האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

ממלכות יהודה וישראל בהורדת ידיים

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

כותרת תמימה בחדשות השבוע הכריזה: "מחקר חושף: אלו הגבולות העירוניים של ממלכת דוד ורחבעם: חוקר מהאוניברסיטה העברית השתמש באמצעים ארכיאולוגיים והיסטוריים כדי לזהות את גבולות ממלכתו של דוד המלך ושל נכדו, המלך רחבעם. המחקר פותר את הוויכוח ארוך השנים על עצם קיומם של הממלכות ועל גבולותיהם העירוניים".

האם הויכוח הסתיים, סתך כך, שלשום על הדרך? נראה שעדיין מוקדם להספיד, אנשי התירוצים עובדים במלא המרץ… ובכל זאת, מה קרה כאן?

ובכן, החוקר הוא מיודעינו יוסי גרפינקל, נציג (לא רשמי של) האסכולה הירושלמית, מן האוניברסיטה העברית, המכירה בקיומה של הממלכה היהודאית הגדולה בזמן דוד. בכיפוף ידיים עם ממלכת הצפון, האסכולה התל אביבית, המתעקשת להכחיש את קיומה.

פעם, זה היה קל, מי שרצה להכחיש הכחיש. אבל כשהממצאים נחשפים שוב ושוב, פינקלשטיין צריך להתפתל שוב ושוב, ולהמציא 'ראיות' נוספות להנחת המוצא שלו, כפי שראינו למשל כאן, וכאן, ובעוד מליון פעמים.

אבל ראשית הכתבה ה'תמימה':

מחקר חדש קובע לראשונה מה היו גבולות תהליך העיור והתכנון של השלב הקדום של ממלכת יהודה בתקופת דוד המלך, והיכן ישבה האדמיניסטרציה המרכזית של ממלכת דוד בתחילת המאה העשירית לפנה"ס ושל המלך רחבעם בסוף המאה העשירית לפנה"ס. את המחקר ערך פרופ' יוסי גרפינקל מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. המחקר התפרסם בכתב העת Jerusalem Journal of Archaeology.

כבר עשרות שנים שהחוקרים חלוקים בדעתם על אודות הערך ההיסטורי של המסורות המקראית, העוסקות במאה העשירית לפנה"ס, תקופת המלכים דוד, שלמה ורחבעם. חלק מהחוקרים טענו שהעיור ביהודה החל רק בסוף המאה התשיעית לפנה"ס, כ 200 שנה אחרי דוד, ואף בשלהי המאה השמינית לפנה"ס, כ-300 שנה לאחר דוד. באוניברסיטה העברית אמרו כי המחקר החדש הינו בעל חשיבות למחקר ההיסטורי של תקופת בית המקדש הראשון, ולמחקר המסורת המקראית על אודות דוד המלך והוא מוכיח מעל לכל ספק על קיום הממלכה.

האופן שבו הוגדרה ממלכת דוד היא באמצעות קבוצה של ערים בצורות ב"חומות סוגרים" (חומה בעלת שני קירות מקבילים, המחולקים לחדרים), המוקמות רק בהיקף הממלכה ומגינות על דרך ראשית אל לב הממלכה. חומות מבוצרות נמצאו לאורך השנים בשורה של אתרים ועתה, כך מצא פרופ' גרפונקל במאמרו, מתוארכות חומות אלה לתחילת המאה העשירית לפנה"ס, ימי שלטונות של דוד המלך והן מלמדות אותנו היכן השתרעה ממלכת יהודה בתקופת מלכותו.

הניתוח במאמר מראה כי בתקופת דוד התקיימה ממלכה ביהודה, אשר שלטה על שטחים בגב ההר ובצפון שפלת יהודה. ערים בצורות בחומות סוגרים סימנו את גבולות הממלכה, והגנו על צירי הדרכים הראשיות שהובילו לכיוון ירושלים. מיקום חומות הסוגרים, על צירי דרכים הידועות לנו כדרכים ראשיות במרחק של עד יום הליכה מירושלים, אשר הייתה לב ממלכת יהודה והעובדה כי החומות נבנו בסגנון דומה המתאים לתקופה, מלמד אותנו כי אלו הם גבולות הממלכה הקדומה.
על פי המחקר החדש, גבולות הממלכה היו בחורבת קיאפה, היושבת על דרך עמק האלה, בקצה המערבי. בית שמש, יושבת על דרך נחל שורק, בקצה המערבי. תל נצבה, על הדרך הראשית של גב ההר, היושבת בקצה הצפוני וחורבת דוארה היושבת על הקצה הצפוני-מזרחי. מיקום החומות ודרך בנייתן מלמד אותנו כי בימיו של דוד המלך ניתן למצוא שלטון מרכזי חזק, בעל תפיסה ותוכנית עירונית מובהקת אשר תוחם את הגבולות המרכזיים של ממלכתו מתוך מחשבה וכוונה תחילה.
כמו כן, מצא המחקר כי בתקופתו של המלך רחבעם, בשלהי המאה העשירית לפנה"ס, גדלה ממלכת יהודה והיא כוללת מרכזים עירוניים נוספים, חלקם בגב ההר, וחלקם בצפון ומרכז השפלה. אז גם בוצרה לכיש, העיר השנייה בחשיבותה בממלכת יהודה. הדבר מתכתב עם סדרת ביצורי רחבעם, כמצוין בספר דברי הימים ב' פרק י"א, לפיו רחבעם ביצר 15 ערים.

פרופ' גרפינקל הסביר את ממצאי המחקר ואמר כי "מציאת חומת סוגרים באזור זה מסמנות הלכה למעשה את גבולות הגרעין העירוני של ממלכת דוד ומסיימת, את הויכוח ההיסטורי המנהל מזה עשרות שנים על עצם קיומה של ממלכת דוד וגבולותיה". פרופ' גרפינקל הסביר כי "הדבר מראה כי התיעוד התנ"כי בנוגע להתרחבות והתחזקותו של המלך רחבעם אכן נכון ואנו אכן מוצעים עדויות בשטח, מתוארכות למועד זה, להתרחבות העירונית המוזכרת בספר דברי הימים. אלו אחד מהפעמים היחידות בהם ניתן היה לתת עדויות אמפיריות היסטוריות וארכיאולוגיות לגביי האמור בספר התנ"ך על המאה העשירית לפנה"ס".
פרופ' גרפינקל הסביר את מועד פרסום המחקר ואמר כי "העדויות היו שם תמיד, לא מדובר על ממצאים חדשים היה צריך מישהו שיבוא ויראה את התמונה הכוללת שהן מספרות. שמח שהצלחתי לעשות כן". החפירות שעליהם התבססו המסקנות התקיימו בשיתוף פעולה עם סער גנור מרשות העתיקות ופרופ' מייקל היזל מהאוניברסיטה האדוונאטיסטית הדרומית.

כפי שגרפינקל מסיים, הכל היה שם תמיד. הסיפור הוא רק מורכבות התירוצים של  פינקלשטיין, הם לא היו תמיד, הם מתחדשים והולכים…

לפני שלושים שנה, פינקלשטיין גיבש את התיאוריה שאז נחשבה נועזת בישראל, שפשוט לא היתה ממלכה מאוחדת, והטענה הסתמכה על ההיעדר, אין ערים מבוצרות מאותו זמן. אם אין ערים מבוצרות – לא היתה כאן ממלכה חזקה ומבוססת של דוד ושלמה, פשוט מאד. (בכך חזר בו מהתזה שלו כחופר שילה בשנות ה80, בה זיהה את ההתנחלות והשלבים שלאחריה).

פינקלשטיין בראשית ישראל, 2001, עדיין טען שכל התנ"ך נכתב במאה השביעית, וכל מה שלפני המאה השביעית הם סיפורים בדויים.

הזיגזוג הבא של פינקלשטיין, כפי שראינו למשל כאן, היה לשנות את טענת ה'אין', בעצם כן רואים שרידים של ממלכה גדולה, לפחות במאה התשיעית, אבל השרידים האלו הם שרידים של הממלכה הישראלית, ששלטה גם ביהודה, יהודה היתה וסאלית של ישראל. יש להודות שזה סיפור חדש ומרענן, סיפור שאין לו זכר לא במקרא, לא בהיסטוריה, בארכיאולוגיה, או בשום קצה חוט אחר. מעתה ואילך, כל מבנה מבוצר שיימצא ביהודה, ישמש 'הוכחה' לתיאוריה, מכיון שישראל היתה ממלכה חזקה, הרי שהמבצר שנבנה ביהודה, הוא מבצר ישראלי שחיזק את השליטה על יהודה הווסאלית…

כבר כעשר שנים, מוסכם במחקר הארכיאולוגי כעובדה, שהעיור (מעבר לערים) החל במאה העשירית לפני הספירה, ולא במאה ה9 כפי העדכון הקודם של פינקלשטיין, (וכמובן לא במאה ה8 לפי העדכון שלפניו, או ה7 לפי ראשית ישראל, ראה כאן את השלבים השונים). הלך הטיעון של 'אין עדויות לממלכה במאה ה10', ונולד התינוק שלו: 'אין עדויות שהממלכה היתה יהודאית ולא ישראלית שמרכזה בשכם / שומרון'. עכשיו ירושלים צריכה להוכיח שאין לה אחות, ממלכה מתחרה בצפון במאה ה10 ששלטה עליה, לכי תוכיחי שאין לך אחות…

הבעיה: הערים המבוצרות, עליהן מצביע גרפינקל במחקרו, נמצאו בתחומי יהודה, ולא בתחומי ישראל. מה שמוכיח על מרכזיות יהודה בממלכה של המאה ה10.

מה עושה הפינקלשטיין? חופר בדוחות החפירה של עצמו, עבר על כל הערים שהוא חפר בימי חלדו, והגיע למסקנה שמתוכן, היו ארבע ערים מבוצרות בממלכת ישראל. אותו מקום שהוא טען עד לפני כמה שנים (אחרי החפירות שלו!) שלא היתה בו ממלכה כי לא היו ביצורים, נהפך למקום עם ארבע ערים מבוצרות, העיקר שליהודה לא יהיה יותר גדול…

כאן מתערב גרפינקל, ומראה שהערים הישראליות המבוצרות, נניח, כמו חרבת דווארה, בנויות באותה שיטה ובאותה מגמה של ביצורי ממלכת יהודה, הן מצטרפות בעצם לקו יהודאי אחד, שמוכיח שמטרתו להגן על ממלכת יהודה.

הרחבה על תירוצי פינקלשטיין, והתאמתם לכל תגלית חדשה שסותרת את התירוץ הקודם, תמצאו כאן באתר לדעת להאמין. בהערה 7 על הסילופים הרגילים בנוגע ל'עשרות הוכחות מפחמן 14'.

מתברר שפינקלשטיין טיפס על עץ גבוה,  ומשך אחריו קתדרה שלמה של מלומדים תמימים, כשקשה מאד למצוא דרך לרדת מהעץ הזה.

הנה כמה ציטוטים פיקנטיים:

"הבסיס הכרונולוגי עליו העמיד פינקלשטיין את השערתו ("הכרונולוגיה הנמוכה") נדחה בחריפות על ידי ארכיאולוגים רבים…  פינקלשטיין ניסה להקדים את תיארוך בניית המצודות וליחס אותם לנוודי הנגב, אך דבריו נדחו על ידי מרבית החוקרים, היות ואינם סבירים משיקולים מתודולוגים… על אף שהבסיס הכרונולוגי של פינקלשטיין נדחה על ידי רבים (ולאחרונה אף פינקלשטיין עצמו עשה שינוי בעמדתו והקדים גם הוא את תקופת הברזל 2 בכמה עשרות שנים), במהלך השנים האחרונות החלו להצטבר עוד ועוד עדויות לקיומה של בנייה ממלכתית ברחבי יהודה במאה העשירית לפנה"ס. זאת במנותק מן הדיון על הבסיס הכרונולוגי השנוי במחלוקת… בעבר, טען פינקלשטיין כי התיאור המקראי בספר שמואל איננו יכול להיות אמין מפאת העובדה שספר זה מתאר מלחמות באדום, בעוד שבמחקר הארכאולוגי האתרים האדומיים שהתגלו בחלק ההררי של אדום תוארכו החל מהמאה השמינית. אולם, גילוי המכרות באדום, ותארוכם למאה העשירית שומט את הקרקע גם מתחת הטיעון הזה… תגליות משמעותיות אלו, כולן מ-10 השנים האחרונות, הובילו כאמור אף את ישראל פינקלשטיין עצמו להקדים את המעבר לתקופת הברזל בכמה עשרות שנים (940 לפנה"ס לערך). אולם, במקום להודות בקיומה של הממלכה המאוחדת, בחר פינקשלטיין לייחס את הבניה, וחלק מן ההתפתחות והערים שנתגלו, ללא אחר מאשר שאול המלך… טיעונו האחרון של פינקלשטיין חסר בסיס מן הבחינה האמפירית. האימפריה המונגולית, שהיתה ככל הנראה האימפריה הגדולה בהיסטוריה, הוקמה על ידי עם שלא ידע קרוא וכתוב… אחד הממצאים החשובים שנתגלו בחורבת קייאפה הוא אוסטרקון ובו טקסט העוסק בשאלת היחס לעבדים, גרים ואלמנות, וכן כתובת חרותה על גבי קנקן הנושאת שם אדם בשם 'אשבעל בן בדע'. גילוי זה שמט גם הוא את הערכתו של פינקלשטיין לפיה במאה העשירית ידיעת קרוא וכתוב הייתה עדיין מוגבלת… בעקבות דברים אלו פינקלשטיין עבר לטענה חדשה. כיום הוא מודה שהיתה ידיעת קרוא וכתוב, אך עכשיו טוען כי אין בידינו הוכחה וודאית כי היתה יכולת לכתיבת ספרותית מתקדמת. אולם, גם טיעון ספקני זה הוא נסיון נואש הכחיש את ממצאי הכתב בא"י ההולכים ומתרבים כל הזמן… התברר כי העדות הסטראטיגרפית מאשדוד מצביעה על כך שהשכבות הפלישתיות הראשונות מופיעות ישירות מעל תרבות הברונזה המאוחרת. אם כן, התיאוריה של פינקלשטיין לא רק שאיננה מוכחת אלא גם מביאה לאנומליות קשות ונסתר מממצאים ממקומות אחרים בארץ (לפירוט ביקורתו של של מזר עיינו פה)… טיעוניהם של מתנגדי פינקשלטיין, , ובייחוד התיארוך הפחמני, והאתר בקיאפא גרמו עם השנים לפינקלשטיין עצמו לשינוי דרמטי בעמדתו ולהבנה כי אין מנוס בהקדמת תקופת הברזל 2 בכמה עשרות שנים, לאמצע המאה ה-10 לפנה"ס… אם נקבל את הורדת תאריכי שכבות התקופה הישראלית שהציעו פינקלשטיין ואחרים לאמצע המאה התשיעית לפנה״ס, נאלץ ׳להקצות׳ לכל שכבה בחצור רק כ־25-20 שנה, הרבה מתחת לממוצע, דבר שאינו מתקבל על השכל הישר. פינקלשטיין מציע לפתור את הבעיה בטענה שמאחר שחצור שוכנת על הגבול הצפוני של הממלכה אל מול האויב הארמי, היא חרבה לעתים תכופות…

מזר הראה כי הכיול אותו ערך פינקשלטיין לממצאים במגידו הינו מפוקפק ביותר, וכיול אחר, ונכון יותר, יביא גם ממצאים אלו יותר לכיוון המאה ה-10 (עיינו פה. לעניין תיארוך רחוב עיינו פה). פינקלשטיין, כתגובה, ניסה לכייל בשיטה אחרת את תיארוך האתר ברחוב, ולהצביע על אי נקיון של הדגימות, מזר הגיב לנסיונות והפריך אותן, אלו וחוזר חלילה. ראוי לציין כי גם גרפינקל, במאמרו אודות חורבת קייאפה, ציין כי ממצאי הפחמן אותם מביא פינקשלטיין ממגידו, מגיעים כולם מהשכבה השנייה של תקופת הברזל 2, ולא מהשכבה הקדומה ביותר (שכבה Vb) של תקופה זו (ראו הרחבה פה). מפה נובע בבירור כי השכבה הקדומה ביותר של הברזל 2 שייכת למאה ה-10 לפנה"ס וראיתו של פינקשלטיין חסרת יסוד… תירוצו של פינקלשטיין אודות הר הבית כפתרון חידת חוסר הממצא בירושלים מימי אל עמרנא הוא מופרך לחלוטין וחסר כל הוכחה. חפירות העיר הראו בצורה חד משמעית כי העיר יצאה מגבולות הר הבית כבר בתקופת הברונזה הקדומה…  פינקלשטיין ניסה לבסס את שיטתו אף על העובדה שממלכות שכנות קמו רק בתקופת המאה ה-9 לפנה"ס ומשום כך לא סביר כי בישראל תקום ממלכה מוקדם יותר. ברם, גם טיעונו זה של פינקלשטיין תמוה ביותר. ראשית, התברר כי כמה ממלכות אכן קמו באותה התקופה הן באדום (כמו שהראה לאחרונה ארז בן יוסף) והן בצפון סוריה. בנוסף, גם פינקשלטיין עצמו מודה שהממלכות העבריות קמו כבר במאה ה-10 לפני הספירה. שנית, וכי לא יתכן כי בארץ ישראל קמה ממלכה לפני העמים השכנים? פינקלשטיין, בהנחת מבוקש, מניח שלא יתכן שיש משהו תופעה מיוחדת בהיסטוריה הישראלית באף שלב בהיסטוריה.

עקבתם? זה כמו להחזיק ראש על רכבת הרים שנוסעת ברברס…

 

4.7 6 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
10 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
קורא מאמרים אקדמיים
קורא מאמרים אקדמיים
11 months ago

סיימתי כרגע לקרוא את מאמרו החדש של פרופ' גרפינקל. "הממלכה המאוחדת" לא נזכרת שם אפילו פעם אחת. כבר בשנת 2011 כתב גרפינקל במאמרו "ממלכת דוד לאור הממצא בחרבת קיאפה"
כי "לשיטתי אין לפסול את האפשרות כי התקיימה ביהודה ממלכה מקומית, שטווח השפעתה היה מצומצם יחסית… לכן… אשתמש כאן במונח "ממלכת יהודה" ולא במונח "ממלכה מאוחדת". במאמר החדש אפשר לראות שגרפינקל קבע מאז בוודאות שממלכת יהודה בתקופת דוד עד רחבעם אכן שלטה על ממלכה מצומצמת ביותר סביב ירושלים וחברון. על "ממלכה מאוחדת" גרפינקל כבר לא מדבר אפילו. גם לא פרופ' עמיחי מזר או איזשהו ארכאולוג רציני אחר שאני ראיתי בנושא. ייתכן שד"ר אילת מזר ז"ל הייתה האחרונה.

קורא מאמרים אקדמיים
קורא מאמרים אקדמיים
10 months ago

זה ייצוג שגוי של פינקלשטיין, כפי שזה ייצוג שגוי של גרפינקל. שניהם לא אמרו בשום שלב שהייתה "ממלכה מאוחדת" שבירתה ירושלים במאה ה-10.

פינקלשטיין אומר שאם הייתה אי-פעם "ממלכה מאוחדת", היא הייתה ממלכת ישראל במאה ה-8 בתקופת ירבעם-בן-יואש שבירתה שומרון, ושלטה גם על יהודה.

פינקלשטיין גם מציע שבמאה ה-10 הייתה ישות "שאולית", לא בהכרח ממלכה, אולי רק שבט בנימין, שבירתה גבעון, ושלטה בין השאר גם על מבצר קיאפה ואולי גם על ירושלים, ומתוארת במקרא כממלכת שאול. להערכתו נחרבה ע"י פרעה שושנק בסוף המאה ה-10. כתובת שושנק בכרנך אכן טוענת במפורש להחרבת גבעון, בית-חורון וערים נוספות בנחלת בנימין, ולעומת זאת לא מזכירה כלל את ירושלים או חברון. פינקלשטיין מעולם לא טען שגבעון של המאה ה-10 היא ממלכת ישראל של המאה ה-8, וכמובן לא שהיתה "ממלכה מאוחדת".

קורא מאמרים אקדמיים
קורא מאמרים אקדמיים
10 months ago

טוב. אנחנו מסכימים כי כיום (ולמעשה בעשר השנים האחרונות לפחות) פינקלשטיין וגרפינקל מסכימים ביניהם שאין עדות ארכאולוגית ל"ממלכה מאוחדת" של דוד ושלמה.

ולמעשה כבר לא נשאר כיום ולו ארכאולוג מקראי אחד שטוען לקיום ממלכה מאוחדת של דוד ושלמה. אם יש כזה אשמח לראות מאמר אקדמי שלו. אני מחפש ולא מוצא.

פרופ' ארז בן-יוסף (מאוניברסיטת תל-אביב דווקא) חושב שממלכת יהודה של דוד ושלמה הייתה יכולה להיות יותר גדולה ממה שמראים השרידים הארכאולוגים, אם הם היו רועים נוודים כמו האדומים. אבל גם אצלו אני לא מוצא טענה ל"ממלכה מאוחדת".

כמובן שכולם מעדכנים את דעותיהם לפי הממצאים החדשים ביותר (ככה צריך) ואם מחר יתגלה נניח בתל מגידו או בתל חצור פיטס מן המאה ה-10 עם כתובת "למלך שלמה", הם ישנו את דעתם. כיום אין ממלכה מאוחדת בארכאולוגיה.

קורא מאמרים אקדמיים
קורא מאמרים אקדמיים
10 months ago

מה אני מוצא במילה "מאוחדת"? רק את מה שכתוב בתנ"ך, היינו ממלכת דוד ושלמה שבירתה ירושלים ושולטת לכל הפחות "מדן ועד באר-שבע". נכון שבתנ"ך היא לא נקראת "מאוחדת" כי אין לה אפילו שם. ככה קראו לה הארכאולוגים לפני כמה עשרות שנים, והיום כולם כולל גרפינקל ופינקלשטיין מסכימים שאין ראייה ארכאולוגית לקיומה.

למה אתה מתכוון "ישות ישראלית במאה ה-10"? אתה מתכוון לממלכת יהודה (ולא ישראל) זעירה באזור ירושלים/חברון? פינקלשטיין וגרפינקל מסכימים על קיומה, וגם שהייתה קטנה מאוד, ומתווכחים רק אם במאה ה-10 כבר החלה להתפשט לשפלה.

או אולי אתה מתכוון לממלכת ישראל? יש לנו ראיות וודאיות לקיומה במאה ה-9 בשומרון, בעמק יזרעאל ואפילו קצת בעבר הירדן (אך עדיין לא בגליל ובטח שלא בדן). אני לא מכיר ראייה ארכאולוגית לקיומה שמתוארכת בוודאות למאה ה-10.

ואולי אתה מתכוון לממלכת/שבט בנימין שבירתה גבעון, ושולטת לכל היותר בשומרון ואולי קצת בשפלה ובעבר הירדן (יבש גלעד)? מבחינה ארכאולוגית היא לא יותר מהשערה נחמדה של פינקלשטיין. אם כי עדיין יש לה יותר ראיות ארכאולוגיות והסטוריות מאשר לממלכה מאוחדת.

M m
M m
10 months ago

עמיחי מזר וויליאם דיוור, 2 משלוש האריות של הארכאולוגיה הארץ ישראלית (השלישי הוא פינקלשטיין) תומכים בממלכה מאוחדת

סתם אחד
סתם אחד
11 months ago

מספיק לשמוע את שיטת הטיפול שלך בנושא המדובר, אצל אלכס צייטלין 'באים אל הפרופסורים' (הכחשת המקרא – תיאוריות או עובדות?), שם אתה עושה קציצות מהשיטה הזו… יישר כוח.

10
0
Would love your thoughts, please comment.x