האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

נשמה או אורגניזם ד- הלוגיקה של הויכוח

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

בויכוח בין דואליזם למוניזם אנו שומעים לא אחת טיעונים לוגיים שונים, בפרט מרבים להדגיש את הפעילות הכימית והחשמלית. לאחר שביכלתנו למפות את המח, יודעים אנו היכן מתרחשות פעילויות מורכבות שונות, וזה מיקל על ביולוג לתאר רגש קנאה או אהבה כפעילות כימית חשמלית באיזור מסויים במח.

אלא שבודאי אין לראות בניסוחים אלו הסבר, כשם שברור שאזניים תקינות הם תנאי לשמיעה, אף שלא האזנים שומעות אלא מרכז השמיעה במח. הפעילות של התהודה באוזן היא ההתרחשות באיזור בו נקלטת השמיעה אך אינה מלמדת אותנו ששמיעה היא פעילות תהודה בלבד. המגנט אינו מושך ללא מגנט, אך זה אינו הסבר למשיכתו. להסבר שיטתי של הדו ממדיות שבפעולות האדם, פיתח פראנקל את האנתרופולוגיה הממדית (השאיפה למשמעות עמ' 35 והלאה). גם פעילות הנראית כדטרמיניסטית יכולה להיות מימד אחד של ההתרחשויות. כשם שהיטל של חרוט, דיסקית, וכדור, יהיה שוה, כך פעילויות רוחניות או נפשיות שונות הן בעלי היטל פיזי שוה.

ולפיכך הדיבורים על מחשב הקורא מחשבות, וכדומה, הם טעות מוחלטת. המחשב אינו יכול לקרוא מחשבות, מכיון שמחשבה יכולה לבא רק בישות נבדלת ורוחנית. המחשב מזהה את ההיטל של המחשבות, את האיזור בו נקלטות ההשלכות של המחשבות. המחשב יכול גם לזהות פנים כעוסות ולהסיק מתוכן שהאדם כועס, האם זוהי קריאת מחשבות? כך בדיוק לגבי זיהוי האיזור במח הפעיל בשעת כעס.

הנסיון להגדיר את התבונה בכלים חומרניים מביא על עצמו אבסורד, שכן אם התודעה אינה מהות נפרדת לעצמה, אין משמעות למסקנותיה. האמונה במשמעות של מסקנות התבונה, רואה בהכרח את התבונה כישות עצמאית בעלת יכולת שיפוט אובייקטיבית. המובן העמוק יותר של ה"אני חושב משמע אני קיים" הוא קיומה של הנשמה, הבקורת האנליסטית טענה כי "אני חושב" אינו מוכיח את קיומו של הגוף במציאות האונטולוגית, ואכן המהות של החשיבה האם אני קיים או לאו, אינה ניתנת לתיאור במונחים חומריים. זרם חשמלי ספציפי אינו יכול להסתפק במהות קיומו, וכך גם זרמים חשמליים רבים. יונג כותב:

"זו דעה קדומה מגוחכת כמעט, להניח שקיום יכול להיות גופני בלבד. למעשה הצורה היחידה של הקיום שעליה אנו יודעים במישרין הינה נפשית. באותה מדה היינו יכולים לומר ההיפך, שהקיום הפיזי הוא בסך הכל מסקנה", (ק.ג. יונג, פסיכולוגיה ודת, הוצ' רסלינג 2005, עמ' 41).

הרעיון של בחירה חפשית תלוי במדה רבה בשאלת מהות הנפש,  ולו הנפש אינה אלא זרמי חשמל, אין לייחס לה בחירה חפשית. אך לו הנפש היא מהות רוחנית, הרי בודאי שבחירה חפשית יכולה להית חלק ממהותה. את החוייה של בחירה חווים כולנו, וכן את החוייה של כעס וזעם על אדם שבוחר ברע, ולהיפך הוקרה והכרת טובה לאדם שבוחר בטוב. הדטרמיניזם נאלץ להתכחש לחויות המוחשיות האלו, וגם יוצר בעיה כבדה בדבר האפשרות לדבר על מוסר, קאנט אמר: "אתה יכול, שכן אתה מצווה".

  • "איני רואה דרך לעקוף את העובדה כי המנהג לשבח או לגנות מבחינה מוסרית, לברך או להרשיע אנשים על מעשיהם, תוך שמשתמע מן הדברים כי האנשים אחראים מוסרית על מעשיהם שכן הם יכלו לנהוג אחרת, כלומר לא היו צריכים לפעול כפי שפעלו – יתמוטט ע"י אמונה בדטרמיניזם", (ישעיהו ברלין, ארבע מסות על חרות עמ' 12).

עצם החוייה של בחירה חפשית, או הדיבור על רצון הם חלק בלתי נפרד ממציאות הנפש כמהות רוחנית, כפי שאומר ליבוביץ:

"המילה רצון אין לה מובן בכל הקטיגוריות הפיזיקליות והכימיות. הרצון אינו ממוקם, אינו תופס נפח מסוים בחלל… איני יכול לדבר על משקלו של רצוני בגרמים.. ולא על משקלו הסגולי.. כיצד יכול הוא להיות גורם באותו עולם פיזי? ואם יאמר מישהו : מי יודע אולי בכל זאת אותו רצון שאינו ממוקם ואינו חומר ואינו אנרגיה, הוא גורם שיכול להפעיל תהליכים בעולם גלגולי החומר והאנרגיה? הוא שולל בזה את קיומו של עולם החומר והאנרגיה כפי שזה מוגדר בתפיסתנו המדעית. מהותו של אותו עולם הוא שאין הוא מופעל אלא ע"י גורמים פיזיקלים וכימיים", (ישעיהו ליבוביץ, גוף ונפש – הבעיה הפסיכופיזית).

הטענה שאין בחירה חפשית -סותרת את עצמה, שהרי כל תקפותו של טיעון הוא שהמסקנה הטמונה בו באה מתוך הזדמנות שוה לשתי הצדדים. כן מפורסם המעשה בחמורו של בורידאן, הממחיש את היכולת להחליט גם כאשר אין מקום לסיבתיות, הבחירה היא חפשית, גם כאשר לא ניתן לצייר שום דחף שיכול להביא את האדם ליטול קש מערימה אחת ולא מחברתה, המחשב במקרה כזה משתמש בשיטה סיסטמטית המאפשרת לו בחירה הנראית כאקראית, זו לא בחירה חפשית.

על בחירה חפשית ראה עוד: בחירה חפשית לאור ממצאי הנוירולוגיהבחירה חפשית – הרב צבי ענבלהרב ד"ר דורון לדווין – בחירה חפשית לאור מחקרי המחד"ר מיכאל אברהם: בחירה חפשית לאור הפילוסופיה והמדע המודרני.

טענות הדטרמיניזם אינן נחשבות כתקפות בימינו:

  • "הדטרמיניסטים מסתמכים על חוק הסיבתיות.. המאה ה19 האמינה בתקפו החמור של חוק זה וראתה בו את חוט השדרה של מדעי הטבע, אך התפתחותם של מדעים אלו מתחילת המאה ה20 ואילך זיעזעה את חוק הסיבתיות אף בתחומם שלהם.. רוב הפילוסופים של דורינו סבור שהתוקף המוחלט של חוק הסיבתיות שבו האמינו בדורות הקודמים אינו אלא אידיאליזציה של הנתונים שאין להוכיחה בפועל בשום פנים.. אין הסיבתיות מונעת את חופש הבחירה", (אנצ"ע ערך בחירה עמ' 150).
  • הוכחות נסיבתיות שונות הובאו לזכות הדואליזם, כך למשל מראה טולדנו כי הנתונים הפיזיים אינם מסבירים את כושר התגובה האנושי, בעוד מהירות ההולכה העצבית היא 120 מטרים בשניה, הרי לשם תגובות מהירות שונות של האדם יש צורך במידע שיעבור בין מליוני נוירונים. ואילו במציאות כמות מידע כזו עוברת הרבה יותר ממהירות הקיבולת של ההולכה העצבית. ונתון נוסף: אין אנו יכולים להבדיל מבחינה פיזית בשום הבדל בין מרכז השמיעה למרכז הראיה, לא מבחינה מורפולוגית, ולא מבחינה כימית, האם ההבדל אינו פיזי? (ד. טולדנו, מחשבות י.ב.מ. יולי 93 עמ' 41).

נשמה או אורגניזם? א דואליזם מול מוניזם

נשמה או אורגניזם ב – פרויד מגלה את מעמקי הנפש

נשמה או אורגניזם ג – הכשל הנטורליסטי

נשמה או אורגניזם ד- הלוגיקה של הויכוח

נשמה או אורגניזם ה – הישארות הנפש

נשמה או אורגניזם ו – הנשמה במקורות היהדות

נשמה או אורגניזם ז – גלגול נשמות

0 0 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
0
Would love your thoughts, please comment.x