האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

נפרדים מדיויד יום

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

מאת: הרב אליעזר אייזיקוביץ’

לא בכל יום מצליח הישג טכנולוגי לערער טיעון פילוסופי וותיק, אבל זה מה שקרה בעקבות הצלחתו של ד”ר קרייג ונטר לבנות את החיידק הסינטטי הראשון בהיסטוריה

בשנת 2010 מדענים הצליחו לראשונה ליצור חיידק מלאכותי. ד”ר קרייג ונטר וצוותו חיברו יותר מחצי מיליון בסיסי דנ”א (נוקליאוטידים), הכניסו את הגנום המלאכותי לתוך מעטפת של תא חיידק קיים, ובכך הביאו לעולם את “סינטיה”, החיידק הסינטטי הראשון בהיסטוריה.

התקשורת, כדרכה, קשרה להישג הזה סופרלטיבים נלהבים.

“לראשונה הצליחו מדענים לברוא חיים במעבדה”.

אך האומנם מדובר היה ביצירת חיים חדשים? לא ממש.

ונטר לא יצר את הגנום שלו יש מאין. הוא בסך הכל עשה העתק-הדבק לגנום של חיידק קיים. יתירה מכך, כדי שהגנום המלאכותי שלו יוכל לעשות משהו ונטר צריך היה להחדיר אותו לתוך גוף קיים של חיידק שכבר בא מצויד עם כל המנגנונים הנחוצים להפעלת דנ”א כמו ריבוזומים, מיטוכונדריה וכו’. בקיצור, קרייג פתר את המבחן בהצלחה אבל רק בגלל שהוא הציץ לדף התשובות של התלמיד שישב לצידו.

העתק-הדבק. ‘סינטיה’ בפעולה

 

אי אפשר לזלזל בהישג הטכני שהושג בתום 15 שנות יגיעה, השקעה כספית אדירה, ושימוש במשאבים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר, הכל בשביל לשחזר חיידק אחד קטנטן. אך מהבחינה המהותית ונטר לא באמת יצר חיים חדשים.

אבל גם אם ההתלהבות סביב הצלחתו של ונטר הייתה מעט מופרזת, לניסוי שלו כן הייתה תוצאה אחת מעניינת – לא בתחום הביולוגיה כי אם דווקא בתחום הפילוסופיה.

מאז שחר ההיסטוריה הבחין האדם שהעולם בו הוא חי – ובפרט עולם החי עצמו – מצטיין ברמה גבוהה של סדר. לא בכדי היוונים הקדמונים המציאו את המילה “קוסמוס”, סדר, בשביל לתאר את העולם. העין האנושית, כנף הציפור, מערכת התהודה של העטלף, כולן דוגמאות קלאסיות של סדר עילאי בפעולה. קיומו של סדר מצביע – או לכל הפחות מרמז – על פעולתו של מסדר. מכאן האינטואיציה הרווחת על קיומה של ישות שתכננה וסדרה את העולם.

האינטואיציה הזאת היא הבסיס ל”טיעון התכנון” שהתגלגל באינספור דוגמאות לכל אורך ההיסטוריה האינטלקטואלית של האדם, החל מ”משל הבית” שבו השתמש רבי עקיבא בויכוחו נגד המינים ועד “משל השעון” בו נקט הכומר האנגלי פאליי במאה ה-19 לצורך אותה מטרה (בזמנו של פאליי השעון היה המנגנון הטכנולוגי המשוכלל ביותר הקיים והוא עדיין היה חדש דיו כדי להלהיב את הדמיון. מסתבר שהיום היה פאליי משתמש במשל הסמרטפון).

בלי שעון. דויד יום בפעולה

 

אך לפני שלוש מאות שנה ספג “טיעון התכנון” מהלומה מוחצת מידיו של פילוסוף סקוטי חריף בשם דיויד יום שהעלה כנגדו שורה של טיעונים פילוסופיים.

בין היתר טען יום שטיעון התכנון מבוסס על אנלוגיה פסולה. המכנה המשותף בין שעונים ובתים (וסמרטפונים) הוא שהניסיון האנושי מעיד כי הם נוצרים בידי גורם בעל תבונה, קרי בני אדם. האדם מגיע למסקנה שהדברים הללו לא נוצרו מאליהם משום שהוא ביקר בעצמו באתרי בניה ובמפעלי שעונים וראה בני אדם בונים אותם.

לעומתם, יצורים חיים שייכים לקטגוריה אחרת. מעולם לא ראינו פעולת בניה תבונית של אורגניזם חי – כך טען יום – ועל כן אין אנו רשאים להסיק מקיומו של יצור חי על קיומו של גורם תבוני שתכנן אותו.

האמת היא שטיעונו של יום לא מאוד חזק.

רוב בני האדם לא ביקרו מימיהם במפעל שעונים, ובעידן שקדם ליוטיוב סרטים המתארים מפעל כזה גם לא היו זמינים לכל אחד. המסקנה האינטואיטיבית שהשעון לא נברא מאליו אינה נשענת על הניסיון החושי אלא על ההבנה כי מעבר לרמה מסוימת של מורכבות תכליתית אי אפשר לראות במכשיר משוכלל תוצר של תהליך אקראי. למסקנה הזאת ניתן להגיע גם בלי לבקר אף פעם במפעל שעונים.

בדומה לכך, אף אחד אינו יודע איך פעלה “מכונת אנטיקטרה” שהתגלתה בקרקעית הים האגאי או אפילו לאיזה מטרה שמשה. בוודאי שאיש לא ראה את אופן בנייתה של מכונה כזאת. ובכל זאת, איש לא יטיל ספק בכך שהמכונה היא תוצר רוחו של איזה מלומד יווני קדמון ולא גיבוב אקראי של מתכות ומשקעים בקרקעית הים.

אך למרות כל חולשותיו הטיעון של יום משל בכיפה הרבה מאוד שנים וגרסאות שלו מתגלגלות בשדה הפילוסופיה עד היום הזה. עד שבא קרייג ונטר ושמט את הקרקע מתחת רגליו של יום. אחרי בניית החיידק סינטיה אי אפשר עוד לטעון “איש לא ראה בניית אורגניזם חי בפעולה”. מעתה, החיידק והשעון שייכים לאותה קטגוריה. שניהם מייצגים מערכות טכנולוגיות בעלות רמת ארגון גבוהה הנבנות על ידי גורמים תבוניים.

השעון מעיד אפוא על שען. והחיידק, על מה הוא מעיד? אם העתקת תא חי פשוט מצריכה תכנון גאוני ברמה שקרייג וינטר ואנשיו השקיעו, מהי רמת התכנון שנחוצה כדי לבנות תא חי משוכלל אף יותר?

וכך, החיידק המלאכותי הראשון נכנס לדפי ההיסטוריה לא רק כפריצת דרך טכנית חשובה אלא גם כערעור על אחד העמודים הפילוסופים הוותיקים של תפיסת העולם המטריאליסטית שהציב דיויד יום לפני שלוש מאות שנה.

הספק  לא רע עבור חיידק אחד קטנטן.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

מכונת אנטיקטרה. איש לא פענח אותה אך היא לא נוצרה מאליה

 

5 5 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
3 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
שלום
שלום
1 month ago

מאוד יפה יישר כוח גדול שאלה למה שלא תלכו עם החומרים המצוינים שלכם על דת ובורא ותציגו אותם באוניברסיטאות ברחבי העולם זה יכול ליהיות קידוש ה’ גדול?

נוריאל
נוריאל
1 month ago

נפלא!

3
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x