1

מניפסט למדע פוסט-מטריאליסטי

בכנס מדענים שעסק ב'פוסט מטריאליזם' בטוסון 2014, התכנסו אנשי מדע מרחבי העולם לעסוק בתחומים שונים הנוגעים למחקרים המכחישים את המטריאליזם, בסיומו של הכינוס הוציאו המשתתפים מניפסט, שיובא כאן, עם שמות הדמויות המובילות, במקור נמצאת הרשימה עם למעלה משלש מאות אנשי מדע שחתמו עליו.

אנחנו קבוצה של מדענים ידועים בעולם, ממגוון תחומי מדע (ביולוגיה, מדעי המוח, פסיכולוגיה, רפואה, פסיכיאטריה), שהשתתפו בפסגה בינלאומית על מדע, רוחניות וחברה פוסט-מטריאליסטיים. הפסגה אורגנה בשיתוף פעולה עם ד"ר גארי א. שוורץ , ד"ר מריו ביורגרד)  דוקטורט מאוניברסיטת אריזונה), ליסה מילר) , דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה) פסגה זו התקיימה בטוסון, אריזונה, בין 7-9 לפברואר 2014. מטרתנו הייתה לדון בהשפעה של האידיאולוגיה המטריאליסטית על המדע ועל הופעתה של פרדיגמה פוסט-חומרנית למדע, רוחניות וחברה. הגענו למסקנות הבאות:

1 . תפיסת העולם המדעית המודרנית מתבססת בעיקר על הנחות קשורות קשר הדוק עם הפיזיקה הקלאסית. חומרנות – הרעיון שהחומר הוא המציאות היחידה – היא אחת מההנחות האלו. הנחה קשורה היא רדוקציוניזם, הרעיון שאפשר להבין דברים מורכבים על ידי הקטנתם לאינטראקציות של החלקים שלהם, או לדברים פשוטים או יסודיים יותר כמו חלקיקי חומר זעירים.

2. במהלך המאה ה -19, הנחות אלה הצטמצמו, הפכו לדוגמות והתמזגו עם מערכת אמונות אידיאולוגית שנקראה "מטריאליזם מדעי". מערכת אמונות זו מרמזת שחיי הנפש אינם אלא הפעילות הגופנית של המוח, ושמחשבותינו אינן יכולות להשפיע על מוחנו וגופנו, על מעשינו ועל העולם הגשמי.

3. האידיאולוגיה של המטריאליזם המדעי הפכה לדומיננטית באקדמיה במאה ה -20. כה דומיננטי שרוב המדענים החלו להאמין שהוא מבוסס על ראיות אמפיריות מבוססות, ומייצג את ההשקפה הרציונלית היחידה על העולם.

4 . השיטות המדעיות המבוססות על הפילוסופיה המטריאליסטית היו מוצלחות מאוד לא רק בהגדלת הבנתנו את הטבע, אלא גם בהבאת שליטה וחופש באמצעות ההתקדמות הטכנולוגית.

5 . עם זאת, הדומיננטיות הכמעט מוחלטת של המטריאליזם בעולם האקדמי צמצמה מאוד את המדעים ועכבה את התפתחות המחקר המדעי של הנפש והרוחניות. האמונה באידיאולוגיה זו, כמסגרת ייחודית למציאות, אילצה את המדענים להזניח את הממד הסובייקטיבי של החוויה האנושית. זה הוביל להבנה מעוותת וענייה מאוד של עצמנו ושל מקומנו בטבע.

6. המדע הוא בראש ובראשונה שיטה לא-דוגמטית, פתוחת-אופקים, של רכישת ידע על הטבע באמצעות התצפית, החקירה הניסויית וההסבר התיאורטי של תופעות. המתודולוגיה שלה אינה מזוהה עם המטריאליזם ואינה צריכה להיות מחויבת לשום אמונות, דוגמות או אידיאולוגיות מסוימות.

7. בסוף המאה התשע-עשרה גילו הפיסיקאים תופעות אמפיריות שלא ניתן להסבירן בפיזיקה הקלאסית. זה הוביל לפיתוח של ענף חדש מהפכני שנקרא מכניקה קוונטית. המ"ק הראתה כי אטומים וחלקיקים תת-אטומיים אינם אובייקטים מוצקים – הם אינם קיימים בוודאות במיקומים מרחביים מוגדרים ובזמנים מסוימים המ"ק מכניס במפורש את המוח לתוך המבנה המושגי הבסיסי שלו, שכן נמצא כי חלקיקים שנצפו והמתבונן – הפיזיקאי והשיטה המשמשת לתצפית – קשורים זה בזה. על פי פרשנות אחת של מה"ק תופעה זו מרמזת כי התודעה של הצופה היא חיונית לקיומם של האירועים הפיזיים שנצפו, וכי אירועים מנטליים יכולים להשפיע על העולם הפיזי. תוצאות הניסויים האחרונים תומכים בפרשנות זו. תוצאות אלו מראות כי העולם הפיזי אינו עוד המרכיב העיקרי או הבלעדי של המציאות, ושאי אפשר להבין אותו במלואו מבלי להתייחס למוח.

8. מחקרים פסיכולוגיים הראו כי פעילות מנטלית מודעת יכולה להשפיע באופן סיבתי על ההתנהגות, ושערך ההסבר והניבוי של הגורמים הסוכנים (כגון אמונות, מטרות, תשוקות וציפיות) הוא גבוה מאוד. יתר על כן, מן המחקר עולה כי המחשבות והרגשות שלנו יכולים להשפיע באופן משמעותי על הפעילות של מערכות פיזיולוגיות (למשל, החיסון, האנדוקרינית, הלב וכלי הדם) הקשורות במוח. במובנים אחרים, מחקרי הדמייה של רגולציה עצמית רגשית, פסיכותרפיה ואפקט הפלצבו מראים כי אירועים נפשיים משפיעים באופן משמעותי על פעילות המוח.

9. מחקרים של מה שמכונה "תופעות psi " מצביעים על כך שאנו יכולים לפעמים לקבל מידע משמעותי ללא שימוש בחושים רגילים, ובאמצעים העולים על מגבלות הזמן והמרחב הרגיל. יתר על כן, מחקר זה מדגים כי אנו יכולים להשפיע נפשית – מרחוק – על התקנים פיזיים ואורגניזמים חיים (כולל בני אדם אחרים). מחקר Psi מראה גם כי מוחות רחוקים עשויים להתנהג בדרכים שאינן מתואמים באופן לא-משמעי, כלומר, המתאמים בין המוחות הרחוקים משוערים כבלתי-אמצעיים (הם אינם קשורים לאות נמרץ ידוע כלשהו), ללא שינוי (הם אינם משתנים עם המרחק הגובר) ומיידי (הם נראים בו זמנית בשני המוחות). אירועים אלה נפוצים כל כך עד שאי אפשר לראות בהם חריגי

10 . פעילות נפשית מודעת יכולה להתנסות במוות קליני במהלך דום לב ("חוויית כמעט מוות"). בכמה מקרים כאלו, דיווחו החווים על תובנות מחוץ לגוף (כלומר, תפיסות שניתן להוכיח שהן תואמות את המציאות) שהתרחשו במהלך דום לב NDErs כן דווחו חוויות רוחניות עמוקות במהלך NDEs . ראוי לציין כי הפעילות החשמלית של המוח מפסיקה בתוך כמה שניות לאחר דום לב.

11 . ניסויים במעבדה מבוקרת תיעדו כי מדיומים מיומנים (אנשים הטוענים כי הם יכולים לתקשר עם מוחות של אנשים שמתו פיזית) יכולים לפעמים לקבל מידע מדויק מאוד על אנשים שנפטרו. זה תומך במסקנה כי המוח יכול להתקיים בנפרד מן המוח.

12. חלק מהמדענים והפילוסופים המטריאליסטית נמנעים מלהכיר בתופעות אלה, משום שהן אינן תואמות את תפיסתן הבלעדית על העולם. דחיית החקירה הפוסט-מטריאליסטית של הטבע או סירוב לפרסם ממצאים מדעיים חזקים התומכים במסגרת פוסט-מטריאליסטית מנוגדת לרוח המדעית האמיתית, כלומר, יש לטפל תמיד בנתונים האמפיריים. נתונים שאינם תואמים תיאוריות מועדפות ואמונות לא ניתן לשלול מראש. שלילה זו מקורה בתחום האידיאולוגיה, לא במדע.

13. חשוב להבין כי תופעות psi, NDE בדום לב, וראיה חוזרת ממדיניות מחקר אמינה, נחשבות חריגות רק כאשר הן נראות דרך העדשה של המטריאליזם.

14 . יתר על כן, תיאוריות מטריאליסטיות אינן מבהירות כיצד המוח יכול לייצר את חיי הנפש, והן אינן מסוגלות להסביר את הראיות האמפיריות שהוזכרו במניפסט זה. הכישלון הזה אומר לנו שהגיע הזמן להשתחרר מן האזיקים והסנוורים של האידיאולוגיה המטריאליסטית הישנה, ​​להרחבת תפיסת העולם הטבעי שלנו, ולאמץ פרדיגמה פוסט-מטריאליסטית.

(זה הוא החלק הראשון של המניפסט, חלקו השני מתאר את הפרדיגמה הפוסטמטריאליסטית)

** למידע נוסף, נא לפנות לד"ר מריו ביאורגרד, מעבדה לקידום המודעות והבריאות, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת אריזונה, טוסון, ארה"ב. דוא"ל: mariobeauregard@email.arizona.edu

*** דוח סיכום של הפסגה הבינלאומית על פוסט-חומרני מדע, רוחניות וחברה ניתן להוריד כאן: הפסגה הבינלאומית על פוסט-חומרני מדע: דוח סיכום (PDF) .

כאן מופיעה רשימת החותמים הארוכה.

לטעמי האישי, לא צריך היה לקשר את הנושא של חוויות כמעט מוות, תקשור עם מתים, ואף את פשר קופנהגן התולה את הסופר פוזיציה בצופה. הפוסט מטריאליזם צריך להיות מיוסד בראש ובראשונה על חוסר היכולת להסביר את היקום והחיים, ואת נפש האדם. שכן אלו עובדות מדעיות הסובלות מבעיות לוגיות מובנות במטריאליזם. שאר הנושאים תלויים בבחינת עדויות, שאין לפסלם מראש, אבל הן בדרגה ב' מבחינת המהות.

לכן השמטתי את החלק השני, שכן פרדיגמה פוסט מטריאליסטית לא יכולה להתבסס על טענה שדברים הוכחו במחקר, אלא צריכה להתוות כיווני מחקר ולקרוא לפתיחות ולשקול את כל האפשרויות. האם הוכחה תקשורת של מדיומים – זה ענין למחקר פרטני, ולא לפרדיגמה כללית.