סערת ההמרה
לא עושה חשק להתייחס כאן לפוליטיקה, אבל חלק מהבעיה שלנו היא שהפוליטיקה והקשקשת בתקשורת מדברים גבוהה בשם ערכים, אתיקה, מדע, ועוד.
השבוע שוב התלהמו אנשי הרוח, (או 'העושים רוח'), על שר החינוך שהזכיר את האפשרות של טיפולי המרה להומוסקסואלים (כלומר, הוא נשאל ע"י המראיינת אם לדעתו זה אפשרי, מבחינתה זו היתה כנראה שאלה רטורית, אבל שר החינוך התמים חשב שזו שאלה, ולכן אמר שלדעתו זה אפשרי), קראו לפיטוריו וכו' בהתאם לשיטה הליברלית.
למזלם תוך מספר ימים שוב סיפק להם שר החינוך כותרות וחומר לאינספור תכניות ערב: הוא לא לחץ יד לנערה בטקס חלוקת פרסים. מסקנה? "מי שמדיר נערה – לא יכול להיות שר חינוך" (זהבה גלאון).
ובכן, מאיפה לפרץ הזכות לומר שמשהו כזה אפשרי? פשוט מאד, מהנסיון, הוא הוסיף שהוא עשה זאת בעבר. (עדכון: בינתים אחרי ש33 יועצים חינוכיים חתמו על עצומה התומכת בו, שר החינוך כבר הספיק לחזור בו… זו כחה של אלימות והתלהמות, וארגון הלהט"ב, מגיב כצפוי: "לא מסתפקים בהתנצלות", עד שלא יתחיל לעבוד אצלם, או יצמיד לעצמו בן זוג, הוא עדיין כר האיגרוף שלהם).
מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב הגיב: "אני ממליץ לפרץ לעבור טיפולי המרה נגד שנאת האחר".
גם זו תגובה ליברלית מתקרבנת קלאסית, מישהו דיבר על שנאה? מדובר על תלמיד דתי, שיש לו בעיה מוסרית ערכית, והוא שואל האם הוא יכול להשפיע על הנטיה שלו? לדעת שר החינוך כן, דעה שהיתה מקובלת במדע שנים רבות, ועדיין לא הופרכה, יש אנשי מדע הסבורים כך גם בזמננו. מה הקשר לשנאה?
עמיר פרץ: "הגיע הזמן שתפסיקו להתערב בחייהם של אנשים". מישהו התערב בחיים של אנשים? השאלה היתה האם אפשר לספק טיפול כזה למי שמעוניין.
יאיר לפיד: "עד שרפי פרץ לא יעבור טיפולי המרה מהדעות החשוכות והמטורפות שלו הוא לא יכול להמשיך לכהן כשר חינוך".
ובכן, הטענה הטריויאלית כי ניתן באמצעים פסיכולוגיים להשפיע על נטיה מינית, הופכת ל'דעה חשוכה ומטורפת'.
ברשת נרשמו מאות תגובות של אישי ציבור, כולן מתלהמות ומשתמשות במלים פרובוקטיביות, בהתאם לשיח הליברלי הרגיל. אבל מה הטיעון שלהן? הטיעון המרכזי הוא שזה עלול לפגוע נפשית ואפילו להוביל להתאבדות. כמובן שבנוגע לניתוח לשינוי מין, אין חשש כזה… ליברלים מצויים ממליצים על ניתוח לשינוי מין בלי צורך בהסכמת הורים
ומה הפירות של ניתוחי המרת מין כאלו?
אחוזי ההתאבדויות והאשפוזים עולים במפגיע, ראה כאן הרחבה על התופעה שהיא מבחינה מדעית אובייקטיבית 'ניסויים בילדים', באופן כללי קהילת הטראנסים 'מתפרנסת מזנות' (כך לפי YNET). כאן תוכלו לקרוא על 'נטלי', ששמה קץ לחייה כהמשך טיפול המרה לשינוי מין. נטלי אומר/ת: "היו לי חיים קשים ועכשיו עם התהליך לשינוי מין הם לא בהכרח הופכים לקלים יותר".
מצורפת הרצאה למעוניינים, של אדם שניסה את טיפולי המרת המין (רנה ג'קס), המסר הוא: הרצון לשינוי מין נשאר גם אחרי הניתוח, מדובר בטראומה, ולא באיזה 'מין מסתתר' שצריכים רק לחשוף אותו.
וזו הרצאתו של אנדוקרינולוג אמריקאי, המפרט במשך 40 דקות על כל השקרים, סתימת הפיות, הלחצים, והמניפולציות, דרכן מחדירים הבלים מדעיים לציבור, כגושפנקה למדעי הטרנסגנדר.
גם למלאני פיליפס יש מה להגיד:
הסופרת הבריטית המוערכת, כתבה, שומו שמיים, שהמאבק נגד נישואים חד מיניים הוא 'מאבק להצלת הציביליזציה'. "ערכי המשפחה המסורתיים נמצאים כיום תחת מתקפה רבתי מתמדת של קואליציה של פמיניסטים, פעילי זכויות הומוסקסואלים, עורכי דין העוסקים בגירושין ומרקסיסטים, הסבורים שזוהי הדרך הטובה ביותר להחרבתו של אורח החיים המערבי", כך פיליפס, מעניין מתי איזה מוחמד ליברלי מבריטניה האצילית ינסה להחיל עליה את חוק השאהדה הליברלי. אני במקומה הייתי דואג.
אז לסיכום, ניתוחי וטיפולי המרת מין – הם פעולות ליברליות נאצלות, ולכן מבצעים אותם גם בילדים. ואילו טיפול שאדם בגיר מקבל מרצונו כדי להשפיע על הנטיה המינית שלו – חשוך ומרושע וכל רשימת הגידופים הליברליים. אפשר לחשוב שמרכיב פסיכולוגי בנטיה המינית הוא איזה מדע בדיוני. זו דעה שהיתה מקובלת מאד על הרבה אנשי מקצוע, והם זנחו אותה רק מחמת האינקויזיציה הליברלית (הרחבה כאן).
לא נחזור כאן על כל המחקרים שהבאנו במאמרים העוסקים בנושאי להט"ב, המראים כי הטענה שהמשיכה המינית היא גנטית – לא הוכחה דיה (כאן מחקר חדש יחסית, שמכחיש את הקשר הגנטי). וגם הטענה עצמה אינה שיש דטרמיניזם גנטי, אלא שמדובר בשכיחות. וזה דומה להרבה תכונות פסיכולוגיות ששכיחותן יכולה להיות תורשתית.
כמובן שגם תכונה גנטית, למשל, נטיה להשמנה, אין זה אומר שלא ניתן לטפל בה באמצעים שונים כמו דיאטות או אמצעים פסיכולוגיים.
(כאן מובא מאמרו של פרופ' אבשלום אליצור הטוען בתוקף שהמשיכה החד מינית היא נפשית, וניתנת לשינוי. בהמשך מובא ריאיון עם פסיכולוג קליני, דרור זנדמן הטוען ששינוי המשיכה באמצעות טיפול הוא אפשרי.
אינדקס ל31 מחקרים הטוענים שניתן לשנות משיכה מינית.
צבי מוזס, טיפולי הסבה להומואים: אין דרך אחת להתמודד עם הנושא, באתרחדשות מחלקה ראשונה (News1), 21 בפברואר 2011
התופעה מגיעה גם לניו יורק פוסט – טיפולים בנטיות הפוכות הומוסקסואליות
וראה גם: גיל קלנר, הצלחות בטיפול בחד מיניים מושתקות מטעמים פוליטיים, סרוגים, י"א בתמוז תשע"ב, 1 ביולי 2012
סיפוריהם של ארבעה גברים ששינו נטייה מינית
כאן מפורטת דוגמא כיצד 'מחקרים' על גידול ילדים במשפחות חד מיניים, מזוייפים ומסורסים להתאים לתוצאה אותה סימנו ה'ליברלים' מראש. וכאן קייטי פאוסט שגדלה בבית חד מיני מתחננת: אל תתנו לזוגות חד מיניים להביא ילדים. וכאן דוגמאות על טירוף 'המשפחה החדשה'.
לגבי השאלות המוסריות, ראה כאן מאמר של ניר מנוסי על ערך קבלת השונה לעומת יחסינו ללהט"ב.
האם מוסרי להתנגד לחד מיניות? תשובתו של דוקטורנט להיסטוריה.
יואב שורק: האמנם התנגדות לחד מיניות היא הומופוביה?).
'נייר העמדה' של הסתדרות הפסיכולוגים, שנעשה לאורים ותומים ולוחות הברית של כל המצטטים והמגדפים, לא נותן שום אסמכתא לכל הגידופים והעליהום. הוא בסך הכל אומר שזה לא מספיק מבוסס מחקרית, בסה"כ מדובר בטיפול פסיכולוגי, ענף שבכלל לא מבוסס מחקרית, גם לא להתמכרויות או הרבה בעיות אחרות, אין איזה מטא מחקר שמוכיח שטיפולים פסיכולוגיים פותרים בעיות, ואעפ"כ נזקקים להם כשרוצים או צריכים.
נחשו מהיכן הציטוט הבא?:
"מרבית המחקרים מצביעים על כך שאין תמיכה ליעילות טיפולי ההמרה, בעוד שרק מיעוטם טוען להצלחה… במחקרים רבים בתחום קיימות בעיות מתודולוגיות לא פשוטות. יש להניח, כי סיבות של "תקינות פוליטית" מקשות על האפשרויות למימון ופרסום של מחקרים בדבר יעילותם האפשרית של טיפולי המרה"
ברור שניחשתם נכון, מנייר העמדה שמהווה בסיס להרשעת שר החינוך בהיטלריזם פאשיזם סאדיזם ושלל פשעים נגד האנושות. כל מה שבאו לומר שם, זה שעדיין לא הוכח שזה עוזר, יש רק קצת מחקרים שמספרים שזה עוזר (ונניח שזה עוזר לאחד מכל עשרים איש, מישהו הבטיח פיתרון לכל אחד? אתם באמת רוצים שנאמין, שאם אדם רואה שהטיפול לא עוזר לו, הוא יתאבד בגלל אי יעילות הטיפול? ואת התזה הזו כן ניתן לאשש מחקרית?)
נייר העמדה מעלה בעיה נוספת, כאשר המטפל הינו אדם דתי, והמטופל אינו מונע מאותו ערך של איסור על הומוסקסואליות. אבל הוא מתעלם לגמרי מהרוב המכריע של המקרים, אדם דתי שהולך מרצונו לטיפול כזה, משום שזה תואם לערכיו.
פעם בזמן מה אנחנו מלקטים כותרות מגוחכות – עצובות מהמתרחש בעולם המערבי ובהיכלי הנאורות, (זה האחרון: 'במערב אין כל חדש', יש גם את: חדשות מהפקולטה למדעי המגדר, מעולמם של פמיניסטים וליברלים, טמטום המגדר באקדמיה, פרשנדתא למגדר מילתא, עולם ליברלי וצבוע, פה ושם בביצת המדע, מה נשמע באקדמיה? איפה אנחנו חיים? חדשות מן הבועה הליברלית, מה קורה שם לעזאזל באקדמיה?). אבל הטמטום בהיכלי הנאורות רק הולך ומתגבר, הולך ומקצין, מעמיק את הסתירה הפנימית.
אבל נפתח דוקא במישהי שאומרת את האמת, הפסיכיאטרית ד"ר טלי וישנה, מסבירה בכנס 'פסיכולוגיה אתיקה ויהדות', שפסיכולוג שמטפל בהומו סקסואל דתי, בדרך של השלמה עם עצמו, חוטא לקוד האתי של הפסיכולוג. הוא חוטא למה שהמטופל מאמין בו. המטופל לא רוצה לשנות את ערכיו, ופסיכולוג המשתמש באמצעים הטיפוליים לשינוי ערכים של המטופל, עובר בצורה בוטה על הקוד האתי.
לפי זהבה גלאון שר שלא לוחץ יד לנערה צריך להתפטר. עד היום ידענו שיש בעולם אנשים דתיים, הם 'שומרים נגיעה', מהיום מי שרוצה להיות שר במדינת ישראל הגלאונית צריך להיות חילוני, אסור לו לשמור נגיעה.
על הצביעות של ההתלהמות נגד שר החינוך, הדביק מישהו שתי כתבות, שמלמדות על ה'טיפול המרה' שהעניק הטרור הלהטב"י לחברה שלנו, בפרק זמן לא ארוך של שנים:
ועכשיו תקשיבו, שומו שמיים, מה שקרה לטרנסג'נדר בכניסה לכותל המערבי. הסדרן המרושע אמר לו שהוא לא יכול להיכנס לעזרת גברים, כי מה לעשות הוא נראה כמו אשה, אבל הטראנס הרבה יותר מתוחכם, אפילו שהוא עשה ניתוחי המרה, הוא רוצה להיות בעזרת גברים, הסיבה, הוא אמר במפורש "רציתי לגעת בפאקינג כותל", ומה עושים? הוא נכנס בכח, פעולה שליברלים מתגאים בה בד"כ, בשיטת הפאקינג.
מה עושים עם הסדרן הזה? מדוע הוא שופט טראנסים לפי המראה שלהם? מן הסתם אחד מארגוני האקטיביסטים יתנקשו בו בקרוב, לבי עליו.
כעת שימו לב כיצד מגיבה סטודנטית באוניברסיטת תל אביב, ליברלית בכל עצמותיה, כשהיא רואה את הדבר המזעזע הזה, נו, איך קוראים לו? אהה, "אנשי ימין":
אחד הדברים שהליברלים לא אוהבים, זה את הדבר המשעמם הזה, נו, אהה, "נתונים", זה הכי מרגיז אותם, שמישהו מציב נתונים. בלי שום חמלה, הכלה, התקרבנות, התלהמות, וכו'. כואב הלב.
למשל: הנתונים קובעים שאמהות מתעללות בילדים יותר מאבות.
כמו שאמרנו, נתונים זה דבר מעצבן ולא מוסרי. השיטה הפמיניסטית היא: האשה היא קרבן גם כשהיא חוטאת. כשאב מתעלל זו התנהגות גברית, כשמטפלת מתעללת זו בעיה של 'חוסר פיקוח'.
תמר דהאן שהיא 'פעילה חברתית' (המובן הרווח בזמננו הוא: אנרכיסטית הפועלת באלימות לקידום דעות קיצוניות. אני מתייחס כאן למובנו של הכינוי, אין לי שום ידע על המדוברת), עורכת 'מחקר' על "נשים שהמיתו את בן זוגן, ופועלת כמובן לשחרורן. כצפוי, אין נשים רוצחות, הן קורבנות וחלילה לנו להאשים את הקרבן.
"אחד ממקרי הרצח האכזריים והסאדיסטיים ביותר הוא המקרה של אריקה אורבוש פרישקין שרצחה באכזריות את בן זוגה דניאל, כשהיא דוקרת אותו במשך 6 שעות באמצעות 30 שיפודים לוהטים(!) שנעצה בגופו כשהוא מתחנן על חייו, בגלל שחשדה שהוא בוגד בה. בתקשורת כינו אותה "בילבי", לדעתי כדי לנסות למזער את מעשיה המפלצתיים. היא אומנם הורשעה ברצח אבל הפמיניסטיות ובמיוחד ארגון בשם "איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי" (המקושר לאילנה דיין) התגייסו כדי להגן עליה. לתחושתי מניסיון העבר – זה רק עניין של זמן עד שיצליחו לשחרר אותה" (מכאן).
"מבחינתי היא חפה מפשע" – כך זהר וגנר על אמא שהשליכה את תינוקה החי אל הבאר .
אתמול בתוכנית של גאולה ולונדון בערוץ כאן 11 .
צמד המראיינים המוכשר לא טרחו אפילו להקשות בשאלות כגון – האם כל אמא שצופה בשידור בעצם מקבלת לגיטימצייה להשליך את תינוקה אל הבאר או מהחלון ?
הם גם לא שאלו אותה אם היא הייתה מתייחסת ככה גם לגבר שהיה משליך את תינוקו אל הבאר רק ביגלל שהוא לא מסתדר עם חמותו .
זוהר וגנר "חשפנית בדימוס שמפנטזת על כושים " עשתה לעצמה הסבה מקצועית ואף טרחה והכינה סרט דוקו-פשע + במהלכו אף הלינה על כך שהאם המשליכה ישבה 5 חודשים בכלא . לטענתה היא לא הייתה צריכה לשבת כלל .
מבחינתה הרוצחת היא הקורבן . למה כי היא אישה ופטריאכייה ובלה בלה בלה ושאר תירוצים "פמיניסטיים" במיטבם ". (מכאן)
הקטע הזה מצולם מתוך מניפסט החלאה עמ' 83, מאת גיבורת התנועה הפמיניסטית ולרי סולאנס, (בהוצאת רסלינג, לא מפתיע).
בעמ' 51 נכתב כך:
מקור (גיל רונן)
אז כל הצבועים ששמעו את שר החינוך אומר שבעיקרון אפשר להשפיע פסיכולוגית על נטיה מינית, ו'תרגמו' את זה במוחם המעוות לשנאה, הדרה, פרימיטיביות, אכזריות, סאדיזם. איפה הייתם כשהפמיניזם באמת מטיף לסאדיזם הדרה ושפלות? נרדמתם ב'שמירה'? או שאף פעם לא באמת שמרתם על מישהו חוץ מעצמכם.
הקריאה להשמדת גברים, היא מסמך אמיתי שנכתב ברצינות ומתעד קריאות של פמיניסטיות להשמדת גברים.
תודו שזה נשמע נאור?
זה ממש מעלה לי באסוציאציה את נטלי כהן וקסברג, ה'אמנית', שיצירת האמנות המרכזית שלה היתה: עשיית צרכיה על דגלי מדינות שונים, אשה נפלאה שהתכונה היחידה שלה הוא היעדר עצירות, ונראה שגם פיה סובל מחוסר שליטה על סוגרים (יש לה איזה מונולוג שהיא עומדת על אנדרטת השואה, לבושה כמו מוקיון, וטוענת שהשואה ירדה לזנות או משהו כזה, חתיכת אמנות תרתי משמע). ובכן, מה נזכרתי במטורפת הזו? התברר לי לאחרונה, שהיא דורגה כ'אחת מעשר האמניות החזקות בעולם'… תחשבו כמה כח צריך בשביל מה שהיא עשתה, אכן אשה שמשאירה אחריה שובל של עשיה ברוכה בכל מקום בו כף רגלה דורכת.
ואכן, השבוע התבשר העולם המודרני בסדרת כתבות מצועצעת מלווה בתמונות, על הפתיחה הגדולה של מוזיאון הצואה ביפן, שפע של פעילויות, הדגמות, מזכרות, ועוד, יוצגו לציבור התרבותי והנאור המגיע בשערי המוזיאון והמדווח עליו. אין לי שום ספק, שעם ההתקדמות הליברלית, תוזמן האמנית הדגולה, שהיא כאמור אחת מעשר האמניות החזקות בעולם, לפתוח את אירועי יום הצואה והגבורה, ע"י עשיית צרכים על דגל, או חניקת גבר והשמדתו, או הכנת מנה טבעונית (תמיד הדבר המרגיז הזה שקוראים לו נתונים, זה הדו"ח הבריטי שקובע שטבעונים, פשוט חולים יותר, אבל בזה אשמים טראמפ וביבי מן הסתם).
יש משהו בזה שהישראלים מנסים להיות יותר נאורים ממה שאפשר, אפילו האו"ם הליברלי, קורא לישראל לבטל את החוק המפלה של 'חזקת הגיל הרך', אבל אנחנו יותר נאורים מזה.
תהרגו אותי אם אני אבין, מה משמעות הסקר הקובע ש42% מיהודי ארה"ב סבורים כי טראמפ תומך בישראל יותר מדי, מה זה 'יותר מדי'? ולמה ליהודי מפריע שמישהו תומך בישראל?
אולי אפשר ללמוד משהו מפוטין, בריאיון נוקב לBBC הוא אומר:
"הליברלים פועלים כמיעוט נגד רצונו של הרוב, מביא לדוגמא את מרקל שהכניסה מהגרים בניגוד לרצון רוב העם, הם -המהגרים- יכולים לעשות מה שבא להם, לרצוח, לאנוס, לגזול, כי הם מוגנים בשם "זכויות האדם" בחסות הליברליזם.
על סוגיית הלהטבים והג'נדרים הוא אומר, אין לי בעיה איתם באופן פרטי, הבעיה היא שזה נהיה מוגזם, הם טוענים שילדים יכולים לבחור כעת על מגדריות מבין חמישה, שישה מגדרים שונים, שכל אחד יהיה שמח בדרכו אבל לא יכול להיות שזה ישים בצל את ערכי המשפחה והתרבות של מיליוני אזרחים שהם הליבה של אזרחי המדינה".
אז נכון, פוטין לא הדוגמא לנאורות, כי הוא דיקטטור מרושע ואכזר (זה מה שחושבים היום בעולם הנאור, העולם הנאור במאה הקודמת הדיר באקדמיה כל מי שהתנגד לקומוניזם), אבל הוא יודע להראות את הצביעות של המערב, לפוטין לא אכפת שבסין קוצרים איברים ומוכרים אותם, כי זו 'בעיה שלהם', אבל מדינות המערב הצבועות ששורפות את ישראל בגלל שתינוק פלשתיני עשה בטעות במכנסיים (וכמובן תילחמנה על זכותה של אירן לפתח פצצת אטום לצרכי צמחונות וליברליות), איך הם מסבירים את השתיקה מול סין? הכל כדי שיוכלו לייבא משם שמונצעס?
בית המשפט בצרפת פסק השבוע, שמוסלמי שרצח יהודיה בעודו צועק אללה אכבר, אינו אשם, הוא לא אחראי למעשיו, הוא עישן קודם לכן מריחואנה. זה לא מפתיע, התרגלנו למוסר האירופאי הצבוע. אבל בימים האחרונים נכנסה נורמה חדשה גם באמריקה:
מנהל בי"ס בפלורידה קבע שלימודי שואה הם בחירה, מכיון ש'לא כולם מאמינים שהיתה שואה'.
מה הפלא? התרגלנו כ"כ לשקרים ולעיוות של הליברלים, עד שכזה הולך קצת נגד השואה זה אמור להפריע לנו?
אם זה בסדר גמור מצד האומות הנאורות, שיוטיוב נלחמת בערכי המשפחה ומנסה לשבור כלכלית מביעי דעות שמרניות – בעזרת הקרטל שלה, וכנודע גם פייסבוק לא טומנת ידה בצלחת בסתימת פיות. לאן מצפים שתתפתח החברה שלנו אם לא לחברה סותמת פיות ואלימה בסגנון ליברלי צבוע? (גם הרשות השניה הולכת בעקבותיה: פוסלת פרסומת על חברון כי זה 'שנוי במחלוקת', ומאשרת פרסומת ל'אבא ואבא' כי זה 'קונצנזוס').
דוגמא מדהימה פורסמה ברוטר ע"י החבר 'מאמר דעה', הוא מראה את הצביעות והדו פרצופיות של התקשורת בנוגע לטרור שהפעילו האתיופים בהפגנה מול אזרחים תמימים, ותגובת התקשורת. לא נקלקל את הפאנץ' ונשאיר לקורא ליהנות לבד. (תגובת וואלה: מחיקה).
אינטל לא נשארת חייבת, ומנהלת שטיפת מח 'ליברלית' לעובדיה, כפי שמספר אחד מהם:
בחברה הוקמה "קהילה" שנועדה לעודד את הנושא ונערכו מספר רב של אירועים העוסקים בנטיות הפוכות. ביניהם אירועים והרצאות, הנפקת "תגי גאווה" לעובדים, הנפת דגלי המשוייכים עם הנטיות ההפוכות כשהם עם סמל החברה ועוד.
"תארו לעצמכם שבוקר אחד אתם מגיעים למקום העבודה, ומכל המסכים הפזורים במסדרונות המפעל מוצגות הודעות עם מסרים של תמיכה בפוליאמוריה (מערכות יחסים "פתוחות" ללא מחוייבות לבן/ת הזוג). אתה מקבל אימייל המזמין אותך להרצאות של אנשים החיים בפוליאמוריה, ותמונות עובדי החברה שמזדהים עם העניין יופיעו באתר החברה. אתה מוזמן על ידי החברה להשתתף בעצרת התומכת במערכות יחסים כאילו, ומחולקים מזכרות עם סמלי התנועה". מספר העובד כמשל לאירועי המתרחשים לאחרונה בחברה.
"זה טירוף. הרי באת לעבוד ולהתפרנס בתחום אחר לגמרי, מה פתאום מנסים לשטוף לך את המוח עם דבר שלא קשור בעליל לענייני העבודה, ואף מתנגש עם עולם הערכים של חלק גדול מהעובדים?" מוחה העובד. "חייבים להגן בחוק על זכות העובד למקום עבודה נקי מהטפה להט"בית או כל נסיון אחר להפר את האיזון של חיי המשפחה המסורתית".
כמנהגם של ליברלים, אין להם בעיה עם סתירתיות, זה מלמד על מורכבות ועומק.
זה מה שמסביר את הפרסום בYNET 'מעבירים את החרדים חינוך מחדש':
"ראש העיר רמת גן הקים "ועדת חקירה" בעקבות הורדה של זמרת מבמה תורנית ביום העצמאות, והמחיש שוב כיצד פועלת הדורסנות הליברלית, שמתעלמת באופן גס מעולם המשמעות והזהות של קבוצה שבפשטות איננה "הם". לפי השיטה הזו אנחנו מתקדמים לעבר אינקוויזיציה חילונית בכל מרחב דתי… את הטעות הרדיקלית הזו מבצעים שוב ושוב לוחמי חופש וחירות שמשוכנעים שעולמם החופשי, החף מכל הבדלי מגדר במקומות ציבוריים, למשל, הוא הנכון, הצודק ובעיקר היחיד. ההכרה כי תיתכן סיטואציה שבה אלפי אנשים יתכנסו לאירוע בתל אביב, ברמת גן או במאה שערים, בהפרדה מגדרית שהיא חלק מזהותם – כלל לא עולה בתודעתם של מנהיגים מקומיים. לדידם, תפיסתם האנטי-מסורתית ועולמם הליברלי-אקטיביסטי הוא עולם המשמעות היחיד שקיים.".
אכן המונח הסטאליניסטי מרקסיסטי 'חינוך מחדש' על הקונוטציות שלו, ממש מתאים כאן.
הפסיכולוגית ד"ר ניצה ירום, מראה, כי מרוב ההתלהבות לעודד ילדים 'לצאת מהארון' עוד לפני שבכלל התפתחה אצלם מיניות, לאף אחד לא אכפת מכמות ההטרדות המיניות המטורפת במגזר ההו"ס, לא מדובר במקרים, אלא בסיטואציות שבנויות כך, מקומות מפגש לאנשים מבוגרים ולילדים, בהם הילדים נחשפים למין קשה, קבוצתי, והעיקר: לא תמיד בהסכמה. על זה לא תמצאו שום הסתייגות בתקשורת. הבעיה הקשה היא הפגיעה וההדרה של איזה שר חינוך ששומר נגיעה, ומעיז לנהוג כפי שהיה לגיטימי באלפיים השנה האחרונות.
עכשיו בודאי תבינו, איך יתכן ששופטת הורתה על הפלה בכח, לנערה מוגבלת בשכלה, כדי שלא יצא שם הדבר המגעיל הזה, איך קוראים לו? (ילד, איכס). רק להיזכר בכל הטרור התקשורתי וההתלהמות מול כוונתה של המדינה, לספק הזנה בכח למחבלים השובתים רעב, איך אפשר למנוע מהם למות ברעב? הם מעדיפים לשבות רעב ולאכול טורטית בשרותים, ואתם מאלצים אותם שלא למות? כפיה נוראה ואכזרית.
זהו פרצופה המכוער של הליברליות.
רגע, ומה עם טיפולי המרה? ללכת?
לא! זה ענין רציני, אל תעשו שום דבר בלי להתייעץ עם איש מקצוע.
האיסור של התורה לא תלוי בכך שניתן יהיה למצוא 'פתרון', זה נסיון קשה, ויש בעולם נסיונות קשים. אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, אל תשנא אותו, אל תבזה אותו, אפילו אם הוא חוטא – יתכן שהנסיון שלו מאד קשה. אבל גם אל תהפוך את האסור למותר, וזה איסור חמור.