור הבא שלכם אצל רופא השיניים תצאו עם ההמלצה לנקות את השיניים בחוט דנטלי. זאת, משום שלוקח זמן עד שגוף מחקרי מצליח לשנות הנחיות ותיקות. בכל מקרה, רוב הרופאים מסכימים שכאשר הוא נעשה נכון – שימוש בחוט דנטלי אינו מזיק לבריאות הפה שלכם, גם אם אינו תורם לה.

מבוגרים רבים נוהגים לקחת תוספי סידן על מנת לחזק את עצמותיהם ולמנוע בריחת סידן שתוביל לעצמות חלשות ולפציעות בגיל מבוגר יותר, בהן גם נשים רבות שמוזהרות תדיר מפני בריחת סידן החל מגיל המעבר. אולם, שני מחקרים גדולים שהתפרסמו בשנה שעברה בכתב העת British Medical Journal הגיעו למסקנה משותפת – שאין כל הוכחה שתוספי הסידן הללו יעילים. עבור רוב האנשים שניזונים מתפריט סביר שמכיל גם מוצרי חלב ומזונות אחרים שמכילים סידן, זה אמור להספיק. מה שכן חסר לחלק מהאנשים, זה ויטמין D שמאפשר לגוף לספוג סידן ביעילות. ויטמין D בדרך כלל מצוי גם בתוספי הסידן, ולכן בהיבט זה עשויה להיות להם תועלת. אך נטילת סידן לבדו לא הוכחה כמועילה. למעשה, ישנם רמזים המצביעים על כך שנטילת יותר מדי סידן גורמת לגוף לאחסן את העודפים בעורקים, דבר שמעלה את הסיכון להתקפי לב ושבץ.

אומגה 3 היא חומצת שומן שמצויה בשפע בדגים, ורופאים רבים ממליצים למטופליהם לנטול אותה באופן קבוע בשל הסברה שהן מסייעות בהפחתת רמות השומנים והטריגלצרידים בדם. אולם, מסתבר שאין ראיות מחקריות שמוכיחות זאת. בשנת 2012 נערך ניסוי מקיף שבו השתתפו 68 אלף בני אדם. מחציתם נטלו תוסף שמן דגים בקביעות במשך שנתיים ואילו המחצית השנייה נטלה פלסבו. ניתוח הנתונים הראה שלא היה כל הבדל בין שתי הקבוצות מבחינת מספר מקרי התקפי הלב או מחלות הלב שבהן לקו הנסיינים.

אחד מכל ארבעה ילדים יחווה דלקת אוזניים לפחות פעם אחת עד גיל 10 ודלקות אלה הן אחת הסיבות הנפוצות שבגינן רופאי ילדים רושמים אנטיביוטיקה. אבל האמת היא שכשני שליש מדלקות האוזניים הן ויראליות ורק שליש הן תוצאה של זיהום חיידקי. לרוב, הגוף מצליח להתגבר על זיהום ויראלי בתוך 48 שעות ללא עזרה חיצונית, ואנטיביוטיקה ממילא לא יכולה להועיל מול גורם ויראלי. לרופא אין דרך לדעת בבדיקה רגילה האם הזיהום הוא חיידקי או ויראלי, לכן רופאים רבים מעדיפים להמתין ולתת מרשם דחוי לאנטיביוטיקה למקרה שהזיהום לא יעבור מעצמו.

מכון דוידסון לחינוך מדעי, מבין את הבעיה של מחקרים המוכיחים כל מה שרק נרצה, ולכן ממקד את השימוש במחקרים למישהו 'מוסמך', שהוא כמובן מכון דוידסון, הקמפיין שלו מגחיך את 'מחקר חדש קובע', ומכוין אותנו "למדע יש כתובת", השאלה היא מי באמת מוסמך להיות כתובת, לסנן את המחקרים לפי הנחות היסוד של עצמו…

לסיום: שולי רנד שר: מה חדש במדע

ו:חשיפה מדהימה של תחקיר טלויזיוני: