על ספרו של ידידינו יהוידע הכהן: מרד המכונות
סוף סוף, אחרי ארבעים שנה של המתנה, יצא האנטי תזה ל'אשר-באך-גדל' של דאגלס הופשטטר, דיאלוגים בין אדם למכונה, בין תבונה לבינה מלאכותית, ובין תודעה לחומר.
מכיון שמצאתי באחד האתרים סקירה מוצלחת על הספר, אני מעתיק אותה לכאן, ברשות כותבה:
לאחרונה הופיע על המדפים ספר מסקרן – "מרד המכונות" מאת יהוידע הכהן, בהוצאת מוסד הרב קוק.
על גב הספר מופיעה הצהרה יומרנית משהו:
אין בנו כוונה להסתתר מאחורי מילים יפות. הספר הזה איננו צמחוני. יערכו בו מופעי ראווה מטלטלים של התגזענות והתנשאות על רובוטים. המסווה שעל פניהן של מספר אגדות קסומות מארץ להד"ם יעקר ללא חמלה.
על מה חולמות מכונות בלילות? האם העולם על תכנונו המוקפד ויופיו הקורן הינו מכונה שמגיחה מהריק באמצעים מיוחדים? האם מכונות מבינות ביופי, בצדק ובמוסר? האם מכונות מבחינות במדע, בלוגיקה ובבלשנות? ומדוע שמכונות תתעניינה בספרים שעוסקים בשאלות חסרות פשר שכאלו?
זהו סיפורם הטרגי והמשעשע של מכונות שחלמו שהן בני אדם ובני אדם שחלמו שהם מכונות. והוא יסופר באמצעות דיונים מעמיקים בשלל נושאים מרתקים. ההומור, הסאטירה וחידודי־הלשון ירתמו להשגת המטרה – ללא משוא פנים וללא מורא! מטאפורות, אגדות ודיאלוגים־שלא־היו ילבו את התבערה.
זו קריאה בשם הצדק, בשם המוסר, בשם החמלה, בשם היופי, בשם התודעה, בשם החירות, בשם המדע, בשם הלוגיקה, בשם האנושיות – למרד.
מרד בכל ההנחות המופרכות של הפיזיקליזם: האדם איננו מכונה, העולם איננו מכונה, והתבונה איננה תכוּנה או תוֹכנה.
"מופעי ראווה מטלטלים" הם בהחלט התרחשות לא שגרתית. "הומור, סאטירה וחידודי־לשון שירתמו להשגת המטרה, ללא משוא פנים וללא מורא,לצד מטאפורות, אגדות ודיאלוגים־שלא־היושילבו את התבערה" – כל אלו מעוררים חשק עז לרוץ לחנות ספרים מובחרת ככל שתהיה, ולעוט על הסחורה כשהיא עוד חמימה וריח הצבע מנשב בין בתרי הספר הטרי.
אך במחשבה נוספת קשה להאמין שהספר אכן יפרע את השטר הזה במלואו. אולי מדובר בסך הכל בעוד קמפיין שיסתיים כמו שנהוג אצלנו באכזבה מרה.
אלא שכבר מהעמוד הראשון מתבררשלא היא, מדובר באמת באירוע ספרותי ופילוסופי יוצא דופן.
הייחודיות של הספר נובעת משני מקורות עיקריים; התוכן והסגנון.
הספר מטיח ביקורת עזה ונשכנית בתפיסה המודרנית הפיזיקליסטית– זו שמתכחשת לקיומם של דברים בלתי חומריים כמו נפש –אך הוא עושה זאת בהומור מתפרץ ובאמצעות מערכת של דיאלוגים ושרשראות של פרדוקסיםשמופיעים בזה אחר ומביעים פליאה, יראה ועונג של ברק המחשבה.
עושה רושם שהמחבר לא רוצה רק לנצח בוויכוח, הוא רוצה גם להתענג כל הדרך אל הניצחון. לכן הוא בונה את הטיעונים באמצעות שלל כלים ספרותיים, תוך שימוש בלשון עשירה ומלודית אך גם עכשווית וחדה,וכך מעביראת המידע בכיף, בבהירות ובחן.
הספר מגבש היבטים רבים ומגוונים של התודעה, של התחושה, של הקיום ושל התבונה ומראה כיצד הם מתנגדים להנחות המודרניות האבסורדיות. הספר ממחישבדרך מקורית, עד כמה החוויה האנושית, התפיסה והתבונה האנושית לצד קיומם של עולם מתוכנן ואסתטי ובעיקר תבוני ומתוחכם, שוללים את הרצון הפיזיקליסטי לראות בכל אלו עצמים כמותיים פיזיים.
והיה כי תאמרו – תבן הוא מכניס לעפריים, שלג הלה מייצא לאסקימוסים, מה יוסיף תת לנו עוד ספר בלשון העברים מני מיליונים של כרכים שמאיימים להכריע במשקלם את ארונות הספרים המשוריינים?
והיתה תשובתכם; הספרות העיונית בלשון הקודש נעה בדרך כלל בין שני קטבים – בקצה אחד נערמים ספרים קלילים, שטחיים וריקים מתוכן, ובקצה הנגדי נאספים ספרים עבי כרס עמוסים במונחים טכניים ובלתי קריאים.
המצב הזה גורם נזק לכל הצדדים; הספרים הכבדים והמתישים מעלים אבק על מדפים עייפים במחסנים של מולי"ם עצובים, הספרים הקלילים מספקים כנראה כמה רגעים שלנחת לנערים סקרנים ולאחר מכן מובלים בכל הכבוד הראוי למקומם הטבעי בבוידעם או בגניזה, והקוראים שזונחים את תקוותם למידע איכותי ונגיש נותרים בידיים ריקות.
אל תוך החלל הזה נכנס יהוידע הכהן ומנסה לפרוץ את החלוקה הנוקשה בין הגושים. האם ניתן לכתוב ספר שיהיה קולח וזורם אך עשיר בתוכן, ציורי והומוריסטי אך מדעי ומקצועי, רהוט ומרתק אך גם מדויק ומחושב?
יהוידע סבר שהדבר אפשרי וככל הנראה הצליח גם להוכיח את הסברה הזאת בספר שמאחד את שני הניגודים על במה אחת מלאת עניין. הרעיונות העמוקים מוגשים בהומור, המושגים והמונחים מובהרים בשפה ברורה ונעימה, ובעיות כבדות משקל מועברות בקלות ובמיומנות.
כך, הספר עשוי להתאים לקורא המתחילשיכיר לראשונה את המידע החשוב בקלות ובבהירות, אך גם לעורר ענין במומחה ומנוסה שיגלה נקודות מבט חדשות ומפתיעות.
כל פרק בספר מתחלק לשניים; בחלקו הראשון מתנהל דיאלוג סאטירי ער ורב תהפוכות – שיחה בין דמויות שונות שמשולבת בהתרחשויות דרמטיות, ומובילה תמיד לנושא המרכזי של הפרק ומאירה אותו מזוויות מקוריות. תפקידו של חלק זה הוא להכיר לקורא את הנושא של הפרק בדרך מרתקת, וגם להוות אתנחתא ספרותית וקומיתלשם אגירת כוחות לקראת החלק השני, בו מתנהל דיון בלתי מתפשר על בעיות יסוד עקרוניות.
הנושא המרכזי של הספר הוא חידת האדם; האדם המודע, המרגיש והמבין הינו תעלומה בלתי פתורה שנבחנת בהרחבה בכל חלקי הספר משלל היבטים.נושא נוסף שעולה, הוא,בעיית העולםהקיים, המתוכנן והמעוצב, ולצד אלו, הפלא של כושר האדם להבין את העולם או לבנות אותו ולהשתמש בו לצרכיו.
שלוש הבעיות המרכזיות האלו מוצגות היטב, תוך כדי העמקהבמגוון רב של ספקות ופרדוקסים מדעיים ופילוסופיים שצפו במרוצת השנים מהעת העתיקה ועד ימינו. הבעיות המרובות מתכנסות בסופו של דבר תחת אותן שלוש קטגוריות כלליות; תעלומת האדם, תעלומת העולם,לצד חידת הקשר בין שני אלו –בין האדם לעולם. כאשר שלוש בעיות אלו במבט כללי יותר מותכות למקשה אחת שמובילה אל המסקנה הבלתי נמנעת. לאמור; "האדם איננו מכונה, העולם איננו מכונה, והתבונה איננה תכוּנה או תוֹכנה".
אם כן, יקיריי, מכונות ובני אדם מארץ להד"ם, הכפפה כעת בידיים שלכם…
ניתן לרכוש את הספר במייל זה: m05484760@gmail.com – או באתר
אמנם גם לפני הכתבה הזו רציתי מאוד לקנות את הספר, אך לצערי הדבר עדיין לא עלה בידי , הרצון הזה רק התחזק לאחר ה"לגימה מהספר", שבה נאלצתי להסתפק לעת עתה. וכל דברי הם בערבון מוגבל, מתוך הנחה (לא מבוססת) שאין בהמשך הספר סתירה לדברי. הפרק הראשון פותח בסיפור "רוברט 99", שהוא ממש גאוני לדעתי. מתחילה סברתי שעלה בידך להוכיח שמבחן טיורינג הינו בלתי אפשרי, וזה הישג פילוסופי שאינו מבוטל כלל וכלל. אך במחשבה חוזרת אני מטיל ספק במסקנתי. בעצם הטענה שלך מתבססת על כך שלמחשבים אין תודעה [ולכן קל מאוד להכשילם במבחן טיורינג], אך הפיסיקליסט עשוי לטעון שתודעה היא תוצאה… Read more »
יש מצב לתגובה מהעורך?
אמר המחבר, שמעו פי המדבר, אין איתי חיילים לגבר, ולא בכוחי ארזים לשבר, ואם מצאתם בי מעל, על כל שעל, מחוט ועד שרוך נעל, אין בי מילים להצטדק, כאשר בספרי ידוקדק, והמורג יהודק, עד אין נבדק, ואנוכי עפר ואפר, כלימה וחפר, ואת נפשי בספר, ומעט אמרי שפר, אשר אתי, לעניות השגתי, וקוצר הבנתי, על לוחות לבי כתבתי, ועתה אגלה דעתי, וכל נבון לחש, יראה האם אמת או כחש, ביושר או בכזיב, להרע או להטיב. לכבוד החכם המופלא והמלומד, ראשית, תודה רבה על דבריך הטובים ועל תגובתך המפורטת והמחכימה! לגבי רוברט 99, הטענה בעיקרה, היא, שמכונה לא יכולה להבין את… Read more »
ציטוט: לגבי רוברט 99, הטענה בעיקרה, היא, שמכונה לא יכולה להבין את הבעיה הפסיכופיזית, כלומר גם אם נניח שמכונה מכילה תודעה, אין סיבה שהיא תראה בכך איזשהו קושי. גם אם המכונה פתאום תתחיל להכיל תודעה (מחמת המורכבות המופלגת שלה וכדומה), קשה לראות למה היא תתחיל למצוא בתופעה הזאת תעלומה בלתי מוסברת. זאת לעומת בני אדם שכולם ללא יוצא מן הכלל מזהים כאן בעיה. נכון שקיימים בני האדם ואסכולות שונות שטוענים לפתרונות לבעיה זו, אבל לא ידוע לי על בני אדם שלא מבינים את הבעיה – כבעיה שזקוקה לפתרון כלשהו – גם לאחר שהם מתוודעים לבעיה ומעכלים אותה. אם התודעה שרוברט… Read more »
ארי ולביאה נזקקין לזה
מי מטיל כסותו ביניהם!
אשרי האתר שאתם מצויים בו
זחלתי ואירא, בבוא עלי תגרה, מאת שחל ותיק, ארי עתיק, כפיר סוד עלי ממתיק, ולביא מריק חרבו מנרתיק, ואני נער, לא לומד ובער, לא אוכל להשיב מלחמה בשער, אך יען אהובה האמת, על כן לא אשתמט, ולא אשא פנים, ואל אהיה כמחריש אחר עונים, בעזר נותן אונים. כמו שכתבתי, קשה מאד לתאר מצב שבו מכונה מתקשה להבין את העובדה הבסיסית של הקיום שלה עצמה, כמכונה בעלת תודעה, או שהמכונה מתכחשת להיותה מכונה ומשלה את עצמה שהיא בן אדם. הקושי בתיאור כזה הוא שבהכרח מדובר בתקלה חמורה, שכן אחרת אין להבין איך מהלך סדיר – מסובך ככל שיהיה – מייצר… Read more »
נתאר לעצמנו מחשב משוכלל, מודע לעצמו, שגם יכול לראות (כי הוא מחובר למצלמה אלקטרונית). הוא יודע את יסודות הפיזיקה והאלקטרוניקה (כי הכניסו לו את הידע הזה), אבל הוא לא מסוגל בשום אופן להבין איך הוא רואה (כי לא טרחו לספר לו איך מצלמות בנויות). באופן עקרוני, מצלמה ניתנת לרדוקציה לאלמנטים פיסיקליים ואלקטרוניים, אבל תסכים איתי שזה לא טרויוויאלי. האנושות יודעת פיזיקה בסיסית כבר כמה מאות שנים, אבל לקח לה הרבה זמן לחבר את היסודות הללו למצלמה משוכללת (וזה לא רק ענין של עבודה טכנית. צריך איזו "הברקה" כדי להמציא משהו חדש). כלומר למחשב זה, גם אם הוא "חושב" מהר מאוד,… Read more »
אתה מסתמך על זה שאנו מתקשים לצפות מראש את התגובות של מערכות מאד מסובכות, אבל לא זו השאלה, השאלה היא האם המערכות המסובכות עצמן מבינות את עצמן (באותו מובן תמוה שבו מערכת מסוגלת, לפי הפיזיקליזם, להבין את עצמה), ועליך להראות שהסיבוכיות גורמת למערכת לפעול היטב למרות שהיא לא מבינה איך זה אפשרי. במילים אחרות, אם התודעה היא פחות או יותר הצד השני של מערכת מורכבת שעובדת היטב, אז מצלמה מורכבת של רובוט אמורה להיות מודעת לעצמה ולכן להבין את עצמה. מלבד זאת, תודעה כמובן שונה מאד ממצלמה, משום שהיא החוויה העיקרית והיחידה שלנו, והתהיות שלנו לגביה אינן סתם חוסר ידע… Read more »
עיקר הטענה שלך, אם הבנתי נכון, היא שהתודעה אינה ניתנת לרדוקציה לפיזיקה, משום שהיא מנוסחת במושגים אחרים, שהפיזיקה אינה מטפלת בהם כלל. ולכן אתה רואה כאן סתירה. אך ניסיתי להראות שגם מחשבים מודרנים מתוארים במערכת מושגים, שבעקרון ניתנת לרדוקציה לפיזיקה ואלקטרוניקה, אך זה לא פרקטי משום בחינה שהיא. נסה לתאר, באמצעות מושגי הפיזיקה, מה קורה כאשר הליך מסוים יוצא בהודעת שגיאה, משום שלא קיבל (מהליך אחר על מחשב אחר ברשת) את הקלט שציפה לו. תוכל די בקלות למדוד את עוצמת הסיגנאלים בחיבור הרשת, אבל לתרגם אותם למונחים של "קלט רצוי" יכול לקחת לך יותר מדי שנים… ויש מערכות הרבה יותר… Read more »
כן, יש כאן יותר מבעיה של רדוקציה. גם אם המחשב מתקשה להסביר תהליך כלשהו שמתרחש בתוכו, הוא עדיין לא אמור לראות בו סתירה לתופעות אותן הוא צופה. אבל אנחנו כן רואים בבעיה הפסיכופיזית – בעיה חמורה. כמו כן, מחשב שמגדיר את עצמו כדבר מה שהינו הפוך בדיוק ממחשב, הוא מחשב מוזר מאין כמוהו. זאת לא שאלה של רדוקציה, זאת תופעה שמעוררת תהיות בקשר לשפיות של כזה מחשב. מכיוון שלטענתך מורכבות ביולוגית מובילה למורכבות פסיכולוגית אצל מכונות אנושיות, אז לא ברור על סמך מה אתה שולל את המורכבות הפסיכולוגית של התירס, התירס המסכן כנראה אילם ולכן לא מסוגל לצעוק את התסביכים… Read more »
ספר מושלם! מרתק במיוחד מצחיק ומחכים מאד. פשוט תענוג, אני כבר פעם שניה קורא את הספר וכל הזמן מוצא בו משמעויות וטעמים חדשים.
"שפינוזה (1632–1677) ראה כל זאת בבהירות כבר לפני הרבה מאד שנים. במבט לאחור, בני הקהילה היהודית שגזרו עליו חרם בבית הכנסת הגדול של אמסטרדם ב-1656, אולי חשו נכונה ששפינוזה מהווה סכנה מיידית לשלום העולם, משום שלימים התברר שהוא זה שירה את יריית הזינוק למרוץ התכחשות בכל מה שאינו מעשי ונגיש לחושים. הבסיס של תורתו נשמר היטב למרות התהפוכות והגלגולים שונים ועל אף מרחק השנים, ולבסוף שימש את המפלצת הנאצית, כמו שמיד נראה. לפי שפינוזה – טוב ורע, שבח וגינוי, סדר וחוסר סדר, יופי וכיעור, הינם כולם דעות קדומות ודמיונות משולחי רסן של ההמון הנבער. " קראתי את המילים האלו שמצדיקות… Read more »
לכל זה הגעת מהצדקת חרם? חרם הוא כלי הנשק של המחנה ה'נאור', מליארדים מתקציב המדינה התבזבזו בשנים האחרונות על חרמות הרלבי"ם, אז לא נורא בשבילכם אם מישהו מצדיק חרם, אם התכוונת לתבוע אחוזים על שימוש בפטנט רשום על שם הנאורים, יש התיישנות.
אל תשכח את השילוש הלא קדוש: שוחד, מרמה והפרת אמונים, בכל זאת שיקול בשביל להחרים את משפחת המלוכה: האב, הבן והפסיכולוגית.
הנה עוד דמגוגיה והסתה מהספר:
מה נהיה איתכם? יש לכם מונופול על המוסר על הערכים על הטוב ועל הרע? אתם טובים יותר, אתם מוסריים יותר?
הויכוח הוא לא מי מוסרי יותר באופן אישי
אלא איזה ערכים יותר נכונים ויותר צודקים
וזה לא ענין של מונופול, אם אני סובר שערך מסויים הוא חשוב, לפי דעתי זו האמת
והאמת לא צריכה זיכיון או מונופול
ספר וסופר גאוני, התפעלתי רבות מהספר, מהשנינות וההומור המשולבים זה בזה בצורה מעניינת ומרתקת. עוד לא פגשתי ספר פילוסופיה שיכול במקביל גם להיות הומוריסטי, מה שמייחד את הספר ומאפשר קריאה מהנה וזורמת. אני ממליצה לאלה המטילים ספק בקיום האלוקות, לנסות להפריך את הנאמר בספר. המלאכה לא תהיה קלה.
אודה ולא אבוש שבתחילה הייתי ספקן לגבי הספר, מה לי ולדיונים פילוסופיים ערטילאיים ושאר נושאים אקדמיים כאלה ואחרים? אולם בשעה שהתחלתי לקרוא, החלו המילים לזהור כלפיד של אש, בעודי נשאב אל עולם מרתק ומרומם, עולם של ידע וחוכמה עילאית, עולם שמטיל ספק בכל דבר ובסופו של דבר מתיר את כל הספקות. זהו ספר מתוחכם ומיוחד במינו, מלא בהשראה ומעורר הערצה, מסוגנן ברמה מקצועית וגבוהה, משל היה המחבר אחד מגדולי הסופרים והמומחים בעולם. הדברים כתובים בלשון נעימה ומתוקה ושווה לכל נפש, מלווה בדיאלוגים שנונים בין דמויות מיתולוגיות מפורסמות, כשנדבך על גבי נדבך הטיעונים הולכים ונבנים בצורה כל כך קולחת ומשכנעת, עד… Read more »
קראתי את הספר ולא יכולתי להניח מהידיים, מעניין מאד, ומוסיף המון ידע ונקודות למחשבה.
ספר מעולה. כתוב בצורה ספרותית יוצאת דופן סוחף מרתק והתוכן פשוט גאוני
אכן ספר ראוי להתכבד, ששם ללעג ולקלס את אלה המשלים את עצמם שרובוטים הם, אך משום מה חותמים ללא בושה על הצהרות בכניסה לאתרים שונים לפיהן "אינני רובוט", וסותרים את עצמם בעוד דרכים רבות ושונות במהלך חייהן.