האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

מתעצבנים, מהממצא? בהר? עיבל?

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

בהמשך לכתבה הקודמת, ‘רעידת אדמה בחקר המקרא – תלוי את מי שואלים‘, נמשיך לעסוק בתירוציהם המצחיקים של המינימליסטים.

המתעצבן הראשי הוא פינקלשטיין, הכותב בדף הפייסבוק שלו:

“באופן כללי אני מתעצבן מהטענות על תגליות שמשנות לכאורה במכה אחת את כל מה שאנחנו יודעים על התנ”ך ותולדות ישראל הקדומה”.

ובכן, אכן לו נאה להתעצבן!

תחשבו כמה מעצבן זה שתגליות משנות כל מה ש’ידענו’, זו הבעיה הכללית עם תגליות, כפי שקבע כבר אריסטו שהבדיקה של תיאוריות גורמת רק לבלבול. ממצאים בכלל הם תחום מעצבן, ושומר נפשו ירחק מהם…

שימו לב לדבר מופלא, בראשית זמנו של ולהויזן, לא היו שום כתובות מישראל ושכנותיה הקרובות, (מלבד כתובות המקדשים במצרים), לא ידעו כלום. וולהויזן הכחיש את הכל. היתה זו תקופה טרום- מדעית.

אבל בינתיים, התגלו מאות רבות של כתובות, למעשה אלפי כתובות, אבל לרובן אין ערך היסטורי משמעותי.

מתוך כל הכתובות האלו, כל נושא שרלבנטי להיסטוריה התנכי”ת, 100% מסך הכתובות, תומכות בהיסטוריה המקראית.

זה נשמע לכם איזה משפט מקסימליסטי ‘מעצבן’, הרי יש המון בעיות בארכיאולוגיה מקראית? נניח שיש בעיות, כולן עוסקות במה שלא מצאנו, אף אחת מהן לא נובעת מכתובת שמצאנו.

ותסכימו איתי, שערך הכתובות, שכתבו אנשים בני הזמן וסיפרו מה קרה, הוא הרבה יותר גבוה מנסיונות להסיק ולשחזר מכח שרידים דלים שאותם לא מצאנו.

במישור הכתובות, כל מה שמשיק למקרא – מאמת אותו, עשרות רבות של שמות אישים מקראיים נמצאו בחותמות ובכתובות, הכתובות המפורסמות, מצבת מישע, מרנפתח, כתובת השילוח, כתובת תל דן, האנאלים האשוריים, כתובת שישק, חרסי לכיש, כולן כולן, מקבילות להיסטוריה התנ”כית ומחזקות את האמור בה.

הרי למינימליסטים היה כל כך לא מעצבן, אם כתובת אחת היתה מציגה היסטוריה חילופית, במקום להזכיר את בית דוד ובית עמרי, היתה מזכירה ‘בית עשיו’, כשושלת שמלכה בישראל, זה הרי היה כל כך טוב, ומסביר את היווצרות הסיפורים.  אם מישע מלך מואב רק היה מתאר את שבט דן, נניח, באיזור שלו, זה היה מצויין, זה היה תורם מאד להסבר התגבשותו של ספר שופטים. אבל זה פשוט לא קרה. הכתובות כולן, מהראשונה ועד לאחרונה, בכל מה שאפשר להקביל לתנ”ך- מתאים.

אפילו הכתובת של ‘יה”ו ואשרתו’, שמקרינה שמחה ונחת לכל מינימליסט באשר הוא, בסה”כ מאשרת את אחד הנושאים המרכזיים בנביאים, שרבים מהיושבים בארץ עבדו עבודה זרה, העונג הצרוף של מינימליסט לפגוש מקרוב בגר תושב קדום העובד עבודה זרה בשיתוף למהדרין, לא משנה את זה שגם הכתובת הזו לא מכחישה כלום מהמקרא.

ואם נחזור לממצא מהר עיבל, שימו לב כמה מעצבן, נניח שכל הממצא הזה שגוי, למקסימליסטים זה לא אכפת, (כמובן חוץ מגרשון גליל שירגיש לא נעים…), חזרנו למצב של שלשום. אבל אם הממצא הזה לא שגוי, זו בעיה למינימליסטים. כמובן לא באמת בעיה, שהרי לא יבצר מהם מאומה, הכוונה לכך שהם יצטרכו לטרוח כדי לשלות מהמאגר אחד מהתירוצים השחוקים הרגילים, ‘מזוייף כי תומך בתנ”ך’ (הדוקטור הפנתר יגאל בן נון –וענונו, כבר קבע זאת כמובן בדף הפייסבוק שלו, בהמשך לדיון על כתובת מישע מזוייפת, כתובת השילוח מזוייפת, וכו’).

ולכן, המשחק כאן הוא לא סכום אפס, למינימליסטים יש מה להפסיד מכל כתובת נוספת שנמצאת, ולמקסימליסטים אין שום דבר להפסיד מכך שמישהו יקבע שהכתובת מזוייפת, גם כתובת יהואש נגזרה כמזוייפת מאותה סיבה (תומכת מדי בתנ”ך), ונשארנו בחיים.

ואחרי שהבהרנו, כי באמת לא יקרה שום דבר  מבחינתינו אם אין ולא היתה כזו כתובת, כדאי בכל אופן להקשיב לגרשון גליל, שלא נחשב לטיפש או משהו, וגם לא למקסימליסט, והוא מטיל את כל כובד משקלו על הענין, וכך הוא אומר ל’הארץ‘:

“למה אני רגוע?”, אומר גליל, “כי קראנו את זה מיליון פעם וכי הכתובת מופיעה שלוש פעמים בשני הצדדים ובפנים והשם המפורש מופיע פעמיים. כאשר מכוונים את קרן הרנטגן על אות ספציפית אז אתה יכול לקרוא את זה כמו את השלטים בעזריאלי. הכתובת הזו תהיה לא פחות ממרנפתח, אם לא יותר ממנה. כשהרוחות יירגעו ויבינו איזו עבודה מטורפת עשינו פה זה יהפוך להיות מובן לכולם”.

ומה נושא הדיון ב’הארץ’? אם לא ראינו לא האמנו, כותרת הכתבה הוא, שהכתובת הועברה בלי רישיון מאת הבלשתינאים!

“עוד לפני הוויכוח האקדמי לגבי צורת האותיות והתארוך, יש להעלות את השאלה איך בכלל התגלגל ממצא מאתר שנמצא תחת שליטה פלסטינית לידיהם של חוקרים ישראלים ואמריקאים? האם הממצא נחפר באופן חוקי ומה בכלל מעמדה המשפטי של פיסת העופרת הקטנה? מהמנהל האזרחי, שמנהל את הפעילות הארכיאולוגית, נמסר שמדובר ב”פעילות פרטית”.

אתר הר עיבל נמצא בשטח בי, כלומר תחת שליטה אזרחית פלסטינית וביטחונית ישראלית. על פי הסכמי אוסלו וגם לפי החוק הבינלאומי, ישראל לא יכולה לתת רישיון חפירה באתר ומובן שאסור להוציא ממנו ממצאים ללא רישיון שכזה. ניסיון לקבל תשובות מהמנהל האזרחי, שמנהל את הפעילות הארכיאולוגית בגדה המערבית באמצעות קצין מטה ארכיאולוגיה, לא צלח.

הארכיאולוג אלון ארד, מנכ”ל ארגון “עמק שווה”, חושב שעצם העיסוק בממצא הוא בעייתי. “מה זה משנה המאה ה–11 או המאה ה–13? עצם ההתייחסות אליו מכשירה את מקורו המפוקפק וחותרת תחת היסודות המקצועיים של הארכיאולוגיה. חפירה ארכיאולוגית היא ביסודה תהליך של הרס מבוקר, ולכן היא זקוקה לרישיון וחייבת להתנהל תחת מתודולוגיה מוסכמת. כאשר מגיע ממצא שמקורו בחפירה פיראטית, מתייחסים אליו בהתאם”, אומר ארד”.

ובכן, אלון ארד החביב וההומניסט, מציע להתייחס ‘בהתאם’ לפריט הארכיאולוגי, כלומר – להתעלם מההשלכות הארכיאולוגיות שלו, במדה ויתבררו, כי הוא הגיע בדרך פיראטית, ממש יישום של העיקרון המשפטי ‘פרי העץ המורעל’… אני חייב לציין שזו אחת הדרכים המקוריות ביותר להתעלם מממצאים… להעניש את המציאות ואת ההיסטוריה.

אבל ניתן בהחלט להבין את המניעים של אותו שוטה מופלג, הרי הבלשתינאים החביבים ניהלו חפירות כל כך אחראיות בהר הבית, וידוע שהם שומרים כל כך טוב על אתרי עתיקות ברחבי יו”ש, וגם את מזבח הר עיבל הם מפנקים מדי פעם בהריסה או שתיים, וכמעט אין מערה שלא ביקרו בה נציגים בלשתינים חמושים במגלה מתכות, והכל מתוך כוונה טובה, ליישם את החוק וכו’ שמסביר ארד השוטה בטוב טעם… כל רגע שאנחנו מדברים לנו כאן, יש עשרות חוליות בלשתינאיות שחומסות ארכיאולוגיה ביו”ש, ‘על פי החוק הבינלאומי’ כמובן… ובל נשכח את היחס המכבד שלהם לקבר יוסף, שהוא בסך הכל אחד מאבות האומה, ועל הדרך אם אפשר לשחוט שם כמה יאהוד ולהפוך אותם בעצמם לארכיאולוגיה, הרי זה מהודר.

אגב, רוב הממצאים מבבל, אשור, מצרים, והמזרח בכלל, שנמצאים בלובר, ובמוזיאון הבריטי, נלקחו בלי שום רישיון, ונחמסו מהאומות שבאדמתם שכנו אלפי שנים. האם מישהו דרש להתעלם מכתובת השילוח משום שהטורקים לקחו אותה לעצמם? או מהמגילות הגנוזות שחלקם התגלה ע”י בדואים ישרי דרך שהבריחו אותם מחוץ לממלכת ירדן? מה השטות הזו רלבנטית בכלל לשאלה המחקרית, עד שהיא הופכת לכותרת????

לגופו של ענין, החפירה של זרטל התנהלה כמובן באישור, העפר הזה הוא שפוכת של החפירה, בדיוק כמו השפוכת של העפר מהריסות הבלשתינים בהר הבית, שמן הסתם לפי הארץ גם הוא לא חוקי ויש להחזיר אותו לוואקף.

הארץ מוסיפים עוד:

פינקלשטיין חולק גם על התארוך של האתר כולו ושל הממצא וחושב שהוא לא מוקדם למאה ה–11 לפני הספירה. לדבריו, בניגוד לאתרים אחרים, האתר בהר עיבל שנחפר לפני שנים רבות, לא תוארך באופן מדעי באמצעות פחמן 14 אלא על פי החרסים שבו, והוויכוח על התארוך לא הוכרע.

הבעיה  שהאתר כן מתוארך על פי חרפושיות מצריות, שאמינות לא פחות מפחמן 14, ותקפות בלי רשימות כיול מסובכות. ‘הארץ’ בעצמו מביא את התיארוך גם של הפריט הספציפי הזה:

תמיכה בתארוך למאה ה–13 נמצא גם במחקר שערכה פרופ’ נעמה יהלום־מאק מהאוניברסיטה העברית שבו התגלה כי מקור העופרת מתאים למחצבה מיוון שהיתה פעילה באותה תקופה. התארוך גם מתבסס על המחקר המקורי של הר עיבל שנחפר בידי פרופ’ אדם זרטל המנוח.

הסתירה לא מפריעה לו כמובן לסיים בדברי פינקלשטיין… ולא זו בלבד אלא להוסיף את טיעון המחץ הרגיל של הארכיאולוג שמתחפש לחוקר מקרא:

“בנוסף, האירועים שמתוארים במקרא בנוגע להר עיבל הועלו על הכתב מאות שנים לאחר שהתרחשו, אם התרחשו, לכן ניסיון לקשור בין האירועים לבין הממצאים באתר נידון לכישלון”.

ובכן, כרגיל, יוצא המרצע מן השק, כל הסיפור הוא הנחת יסוד שהמקרא מאוחר, ולכן אין טעם לנסות לקשור בינו לבין ממצאים (למעשה מדובר בטעות כפולה, גם אם נניח שהמקרא נכתב מאוחר, וכי לא יכול להיות שהוא מייצג אירועים שהתרחשו???).

בהארץ צוטט עוד אחד מראשוני המגיבים:

גם פרופ’ כריסטופר רולסטון, ראש המחלקה לשפות קלאסיות ומזרח קרוב באוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון שבארה”ב מביע סקפטיות רבה לגבי הממצא והפענוח שלו. “זה דפוס חוזר”, אמר פרופ’ רולסטון ל”הארץ”, “חוקרים מצהירים הצהרות ענקיות על החשיבות הדרמטית של הממצא שהם מצאו ואז מגלים שזה בעצם נחמד אבל לא כל כך דרמטי. זה חוזר על עצמו.

אני לא מתיימר להיות בקי כמו האדון רולסטון, אבל בכל אופן, מכיון שהוא אומר שזה ממש דפוס חוזר, הייתי שמח להיזכר בפעם הקודמת, שנעשתה מסיבת עיתונאים והוכרז על ממצא דרמטי, ובסוף התברר שבעצם נחמד אבל לא מעניין.

ויש עוד:

“הם לא הראו שום צילומים של המילים שהם טוענים שמצאו, רק ציור — והציור נראה מאוד סכמתי, הוא לא הוכחה לכלום”, אמר רולסטון. גם העובדה שהחפץ נמצא במנותק מכל הקשר ארכיאולוגי מחשידה, בעיניו, את הפרשנות הגורפת שנתנו לו החוקרים.

אכן, לא הראו צילומים, הסיבה היא כנראה שמדובר בכתב שפוענח באמצעות מכשיר הדמייה, מלאכה מורכבת שמצריכה הסבר ומאמר מדעי. להוציא שרטוט של תוצאות הדמייה – זה עצמו חוסר אחריות, כי הדמיה היא מסקנה, ולא תעתיק.

האמירה שלו ‘שהחפץ נמצא במנותק מכל הקשר ארכיאולוגי’, היא פשוט חוסר ידע בתולדות האתר של הר עיבל. קודם יורים, ואחר כך שואלים אם היתה תחמושת.

רולסטון מזכיר כי כל המילים שהוזכרו מלבד “יהו” קיימות גם בשפות שכנות שאינן עברית. לגבי השם המפורש הוא אומר: “אני לא מאמין שהמילה הזו אכן שם ואפילו אם היא שם, זה לא חייב להיות שם האל אלא פועל.

נשמע ממש משכנע, כתוב ‘ארור לאל יהו’, כתובת בארץ ישראל, באתר ישראלי, מהתקופה הישראלית, הוא מוזכר בשם אל, אבל הפרופסור הנכבד מפריך: 1) ‘לא מאמין שהמלה הזו אכן שם’, 2) אפילו אם היא שם, זה לא חייב להיות שם האל, אלא פועל. נשמע הגיוני בעליל… ‘יש להקשות בדוחק’…

המקור של רולסטון נמצא כאן, שם נוכל למצוא עוד כמה טיעונים מביכים המעידים על היותו רחוק מהדיונים הארכיאולוגיים העומדים במרכז ההתרחשויות בארכיאולוגיה של א”י, לדבריו, למשל, גליל מתפרץ לדלת פתוחה כשהוא מתיימר להוכיח שידעו לכתוב כאן, בעוד אגרות אל עמרנא נכתבו כבר במאה ה14, וכתבי אוגרית עוד קודם!. בכך הוא מראה שאין לו מושג על המעשייה המרכזית של פינקלשטיין וחבריו: אגדת היעדר האוריינות. לפיה דוקא בישראל לא ידעו לכתוב. זה מה שגרם לו גם לא להבין את דברי גליל, עליהם הוא מתלונן שמכתובת זו אי אפשר להוכיח שכתבו את כל התנ”ך, תוך שהוא מציין שהתנ”ך מונה 8500 מלים (??), בעוד אין הכוונה להוכיח על התנ”ך כולו (בכל מקרה מדובר רק על התורה בתקופה זו ולא כל התנ”ך) אלא רק להראות שאין שום סיבה לחשוב שלא היתה אוריינות, כאשר מדובר בחפץ של קללה, משפטי, או פרטי, מדובר בטקסט שהוא חלק מהחיים, והוא גם טקסט מורכב וספרותי.

(ראו מאמרו של הרב אורי הולצמן).

מההערה האחרונה שלו נראה שלא היה מודע כלל לדיון על מהות האתר בהר עיבל, ובקיצור, הבחור לא עשה שיעורי בית. מעניין מה שהוא כותב שההצעה שנויה במחלוקת, כי למחלוקת צריכים שני צדדים, זרטל וחבריו פרסמו מה שמצאו, מלבד קמפינסקי שהתנגד להסבר עוד לפני שראה את הדו”ח (מעשה פינקלשטייני, טענתו של קמפינסקי שמדובר במגדל שמירה, נדחתה ע”י רוב החוקרים) לא פורסם שום מחקר נגדי, כפי שכתב זרטל ‘ירדה שתיקה על עולם המחקר’.

גם בנושא זה, כותב פינקלשטיין “מבחינה מקראית ברור כי תיאור בנייתו של מזבח הר עיבל על ידי יהושע משקף מציאות מאוחרת – ומבחינה היסטורית קשה לקבל שהיה מרכז פולחני ישראלי על שבטי בתאריך כה מוקדם כפי שהציע זרטל”, הטיעון כרגיל: המקרא מאוחר לכן לא יכול להיות שהתרחש באמת, ומכיון שאני מניח שלא היה אז ישראל, קשה לקבל שכן היה.

ולהבדיל מכל מקהלת המכחישנים, גם לדברי חגי משגב, לא התחברתי, הוא אומר:

לא ראיתי תמונות של הממצא שמרעיש עכשיו את הרשת. אני יודע מה שפורסם באמצעי התקשורת – ממצא עופרת בלויה בגודל של בול דואר, שהמפרסמים, בעזרת צילומים בטכנולוגיות מסויימות והגדלתם עד מאד, מזהים על פניו (וכנראה גם בפנים החפץ) צורות של אותיות פרוטו כנעניות, ומרכיבים מהן מספר מילים, לטענתם בבטחון מלא, בהן שם ה’ ונוסח קללה. מה הוא החפץ? מה מהותו? למה שימש? אין עדיין תשובות. כל זמן שאני לא רואה בעינים שלי, אין לי – כחוקר – מה לומר, לא על עצם הממצא, לא על עצם הקריאה, ולא על פרשנותה. מחקר מחייב אחריות; לא לומר מה שלא בטוח, ודאי לא מה שלא יודעים, וגם לא לצאת מיד בביטול.
אבל דבר אחד חשוב לי כן לומר. כל מי שקופץ ונרעש ומתלהב, בדוק את עצמך. מה חשוב לך – האמת, או לנצח את הרעים בויכוח?
אם אפשרות א’, כבר ניצחת. אם אפשרות ב’, כבר הפסדת.

זה כמובן נכון, שמי שבדק את זה הם חוקרים אחרים, ולא הוא, ולכן כחוקר הוא לא יכול לתת חוות דעת מחקרית. אבל מעבר לזה מה הוא אומר?

שמי שקופץ ומתלהב זה בהכרח בשביל ‘לנצח את הרעים’? למה? לרוב האנשים שצפו בשקיקה בכתבה הטלויזיונית, אין שום מושג על ה’רעים’, והם לא רוצים לנצח אף אחד, יהודים מתרגשים מהאפשרות שיש בידינו ממצא שנכתב על ידי אדם מדור המדבר, הדור שהסתובבו עם משה ואהרן במדבר סיני, שראו את יד ה’ הגדולה, שהשתתפו עם יהושע בטקס הברכה והקללה, אפשר לחשוב על הרבה דברים יותר מרגשים מזה?

גרשון גליל הוא חוקר ישראלי ציוני קלאסי, כמו עוד רבים אחרים שהיו כאן לפני דור, הוא שמח לחשוף את ההיסטוריה של עם ישראל, בלי שום קשר לאוריינטציה דתית, או פודמנטליסטית, ה’בעיה’ המרכזית שלו היא רק שהוא לא מוטה בכח למינימליזם. לא נורא, אף אחד לא מושלם.

ואם מישהו רוצה באמת לסתום את פיות כל שונאי ישראל, והוא שמח שיש ממצא שמסייע לו, זה כל כך נורא? ‘כבר הפסדת ודפח”ח’, מה האסון הגדול בזה?

סה”כ נשמע כמו ממצא יפה ומרגש בעל תוכן מרתק, כולנו יודעים שעדיין יתכן שבדיקה נוספת תגלה שיש טעות כל שהיא, ועדיין, כך היא דרכה של תורה. אין צורך להתעצבן…

באותה מידה, גם אם יתגלה ספר יהושע עצמו בעותק מקורי, בהר עיבל, ניתן לטעון אותו דבר, מנין שזה אותו יהושע בן נון? אולי יהושע בן נון אחר? מנין שזה ישראלים, אולי זה אנשים אחרים שקראו לעצמם ישראל ודברו בשפה שהיא כמו עברית אבל לא היו באמת עברים? מנין שהתורה המוזכרת ביהושע היא אותה התורה, אולי מסמך אחר, שגם הוא ציווה לקלל בהר עיבל? (יש איזה סיפור על פוסט מודרניסט אחד שלא סבל מדעים מדוייקים ויום אחד החליט שהוא נכנס להרצאה בפיזיקה כדי להוכיח למרצה ולשומעים את שיטתו, לצערי לא זוכר את כל פרטי הבדיחה, אלא רק את השאלה שלו למרצה: ‘נניח שמבחינתך כל זה מוכרח מתמטית, אבל אולי אתה שפן’?).

וזה מסטריפלינג:

ישראל קנוהל כותב בהארץ, בין השאר:

הסקרים שנערכו ביהודה ושומרון על־ידי זרטל, ישראל פינקלשטיין ואחרים גילו כי לאורך המאות ה-12 וה-11 לפנה”ס הוקמו באזור זה כ-400 כפרים זעירים חדשים שאף כונו במחקר “כפרירים”. גם זרטל שחפר בנחלת מנשה וגם פינקלשטיין שחפר בנחלת שבט אפרים הסכימו כי המתיישבים החדשים שהקימו את הכפרירים הללו היו נוודים שהגיעו מכיוון מזרח, מעבר לירדן, אלא שהם נחלקו על זהותם האתנית של המתיישבים הללו: זרטל, הנאמן לסיפור המקראי, ראה בהם את בני ישראל שיצאו ממצרים, ואילו לדעת פינקלשטיין מדובר בכנענים שעברו תהליך של נוודות ועתה חזרו להתיישב באזורי ההר של כנען.

עד למציאת הכתובת מהר עיבל לא היה אפשר להכריע במחלוקת זו…  על־פי קריאתם של החוקרים הללו החידוש הגדול בכתובת הוא אזכור כפול של שם האל המקראי “יהו”. אם אכן תאושר קריאה זו יהיה בכוח האזכורים האלה להכריע במחלוקת הנזכרת לעיל בשאלת זהותם האתנית והדתית של המתיישבים שהקימו את מאות הכפרירים החדשים. האל “יהו” לא היה מוכר בקרב הכנענים ולכן מציאתו בכתובת יש בכוחה להכריע את הכף לצד הטענה שהמתיישבים בכפרירים הללו היו ישראלים, שייתכן שלפחות חלק מהם הגיעו אכן ממצרים. במובן זה מספקת הכתובת החדשה תמיכה בסיפור המקראי על יציאת מצרים.

גרשון גליל הציע לבאר טקסט קללות זה במסגרת טקס הברית שנערך על־פי התורה בהר עיבל… שניים־עשר “ארורים”…  כפי שציין פרופ’ גליל בסקירתו הראשונית, הכתובת בנויה במבנה כיאסטי המוכר לנו היטב מטקסטים מקראיים שונים. יש כאן בעצם שני בתים הערוכים בסדר פנימי הפוך. הבית השני פותח במה שמסיים בו הראשון, וסדר אבריו הפוך לסדר אבריו של הבית הראשון….

לבד מן המבנה הכיאסטי המרשים יש בטקסט קצר זה תופעות נוספות המעידות על מבנה ספרותי ומספרי מוקפד ומרשים: שני הבתים מתחילים ומסיימים במלה “ארור”. בכל אחד מן הבתים יש שש מלים. הסך הכולל של המלים הוא שתיים־עשרה, שהוא מספר טיפולוגי התואם גם את מספר שבטי ישראל.

המבנה הכיאסטי של הכתובת מעיד על יכולת ספרותית גבוהה. יכולת שכזו מתגלת גם בשירות קדומות כדוגמת שירת דבורה (אפשר שהשירות הללו נוצרו על־פה ואפשר שנכתבו), שמועד חיבורן קרוב למועד כתיבת הכתובת בהר עיבל… אלו הן מקצת מן המסקנות וההשערות העולות מסקירה ראשונית של כתובת חשובה זו. אני מחזק את ידי החוקרים העוסקים במלאכה ומצפה לפרסום מדעי של ממצא מרתק על כל חלקיו. לאחר פרסום שכזה ניתן יהיה לדון בכתובת באופן מבוסס ומפורט.

 

4.6 14 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
18 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
YAMO
YAMO
4 months ago

ממצאים נוספים מלוח עיבל, עיין: https://www.now14.co.il/tochniot_haarutz/%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%95%D7%AA/13.04.2022

יוסף - בגלל ממצא אחד
יוסף - בגלל ממצא אחד
4 months ago

הפרופסור טוען: שלא ניתן לקבוע, נגד כל מה ידענו, על סמך ממצא אחד. מצחיק ומזכיר את הסיפור הבא: האריה ולביאה בגן חיות מתו, מנהל הגן לא יודע מאיפה להשיג מרגע לרגע אריות, אז עלה לו רעיון, הוא ייקח שני אנשים שיתחפשו עם העור של האריה לאריה אמתי. הכול טוב ויפה, עד שיום אחד מישהו נכנס למשרד של מנהל הגן, והתחיל לצעוק: שקרן וגנב, אתה עובד עלינו ! מה קרה ? מה יש ? זה רק תחפושת זה לא אריה אמיתי למה אתה חושב ? כי שמעתי שאריה ניגש ללביאה ושואל אותה: תגידי עד מתי הגן חיות פתוחה היום? הוי באמת… Read more »

YAMO
YAMO
5 months ago

ב: https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=126&t=29687&p=535213#p534875 הובאו מדברי ישראל קנוהל על ממצא זה.

אלי
אלי
5 months ago

הנתון של רולסטון אודות 8500 מילים מתייחס לסוגי המילים בתנך, לא למספרם הכולל.

שפוך חמתך...
שפוך חמתך...
5 months ago

כמה מרגש לגלות איך המגיבים כאן עדיני נפש כל כך, הם פשוט לא יכולים לשאת כינויים מעליבים כלפי העם שמקרבו הגיחו לאחרונה כמה מפלצות וטבחו בטובי בנינו.

אם זה היה תלוי בהם, הם כנראה היו משיבים את הממצא מהר עיבל לרשות הפלסטינית כדי שלא להפר את החוק הקדוש.

צוות האתר – לך בכחך זה ותושיע את ישראל. ההתנגחות ה’לא מכובדת’ מוסיפה הרבה ענין ורק בזכותה אנשים בדורנו הקופצני מסוגלים להחזיק מעמד עד סוף המאמר.

שאלוקים יעזור לי, אשתי באה לבדוק למה עדיין לא גמרתי את הניקיון הארכיאולוגי של התריסים, אז ביי בינתיים. פסח כשר ושמח

ברוך
ברוך
5 months ago

גוט!!!

יעקב מרוז
יעקב מרוז
5 months ago

חבל שהמאמר מתלהם ופוגע בערכו . כך לא מנהלים ויכוח במיוחד עם כוכבי תקשורת כמו פינקלשטיין ויגאל בן נון….הכותב מצטייר כפר נזעם מול מטדורים אלגנטיים….כך לא מתנהל חוקר אקדמי וחבל .

יצחק
יצחק
5 months ago

מאוד נהניתי מהמאמר הזה כמו מעוד הרבה מאמרים שלך (וכן מהספר שלך), ואני מעריך מאוד את ההעבודה וההשקעה הרבה שאתה עושה. יחד עם זאת אני מסכים עם הנ”ל שאם הדברים היו נכתבים בצורה קצת פחות מתלהמת זה היה מעלה את הרמה של המאמרים, הופך אותם לנוחים יותר לקריאה וגורם לדברים להיות יותר מתקבלים. אני בהחלט מבין שלנוכח דברים מרגיזים של ליצנים כמו פינקלשטיין ודומיו התגובה הטבעית היא להתעצבן ולתקוף בצורה חריפה (ובוודאי הם לא ראויים לכבוד), אבל אני חושב שצריך לנהוג בחכמה ולעדן את הדברים. ציניות מכובדת- בהחלט כדאי ובזה אתה תותח. התלהמות ומילות גנאי (כולל כינויים קטנוניים דוגמת “בלשתינאים”)-… Read more »

סיאס
סיאס
5 months ago
Reply to  יצחק

אני דווקא חושב שהציניות היא חלק מן התגובה. הפינקלשטיינים הם אנשים שמנסים לשדר רצינות מזויפת, כשהדברים שלהם בעצם הם הבלותיים.

נוריאל
נוריאל
5 months ago

המאמר כתוב בצורה נאותה ביחס לאופן ביטול הממצאים כמעט בבוז ע”י המצוטטים.
מה גם שהמאמר הוא מאמר ולא מחקר מדעי וכמאמר הוא נכתב בצורה רהוטה מעניינת וכן קצת עוקצנית, ובהתאם לפלטפורמה בה הוא מתפרסם ולציבור הקוראים.

אני לא הייתי מגדיר את פנקלשטיין כמטדור אלגנטי ולא כל שכן שלא הייתי מגדיר כן את יגאל בן נון.
אני מרגיש שנפגעת, לפחות בתור אחד שכעת מבין איך זה מרגיש חשוב פעמיים בפעם הבאה שאתה כותב בזילות על אחד מהראשונים(באחת התגובות שלך) שהקוראים כאן מכבדים מאוד.

ארז
ארז
5 months ago

בלי שום כוונה לדברי סנגוריה על שכנינו הפלסטינאים, השימוש בביטוי “בלסטינאים” איננו יכול להתפרש אלא כדברי לגלוג פוגעים ולא ראויים. לא מוסיף לכם לא כבוד ולא אמינות מדעית וחבל.

...
...
5 months ago
Reply to  ארז

מעניין שבשפה בה אין פ ואותם ערבים עצמם הוגים ב ולא פ, יש עם הקורא לעצמו פלסטינאי…

שמי
שמי
5 months ago
Reply to  ...

פ״א רפה

Itzik
Itzik
4 months ago
Reply to  ארז

הרגע גיליתי את האתר, חשבתי שאולי יש כאן דיון אמיתי מגישה אמונית.
לצערי אני שוב מגלה רמה נמוכה, במקום להתמודד עם טענות, צוחקים ומלגלגים,
מאמינים לכל בדל ראיה, לא נוקטים גישה מחקרית עד לפרסום ממצאים, מסמנים מטרה ואז יורים,
ואז ה”בדיחה” המוכרת, בלשתינאים (שעושה רק לכם בושה, כי הם מבטאים בפ’ רפה, וגם אנחנו לא יכולים לבטא ישראל בש’ שמאלית כראוי)
הדברים האלה הם שמרחיקים, הגישה שיודעת הכל.
אף אחד לא יודע הכל. וזה בכלל לא אכפת מה פינקלשטיין אומר.

18
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x