נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

“מכים שרשים” – הרב חיים נבון נגד הפוסט-מודרניזם

הרב חיים נבון בספר חדש: “מכים שרשים”, “ביקורת יהודית על הפירוק הפוסטמודרניסטי”, אחרי מאמרים רבים (למשל באתר מידה), כמה וכמה ספרים, מתמקד הרב נבון ישירות באוייב של הרוח המסורתית: הפוסמודרניזם, המפרק כל רעיון וכל מבנה.

חלק ממשנתו בענין פירוק ערכי המשפחה, ניתן לקרוא במאמרו ב’השילוח’: “נלחמים על הבית – המאבק על המשפחה בישראל“, המאמר מנתח היטב את הנתונים בענין פירוק המשפחה, והקשר בין ערכי המשפחה לדת.

להלן חלקים מתוך כתבה וריאיון בYNET לרגל צאת הספר:

לרב חיים נבון, סופר ופובליציסט, יש מלחמה עם הפוסט-מודרנה. מי שעוקב אחריו ברשת החברתית, יכול לקרוא אותה לפעמים כמה פעמים ביום. יום לאחר רצח הרב עזריאל שבח, כתב פוסט שמגלם את כל מה שרע בעיניו בחברה הנוירוטית ומדוללת האידיאולוגיה שבתוכה אנחנו חיים.

“אביו של הרב רזיאל שבח הי״ד שמע על רציחתו ברדיו, כאשר השמיעו בשידור הקלטה שלו זועק למד״א לעזרה…” כתב. “ההשמעה של הקלטה כזו בעיתוי כזה, לפני שהמשפחה יודעת, היא תועבה מוסרית מחרידה, אך גם השמעה שלה בכל עיתוי אחר מעידה על עיוות מוסרי. כשאדם שחייו בסכנה מתקשר לבקש עזרה הוא רוצה שיצילו אותו, לא שיפיצו לכל אוזן את חרדתו ברגעיו האחרונים. בעידן הרומס שוב ושוב את פרטיותנו, הותירו לאדם ולמשפחתו לפחות את כאב רגעיו האחרונים. די כבר”.

בספרו החדש “מכים שורשים” (הוצאת “ידיעות ספרים”) הוא מגיש כתב אישום בן 180 עמודים המכוון כלפי העידן הפוסט-מודרני ותוצאותיו, או ליתר דיוק, מפגעיו. “אנחנו חיים בעידן שמערער את היסודות הכי בסיסיים של מה שקיים תמיד”, הוא מסביר בשיחה עימו. “מעגל של עם, של קהילה, של משפחה ושל הזהות של האדם עצמו. בן אדם היום נכנס ללימבו חסר כל משמעות, מפשיטים ממנו הכול ואז אומרים לו ‘זה חופש’. אבל ציביליזציה לא יכולה לשרוד ככה. החברה המערבית שבוחרת בכיוון הזה, מאבדת את היכולת להתקיים”.

“האמת שלי” וצמצום הבחירה המוסרית

בספר תוקף הרב נבון את מה שהוא מכנה “בחרנות”; היכולת ללבוש ולפשוט זהויות שהופכות לנזילות יותר ויותר. “בחירה חופשית היא מעלה אלוקית. יש פרשנים שאומרים שזה צלם אלוקים שיש בנו. אבל בחירה חופשית נעשית מתוך הקשר מסוים. ‘ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע ובחרת בחיים’”, הוא מצטט מספר דברים. “יש חיים וטוב ויש מוות ורע וצריך לבחור. העולם שאנחנו חיים בו זורק אותך למדבר בלי מפה ובלי מצפן, אומרים לך שאין בכלל דבר כזה, מפה ומצפן, ועכשיו תבחר.

“לא רק שהבחירה הופכת להיות בלתי אפשרית, היא הופכת להיות בלתי חשובה. כי אם אין אמת מידה מוסרית מה טוב ומה רע, כל בחירה היא קטנה וזניחה באותה המידה. כשאני עומד מול אדם חילוני שאפילו לא מנסה להתווכח איתי על האמונה שלי, אלא אומר לי ‘לך יש את האמת שלך, ולי יש את שלי’ – השאלה האם לעבוד אלוקים או לא הופכת לא משמעותית כמו השאלה האם לאכול חביתה או סלט. הכול קטן”.

הרב נבון מוסיף כי “אנחנו חיים בחברה נוירוטית מאי-פעם, ועם כל המרדף המתמיד אחרי האושר אנשים לא מאושרים. האינדיבידואליות התחילה לכרסם את עצמה. כשאתה שולל ממני משפחתיות, קהילתיות ולאומיות ושולח אותי למרדף אחרי האושר, התוצאה היא אנושות שבולעת כל יום משאיות עמוסות ב’ציפרלקס’. אנחנו מגדלים דור עם מסרים בלתי אפשריים. כשאתה מצמצם את הקיום של אדם לאטום אינדיבידואלי, בסופו של דבר הוא יבחר שלא להביא ילדים, כי הבחירה בילדים היא בחירה במשהו שגדול ממני. זה שולח זרועות לעבר ולעתיד”.

וזו לא “בחרנות אנוכית”?

“לא. זה מגיע בעיניי ממקום אחר. יש פה שני סוגים של אופני קיום: יש קיום של אדם שרואה את עצמו כאטום בודד שצף בחלל, לעומת אופן קיום שבו אדם רואה עצמו כחלק מעץ בעל שורשים, והוא שואף לתת פירות. אדם שרואה את עצמו כחלק מעץ קשור לאבותיו, וימצא בילדיו שמחה וסיפוק”.

אל תקעקעו את הזהות המגדרית

בספרו מבקר הרב נבון בזו אחר זו, כמעט כל תיאוריה פוסט-מודרנית העוסקת בשאלות של זהות. הוא בז ל”פוליטיקה של זהויות” ורואה בה השטחה של זהות עצמית וביטולה. “הפוסט-מודרניזם משאיר מקום לזהויות רק ככלי מאבק נגד הגמוניה”, הוא אומר. “אם זהות לא מדוכאת, אז היא מיותרת. ברגע שזהות מסוימת משיגה כוח והכרה רוצים ישר לפרק אותה. אנשים צריכים זהות, ולכן פרויקט פירוק הזהות הפוסט-מודרני פועל גם נגד מי שמאמצים אותו.

“לי יש תיאוריה שאופנת ההיפסטרים לגדל זקנים היא ביטוי תת-מודע גופני-ביולוגי לסמל גבריות בעולם שבו משדרים לנו שוב ושוב שאין הבדל בין גברים לנשים. אנשים צריכים את השייכות הזו, וצריך לתת לה ביטוי בריא. אני טוען שזה מסוכן מאוד לערער את כל מעגלי הזהות שיש לבני אדם”…

ועם זאת, הוא מקפיד להדגיש כי אינו מתחבר לתפיסות הראות בזהות המגדרית הבניה תרבותית. “אחרי שהכניסו גברים ונשים למתכונת ספציפית ומצומצמת, דבר מאוד לא רצוי, הגיעו מרוב רתיעה מכך לידי הכחשה שיש גברים ונשים בעולם. התיאוריה הקווירית עסוקה בלהגיד לנו שההבדלים בין גברים לנשים לא משמעותיים, אנחנו נמצאים על רצף ולא במישור של אבחנות חותכות, וזה לא יותר משמעותי מג’ינג’ים ולא ג’ינג’ים”.

אך לא רק ההיבט הזה שגוי, לדעת הרב, אלא גם האופן שבו מתמודדים עם אנשים בעלי דיאספורה מגדרית. “יש לי הרבה נגד הנפת הדגל שמנסה לקעקע את עצם הזהות היסודית שלנו בעולם – אני כגבר ואת כאישה. עברנו בתנועת מטולטלת מעולם שבו גבר אהב מכוניות ואישה אהבה בובות, לעולם שבו מכחישים את השייכות המגדרית והמינית הבסיסית שלנו”.

אנחנו לא שבטים

מעבר לערעור של הזהות המינית או האישית, הרב נבון קובל גם נגד ערעור הזהות הלאומיות. “זה הנושא הכי קריטי בחברה הישראלית”, הוא קובע. “הלאומיות נתפסת במערב כתופעה מדכאת ומדומיינת. הם רותמים את זה לתפיסות עולם שאומרות שלאום לא קרה מעצמו, אלא מישהו תחזק את זה במטרה לדכא את ההמונים, ובגרסה הישראלית – לדכא הפלסטינים.

הספר של שלמה זנד, ‘כיצד ואיך הומצא העם היהודי’, וזכה להצלחה רבה – משאיר מאחוריו אנשים ריקים. זה לא פרויקט משחרר, זה פרויקט חומס. זה פרויקט שבא לקחת מאתנו את מה שאנחנו, את המשפחות שלנו, האהבות שלנו, האמונות שלנו. והמחיר הוא כבר עצום”…

“בכל מדינה שהתפיסה הפוסט-מודרנית שלטת בה, אין ילדים. אין ילדים זה אין עתיד. הבחירה בילדים היא בחירה בעתיד ובשייכות. המצב היום בחברה המערבית מזכיר את תיאורי האימפריה הרומית במאות השנים האחרונות לקיומה, חברה שהלכה והתפרקה והתנוונה עד שהברברים פשוט כבשו אותה.

“אני חרד לחברה הישראלית ולשרידותה כי אנחנו באותו כיוון. חברה שאין בה שום זהות תרבותית-ערכית ברורה, פשוט תתפרק ומשהו אחר יירש אותה. כך קרה לציביליזציות בעבר. זו חברה שקוראים את בניה לדגל, ואיש אינו בא”.

 

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
  Subscribe  
Notify of