לא עושה חשק להתייחס כאן לפוליטיקה, אבל חלק מהבעיה שלנו היא שהפוליטיקה והקשקשת בתקשורת מדברים גבוהה בשם ערכים, אתיקה, מדע, ועוד.
השבוע שוב התלהמו אנשי הרוח, (או 'העושים רוח'), על שר החינוך שהזכיר את האפשרות של טיפולי המרה להומוסקסואלים (כלומר, הוא נשאל ע"י המראיינת אם לדעתו זה אפשרי, מבחינתה זו היתה כנראה שאלה רטורית, אבל שר החינוך התמים חשב שזו שאלה, ולכן אמר שלדעתו זה אפשרי), קראו לפיטוריו וכו' בהתאם לשיטה הליברלית.
למזלם תוך מספר ימים שוב סיפק להם שר החינוך כותרות וחומר לאינספור תכניות ערב: הוא לא לחץ יד לנערה בטקס חלוקת פרסים. מסקנה? "מי שמדיר נערה – לא יכול להיות שר חינוך" (זהבה גלאון).
ובכן, מאיפה לפרץ הזכות לומר שמשהו כזה אפשרי? פשוט מאד, מהנסיון, הוא הוסיף שהוא עשה זאת בעבר. (עדכון: בינתים אחרי ש33 יועצים חינוכיים חתמו על עצומה התומכת בו, שר החינוך כבר הספיק לחזור בו… זו כחה של אלימות והתלהמות, וארגון הלהט"ב, מגיב כצפוי: "לא מסתפקים בהתנצלות", עד שלא יתחיל לעבוד אצלם, או יצמיד לעצמו בן זוג, הוא עדיין כר האיגרוף שלהם).
מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב הגיב: "אני ממליץ לפרץ לעבור טיפולי המרה נגד שנאת האחר".
גם זו תגובה ליברלית מתקרבנת קלאסית, מישהו דיבר על שנאה? מדובר על תלמיד דתי, שיש לו בעיה מוסרית ערכית, והוא שואל האם הוא יכול להשפיע על הנטיה שלו? לדעת שר החינוך כן, דעה שהיתה מקובלת במדע שנים רבות, ועדיין לא הופרכה, יש אנשי מדע הסבורים כך גם בזמננו. מה הקשר לשנאה?
עמיר פרץ: "הגיע הזמן שתפסיקו להתערב בחייהם של אנשים". מישהו התערב בחיים של אנשים? השאלה היתה האם אפשר לספק טיפול כזה למי שמעוניין.
יאיר לפיד: "עד שרפי פרץ לא יעבור טיפולי המרה מהדעות החשוכות והמטורפות שלו הוא לא יכול להמשיך לכהן כשר חינוך".
ובכן, הטענה הטריויאלית כי ניתן באמצעים פסיכולוגיים להשפיע על נטיה מינית, הופכת ל'דעה חשוכה ומטורפת'.
ברשת נרשמו מאות תגובות של אישי ציבור, כולן מתלהמות ומשתמשות במלים פרובוקטיביות, בהתאם לשיח הליברלי הרגיל. אבל מה הטיעון שלהן? הטיעון המרכזי הוא שזה עלול לפגוע נפשית ואפילו להוביל להתאבדות. כמובן שבנוגע לניתוח לשינוי מין, אין חשש כזה… ליברלים מצויים ממליצים על ניתוח לשינוי מין בלי צורך בהסכמת הורים
ומה הפירות של ניתוחי המרת מין כאלו?
אחוזי ההתאבדויות והאשפוזים עולים במפגיע, ראה כאן הרחבה על התופעה שהיא מבחינה מדעית אובייקטיבית 'ניסויים בילדים', באופן כללי קהילת הטראנסים 'מתפרנסת מזנות' (כך לפי YNET). כאן תוכלו לקרוא על 'נטלי', ששמה קץ לחייה כהמשך טיפול המרה לשינוי מין. נטלי אומר/ת: "היו לי חיים קשים ועכשיו עם התהליך לשינוי מין הם לא בהכרח הופכים לקלים יותר".
מצורפת הרצאה למעוניינים, של אדם שניסה את טיפולי המרת המין (רנה ג'קס), המסר הוא: הרצון לשינוי מין נשאר גם אחרי הניתוח, מדובר בטראומה, ולא באיזה 'מין מסתתר' שצריכים רק לחשוף אותו.
וזו הרצאתו של אנדוקרינולוג אמריקאי, המפרט במשך 40 דקות על כל השקרים, סתימת הפיות, הלחצים, והמניפולציות, דרכן מחדירים הבלים מדעיים לציבור, כגושפנקה למדעי הטרנסגנדר.
גם למלאני פיליפס יש מה להגיד:
הסופרת הבריטית המוערכת, כתבה, שומו שמיים, שהמאבק נגד נישואים חד מיניים הוא 'מאבק להצלת הציביליזציה'. "ערכי המשפחה המסורתיים נמצאים כיום תחת מתקפה רבתי מתמדת של קואליציה של פמיניסטים, פעילי זכויות הומוסקסואלים, עורכי דין העוסקים בגירושין ומרקסיסטים, הסבורים שזוהי הדרך הטובה ביותר להחרבתו של אורח החיים המערבי", כך פיליפס, מעניין מתי איזה מוחמד ליברלי מבריטניה האצילית ינסה להחיל עליה את חוק השאהדה הליברלי. אני במקומה הייתי דואג.
אז לסיכום, ניתוחי וטיפולי המרת מין – הם פעולות ליברליות נאצלות, ולכן מבצעים אותם גם בילדים. ואילו טיפול שאדם בגיר מקבל מרצונו כדי להשפיע על הנטיה המינית שלו – חשוך ומרושע וכל רשימת הגידופים הליברליים. אפשר לחשוב שמרכיב פסיכולוגי בנטיה המינית הוא איזה מדע בדיוני. זו דעה שהיתה מקובלת מאד על הרבה אנשי מקצוע, והם זנחו אותה רק מחמת האינקויזיציה הליברלית (הרחבה כאן).
לא נחזור כאן על כל המחקרים שהבאנו במאמרים העוסקים בנושאי להט"ב, המראים כי הטענה שהמשיכה המינית היא גנטית – לא הוכחה דיה (כאן מחקר חדש יחסית, שמכחיש את הקשר הגנטי). וגם הטענה עצמה אינה שיש דטרמיניזם גנטי, אלא שמדובר בשכיחות. וזה דומה להרבה תכונות פסיכולוגיות ששכיחותן יכולה להיות תורשתית.
כמובן שגם תכונה גנטית, למשל, נטיה להשמנה, אין זה אומר שלא ניתן לטפל בה באמצעים שונים כמו דיאטות או אמצעים פסיכולוגיים.
(כאן מובא מאמרו של פרופ' אבשלום אליצור הטוען בתוקף שהמשיכה החד מינית היא נפשית, וניתנת לשינוי. בהמשך מובא ריאיון עם פסיכולוג קליני, דרור זנדמן הטוען ששינוי המשיכה באמצעות טיפול הוא אפשרי.
אינדקס ל31 מחקרים הטוענים שניתן לשנות משיכה מינית.
צבי מוזס, טיפולי הסבה להומואים: אין דרך אחת להתמודד עם הנושא, באתרחדשות מחלקה ראשונה (News1), 21 בפברואר 2011
התופעה מגיעה גם לניו יורק פוסט – טיפולים בנטיות הפוכות הומוסקסואליות
וראה גם: גיל קלנר, הצלחות בטיפול בחד מיניים מושתקות מטעמים פוליטיים, סרוגים, י"א בתמוז תשע"ב, 1 ביולי 2012
סיפוריהם של ארבעה גברים ששינו נטייה מינית
כאן מפורטת דוגמא כיצד 'מחקרים' על גידול ילדים במשפחות חד מיניים, מזוייפים ומסורסים להתאים לתוצאה אותה סימנו ה'ליברלים' מראש. וכאן קייטי פאוסט שגדלה בבית חד מיני מתחננת: אל תתנו לזוגות חד מיניים להביא ילדים. וכאן דוגמאות על טירוף 'המשפחה החדשה'.
לגבי השאלות המוסריות, ראה כאן מאמר של ניר מנוסי על ערך קבלת השונה לעומת יחסינו ללהט"ב.
האם מוסרי להתנגד לחד מיניות? תשובתו של דוקטורנט להיסטוריה.
יואב שורק: האמנם התנגדות לחד מיניות היא הומופוביה?).
'נייר העמדה' של הסתדרות הפסיכולוגים, שנעשה לאורים ותומים ולוחות הברית של כל המצטטים והמגדפים, לא נותן שום אסמכתא לכל הגידופים והעליהום. הוא בסך הכל אומר שזה לא מספיק מבוסס מחקרית, בסה"כ מדובר בטיפול פסיכולוגי, ענף שבכלל לא מבוסס מחקרית, גם לא להתמכרויות או הרבה בעיות אחרות, אין איזה מטא מחקר שמוכיח שטיפולים פסיכולוגיים פותרים בעיות, ואעפ"כ נזקקים להם כשרוצים או צריכים.
נחשו מהיכן הציטוט הבא?:
"מרבית המחקרים מצביעים על כך שאין תמיכה ליעילות טיפולי ההמרה, בעוד שרק מיעוטם טוען להצלחה… במחקרים רבים בתחום קיימות בעיות מתודולוגיות לא פשוטות. יש להניח, כי סיבות של "תקינות פוליטית" מקשות על האפשרויות למימון ופרסום של מחקרים בדבר יעילותם האפשרית של טיפולי המרה"
ברור שניחשתם נכון, מנייר העמדה שמהווה בסיס להרשעת שר החינוך בהיטלריזם פאשיזם סאדיזם ושלל פשעים נגד האנושות. כל מה שבאו לומר שם, זה שעדיין לא הוכח שזה עוזר, יש רק קצת מחקרים שמספרים שזה עוזר (ונניח שזה עוזר לאחד מכל עשרים איש, מישהו הבטיח פיתרון לכל אחד? אתם באמת רוצים שנאמין, שאם אדם רואה שהטיפול לא עוזר לו, הוא יתאבד בגלל אי יעילות הטיפול? ואת התזה הזו כן ניתן לאשש מחקרית?)
נייר העמדה מעלה בעיה נוספת, כאשר המטפל הינו אדם דתי, והמטופל אינו מונע מאותו ערך של איסור על הומוסקסואליות. אבל הוא מתעלם לגמרי מהרוב המכריע של המקרים, אדם דתי שהולך מרצונו לטיפול כזה, משום שזה תואם לערכיו.
פעם בזמן מה אנחנו מלקטים כותרות מגוחכות – עצובות מהמתרחש בעולם המערבי ובהיכלי הנאורות, (זה האחרון: 'במערב אין כל חדש', יש גם את: חדשות מהפקולטה למדעי המגדר, מעולמם של פמיניסטים וליברלים, טמטום המגדר באקדמיה, פרשנדתא למגדר מילתא, עולם ליברלי וצבוע, פה ושם בביצת המדע, מה נשמע באקדמיה? איפה אנחנו חיים? חדשות מן הבועה הליברלית, מה קורה שם לעזאזל באקדמיה?). אבל הטמטום בהיכלי הנאורות רק הולך ומתגבר, הולך ומקצין, מעמיק את הסתירה הפנימית.
אבל נפתח דוקא במישהי שאומרת את האמת, הפסיכיאטרית ד"ר טלי וישנה, מסבירה בכנס 'פסיכולוגיה אתיקה ויהדות', שפסיכולוג שמטפל בהומו סקסואל דתי, בדרך של השלמה עם עצמו, חוטא לקוד האתי של הפסיכולוג. הוא חוטא למה שהמטופל מאמין בו. המטופל לא רוצה לשנות את ערכיו, ופסיכולוג המשתמש באמצעים הטיפוליים לשינוי ערכים של המטופל, עובר בצורה בוטה על הקוד האתי.
לפי זהבה גלאון שר שלא לוחץ יד לנערה צריך להתפטר. עד היום ידענו שיש בעולם אנשים דתיים, הם 'שומרים נגיעה', מהיום מי שרוצה להיות שר במדינת ישראל הגלאונית צריך להיות חילוני, אסור לו לשמור נגיעה.
על הצביעות של ההתלהמות נגד שר החינוך, הדביק מישהו שתי כתבות, שמלמדות על ה'טיפול המרה' שהעניק הטרור הלהטב"י לחברה שלנו, בפרק זמן לא ארוך של שנים:
ועכשיו תקשיבו, שומו שמיים, מה שקרה לטרנסג'נדר בכניסה לכותל המערבי. הסדרן המרושע אמר לו שהוא לא יכול להיכנס לעזרת גברים, כי מה לעשות הוא נראה כמו אשה, אבל הטראנס הרבה יותר מתוחכם, אפילו שהוא עשה ניתוחי המרה, הוא רוצה להיות בעזרת גברים, הסיבה, הוא אמר במפורש "רציתי לגעת בפאקינג כותל", ומה עושים? הוא נכנס בכח, פעולה שליברלים מתגאים בה בד"כ, בשיטת הפאקינג.
מה עושים עם הסדרן הזה? מדוע הוא שופט טראנסים לפי המראה שלהם? מן הסתם אחד מארגוני האקטיביסטים יתנקשו בו בקרוב, לבי עליו.
כעת שימו לב כיצד מגיבה סטודנטית באוניברסיטת תל אביב, ליברלית בכל עצמותיה, כשהיא רואה את הדבר המזעזע הזה, נו, איך קוראים לו? אהה, "אנשי ימין":
אחד הדברים שהליברלים לא אוהבים, זה את הדבר המשעמם הזה, נו, אהה, "נתונים", זה הכי מרגיז אותם, שמישהו מציב נתונים. בלי שום חמלה, הכלה, התקרבנות, התלהמות, וכו'. כואב הלב.
למשל: הנתונים קובעים שאמהות מתעללות בילדים יותר מאבות.
כמו שאמרנו, נתונים זה דבר מעצבן ולא מוסרי. השיטה הפמיניסטית היא: האשה היא קרבן גם כשהיא חוטאת. כשאב מתעלל זו התנהגות גברית, כשמטפלת מתעללת זו בעיה של 'חוסר פיקוח'.
תמר דהאן שהיא 'פעילה חברתית' (המובן הרווח בזמננו הוא: אנרכיסטית הפועלת באלימות לקידום דעות קיצוניות. אני מתייחס כאן למובנו של הכינוי, אין לי שום ידע על המדוברת), עורכת 'מחקר' על "נשים שהמיתו את בן זוגן, ופועלת כמובן לשחרורן. כצפוי, אין נשים רוצחות, הן קורבנות וחלילה לנו להאשים את הקרבן.
"אחד ממקרי הרצח האכזריים והסאדיסטיים ביותר הוא המקרה של אריקה אורבוש פרישקין שרצחה באכזריות את בן זוגה דניאל, כשהיא דוקרת אותו במשך 6 שעות באמצעות 30 שיפודים לוהטים(!) שנעצה בגופו כשהוא מתחנן על חייו, בגלל שחשדה שהוא בוגד בה. בתקשורת כינו אותה "בילבי", לדעתי כדי לנסות למזער את מעשיה המפלצתיים. היא אומנם הורשעה ברצח אבל הפמיניסטיות ובמיוחד ארגון בשם "איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי" (המקושר לאילנה דיין) התגייסו כדי להגן עליה. לתחושתי מניסיון העבר – זה רק עניין של זמן עד שיצליחו לשחרר אותה" (מכאן).
"מבחינתי היא חפה מפשע" – כך זהר וגנר על אמא שהשליכה את תינוקה החי אל הבאר .
אתמול בתוכנית של גאולה ולונדון בערוץ כאן 11 .
צמד המראיינים המוכשר לא טרחו אפילו להקשות בשאלות כגון – האם כל אמא שצופה בשידור בעצם מקבלת לגיטימצייה להשליך את תינוקה אל הבאר או מהחלון ?
הם גם לא שאלו אותה אם היא הייתה מתייחסת ככה גם לגבר שהיה משליך את תינוקו אל הבאר רק ביגלל שהוא לא מסתדר עם חמותו .
זוהר וגנר "חשפנית בדימוס שמפנטזת על כושים " עשתה לעצמה הסבה מקצועית ואף טרחה והכינה סרט דוקו-פשע + במהלכו אף הלינה על כך שהאם המשליכה ישבה 5 חודשים בכלא . לטענתה היא לא הייתה צריכה לשבת כלל .
מבחינתה הרוצחת היא הקורבן . למה כי היא אישה ופטריאכייה ובלה בלה בלה ושאר תירוצים "פמיניסטיים" במיטבם ". (מכאן)
הקטע הזה מצולם מתוך מניפסט החלאה עמ' 83, מאת גיבורת התנועה הפמיניסטית ולרי סולאנס, (בהוצאת רסלינג, לא מפתיע).
בעמ' 51 נכתב כך:
מקור (גיל רונן)
אז כל הצבועים ששמעו את שר החינוך אומר שבעיקרון אפשר להשפיע פסיכולוגית על נטיה מינית, ו'תרגמו' את זה במוחם המעוות לשנאה, הדרה, פרימיטיביות, אכזריות, סאדיזם. איפה הייתם כשהפמיניזם באמת מטיף לסאדיזם הדרה ושפלות? נרדמתם ב'שמירה'? או שאף פעם לא באמת שמרתם על מישהו חוץ מעצמכם.
הקריאה להשמדת גברים, היא מסמך אמיתי שנכתב ברצינות ומתעד קריאות של פמיניסטיות להשמדת גברים.
תודו שזה נשמע נאור?
זה ממש מעלה לי באסוציאציה את נטלי כהן וקסברג, ה'אמנית', שיצירת האמנות המרכזית שלה היתה: עשיית צרכיה על דגלי מדינות שונים, אשה נפלאה שהתכונה היחידה שלה הוא היעדר עצירות, ונראה שגם פיה סובל מחוסר שליטה על סוגרים (יש לה איזה מונולוג שהיא עומדת על אנדרטת השואה, לבושה כמו מוקיון, וטוענת שהשואה ירדה לזנות או משהו כזה, חתיכת אמנות תרתי משמע). ובכן, מה נזכרתי במטורפת הזו? התברר לי לאחרונה, שהיא דורגה כ'אחת מעשר האמניות החזקות בעולם'… תחשבו כמה כח צריך בשביל מה שהיא עשתה, אכן אשה שמשאירה אחריה שובל של עשיה ברוכה בכל מקום בו כף רגלה דורכת.
ואכן, השבוע התבשר העולם המודרני בסדרת כתבות מצועצעת מלווה בתמונות, על הפתיחה הגדולה של מוזיאון הצואה ביפן, שפע של פעילויות, הדגמות, מזכרות, ועוד, יוצגו לציבור התרבותי והנאור המגיע בשערי המוזיאון והמדווח עליו. אין לי שום ספק, שעם ההתקדמות הליברלית, תוזמן האמנית הדגולה, שהיא כאמור אחת מעשר האמניות החזקות בעולם, לפתוח את אירועי יום הצואה והגבורה, ע"י עשיית צרכים על דגל, או חניקת גבר והשמדתו, או הכנת מנה טבעונית (תמיד הדבר המרגיז הזה שקוראים לו נתונים, זה הדו"ח הבריטי שקובע שטבעונים, פשוט חולים יותר, אבל בזה אשמים טראמפ וביבי מן הסתם).
יש משהו בזה שהישראלים מנסים להיות יותר נאורים ממה שאפשר, אפילו האו"ם הליברלי, קורא לישראל לבטל את החוק המפלה של 'חזקת הגיל הרך', אבל אנחנו יותר נאורים מזה.
תהרגו אותי אם אני אבין, מה משמעות הסקר הקובע ש42% מיהודי ארה"ב סבורים כי טראמפ תומך בישראל יותר מדי, מה זה 'יותר מדי'? ולמה ליהודי מפריע שמישהו תומך בישראל?
אולי אפשר ללמוד משהו מפוטין, בריאיון נוקב לBBC הוא אומר:
"הליברלים פועלים כמיעוט נגד רצונו של הרוב, מביא לדוגמא את מרקל שהכניסה מהגרים בניגוד לרצון רוב העם, הם -המהגרים- יכולים לעשות מה שבא להם, לרצוח, לאנוס, לגזול, כי הם מוגנים בשם "זכויות האדם" בחסות הליברליזם.
על סוגיית הלהטבים והג'נדרים הוא אומר, אין לי בעיה איתם באופן פרטי, הבעיה היא שזה נהיה מוגזם, הם טוענים שילדים יכולים לבחור כעת על מגדריות מבין חמישה, שישה מגדרים שונים, שכל אחד יהיה שמח בדרכו אבל לא יכול להיות שזה ישים בצל את ערכי המשפחה והתרבות של מיליוני אזרחים שהם הליבה של אזרחי המדינה".
אז נכון, פוטין לא הדוגמא לנאורות, כי הוא דיקטטור מרושע ואכזר (זה מה שחושבים היום בעולם הנאור, העולם הנאור במאה הקודמת הדיר באקדמיה כל מי שהתנגד לקומוניזם), אבל הוא יודע להראות את הצביעות של המערב, לפוטין לא אכפת שבסין קוצרים איברים ומוכרים אותם, כי זו 'בעיה שלהם', אבל מדינות המערב הצבועות ששורפות את ישראל בגלל שתינוק פלשתיני עשה בטעות במכנסיים (וכמובן תילחמנה על זכותה של אירן לפתח פצצת אטום לצרכי צמחונות וליברליות), איך הם מסבירים את השתיקה מול סין? הכל כדי שיוכלו לייבא משם שמונצעס?
בית המשפט בצרפת פסק השבוע, שמוסלמי שרצח יהודיה בעודו צועק אללה אכבר, אינו אשם, הוא לא אחראי למעשיו, הוא עישן קודם לכן מריחואנה. זה לא מפתיע, התרגלנו למוסר האירופאי הצבוע. אבל בימים האחרונים נכנסה נורמה חדשה גם באמריקה:
מנהל בי"ס בפלורידה קבע שלימודי שואה הם בחירה, מכיון ש'לא כולם מאמינים שהיתה שואה'.
מה הפלא? התרגלנו כ"כ לשקרים ולעיוות של הליברלים, עד שכזה הולך קצת נגד השואה זה אמור להפריע לנו?
אם זה בסדר גמור מצד האומות הנאורות, שיוטיוב נלחמת בערכי המשפחה ומנסה לשבור כלכלית מביעי דעות שמרניות – בעזרת הקרטל שלה, וכנודע גם פייסבוק לא טומנת ידה בצלחת בסתימת פיות. לאן מצפים שתתפתח החברה שלנו אם לא לחברה סותמת פיות ואלימה בסגנון ליברלי צבוע? (גם הרשות השניה הולכת בעקבותיה: פוסלת פרסומת על חברון כי זה 'שנוי במחלוקת', ומאשרת פרסומת ל'אבא ואבא' כי זה 'קונצנזוס').
דוגמא מדהימה פורסמה ברוטר ע"י החבר 'מאמר דעה', הוא מראה את הצביעות והדו פרצופיות של התקשורת בנוגע לטרור שהפעילו האתיופים בהפגנה מול אזרחים תמימים, ותגובת התקשורת. לא נקלקל את הפאנץ' ונשאיר לקורא ליהנות לבד. (תגובת וואלה: מחיקה).
אינטל לא נשארת חייבת, ומנהלת שטיפת מח 'ליברלית' לעובדיה, כפי שמספר אחד מהם:
בחברה הוקמה "קהילה" שנועדה לעודד את הנושא ונערכו מספר רב של אירועים העוסקים בנטיות הפוכות. ביניהם אירועים והרצאות, הנפקת "תגי גאווה" לעובדים, הנפת דגלי המשוייכים עם הנטיות ההפוכות כשהם עם סמל החברה ועוד.
"תארו לעצמכם שבוקר אחד אתם מגיעים למקום העבודה, ומכל המסכים הפזורים במסדרונות המפעל מוצגות הודעות עם מסרים של תמיכה בפוליאמוריה (מערכות יחסים "פתוחות" ללא מחוייבות לבן/ת הזוג). אתה מקבל אימייל המזמין אותך להרצאות של אנשים החיים בפוליאמוריה, ותמונות עובדי החברה שמזדהים עם העניין יופיעו באתר החברה. אתה מוזמן על ידי החברה להשתתף בעצרת התומכת במערכות יחסים כאילו, ומחולקים מזכרות עם סמלי התנועה". מספר העובד כמשל לאירועי המתרחשים לאחרונה בחברה.
"זה טירוף. הרי באת לעבוד ולהתפרנס בתחום אחר לגמרי, מה פתאום מנסים לשטוף לך את המוח עם דבר שלא קשור בעליל לענייני העבודה, ואף מתנגש עם עולם הערכים של חלק גדול מהעובדים?" מוחה העובד. "חייבים להגן בחוק על זכות העובד למקום עבודה נקי מהטפה להט"בית או כל נסיון אחר להפר את האיזון של חיי המשפחה המסורתית".
כמנהגם של ליברלים, אין להם בעיה עם סתירתיות, זה מלמד על מורכבות ועומק.
זה מה שמסביר את הפרסום בYNET 'מעבירים את החרדים חינוך מחדש':
"ראש העיר רמת גן הקים "ועדת חקירה" בעקבות הורדה של זמרת מבמה תורנית ביום העצמאות, והמחיש שוב כיצד פועלת הדורסנות הליברלית, שמתעלמת באופן גס מעולם המשמעות והזהות של קבוצה שבפשטות איננה "הם". לפי השיטה הזו אנחנו מתקדמים לעבר אינקוויזיציה חילונית בכל מרחב דתי… את הטעות הרדיקלית הזו מבצעים שוב ושוב לוחמי חופש וחירות שמשוכנעים שעולמם החופשי, החף מכל הבדלי מגדר במקומות ציבוריים, למשל, הוא הנכון, הצודק ובעיקר היחיד. ההכרה כי תיתכן סיטואציה שבה אלפי אנשים יתכנסו לאירוע בתל אביב, ברמת גן או במאה שערים, בהפרדה מגדרית שהיא חלק מזהותם – כלל לא עולה בתודעתם של מנהיגים מקומיים. לדידם, תפיסתם האנטי-מסורתית ועולמם הליברלי-אקטיביסטי הוא עולם המשמעות היחיד שקיים.".
אכן המונח הסטאליניסטי מרקסיסטי 'חינוך מחדש' על הקונוטציות שלו, ממש מתאים כאן.
הפסיכולוגית ד"ר ניצה ירום, מראה, כי מרוב ההתלהבות לעודד ילדים 'לצאת מהארון' עוד לפני שבכלל התפתחה אצלם מיניות, לאף אחד לא אכפת מכמות ההטרדות המיניות המטורפת במגזר ההו"ס, לא מדובר במקרים, אלא בסיטואציות שבנויות כך, מקומות מפגש לאנשים מבוגרים ולילדים, בהם הילדים נחשפים למין קשה, קבוצתי, והעיקר: לא תמיד בהסכמה. על זה לא תמצאו שום הסתייגות בתקשורת. הבעיה הקשה היא הפגיעה וההדרה של איזה שר חינוך ששומר נגיעה, ומעיז לנהוג כפי שהיה לגיטימי באלפיים השנה האחרונות.
עכשיו בודאי תבינו, איך יתכן ששופטת הורתה על הפלה בכח, לנערה מוגבלת בשכלה, כדי שלא יצא שם הדבר המגעיל הזה, איך קוראים לו? (ילד, איכס). רק להיזכר בכל הטרור התקשורתי וההתלהמות מול כוונתה של המדינה, לספק הזנה בכח למחבלים השובתים רעב, איך אפשר למנוע מהם למות ברעב? הם מעדיפים לשבות רעב ולאכול טורטית בשרותים, ואתם מאלצים אותם שלא למות? כפיה נוראה ואכזרית.
זהו פרצופה המכוער של הליברליות.
רגע, ומה עם טיפולי המרה? ללכת?
לא! זה ענין רציני, אל תעשו שום דבר בלי להתייעץ עם איש מקצוע.
האיסור של התורה לא תלוי בכך שניתן יהיה למצוא 'פתרון', זה נסיון קשה, ויש בעולם נסיונות קשים. אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, אל תשנא אותו, אל תבזה אותו, אפילו אם הוא חוטא – יתכן שהנסיון שלו מאד קשה. אבל גם אל תהפוך את האסור למותר, וזה איסור חמור.
ועוד מנזקי הלהט"ב:
בעקבות חוזר מנכ"ל משרד הבריאות: פסיכולוגים נמנעים מטיפול בלהט"בים מחשש שיואשמו ב"טיפולי המרה"
ועכשיו גם גוגל מתערבת:
ישראל היא השיאנית העולמית בחיפוש ”טיפולי המרה”, אז גוגל מנסה לשנות את זה
אני מקווה שאתם דואגים לפרסם את הדברים ברשתות החברתיות, ישנם המון אנשים שכדאי מאד שיחשפו לחומר הייחודי של האתר.
מאמר יפה מהאתר זוית אחרת.
משפט הסיכום "חוששני שאותם "ליברלים" בעיני עצמם מבטלים כל כך מהר את האופציה הזו לא משום שהם מתנגדים ליחסה של החברה הדתית להומוסקסואלים, אלא משום שהם מתנגדים לחברה הדתית בכללותה, או לפחות לזו שהחליטה ברוב חוצפתה להפוך לכוח פוליטי משמעותי במדינת ישראל"
https://www.zavitaheret.com/%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%9b%d7%9d-%d7%97%d7%9e%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%9e
סתם חידוד קטן, ד"ר טלי וישנה היא פסיכיאטרית
תודה, תיקנתי
כל המקומות שציינת גם אני ב"ה ראיתי בזמנו (חוץ ממהרש"ם ולענ"ד דבריו לא מוכרחים, וכבר ציינתי בתגובתי לעיל שגם עזר מקדש למד כן) ואעפ"כ למדתי מה שלמדתי כי אין כאן שום סתירה.
באמת שיש כאן הרבה פרטים.
ובינתיים רק אציין
תו"י ביבמות נדפסו בשלמות ע"י מכון אופק. (שם מודגש שהאיסור תלוי בתמידות ולא בכוונה ,כדמשמע בתוס' על הדף, וכתו"י מבואר ברא"ש רי"ו טור אגודה ועוד שלא הזכירו כוונה כלל)
[אלא ששם בתו"י יש משמעות דדווקא בשלכ"ד מותר ע"ש, אבל מלבד שר"ן בנדרים ואשכול בהל' צניעות פליגי עליהו בזה אין זה הכרח גם בדבריהם]
מה שכתבתי "דיוק ברמ"א" הוא הוא דיוק בטור שכתבת. אבל לאמתו של דבר אין כאן דיוק, כי טור העתיק תחילה לשון הרמב"ם ואחר"כ דברי ר"י ולא התכוון לדקדק וכן רמ"א. וכן נמצא בהרבה מקומות. ומה שנפרש בר"י נפרש בדבריהם.
ודברי ר"י גופא ברור שנסובו על שלכ"ד דזו היתה קושיא בין יבמות דמשמע דאסור ושאר מקומות ועליה תירץ וחילק.
ואם יתברר לנו שלפי טעמו של ר"י אין חילוק בין שלכ"ד ובין דרך איברים אין צורך לר"י לפרש, כי הוא לא בא (כרמב"ם) לבאר את כל האופנים המותרים אלא לתרץ קושיא.
בהגה"מ אין זה להדיא אבל זה מוכרח וקיצרתי אז במקום שראוי היה להאריך.
הנה ב"ח שציינת כתב לחדש שגם בלא הוצ"ז אסור ברגיל ובנה דבריו על דיוק בטור ודברי רא"ש וכל מעיין תמה תמה יקרא על שתי ראיותיו (מקווה שאין צורך לפרש לגברא רבה שכמותך) ובטח ראית שגם באליה רבה דחה דבריו (מה שפירש א"ר בטור זה גם לא כ"כ מובן אבל עכ"פ ברור שאין כאן שום דיוק ואין להמציא דין כזה [או גזירה לדברי ב"ש] וכל שכן שאין להבליע זה כבדרך אגב). אמנם בהגה"מ כתב על דברי רמב"ם (שמתיר בלא הוצ"ז) כמפרש ולא כחולק דדוקא באקראי כדברי ר"י והוא כב"ח וזה פלא. וברור לענ"ד שגרסת הגה"מ היתה כגירסת רוב כת"י (עיין בפרנקל שינויי נוסחאות) דלא גרסו "ובלבד שלא יוציא זרע לבטלה" ועל זה הוסיפו הגה"מ את דברי ר"י. [בכוונת הרמב"ם גופא לפי גירסה זו יש לדקדק מהלכה יח אבל אין זה נפק"מ לעניינינו דברור שהגה"מ פירשו עם הוצ"ז] והרי ברמב"ם מפורש דרך איברים ואין מי שלא גורס זאת. דו"ק ותשכח בעז"ה.
ומה שכתבת על דברי הב"ח "וברור שבדרך איברים א"י לומר כן" לא זכיתי להבין למה.
מש"כ "וגם מעצם דברי ר"י מוכח דהנושא הוא אם חשיב ביאה, שהרי מביא ראיה מהא דאמרו מי איכא מידי דלישראל שרי שמותר ביאה שלא כדרכה, והרי הנדון כאן הוא במוציא זרע ולא בעצם הביאה, ומאי קשיא. המעשה היתר, וההוצאה איסור. ובע"כ דפשיטא ליה דמה שנקרא ביאה כלול בזה דמותר ג"כ הוז"ל, ומכאן למד דחשיב ביאה ושמותר הוצאת זרע, אבל רק באקראי כשמתאוה לכך"
במה שחילקת בין מעשה להוצ"ז כיוונת לדברי י"א במיוחס לר"ן על סנהדרין.
אבל ר"י ורא"ש חלקו לא מטעמך דאיכא שם ביאה אלא כמו שכתב רא"ש גופא ביבמות דסתם ביאה עם הוצאת זרע לבסוף משמע.
כתבת "וגם חזי' בחז"ל שהחמירו טובא ואין שום טעם שיהיה מותר הוז"ל באקראי מעיקר הדין, אבל יחמירו שלא יטול קוץ או שלא יגע או כל מיני חומרות נוראות, בזמן שאין בכלל איסור בדבר אלא רק בקבע"
יש חילוק גדול בין מה שאדם עושה עם אשתו ומה שעושה עם עצמו (השווה עם לשון אג"מ "שבענין אישות לאיש עם אשתו התירה תורה להחשיב גם זה שמתאוה לבעול שלא כדרכה כצורך" ולא נפק"מ מה הוא סבר לעניין דרך איברים, רק שעם אשתו שאני ואני מוסיף דגם בדרך איברים)
לעניין סוגית משמשת במוך וסוגיתינו
מצאנו 2 שיטות עיקריות בסוגית שלכ"ד איזה איסור נלמד מעו"א
רי"ד: דמעשה עו"א דאסור תלוי בכוונה אי מכוון שלא תתעבר אסור ואי מכון לתאות יצרו מותר
ר"י דהכל תלוי בפועל אי מוציא במקום הראוי או לא, אמנם במוציא בחוץ אסור כדרך עו"א שקבעו עצמם לכך (כדכת' והיה אם בא אל אשת וכו') וקביעות זו אפ' לתקופה כדמוכח מהא דכל כד' חודש דש בפנים וזורה בחוץ חשיב ז"ל
ולאור זה ברור שיש חילוק גדול בין התירו של ר"י ורי"ד ובין סוגית משמשת במוך שהבאת, דכל התירם באינו מתכוון שלא תתעבר (רי"ד) ואינו קובע את עצמו לזרות בחוץ (ר"י) [וזה מה שחילק גם דרישה בריש ס' כג] אבל במשמשת במוך מתכוון שלא תתעבר ובוודאי שלא עושה באקראי ולכן הוצרכו לתירוצים אחרים.
ולכל מי שלמד דדווקא שלכ"ד כיוון דחשיב ביאה אני שואל מניין בא החילוק בין תדיר לאקראי?
(דמה שכתבת דזה [מכוון?] להשחית קשה כמו שכתבתי)
יש"כ וסליחה על העיכוב
תו"י עדיין לא הזדמן לידי, אבל אין עיקר הענין שתלוי בכוונה או בתמידות, כי אם שהנושא הוא על איסור שלא כדרכה כמעשה ער ואונן, ולא על הוז"ל.
מה שכתבתי שברור שבדרך איברים א"י לומר שאסור להרגיל. הרי זה דרך הטבע שאדם נמצא בקירוב בשר לאשתו. ולא שייך לאסור זה.
וגם החילוק אם זה מצד 'שם ביאה' או מצד 'סתם ביאה' אינו מובן לי מנפ"מ ואיך מסייעך.
החילוק בין תדיר לאקראי לא דוקא משום דמכוין להשחית, אלא משום דזו פעולה משחיתה ולכן אסורה בקבע, וכך הדין גם במעוברת וזקנה וכאמור לעיל. יש"כ על דבריו.
גדולה התגובה שנתנה בין שני "יש"כ", אבל לא הבנתי אם יש כוונה נסתרת בזה.
החילוק בין "שם" ל"סתם" (אין זה "חילוק" אלא הבחנה ושימת לב) בא לדחות את הדיוק שלך "וגם מעצם דברי ר"י מוכח דהנושא הוא אם חשיב ביאה וכו' ובע"כ דפשיטא ליה דמה שנקרא ביאה כלול בזה דמותר ג"כ הוז"ל" דמבואר ברא"ש דלא מדייק (דאיכא הוצ"ז) מהא דחשיב ביאה.
עדיין לא מובן לי איך למדו שילוב בין שני הדברים דהיינו זה שבשלכ"ד חשיב ביאה ותדירות\אקראי, די באחד מהם
אבל אם אתה מסכים שבהגה"מ מבואר כדברי הרי מצאנו אחד מאותו בית מדרש שלמד כך, וטובה ציפורנן וכו'
וגם בתשובת הרא"ש (ב"י ס' כג) אני חושב משמע קצת שאילו היה זורה בחוץ עכ"פ מיוט פעמים היה מותר ואיך נפרש אם לא מצד ההיתר דרך איברים.
——
יש לי בלבול חדש בתגובות בכל מקום באתר, שעליונים למטה ותחתונים באמצע. אולי משהו עם המחשב שלי.
ומה שכתבת בתגובה בפעם הראשונה "מונע הריון" ובפעם השניה "מכוין למנוע" (וזה כטעם אגר"מ א,סג) איני יודע איזה טעם אתה תופס
אבל גם לטעם השני קשה ממעוברת ועוד שאיך תפרש כוונתו היפך ממנו גופא וגם דברי רא"ש בתשובה (מובא בב"י בס' כג) סותרים זה דשם לא מכוין לכך בבירור.
האם ראית תוס' ישנים ביבמות שציינתי?
שיטת ר"י דכיוון דאיסור נלמד ממעשה עו"א אין לנו אלא דומיא דעו"א ולדעתו הגדר הוא השחתת כל זרע והיינו בתמידות וזה מפורש בלשונו ובלשון כל הראשונים שציינתי ובאקראי ליכא איסור (דאוריתא אבל כמובן מדרבנן אסור כדאיתא בנידה יג אלא דבאשתו לא גזרו\הרחיבו)
וברור שמי שקובע את עצמו להוציא בחוץ גם בפעם הראשונה חייב ואין זה מיקרי אקראי וכדמוכח מהך דכל כד' חודש דש מבפנים וכו' דחשיב ז"ל.
אבל באקראי ממש שמתכוון לאותו פעם ליכא איסור. ואין הבדל בין שלכ"ד או דרך איברים או מנאפים ביד על עצים ואבנים. דכיון דכל מקור מדאור' הוא ממעשה דעו"א ולדעת ר"י באקראי לא הוה דומיא דעו"ו. אלא דמ"מ מצאנו דאסור מנאפים ביד ושאר מיקרים שם בנידה וע"כ שהוא מדרבנן.
ובשל"כ לא גזור באשתו כמו שמוכח בסנהדרין ועוד וכמו שכתב ר"י. ויש לדעת אי דרך איברים לדעת ר"י נכלל באיסור דרבנן או לא.
אפשר שכמוך ומסברתך דרק בדרך אישות לא גזור ואפשר שכל שהוא עם אשתו לא גזור דאיכא שמחת קירבה והוה מצווה קצת (דומיא דחיבו"נ דחייב לפוקדה סמוך לווסתה להני דס"ל הכי וגם כדדרשו דאפ' שיחה מיקריא תענוג) וכדמסיים ר"י דכל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה וכן מסתברא.
אבל לא רק מסברא אני בא אלא כאמור כן דברי דרישה וב"ש וגם יש משמעות גדולה בהגה"מ (כא, ט מאיסו"ב) כן.
ולפי דבריך אתה נדחק למה שלכ"ד בתמידות אסור ומפרש דזה מונע הריון ולפי"ז יהיה מותר כשהיא מעוברת או זקנה וחס מלהזכיר
ניסיתי להתחקות אחר דבריך, ובאמת לא ידענא מאי קאמר.
את התו"י לא מצאתי, לא במקום בו נמצאים דברי ר"י בתוס' דידן (יבמות לד:). וגם בהגה"מ לא הבנתי מה דקדקת.
אבל בשאר ראשונים עיינתי, ולא מצאתי שום זכר ורמז לדבריך.
ר"י לומד חדושו מדאמרי' כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה, והנדון שם הוא על ביאה שלא כדרכה, ולא מוזכר כלל דרך איברים, ואין זה דיוק ברמ"א אלא ר"י עצמו כותב להדיא "באקראי בעלמא ומתאוה לבא על אשתו שלא כדרכה שרי", ולא הזכיר שום דבר מעבר לזה, אלא רק ביאה שלכ"ד, דהוי ביאה לכל דבר וכך גם בתו' סנה' נח:. וגם הטור בהעתקת דבריו דקדק וכתב רק על ביאה שלא כדרכה. וכך בתו' רא"ש במרדכי נדה תשלב ובאגודה יבמות פ"ג סי' לג' (וראה לשונו בסנה' ז' נב': "דלא אסיר אלא בעושה כל שעה") והריא"ז יבמות יב: (והרא"ש סי' ט' דקדק מההיא שבאה ואמרה ערכתי שולחן והפכו והשיבה ר' דהתורה התירה, ולא שאל אם היה הוז"ל), וכולם מדברים בהדיא על ביאה שלא כדרכה, ומהיכי תיתי להכניס מה שלא נאמר. וכך לשון הלבוש והא"ר או"ח רמ'. וכך מבואר גם בב"ח שהבין דמיירי דוקא בשלכ"ד, שמדקדק הטור דאין לו להיות רגיל בכך כו' אשלכ"ד. וברור שבדרך איברים א"י לומר כן. וכן בברכ"י או"ח רמ'. וכ"כ להדיא מהרש"ם ח"ז כו': "גם הם לא התירו אלא במכניס הזרע לגוף האשה וס"ל דג"ז בכלל ביאה כמו דמותר לשמש עם עקרה וזקינה שאינה מתעברת משא"כ בדרך דישה בפנים וזורה מבחוץ לכ"ע אסור". והרב קוק בעזרת כהן לז': "ש"מ שמאחר שנקראת ביאה מן התורה אין זה בכלל איסור אלא כשמתכוין להשחית ורגיל לעשות כן תמיד". ואגרות משה אה"ע א' סג': "שבענין אישות לאיש עם אשתו התירה תורה להחשיב גם זה שמתאוה לבעול שלא כדרכה כצורך ואינו לבטלה ומותר".
יסוד ההיתר הוא משום דאדם רשאי, אבל איך אפשר ללמוד מזה שרשאי להסתכל או לנשק, שמותר להוציא זרע? ומה הקשר בין זה לזה? ורק מזה שרשאי בביאה שלכ"ד, זה מוכיח דמותר גם בהוז"ל כי זה ענין הביאה.
וגם מעצם דברי ר"י מוכח דהנושא הוא אם חשיב ביאה, שהרי מביא ראיה מהא דאמרו מי איכא מידי דלישראל שרי שמותר ביאה שלא כדרכה, והרי הנדון כאן הוא במוציא זרע ולא בעצם הביאה, ומאי קשיא. המעשה היתר, וההוצאה איסור. ובע"כ דפשיטא ליה דמה שנקרא ביאה כלול בזה דמותר ג"כ הוז"ל, ומכאן למד דחשיב ביאה ושמותר הוצאת זרע, אבל רק באקראי כשמתאוה לכך.
לכן ברור לי שדברי הדרישה בנויים על תהו ור"י מעולם לא דיבר על דרך איברים.
וגם חזי' בחז"ל שהחמירו טובא ואין שום טעם שיהיה מותר הוז"ל באקראי מעיקר הדין, אבל יחמירו שלא יטול קוץ או שלא יגע או כל מיני חומרות נוראות, בזמן שאין בכלל איסור בדבר אלא רק בקבע. וברור מזה שאין שום היתר אפי' באקראי ולא הותר אלא דרך ביאה וגם זה באקראי.
ומה שכתבת שנלמד מער ואונן ואין לנו אלא כמוהם, הלא ער ואונן שלא כדרכה שמשו, ואעפ"כ היה אסור כי התכוונו שלא יהיה הריון. ומדאסור שלכ"ד בכוונה או בקבע נלמד גם עיקר האיסור.
ומה שנסתפק הב"ש, כבר האריכו אחרונים שדבריו לא ברורים, ומ"מ ברור שלא התיר להוציא זרע באקראי, אלא רק לצורך היה נראה לו שדומה להיתר הנ"ל. ולדבריך מה נסתפק הרי באקראי מותר, ואם נמציא שיש איזה איסור דרבנן מיוחד, א"כ מה הראיה משלא כדרכה הרי אסרו כל שאינו עם אשתו.
וגם ברור שלהלכה מבור בכמה סוגיות ובדברי הפוסקים בהרבה מקומות שגם אם הוא סכנה לאשה לא התירו דש בפנים וזורה בחוץ אפילו לא באקראי, ולא עלה על דעתם ללמוד מדברי ר"י כה"ג, וכמבואר בפירוט במלמד להועיל ח"ג סי' יח'.
טעם האיסור בתמידות משום איסור הוז"ל, ולא משום שמונע הריון עכשיו, אלא שהו"ז הותרה רק במקום הראוי, ובאקראי יכול לנטות מזה.
ולגבי מכוין או מונע אכן יש לדון בזה כמ"ש לעיל.
בעניין שיטת ר"י אני מתיחס בעיקר לס' סא-סב, סח.
בדרישה מפורש דשלכ"ד לאו דווקא. וכאמור ב"ש ואחיעזר גם למדו כן
ומש"כ בס' סב לשיטתך לבאר דב"ש היכא דשייך לענייני אישות התיר הוא דמיון רחוק ובקלות יש לחלק ואין לתלות זה בב"ש.
ומש"כ "וכי ס"ד שאיסור רק כשעושה בדרך קבע" אמת דכן הוא לשיטת ר"י וכמו שמפורש בתוס' ישנים ביבמות שם ולא הוזכרה כוונה כי אם בתוס' על הדף ביבמות אבל בכל מקום אחר ברא"ש שם ובטור וברבינו ירוחם ובאגודה ועוד כולם פירשו דהחילוק הוא בין קבע לאקראי בלבד דזה נאסר מקרא דשחת ארצה וזה לא.
מש"כ בס' עו לא מוזכר זה אפ' ברמז בשום מקום וזה בלבד כבר הוכחה ואם דעתך אחרת עליך לא לסתום אלא לפרש באר היטב
וגם לפי דבריך אזלא לה הוכחת רבא בסנהדרין מי איכא מידי דלישראל וכו' דשפיר איכא לאוקמי היכא דלא קיים פו"ר
עד כמה שאני זוכר ר"י מדבר על ביאה שלא כדרכה, שזה נחשב ביאה לכל דיני התורה, ואין שום ראיה מזה לדרך איברים, ואם מישהו חידש מסברא להתיר גם דרך איברים, לא עלי התלונה.
דברי ר"י ברורים, שאם זה נחשב ביאה ממילא אינו הוצאת זרע לבטלה כלל, אלא שאם עושה כן בקבע מונע הריון וזה אסור.
מה שכתבתי "וכי ס"ד שהאיסור רק כשעושה בדרך קבע" הולך על איסור הוז"ל, וברור שהאיסור הזה הוא אפילו פעם אחת ולא רק בקבע
וא"כ אין שום מקור סיבה וטעם להתיר דרך איברים באקראי, כי כל שמוציא לבטלה זה אסור גם בפעם אחת, ואם אינו לבטלה מותר הדבר, ולכן שלא כדרכה מותר, אלא שאם עושה כן בקבע מכוין למנוע הריון וזה אסור.
וגם ברור שר"י לא מיירי מענין מצוות פו"ר, שאין זה הנושא שלו כלל, אלא רק מדיני הוז"ל. ולכן אם לא קיים פו"ר, ועכשיו יכול לקיים (שאינה בהריון עכשיו אלא הוא זמן ביוץ), מי פטר אותו ממצוה דאוריתא שיכול לקייים עכשיו? ולא בא ר"י לומר אלא שאין בזה הוז"ל, ואין זה הנושא של פו"ר כלל, והוא חייב מן התורה בפו"ר, ולא זו בלבד, הוא חייב גם אם לא מתחשק לו עכשיו בכלל להיות עם אשתו, מ"מ יש לו מצוה של פו"ר להביא בן ובת אם זה אפשרי לו ואין צער וסכנה לאשה. ואטו משום שרוצה שלא כדרכה יש לו עדיפות יותר ממי שלא רוצה בכלל, אין לו שום פטור ממצות פו"ר.
ומה שלא מוזכר בשום מקום, אינו טענה מן הענין, אני כתבתי "יש לחדש" משום שלא נמצא בספרים, אבל מצד טענת ר"י, אדרבה, מי שיפליג דבריו לעניני מצוות פו"ר הוא זה שצריך להביא ראיה. כי אין ענינו של ר"י בדיון שם אלא בדיני הוז"ל. וברור שענין האקראי כל עצמו לא בא אלא משום שכיון שהוא באקראי אין זה סותר את ההריון. ולכן כשאירע שהפעם הזו היא הקובעת אם יהיה הריון או לא, אין זה אקראי, אלא הוא הנדון.
ומודינא שאינו צריך לבדוק ולחזר אחרי ימי הביוץ, כי אין זה מכלל המצוה, אבל עצם זה שעושה באקראי נחשב שאינו מבטל מצוות פו"ר.
ולכן למעשה אין כ"כ נפ"מ, כי גם מי שלא קיים לא צריך לחוש שאם עושה באקראי בדיוק היום יהיה הביוץ ולא ביום אחר.
אבל מצד עצם החידוש של ר"י לא מתאפשר לבטל פו"ר אלא רק דלא חשיב לבטלה, וק"ל.
וראייתך מסנהדרין לא מחוורת כלל, ומ"מ בודאי לטעמך דהוז"ל דרבנן, מה זה שייך לדברי ר"י שעוסק בנדון הוז"ל גרידא.
הלו, אין גבול כמה נושאים אתה יכול להקיף??? נדהמתי לראות את הספר החשוב גבורת אנשים [המצביע הרבה על גבורת מחברו], וכבר עתה חושק אני להשיגו…
למה אינך מפרסמו בצורה רשמית ומוכרת? זה יהיה לעזר רב לדיינים הנוחתים לדין זה.
תודה רבה על הדברים
הספר הודפס איכשהו, ייתכן שבהמשך תהיה מהדורה שניה
כדאי באמת לנסח משהו שלא חוטא לדיכוטומיה הקיימת ביחס לנשים, כלומר – או החפצה, או שוויון וניתוק מה"מעמדות"..
אני רואה באמת אפשרות ליחס מורכב יותר, לדוגמא אפילו אצל רבקה "נקרא לנערה ונשאל את פיה"… וכן דבורה, אסתר, מרים, והאשת חיל.. ומצד שני ישנו המושג "שייכות" לא במובנו ההחפצתי, אלא החברתי כפרט היודע ויודעים עליו את מקומו בקבוצה..
היחס המעניין הזה בתנ"ך לנשים אינו נובע כמובן מפמיניזם שהקדים את זמנו – להיפך, מהעדר הצורך בו.
פמיניזם הוא ריאקציה, הוא קריאת תיגר, בעולם חופשי באמת נטול כפיה לחלוטין, בו כל אחד מבין את עצמו ואת סביבתו הוא מגוחך ופתטי, רק חופש מוחלט מכל כפיה יכול להביא למצב ה"קדם ריאקציוניסטי" הזה.
רק זהות!
מעניין מאד, אקח פנאי בל"נ לעבור על הספר, פעם ראיתי פירושך למס' כלה מאד נהניתי מכמה דברים (אע"פ שיש לענ"ד מה להעיר אין זה גורע כלל).
אתה משתדל להיות מקורי כאילן הגדול שלקחת את שם חיבורו.
אבל לא ראיתי כל אותם "ראשונים ופוסקים" שס"ל דהוא דאוריתא.
דרך אגב מש"כ בשיטת ר"י ביבמות וסנהדרין לענ"ד לא נכון כי הוא התיר גם דרך אברים ואין שום הכרח לפרש דווקא בשלא כדרכה ואין אחד שלמד ככה [יש מיעוט שלא מצוי כעזר מקודש בס' כה ועוד קצת] (אל תשיבני מדיוק ברמ"א כי אין כאן דיוק)
ודברי ב"ש ואחיעזר מכוונים לזה. ובוודאי שחידושך שר"י התיר רק אחרי קיום פו"ר אין לו מקום.
אכן בספר הדגשתי יותר את הסוברים דדרבנן, אבל מכיון שכתבתי שגם לדידהו אין זה כמו גזרות דרבנן אלא יותר יסודי, ניחא לי לסתום כסתימת האחרונים שהוא דאוריתא
מש"כ בשי' ר"י – לא פירש מה כתבתי, על איזה ס"ק מדבר?
לגבי אם התיר אחרי קיום פו"ר או לאו, כשם שאתה סותם שאין לו מקום אני סותם שיש לו מקום.
לא אמרתי "לא שייכות" אלא "איבדו את טעמן".
ואם צורת החשיבה המודרנית לא מתאימה לחשיבה "תורנית" אנחנו צריכים לשנות את עולמינו הפנימי!?
לחזור להתיחס לאישה כחפץ וכו'.
—
זה מה שאני שואל מי הם הפוסקים האלה?
ברוב הראשונים נראה שזה דרבנן
אולי יש הבדל בין שני הניסוחים, אבל אני דוחה את שניהם
המצוות לא איבדו את טעמן
החשיבה המודרנית היא ערוץ צר ומסויים ואינו חזות הכל בעולם
האם צריך לשנות את העולם שלנו? לא בטוח, יתכן שקיום המצוות פועל עלינו את מה שצריך
שכן גם אם אנחנו לא יודעים מה הטעם של איסורי עריות, החיים לאור איסורים אלו יוצרים את המציאות הרצויה
כמובן דעת הרמב"ם ועוד חכמים שידיעת הטעמים היא חלק מהעבודה והתכלית, אבל על זה גופא יש לדון אם באמת בכחינו להגיע לכך
להתייחס לאשה כחפץ – זה לא החלק הרצוי, ולא ראיתי שאברהם התייחס לשרה כחפץ, זו אכן מציאות קדומה שנבעה מתנאי חיים מסויימים של אלפי שנים אבל לא ערך ולא אידיאל וגם לא צורך חשיבה
לגבי איסור אוננות מה דעת רוב הראשונים והפוסקים – ראה בספרי גבורת אנשים פרק ד
לפי דבריך מה ט ע ם שאנחנו מקיימים מצוות אם הם לא שייכות לזמנינו?
ומה תסביר על נישואי אשת אח לאחר שמת מה שלא נמצא בשאר עריות?
אבל גם לפי דבריך יש כאן טעם נפרד לאיסורים שונים (וגם ל2 אחיות ואם ובת תסביר טעם אחר).
על סמך מה פסקת שאוננות דאוריתא??
חלילה לומר שהמצוות לא שייכות לזמננו
אמרתי שלהבינם על פי צורת החשיבה המודרנית זו לא הדרך
וזה משום שצורת החשיבה המודרנית היא לא היחידה והיא לא בהכרח רק הנכונה
איסור אשת אח מפורש בתורה גם 'ערות אחיך הוא' משום שהיא טפלה לבעלה ושם אחיו עליה לעולם, למעט מקרה של יבום שצריך להמשיך שם אחיו
ואין זה טעם נפרד לאיסורים שונים, אלא כולם סעיפים של אידיאל הקדושה
ולגבי אוננות לא פסקתי, סתמתי כדעת רוב הפוסקים, אם כי יש סוברים שהוא דרבנן
למרות שלדעתי גם הסוברים שהוא דרבנן אינו אלא גדר הדין שמוגדר כדרבנן אבל אינו גזרה או הרחקה אלא היחס המסורתי שנובע מרוח התורה רק שלא נקבע לדעתם כאיסור דאוריתא
אומר את דעתי, למרות שכפי הנראה לא יתווכחו על זה, כיוון דעל על..
בעייני הלהט"ב זו מחלת נפש כלשהי, "מחלת נפש" כידוע (או שלא), איננה תלויה בהגדרה קלינית כזו או אחרת.. היא פשוט שיפוט, שיפוט פיולסופי טהור, 'מהי צורת הנפש הבריאה'?.. וככזו יש לכל אדם אפשרות להתייצב בדיון ו.. לשפוט.
ומי שיתעקש לצמצם את התואר ל'נזק' (לחולה או לזולתו, כפדופיל וקלפטומן וכד'), שאלה לי אליו: "ובכן יקרי מה דעתך על זואופיליה"?
זה הכל נכון ויש פן כזה אבל זה לא מסביר את מהות האיסור בצורה כוללת.
למה דודה אסורה ובת אחות מותרת הרי זה אותה דרגה ממש? ועוד הרבה קושיות.
חלק מהדברים שכתבתי היה דיון בעקבות המאמר שנסוב על חילונים (וצוחק עליהם [ובצדק]), האם יחסים חד מיניים תיעוב (לא נורמלי וכו') גם מבחינה חילונית
או שזה לא כ"כ פשוט. ולכן לא ממן הטענה להשיב שזה נכלל באיסור עריות.
שאר הדברים שכתבתי גם לא הבנת אבל אין בזה נפק"מ. אני דן אותך לכף זכות וההצעה שלי כתבתי רק אחרי לימוד זכות זה.
חן חן על כך שאתה דן לכף זכות, זה מאד נוגע ללב
הסיבה שדודה אסורה ודוד מותר
משום שאשה טפלה לבעלה, והזוג תמיד נחשב ממשיך את משפחת הבעל
ולכן הגבר הנושא דודתו נושא את שם המשפחה וממשיך את משפחת אביו, וזה לא יתכן יחד עם דודתו
אבל האשה הנושאת את דודה, טפלה אליו, ונחשבת רק על משפחת הדוד
יתכן שמבחינת מיניות אין הבדל בין המקרים, אבל מבחינת פריצת התא המשפחתי יש הבדל
נו נו, חילוק יפה
זה בסגנון להצדיק את החור במכנסיים בטענת לבוד.
זה מתישב על הלב?
איך זה קשור לטעם הכללי שהתחלתה ממנו?
ואיך קשור לכאן משכב זכור? או בהבמה?
בשביל שטעמי תורה יתיישבו על הלב
א"א לגזור אותם מהתרבות המודרנית שהיא לא קשורה בהם
הקשר לטעם הכללי הוא מה שכתבתי, שאיסורי קדושה ועריות מטרתן למקד את הקשר המיני בבניית משפחה בלבד
ולכן יחסים בתוך המשפחה בדרגת קרבה ראשונית אסורים וכל דבר שנתפס כערעור הסדר המשפחתי לטובת מין – הוא לא נישואין אלא גילוי עריות
משכב זכור ובהמה, הם עיסוק במין לשם הנאה, באפיק שאינו אפשרי לבניית משפחה, ולכן אסור, כמו גם אוננות
מציע לך להקדיש שניה ורבע נוספים לקריאה והבנת התגובות, אולי תחסוך זמן להגיב.
לעניין טעמך באיסור עריות הוא מובן אבל שטחי ואין בו כדי להסביר את האיסור לפרטיו. למה דודה אסור וסבתא מותר? או שבכך משפחה מתעצמת?
תודה על ההצעה הנדיבה
לחילופין אתה יכול לשקול להסביר את דבריך
אולי אתה לא כתבת ברור או שלקורא יש מגבלה אחרת
הסיבה שקרובות משפחה הן ערוה
משום שהקשר איתן הוא קשר משפחתי, חיים יחד, ולכן נוצר קשר של קירבה שבדרך הטבע אינו קשר של התאהבות, ואם מגיעים לקיום יחסים זו בדרך כלל פגיעה מינית, לא משהו שבא בצורה של בניית משפחה ואהבה, אלא של ניצול קירבה.
זו משמעות המונח 'גילוי עריות' בלקסיקון המקצועי המודרני. כיום ברור לכולם שיחסי מין בתוך המשפחה, הם ערבוב של קשר קירבת משפחה עם קשר אהבה, ערבוב שנחשב כמסוכן ומזיק מסיבות מובנות.
בתורה האיסור הזה הוא רק דור אחד לאחור. שני דורות לאחור התורה לא אסרה, למרות שאפשר היה להרחיב את האיסור שכן הסיטואציה של 'משפחה' מורחבת לפעמים. ולכן חכמים אלו שהרחיבו, כי באמת הטעם שייך במדה מסויימת גם כשמתרחקים עוד דור, ו'שניות' כולל עשרים נשים, שהקשר שלהן הוא מעבר לדור אחד. יש הרבה דברים בתורה שהרחבות חכמים אינם איזו גזרה רחוקה, אלא דבר שקרוב לאיסור התורה, ואפשר שבימי קדם ראו בה אפילו הרחבה אלמנטרית, כמו דין חצי שיעור, קריאת שמע דרבנן, משא ומתן בשבת, ועוד רבים.
חשוב לחזק ידיהם של המדענים לבל יתיאשו מלחפש אחר גן האחראי על זה. לדעתי מין האנושי בשנים האחרונות עובר תהליך אבולוציוני מובהק וזה עצמו נותן לגטימציה למעשה שהרי טבע בורר את המעולה הראוי להמשך…
מעניין היה לבדוק מבחינה היסטורית שכיחות נטיות אלו.
למעשה אנחנו עדים לתזוזה מתמדת של חלונו של אוורטון ולב שרים בידו כידוע על פי נגלה.
אבל לגופו של עניין אל אף שלאדם דתי זאת לא שאלה מעשית אלא רעיונית מכל מקום לגבי חברה החילונית אפשרי בהחלט לדון בה למעשה. האם יש צדק כל שהוא לתעב את זה מכל וכל? משה רט כתב לפני שבועיים על זה במסטריום שיש באיסור זה מוסריות. אבל דבריו נכונים כלפי החברה הנוכחית במבט כולל, שמה שמעסיק את הרוב זה עומק ורוחב הנאתם בלבד. אבל יחסים חד מיניים בין פדאגוג לחניך הנובעים מאהבה ומלאים ברגש לזולת, כמו שהיה (לפי הרעיון ואולי בפועל) ביוון העתיקה, אין בהן השפלה או הרס כמו שמתאר משה.
ובכן אין לנו אלא טעמו של הרמב"ן!
לא ידוע לי על שום נתון שמלמד שהמין האנושי עובר אבולוציה
מקובל שבאלפי השנים האחרונות אין שום שינוי אבולוציוני בגנטיקה האנושית
חלון אוברטון הוא אבולוציה תרבותית לא גנטית
אחוז ההומוסקסואלים בחברה המערבית בת ימינו נע בין 1 ל2, מה שמגחיך לחלוטין את העיסוק המרובה בנושא
יש הרבה יותר חולי CF אפילפסיה אוטיזם ותסמונת דאון, והם זקוקים להרבה יותר עזרה
איסור משכב זכר הוא חלק מכל איסורי עריות וקדושה המגבילים את העיסוק במין להקמת משפחה בלבד
מה נאמר, בסוף מתברר אבל שהרב פרץ גם חושב שטיפולי המרה הם דבר פסול וחמור,
כנראה הוא נחשף למחקרים שרציו לא נחשפו עליהם, אפשר לבקש ממנו לשלוח את המחקרים לעדכון לנייר העמדה המדובר…
הוא נחשף לאלימות ליברלית רגילה
(מן הסתם הודעה מנתניהו, שאם הוא רוצה להיות שר כלשהו בקדנציה הבאה עליו להתכופף)
שים לב לדבריך – הרב פרץ הודה ש"טיפולי המרה הינם דבר פסול וחמור" – *טיפולי המרה*. השם הנתעב שניתן ע"י הליברלים לכפייה טיפולית לשינוי נטיה מינית למי שאינו חפץ בטיפול.
כמובן, שאדם בוגר כמו רפי פרץ, שבנה את ערכיו לא ביום, לא ישנה לפתע פתאום את עמדתו תוך יומיים בנוגע למה ש*באמת דיבר עליו* והובן באופן שגוי (נראה שבכוונה) בתקשורת – והוא ייעוץ פסיכולוגי לחיזוק הזהות המינית התואמת את המין הביולוגי של *המעוניין בטיפול* באופן שאינו פולשני ועומד בקוד האתי של הרפואה הפסיכולוגית.
וכמו שצוות האתר כתב – קשה כיום להיסמך על מחקרים בקלות שכזו, בעידן בו האמת היא ערך משני למטרה מוכתבת מראש
אם משהו עלול לדחוף אנשים להתאבדות, זה לא טיפולי המרה, אלא התסכול המוחלט מטירוף המערכות הזה ששוטף את העולם. אבל מזה הליברלים כנראה לא מודאגים 🙂
תודה על המאמר
כיף לקרוא מאמרים כאלו שמביאים בתמצות את כל הצביעות והצחוק שיש באווירה הליברלית ברחוב המערבי ומעצימים את תחושת הבוז לדעותיהם ולסתירות המרובות שיש בדרכם
[רק חבל שאין לנו עיתונאים ואנשי דעה שיהיו במקומות הנכונים להשמיע את הדברים שהבאתם כאן ולדרוש עליהם תשובות]
ולגבי עצם הנושא-
להומו דתי יש כמה אופציות
1 לעזוב את הדרך בה הוא חי למרות שהוא מאמין בה מה שיהיה בשבילו סתירה נוראית [מלבד מה שכל יציאה בשאלה מלווה בקשיים עצומים מכל הבחינות]
2 להישאר בדת ולא להינשא [להיות בתול עד מותו]
3 לנסות טיפולי המרה
גם אם אכן יש רק סיכוי קטן להצלחת הטיפולים ויש גם סיכוי שהם ישפיעו עליו לרעה עדיין זה עדיף בהרבה על האופציות האחרות שיש לו
לכן גם ה"ליברלים" הכי גדולים אמורים להודות שא"א לשלול ממנו את הטיפול
הסיבה לעסק שעשו מדברי פרץ-אצל רבים זה הגיע מכך שהם לא הבינו אותו וחשבו שהוא בעד לכפות את זה על כולם ואצל רבים זה הגיע מחוסר היכולת להכיל את זה שיש אנשים שאיסור משכב זכור חשוב להם ואם הם לא ישנו את נטייתם הם יהיו בבעיה
כמו"כ יש לזכור את סולם קינסי המלמד [את הדבר הפשוט] שיש רבים בעלי נטיות הפוכות שיש להם גם את הנטייה הסטנדרטית אלא שזה במינון פחות. וכידוע [ואף מהיכרות] יש כאלו שבשל האווירה וכל העסק שמסביב, עם הזמן התעצמה אצלם הנטייה ההפוכה עד שבשלב מסויים הם רואים את עצמם כהומו לגמרי, ואצל אלו אם הם דתיים ודאי שווה להם מאוד לנסות טיפול שיחזיר להם את הנטיה המקורית שלהם במינון הנכון מה שיאפשר להם להינשא אי פעם כך שגם אם לטענת ה"ליברלים" אין מקום לטיפולי המרה ודאי שיש המזוהים כהומואים שבבסיס הם יותר מבולבלים שבשלב מסויים גיבשו לעצמם נטייה הפוכה אך יש להם אפשרות לשנותה ולהם שווה מאוד לנסות טיפולי המרה
מאמר חזק וחשוב אכן הצביעות בחגיגה מטורפת
משהו טען שיש מחקרים שמוכיחים שטיפולי המרה הם לא עובדים כלל והביא לינק לכאן https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24635593?fbclid=IwAR0coBpge4_6x7EsJkqA0kWWfFGMRGBQQw1IdmpKJ1tzA41PjpDlAj_DvZM
יש ויכוח גדול אם הם עובדים
אין מצוה להאמין שהם עובדים, ונניח ששר החינוך חושב שאחד מאלף עובדים, והוא רוצה לפתור בעיה של אחד מאלף?
וכי יש כזו צעקה על מליון ואחד טיפולים אחרים שלא הוכח שעוזרים? יש גם מחקרים שטיפול פסיכולוגי לא עוזר? ויש גם טענות שכדורים פסיכיאטרים לא מועילים כי הם מפתחים תלות והגוף תמיד משיג במירוץ, אז מה? קשה מאד לקבוע אם טיפול עוזר וכמה הוא עוזר, והרי כאן בטיפול פסיכולוגי עסקינן, ולכן כל ההתלהמות היא צביעות ורשעות.
לגבי הלינק, בעיה, הרי זה בדיוק מה שקורה, שליברלים מזייפים מחקרים ועושים מחטפים, ויתכן בהחלט שגם הצד השני עושה כך מתוך תחושת מיסיון (יש הרי הרבה מאמרים שמראים שכן עובד, המאמר הספציפי שציינת כותב שהיעילות נמוכה, לא שזה בלתי אפשרי. מעניין כמה היעילות של טיפול פסיכולוגי בהתמכרות (באיזור ה0) אז לא נשלח אנשים כאלו לנסות לעזור להם? מדובר באנשים דתיים שרוצים עזרה). אין לאדם הפשוט ברירה אלא לחשוב מבלי תלות ב'מחקרים' כאלו.