 מי שאינו מקבל את הכתוב במקרא כ'כזה ראה וקדש' שואל עצמו, מטבע הדברים, על מידת הדיוק של התיאורים המקראיים; שואל ובוחן את הדברים לאור ראיות אחרות – ובעיקר ממצאים ארכיאולוגיים. כך, למשל, עשוי התוהה לתהות: האם בכלל היה מלך בשם דוד, שהקים שושלת מלכים? תהייה זו כנראה מצאה את פתרונה בשנות ה- 90', עם מציאת כתובת תל דן – כתובת נצחון בארמית קדומה – המזכירה את "(מל)ך בית דוד" כאחד המנוצחים – אות וראיה שהיה 'בית דוד'. כתובת תל דן במוזיאון ישראל; 'בית דוד' מודגש בגיר. מהויקיפדיה, מעלה: Oren Rozenאו קיי… אז גם הספקנים יודו שכנראה היה דוד שהיה הראשון לבית דוד – אך האם באמת היתה לו מלכות – בכלל וכה מפוארת בפרט, כמתואר בסיפור המקראי? זה (היה?) וויכוח ידוע בין ארכיאולוגים; כאשר המינימליסטיים שבהם טענו, כי אין ראיות לקיומה של ממלכה משמעותית בתקופת דוד ושלמה; לכל היותר ראיות למנהיגים מקומיים ששלטו בחבל ארץ קטן בדרום יהודה. לדידי לפחות, גם בעיניים ביקורתיות (הגם שאינן מקצועיות), גם ספקות אלו יושבו עם גילויים ארכיאולוגיים מרשימים בתחילת שנות ה- 2000; כגון החפירות בחורבת קייאפה שבעמק האלה, שחשפו עיר מרשימה מתקופת דוד – עיר מבוצרת עם חומה, המתאימה לעיר מחוז של מלך רציני, ולה מאפיינים המעידים על היותה עיר ישראלית (כתובות בעברית; העדר עצמות חזיר ועוד). ממצאים נוספים המסייעים להסיר ספקות מסוג זה הם ממצאים בתוך ירושלים; שלפי פרשנות אחת כוללים חלק מארמון דוד (בעיר דוד) וחלק מחומות שלמה המלך לעיר – וכך או אחרת, מעידים על גודלה של עיר הבירה אז.
או קיי… אבל אלו עדיין לא ראיות לכך, שמלכות דוד השתרעה הרבה מעבר לשטח יהודה; ובטח שלא כפי התיאור המקראי המובא בראש הרשימה לעיל – עד הצפון הרחוק למדי. וכאן נכנס לתמונה הממצא החדש: אָבֵל בֵּית מַעֲכָה הוא (כיום) תל באצבע הגליל, כ- 2 ק"מ דרומית למטולה, הנזכר שלוש פעמים במקרא; פעם ראשונה אגב המרד של שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי בדוד המלך – כעיר שאליה הוא נמלט ובה ביקש מחסה; ואותה אִשָּׁה חֲכָמָה מִן-הָעִיר מתארת אותה כ'עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל'; ממילא חלק ממלכות דוד בצפון הרחוק. האמנם? חפירות ארכיאולוגיות נערכות בתל החל משנת 2013, והן כבר הניבו בעבר ממצא מענין: ראש פסל הנראה כמו מלך (דווח עליו ברוטר: https://rotter.net/forum/scoops1/479075.shtml ). השבוע התבשרנו על ממצא מענין נוסף:
בהנחה שהתיארוך אכן מדויק, לפנינו ראיה המצביעה על כך, שבתקופה המדוברת – תקופת הממלכה המאוחדת – תושבי המקום היו ישראליים; ולא כפי סברות אחרות, פינקיים או ארמים. אמת, גם בהנחה זו, לא מדובר עדיין בראיה החלטית; שהרי יתכן, למשל, והכד היה שייך לישראלי, ששלח אותו לחברו הפינקי; אך צוות הארכיאולוגים החופרים (מהאוניברסיטה העברית ומקולג' נוצרי בלוס אנג'לס) בהחלט רואה בכך ראיה משמעותית להיותה של העיר ישראלית, ולכן גם לכך שהממלכה המאוחדת השתרעה הרחק הרחק צפונה. מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע (שמואל ב, יז, יא) ועוד קצת. מקורות ופרטים נוספים: |
ירושלמי ציוני תמיד ראשון, ואנחנו אחריו…. (אגב, העיר חכם אחד, שלפי שמואל ב כ, בניהו בן יהוידע (שנמנה על הכרתי והפלתי) ביקר באבל מחולה).
יש להוסיף את תגובתו המוערכת של פינקלשטיין:
מכיון שמדובר בממצא מהמאה העשירית, והתנ"ך לא התחיל להיכתב לפני המאה הששית, לא סביר שיש קשר בין הממצא לתנ"ך. הכיתוב הוא בשפה המשותפת גם לפניקים, ולכן נראה שמדובר בעיר פניקית, השם בניהו (בהנחה שהתעתיק נכון, כי יש הרבה סיבות לפקפק בו ואפילו המון), אינו מוכיח ישראליות, גם בארם היו מלכים שנקראו בשמות עם הסיומת יהו, שהרי מקורה של האלהות הוא דרומי בכלל, למעשה אפילו אם הישות כונתה ישראל, אין שום הוכחה שהיא היתה ישראלית במובן התנכ"י, או ישראלית במובן של רבי עקיבא. לכן אין למהר להתרגש מהממצא.
צודק פרופ' פינקלשטיין: שם בודד על כלי יחיד אינו יכול לשמש ראיה לאופי האתני של העיר כולה או לזהותו של השליט. אם פענוח הכתובת נכון (וגם זה שנוי במחלוקת) הרי שכל מה שאנחנו יכולים ללמוד מכך הוא שהיה אדם בשם בניהו שאותה תקופה והכלי היה שייך לו. אי אפשר אפילו להסיק היכן התגורר אותו בניהו. יתר על כן, כפי שמציין פרופ' פינקלשטיין, השם בניהו לא חייב להיות עברי\ישראלי, כיוון ששמות עם סיומת -יהו היו מוכרים גם בקרב ארמים ופניקים. קיצורו של דבר, אין בפנינו כל ראיה לגבולותיה של מלכות דוד. זה כלל לא דומה לעניינה של הכתובת מחרבת קייפא. נאלץ להמתין לממצאים נוספים.
פינקלשטיין לא כתב שום דבר על זה, זו רק הערכה מה הוא יכתוב
אבל דבריך לא נכונים, אין שמות עם סיומת יהו בקרב פיניקים בכלל, ובקרב ארמים אין בתקופת המאה העשירית, אלא מאוחר יותר, וגם אלו מוסברים כהשפעה ישראלית
בארכיאולוגיה אין בכלל ראיה
אבל בכל חפירה נורמלית ובלתי מוטית, כתובת אופיינית מבחינת שפה ודת, קובעת – עד שיוכח ההיפך – את אופי העיר, כמו גם היעדר חזירים, וכל הקריטריונים האחרים של הישובים הישראליים
השם בניהו נמצא בתנ"ך בתקופה זו, העיר מקוטלגת בתנ"ך כישראלית בתקופה זו
המכחיש – הוא צריך להביא ראיה, ובודאי לא לטעון בקול גדול 'לא מצאנו', איך אפשר למצוא אם אתה לא מאפשר זאת, הרי גם כשכתוב ישראל הוא קורא לזה 'פרוטו ישראלי', וגם כשלא אוכלים חזירים הוא טוען שזה לא קשור לנושא, וכך הלאה.
לענ"ד אם הרב 'צוות האתר' (או מי מטעמו) ישתתף קצת בדיונים ברוטר הנוגעים לנושאי האתר, הדבר יכול להועיל מאוד.
נראלי שיש להם הרבה יותר צפיות מאתר זה..
על הכתבה הזו, אפשר לצרף קישור למאמר של יצחק מייטליס שעלה כאן לפני כמה ימים, זה משנה לגמרי את כל הדיון..
צודק פינקלשטיין, אכן אין ראיה מוחלטת בארכאולוגיה!
מה שמצחיק הוא הקביעה שהתנ"ך לא החל להתחבר קודם המאה השישית, ועל סמך קביעות שכאלה לפרש משמעויות ארכיאולוגיות..
איך נתנו לו פרופסור??!!!
הוא עבד קשה על התואר, ובמשך יותר מעשרים שנה חפר וכתב דוחות וספרים יפים מאד
רק בתחילת שנות ה2000 הפנים סוף סוף את המסר של אוניברסיטת תל אביב, שמן הראוי שיפסיק לעסוק בארכיאולוגיה אמיתית וילך על המקצוע של ניפוק תירוצים
פרופסור הוא בסך הכל תפקיד באוניברסיטה(כמו מנהל מורה שרת….) למי שיש לו דוקטורט. כלומר מי שסיים תואר שני ואחר כך עשה את עבודת הדוקטורט שלו… והיה לאוניברסיטה חסר פרופסור. אני לא אומר כלום על המלומד הנ"ל שאינני מכירו רק שיש קצת הטעייה בציבור על המושג פרופסור.
לפעמים קוראים פרופסור גם למי שתרם תרומה חשובה מאוד למדע(כך זכור לי).
גם אמיר חצרוני היה בתפקיד פרופסור.
יש כאלה שלמדו טוב ועשו תואר שני ודוקטורט לעניין, אך כנראה שכשמינו אותם לפרופסורים עלה להם לראש וסמכו יותר על האינטואיציה שלהם.
אמיר חצרוני הנ"ל הוא פרופסור לתקשורת.
והוא טען(בראיון אצל רינו צרור)בעקבות הידע התקשורתי הנרחב שלו שסרטי דוקו לא שווים כלום ואין להם רייטינג והם(אלו הממונים ע"י משרד התרבות) בזבוז של כספי הציבור.
לדוגמא הביא תוכנית דוקו אחת שהפסיקו אותה כי אין לה רייטינג.
המראיין שאלו האם הוא בדק את הנתונים, האם הוא עשה מחקר בנושא? והלה אמר לו אני?! יש לי דוקטורט ופרופסור בתיקשורת אני מבין בנושא.
ואז הם הציגו בפניו שהם דווקא בדקו את הנתונים, והתוכנית לא הופסקה אלא ניקנתה ע"י ערוץ אחר והיא עוברת לשם ולא בגלל חוסר רייטינג אלא מסיבות אחרות(אינני זוכר).
והוא בשלו.
אני לא אומר שדוקו זה שווה את זה, אבל הפרופסורה כנראה עלתה לליצן החצר(מי שמכירו יודע על מה מדובר) הזה לראש.