שוב טופחים הממצאים מול פני ה'קונצנזוס' המדומה, אך אל דאגה, הקונצנזוס לא מושפע מסוג של דברים כאלו, ממצאים, חפצים, עובדות, הוא בנוי לתפארת מיסודות חברתיים פסיכולוגיים, ושום ממצא לא יוכל לנפץ אותו…
כבר שבענו מהתיאוריות המינימליסטיות הנשענות על בלימה, ושבענו מתפיסת החבל משני הצדדים, כאשר מחד זועקים: לא מצאנו כלום, וכאשר מציגים את הממצאים זועקים: זו רק פרשנות, אי אפשר לדעת מי גר בערים המבוצרות שכן מצאנו, וגם כשכתוב 'ישראל' – אי אפשר לדעת מיהו בדיוק ישראלי, יותר 'פרוטו ישראלי', וכך הלאה.
הממצאים מנפצים את התיאוריות במקומות רבים, ראה למשל:
עוד על ממלכת דוד ושלמה (תל עיטון)
צור ארליך: ממצאים חדשים והשפעתם על פולמוס 'ראשית ישראל'
וארכיאולוגים מוערכים יחד עם סופרים ומלומדים אחרים, פשוט קמים ואומרים: חברים, אתם מבלבלים את המח, עובדות לא מעניינות אתכם:
ארכיאולוגים וחוקרים נגד המינימליסטים
הרצאות וידאו – מחקרים וממצאים נגד המינימליסטים
אמנון בן תור: הארכיאולוגים המינימליסטים מתעלמים מעובדות ומדברי עצמם
הארכיאולוג אדם זרטל – האמנם אין ממצאים לראשית ישראל?
פרופ' רונן: הארכיאולוגים ה'נאורים' מתעלמים ממידע
ד"ר מייטליס: ארכיאולוגים משבשים את ההיסטוריה להנאתם
ד"ר ליאורה רביד נגד פינקלשטיין
יכה יוסי את יוסי – משה גרנות בביקורת על ישראל פינקלשטיין
"ראשית ישראל" – מאפיהו, על שיטות העבודה המפוקפקות של מכחישי ההיסטוריה א
"ממלכת דוד ושלמה בארכיאולוגיה – אריה בורנשטיין
איך זה שלא מצאנו בארכיאולוגיה"…
ראה גם בסוף מאמר זה: האם מישהו שולט במח שלנו?
נתוני האמת:
ממלכת דוד ושלמה – סדרת הרצאות פרופ' יוסף גרפינקל
ארמון דוד – ניבוי ארכיאולוגי שהתממש
ומה עכשיו?
מתברר שגם לכיש, העיר היהודאית, היתה עיר גדולה ומבוצרת במאה העשירית לפני הספירה, בימי מלכות בנו של שלמה המלך, כך לפי חופר המקום הארכיאולוג יוסף גרפינקל (הארץ):
בכנס ארכיאולוגי באוניברסיטה העברית לפני שבועיים חשף פרופ' יוסי גרפינקל, ראש החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטה ומי שעמד בראש משלחת החפירה ללכיש, את דבר קיומה של חומה שלא היתה מוכרת. באמצעות גלעיני זיתים עתיקים, מתוארכת החומה לימיו של רחבעם. "גילינו שלכיש היתה עיר מבוצרת", אומר גרפינקל, "ושהתאריך להקמתה היה בסביבות שנת 920 לפני הספירה". כעת הגילוי מאיים להצית מחדש את הוויכוח הארכיאולוגי על הקשר בין הממצאים בשטח לבין הטקסט המקראי.
הוויכוח הענק על מהימנות המקרא בארכיאולוגיה הישראלית הצטמצם כבר לפני שנים רבות לשאלת קיומה ואופייה של הממלכה המאוחדת של דוד ושלמה בירושלים. האסכולה המסורתית טוענת שניתן למצוא אישוש לתיאורים המקראיים של ממלכה גדולה וחזקה במאה העשירית לפני הספירה ואילך באזור הרי יהודה. מנגד, הארכיאולוגים הביקורתיים מצביעים על פערים שלטענתם אינם ניתנים לגישור בין התיאור המקראי לבין הממצאים הארכיאולוגיים בשטח.
במרכז הוויכוח עומד אופיים של היישובים באזור שפלת יהודה. מפני שההנחה היא שהאזור הזה היה הראשון שאליו התרחבה הממלכה הקטנה מירושלים – המרוחקת שני ימי הליכה מלכיש – הגילוי של גרפינקל יכול להעיד שכבר בתחילת המאה העשירית לפנה"ס הממלכה המאוחדת החלה להתפשט. זאת, בניגוד לתפיסה הביקורתית שגורסת כי רק במאה שלאחר מכן החלה הממלכה להתפשט לשטחים נוספים ולהפוך לממלכה משמעותית באזור.
"לכיש היתה עיר כנענית גדולה מאוד ומפוארת בתקופת הברונזה המאוחרת, ואז במאה ה-12 היא נהרסה ועומדת שוממה 200 או 250 שנה", מסביר גרפינקל. "השאלה הגדולה במחקר העיר היא מה קורה בשכבה 5, השכבה של תקופת הברזל, האם זו עיר מבוצרת או כפר? ואם זו עיר מתי היא הוקמה".
גרפינקל הסביר שבניסיון לאתר את החומה, ביקש ליישב בין שתי הגרסאות. "רציתי לדעת האם יש חומה או אין חומה, בדקנו בשלושה מקומות ובסוף בחלק הצפוני מצאנו חומה שנמצאת בין שכבה 6 לשכבה 4", אמר. בהמשך, הצליחה המשלחת להגיע לרצפה שניגשת לחומה ולתארך אותה באמצעות שיטת תיארוך פחמן-14 לגלעיני זיתים שהתגלו מתחת לרצפות. דגימות הגלעינים נשלחו למאיץ חלקיקים באוקספורד והתוצאות הראו שהחומה הוקמה בסביבות שנת 920 לפני הספירה, תקופת שלטונו של רחבעם, בנו של שלמה ונכדו של דוד.
ומה עושה הקונצנזוס? אהה, הוא מסתדר, במדה ודאגתם לו:
גרפינקל לא חוסך ביקורת מהחוקרים שהציעו תשובות אחרות לשאלת תיארוכה של לכיש – "אנשים יושבים סתם וכותבים, כי הם צריכים מאמרים כדי לקבל 'מרצה בכיר'. לא נעים להגיד אבל חלק גדול מהמאמרים אלו היפותזות עבודה, סברות שנתקעות בשלב ההצעה"…
לתפיסתו (של נדב נאמן), גם החומה בלכיש, כמו זו שבקיאפה, אינה מספרת מי בנה אותה וייתכן שהקרדיט אינו מגיע למלכי יהודה בירושלים, כי אם למלך הפלישתים שמלך בגת הסמוכה או ליישות פוליטית אחרת. ממלכת יהודה, לדברי נאמן, היא לא המועמדת הטבעית לבניית החומה. "במאה העשירית יהודה עדיין מאוד פריפריאלית ומאוד חלשה, רק במאה התשיעית היא מתחילה להתעצם", אומר נאמן.
גרפינקל מציין שבלכיש לא נמצאו שרידים של צלמיות ופסלים, וזה נראה פולחן שמרני בלי פסל ותמונה. זו כנראה פרוטו שמרניות.
על המינימליזם בכלל, ראה למשל:
פרופ' נילי שופק: מינימליזם – מול עובדות
'הגישה הניהיליסטית' בהיסטוריה מקראית – תיאור של עודד בוסתנאי
ד"ר רבקה שפק ליסק נגד ה"היסטוריונים החדשים"
בהמשך למאמר האם מישהו שולט במח שלנו? אני נפגש שוב ושוב באמירה כי מחקריו של פינקלשטיין הם 'קונצנזוס' (לאחרונה מפי הבור עדי אביר), ולא יודע אם לצחוק או לבכות, סיפור שמישהו מספר לא הופך ליותר נכון, אם עוד כמה סטודנטים תמימים באוניב' ת"א מאמינים לו.
הנה מושג שלא מוכר לרוב אנשי ה'קונצנזוס': ספירלת השתיקה:
תיאורית ספירלת השתיקה מבוססת על מחקרים בפסיכולוגיה חברתית, שטוענים כי האדם כיצור חברתי נוטה לקונפורמיות חברתית. רוב האנשים חרדים ממצב של בדידות רעיונית ותחושה שהם בדעת מיעוט. האדם ישאף להיות חלק מהרוב ולקבל חיזוק לדעותיו ולכן ימנע מהבעת דעתו בסביבה עוינת מבחינה רעיונית. על גבי תחושות אלה, מפעיל האדם 'חוש סטטיסטי-למחצה', ובכך 'סוקר' האדם באופן לא מודע את דעת הקהל והלך הרוח בחברה בה הוא נמצא. על פי 'ממצאיו' ותפיסתו את דעת הרוב, יבחר האדם האם להביע את דעתו בקול, או לשמור אותה לעצמו.
בשלב השני בתהליך זה, נכנסת השפעת התקשורת. הדרך האפקטיבית ביותר עבור אדם להגיע למסקנות אודות אקלים הדעה בסביבתו – עוברת דרך סקירת הדעות הנשמעות באמצעי התקשורת. אולם על פי תאוריה זו, התקשורת יוצרת מציאות של קונצנזוס מסולף. התקשורת בוחרת, על פי השקפת עולמם של אנשיה, אילו דעות להציג כקונצנזוס ולהבליט את נוכחותן, ואילו קולות להשתיק או להציג כ'דעות הנמצאות מחוץ לקונצנזוס'.
ממילא, כאשר דעה מסוימת מוכחדת מהשיח הציבורי, או ממודרת כרדיקלית' נוצר האפקט הספירלי של 'מעגלים של שתיקה': הציבור איננו רוצה להימנות עם קומץ זה, להביע דעה שאיננה מקובלת, ולכן איננו מביע את דעתו. חוסר הבעת הדעה יוצרת אווירה של שתיקה, ויותר אנשים מצטרפים לשתיקה זו, שכן הם שומעים את הדעות המקובלות מסביבם ואינם שומעים הזדהות עם הדעות האחרות. מצב זה יוצר מציאות של 'רוב דומם', אשר איננו מביע את דעתו ופועל למימוש עמדות אלו, שכן הוא בטוח בהיותו חלק מדעת מיעוט.
נואלה-נוימן מתקדמת צעד אחד קדימה, ובעקבות מחקריו של סולומון אש טוענת שבכוחה של ספירלת השתיקה ליצור מצב בו אנשים לא רק שאינם מביעים את דעתם, אלא משתכנעים בדעה ההפוכה ומאמצים את דרכיה. השפעה זו נקראת גם 'אפקט העגלה המנצחת'- מצב שבו מידע מופץ לגבי דעת הרוב, מניע חלק מהאנשים לשנות את דעתם בהתאם לעמדת הרוב. אקלים הדעה הנתפס באמצעות אמצעי תקשורת ההמונים מעוות לעיתים את התפלגות הדעות האמתיות ועיוות זה מוביל לתהליך ספירלי של השתקה, אלה התופסים עצמם כמשתייכים למיעוט, ובדרך זו, בסופו של דבר, לניצחון בדעת הקהל האמיתית של הדעה המיוצגת בתקשורת כרווחת.
כך זה עובד, הנה ניסוי הקונפורמיות של אש:
וכך למשל הפרשן המכובד והאינטלגנט 'מפרשן' את מה שקורה עם טראמפ:
כשהתברר שכל מה שאמר היו דברי הבל, הוא לא התנצל, לא התפטר, ואפילו לא אכל כובעון קטנטן, הוא המשיך עם התיאוריות המרקסיסטיות, החליף פעם או פעמיים את העם, ונזף גם בעם האמריקאי שפעל בניגוד לאמת המרקסיסטית, וישלם על כך מחיר כבד כתוצאה מתיאוריה חדשה שנתפרה מיד. אמנם טראמפ לא נבחר, אבל הוא יועמד לדין תוך שנה, אמנם לא הועמד לדין אבל תהליכי הדחה, אמנם לא היתה הדחה אבל הרוסים התערבו בבחירות, אמנם לא התערבו אבל השגרירות לא תועבר, אמנם השגרירות הועברה, אבל הסכם הגרעין לא יבוטל, אמנם ההסכם לא בוטל, אבל עוד יתגעגעו לאובמה, אמנם אף אחד לא מתגעגע לנשיא הגרוע והשונא ישראל הזה, אבל טראמפ יהרוס לנתניהו, אמנם לא הרס לנתניהו, אבל גנץ יהיה ראש ממשלה…
וכך בדיוק פינקלשטיין, הסביר מדוע אין שום ממצאים, ובכל פעם שנתגלה ממצא הסביר מדוע זה לא ישראל, כשהתגלה שזה ישראל הסביר מדוע ישראל זה לא ישראל, וכך הלאה. זו כחה הגדול של אמונה פנאטית שהופכת את עצמה ל'קונצנזוס' של שוטים.