נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

ממצא ארכיאולוגי חדש עשוי לשפוך אור על גבולות ממלכת דוד ושלמה

שיתוף ב print
הדפס מאמר

ירושלמי ציוני מדווח ברוטר:


מי שאינו מקבל את הכתוב במקרא כ'כזה ראה וקדש' שואל עצמו, מטבע הדברים, על מידת הדיוק של התיאורים המקראיים; שואל ובוחן את הדברים לאור ראיות אחרות – ובעיקר ממצאים ארכיאולוגיים. כך, למשל, עשוי התוהה לתהות: האם בכלל היה מלך בשם דוד, שהקים שושלת מלכים? תהייה זו כנראה מצאה את פתרונה בשנות ה- 90', עם מציאת כתובת תל דן – כתובת נצחון בארמית קדומה – המזכירה את "(מל)ך בית דוד" כאחד המנוצחים – אות וראיה שהיה 'בית דוד'.
כתובת תל דן במוזיאון ישראל; 'בית דוד' מודגש בגיר. מהויקיפדיה, מעלה: Oren Rozenאו קיי… אז גם הספקנים יודו שכנראה היה דוד שהיה הראשון לבית דוד – אך האם באמת היתה לו מלכות – בכלל וכה מפוארת בפרט, כמתואר בסיפור המקראי? זה (היה?) וויכוח ידוע בין ארכיאולוגים; כאשר המינימליסטיים שבהם טענו, כי אין ראיות לקיומה של ממלכה משמעותית בתקופת דוד ושלמה; לכל היותר ראיות למנהיגים מקומיים ששלטו בחבל ארץ קטן בדרום יהודה. לדידי לפחות, גם בעיניים ביקורתיות (הגם שאינן מקצועיות), גם ספקות אלו יושבו עם גילויים ארכיאולוגיים מרשימים בתחילת שנות ה- 2000; כגון החפירות בחורבת קייאפה שבעמק האלה, שחשפו עיר מרשימה מתקופת דוד – עיר מבוצרת עם חומה, המתאימה לעיר מחוז של מלך רציני, ולה מאפיינים המעידים על היותה עיר ישראלית (כתובות בעברית; העדר עצמות חזיר ועוד). ממצאים נוספים המסייעים להסיר ספקות מסוג זה הם ממצאים בתוך ירושלים; שלפי פרשנות אחת כוללים חלק מארמון דוד (בעיר דוד) וחלק מחומות שלמה המלך לעיר – וכך או אחרת, מעידים על גודלה של עיר הבירה אז.


חורבת קייאפה שבעמק האלה

או קיי… אבל אלו עדיין לא ראיות לכך, שמלכות דוד השתרעה הרבה מעבר לשטח יהודה; ובטח שלא כפי התיאור המקראי המובא בראש הרשימה לעיל – עד הצפון הרחוק למדי. וכאן נכנס לתמונה הממצא החדש:

אָבֵל בֵּית מַעֲכָה הוא (כיום) תל באצבע הגליל, כ- 2 ק"מ דרומית למטולה, הנזכר שלוש פעמים במקרא; פעם ראשונה אגב המרד של שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי בדוד המלך – כעיר שאליה הוא נמלט ובה ביקש מחסה; ואותה אִשָּׁה חֲכָמָה מִן-הָעִיר מתארת אותה כ'עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל'; ממילא חלק ממלכות דוד בצפון הרחוק. האמנם?

חפירות ארכיאולוגיות נערכות בתל החל משנת 2013, והן כבר הניבו בעבר ממצא מענין: ראש פסל הנראה כמו מלך (דווח עליו ברוטר: https://rotter.net/forum/scoops1/479075.shtml ). השבוע התבשרנו על ממצא מענין נוסף:
בחפירות התגלה כד זכוכית (שכנראה הכיל יין), שתוארך לתקופת דוד או שלמה, ועליו כיתוב בעברית קדומה של שם עברי: 'לבניהו'. הכתובת כמעט בלתי נראית – בתחילה החוקרים לא שמו ליבם אליה – ונדרשו אמצעים טכנולוגיים (אותם האמצעים המשמשים לפענוח מגילות מדבר יהודה), כדי להבין מה בדיוק כתוב שם:


הכיתוב על כד הזכוכית; באדיבות the Leon Levy Dead Sea Scrolls Digital Library, Israel Antiquities Authority / Shai Halevii


המקום בו נמצאה הכד. קרדיט: ד"ר נעמה יהלום-מאק, ד"ר נאוה פניץ-כהן ופרופ' Robert Mullins

בהנחה שהתיארוך אכן מדויק, לפנינו ראיה המצביעה על כך, שבתקופה המדוברת – תקופת הממלכה המאוחדת – תושבי המקום היו ישראליים; ולא כפי סברות אחרות, פינקיים או ארמים. אמת, גם בהנחה זו, לא מדובר עדיין בראיה החלטית; שהרי יתכן, למשל, והכד היה שייך לישראלי, ששלח אותו לחברו הפינקי; אך צוות הארכיאולוגים החופרים (מהאוניברסיטה העברית ומקולג' נוצרי בלוס אנג'לס) בהחלט רואה בכך ראיה משמעותית להיותה של העיר ישראלית, ולכן גם לכך שהממלכה המאוחדת השתרעה הרחק הרחק צפונה. מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע (שמואל ב, יז, יא) ועוד קצת.
שבת שלום

מקורות ופרטים נוספים:
https://magviral.com/the-hebrew-inscription-on-a-glass-could-redraw-the-borders-of-ancient-israel-archeology/
https://www.haaretz.com/archaeology/.premium.MAGAZINE-hebrew-inscription-on-a-3-000-year-old-jar-could-redraw-borders-of-ancient-israel-1.8376971

ירושלמי ציוני תמיד ראשון, ואנחנו אחריו…. (אגב, העיר חכם אחד, שלפי שמואל ב כ, בניהו בן יהוידע (שנמנה על הכרתי והפלתי) ביקר באבל מחולה).

יש להוסיף את תגובתו המוערכת של פינקלשטיין:

מכיון שמדובר בממצא מהמאה העשירית, והתנ"ך לא התחיל להיכתב לפני המאה הששית, לא סביר שיש קשר בין הממצא לתנ"ך. הכיתוב הוא בשפה המשותפת גם לפניקים, ולכן נראה שמדובר בעיר פניקית, השם בניהו (בהנחה שהתעתיק נכון, כי יש הרבה סיבות לפקפק בו ואפילו המון), אינו מוכיח ישראליות, גם בארם היו מלכים שנקראו בשמות עם הסיומת יהו, שהרי מקורה של האלהות הוא דרומי בכלל, למעשה אפילו אם הישות כונתה ישראל, אין שום הוכחה שהיא היתה ישראלית במובן התנכ"י, או ישראלית במובן של רבי עקיבא. לכן אין למהר להתרגש מהממצא.

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

6
Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
3 Comment threads
3 Thread replies
0 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
5 Comment authors
ירושלמינוריאלדבירצוות האתריוסי Recent comment authors
  Subscribe  
Notify of
ירושלמי
Guest
Member
ירושלמי

צודק פרופ' פינקלשטיין: שם בודד על כלי יחיד אינו יכול לשמש ראיה לאופי האתני של העיר כולה או לזהותו של השליט. אם פענוח הכתובת נכון (וגם זה שנוי במחלוקת) הרי שכל מה שאנחנו יכולים ללמוד מכך הוא שהיה אדם בשם בניהו שאותה תקופה והכלי היה שייך לו. אי אפשר אפילו להסיק היכן התגורר אותו בניהו. יתר על כן, כפי שמציין פרופ' פינקלשטיין, השם בניהו לא חייב להיות עברי\ישראלי, כיוון ששמות עם סיומת -יהו היו מוכרים גם בקרב ארמים ופניקים. קיצורו של דבר, אין בפנינו כל ראיה לגבולותיה של מלכות דוד. זה כלל לא דומה לעניינה של הכתובת מחרבת קייפא. נאלץ… Read more »

דביר
Guest
Member
דביר

לענ"ד אם הרב 'צוות האתר' (או מי מטעמו) ישתתף קצת בדיונים ברוטר הנוגעים לנושאי האתר, הדבר יכול להועיל מאוד.
נראלי שיש להם הרבה יותר צפיות מאתר זה..
על הכתבה הזו, אפשר לצרף קישור למאמר של יצחק מייטליס שעלה כאן לפני כמה ימים, זה משנה לגמרי את כל הדיון..

יוסי
Guest
Member
יוסי

צודק פינקלשטיין, אכן אין ראיה מוחלטת בארכאולוגיה!
מה שמצחיק הוא הקביעה שהתנ"ך לא החל להתחבר קודם המאה השישית, ועל סמך קביעות שכאלה לפרש משמעויות ארכיאולוגיות..

איך נתנו לו פרופסור??!!!

נוריאל
Guest
Member
נוריאל

פרופסור הוא בסך הכל תפקיד באוניברסיטה(כמו מנהל מורה שרת….) למי שיש לו דוקטורט. כלומר מי שסיים תואר שני ואחר כך עשה את עבודת הדוקטורט שלו… והיה לאוניברסיטה חסר פרופסור. אני לא אומר כלום על המלומד הנ"ל שאינני מכירו רק שיש קצת הטעייה בציבור על המושג פרופסור. לפעמים קוראים פרופסור גם למי שתרם תרומה חשובה מאוד למדע(כך זכור לי). גם אמיר חצרוני היה בתפקיד פרופסור. יש כאלה שלמדו טוב ועשו תואר שני ודוקטורט לעניין, אך כנראה שכשמינו אותם לפרופסורים עלה להם לראש וסמכו יותר על האינטואיציה שלהם. אמיר חצרוני הנ"ל הוא פרופסור לתקשורת. והוא טען(בראיון אצל רינו צרור)בעקבות הידע התקשורתי הנרחב… Read more »