האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

ספרות על מלחמת האמונה – במאה הקודמת

צוות האתר

צוות האתר

שיתוף ב print
הדפס מאמר

אחת הטענות הנשמעות בדורינו, שאם היו הרבנים מתייחסים לטענות ההשכלה, ועונים בצורה מסודרת ומכובדת לשאלות שהתעוררו אצל הצעירים, היה עשוי להימנע הסחף הגדול בו עזבו רבים את האמונה.

האמת היא שמדובר היה במאבק אידיאולוגי, ולא רציונלי, ולכן טיעונים לא מהוים משקל משמעותי. תארו לעצמכם שמישהו בעוד כמה דורות יטען שאם היינו מעלים טיעונים רציונליים נגד הפנאטים הפרוגרסיביים, היינו יכולים למנוע את שקיעתם לתוך הבערות והחושך הפרוגרסיביים… ובכן, זה לא עובד. על המרכיב האידיאולוגי ב'מחקרי' תנועת ההשכלה, הארכנו כאן, וכאן.

אבל הנושא שלנו היום הוא העובדה, שאכן כן התייחסו רבנים ומלומדים שונים לטיעוני ההכחשה של סמכות התושב"כ והתושבע"פ, ומן הסתם ההתייחסויות האלו תרמו תרומה חשובה, אבל הן לא היו התשובה לסחף האידיאולוגיות. גם בזמננו הציבור הדתי לאומי תורם תרומה משמעותית לבירור שאלות של אמונה מול כפירה, אבל זה לא מונע את המציאות שאצלו יש אחוזי נשירה גבוהים מהדת. לא זה הנושא שלנו.

אנחנו רוצים להכיר היום כמה חיבורים מעניינים ולא מפורסמים. קוראינו מכירים בודאי את הפעילות של רש"ר הירש בירחון 'ישורון', את הספרים של רד"צ הופמן, רבי יצחק אייזיק הלוי, ותלמידיהם. אבל ישנה ספרות רחבה שעדיין לא מוכרת מספיק, וסבורני שניתן למצוא בה הרבה חומר מועיל ומעניין. ואף הרבה פעמים אני רואה דיונים שלמים שמועלים בזמננו כגילוי אמריקה, וכבר נידונו בהרחבה בספרות זו.

למעשה, כאן כבר העלינו שורה של ספרים מהז'אנר הזה, וגם כאן סקרנו ספר נשכח מלב. היום נכיר עוד כמה ספרים בסגנון דומה.

ספרות ההשכלה, תקציריה, והחוזרים על תכניה, מצויים בתכניות הלימודים, זמינים באתרים מקוונים ובספריות, טיעוניה מסוכמים יפה בויקיפדיה. ואילו ספרות הנגד, ירדה לתהום הנשיה. ספר דורות הראשונים, אזל מן השוק לפני מלחמת העולם השניה, ונדפס רק שנים לאחריה, נכד המחבר ובעל הזכויות התגורר בבני ברק (מייסד ת"ת תשב"ר, בביתו של החזו"א אחר פטירתו), והחזו"א הורה לו שלא להדפיס את הספרים שוב, לפי המתואר בספר 'מעשה איש' – "מכיון שהוא מכנה תמיד את המשכיל גראד בכינוי 'החכם'", זו בהחלט הצלחה פנומנלית, להשכיח את שמו של גרץ עד כדי כך, שמפענח הפתקים יקרא בטעות גראד ואף אחד לא ישים לב שגראד זה שם של טיל ולא של 'חכם'.

 

החולץ

 כל תופס תרבות שמע על יהושע השל שור (יה"ש), שור היה ממשכילי גליציה, שבשונה ממשכילי ברלין לא הציגו עצמם כלפי חוץ כמתחברים לסביבה המערב אירופית, האידיאולוגיה המרכזית שלהם היתה  לתקוף בארסיות את חכמי ישראל, והקיצוניים שבהם גם את חכמי התלמוד. שור היה מחמיר גדול בנושא, בירחונו 'החלוץ' הוא שם לו למטרה, כפי שהוא כותב בעצמו: "להוריד בכל יכולתי את כבוד התלמוד ולחלל קדושתו בעיני ההמון הרב, אשר יעריצוהו ויקדישוהו עד היום, למען יפרקו עולו מעל צווארם".

כנגד 'החלוץ' של שור, כתב ר' משה הארמלין בשנת התרי"ב, ספר בשם 'החולץ', הספר זמין כולו כאן, מטרתו היא: 'לחלץ מבית יעקב את אבני הנגע, הם המה דברי החלוץ, המחרף את דת קדשינו, ולהשליכם החוצה הלאה הרחק ממחנה ישראל, אל מקום לא עבר בו איש ולא דרך בו בן אדם'. הספר הוא רק חלק מהספר הכולל 'מגן הדת'.

הספר עמוס במליצות ארוכות, כמנהג הזמן (מן הסתם אם היה המחבר נתקל בספרי זמננו עם התקצירים והסקירות והערות השוליים הארוכות, היה משתעמם כהוגן גם הוא), אחרי הקדמות ארוכות, ואחרי ששלח המחבר ידו בבנות השיר, בעמ' יז מתחיל לדבר הוא על תכונת החיבור, וכותב: "לא על כל פרטי דבריהם אשיב, וכאשר העירותי מראש אני פי חכם הדור אשמור, לבל השיב פה כי אם על המאמרים אשר חשבום החלוצים למאמרים יותר שכליים ודברים יקרים ונחוצים מאד". (כנראה הכוונה לרב שלמה קלוגר מברודי). בהמשך מתאר הוא את ההתקפות וההשמצות שהתעוררו עליו מחמת עצם רצונו להוציא לאור את הספר הזה, עוד לפני שנדפס! והביקורת על יה"ש מתחילה בעמ' מ.

המאמר הראשון עוסק בטענה של יה"ש כי התלמוד במסכת בכורות 'לא הבין' את המשנה, ועל כך מאריך החולץ רבות, ובין השאר כותב: "תחזה איך יה"ש לא מצא ידיו ורגליו בבית מדרש החכמים ולא ידע מאומה מדרך שיח התלמודיים ושיחתם" (עמ' מג).

המאמר השני בעמ' מד, בו הוא מתייחס לפירוש מחודש שיה"ש מתפאר בו, כאילו הקדמונים לא הבינוהו וידעוהו, ובאמת נכתב כבר בערוך, וכותב החולץ: "לא השיג מאומה מדרך סוגיית התלמוד וימשש כעיור באפלה". במאמר הבא הוא מראה שוב כי יה"ש מתפאר על הקדמונים, בחידוש שכבר כתוב בספר הישר לרבינו תם. במאמר ט (עמ' סב) מראה הוא כי יה"ש מציע לפרש את מה שלמדו מן הפסוק 'לא תשכב בעבוטו' – כשהמדובר על כסות יום.

הספר מכיל 218 עמודים.

ביעור טיט היוון

בתקופה מאוחרת יותר, פרסם חכם תלמודי אחר, ר' מאיר קאהן ביסטריטץ, את 'ביעור טיט היוון', "שבו הטיח יה"ש, הוא בעל החלוץ, פני ארבע מאות וחמשים מאמרי חז"ל, וביאורן ברוח היהדות", הספר נדפס בפרסבורג תרמ"ט, והוא זמין כולו כאן.

ר' מאיר קאהן, אינו פולני ואינו גליצייני (הספר נכתב בווינה), וספרו מסודר ומאורגן ללא שום מלה מיותרת. את יה"ש הוא מסווג בתור יהודי פולני שיצא לתרבות רעה, ולכן טבעו הפולני יוצא לאורה והוא מושחת 'ומעורר מיאוס וגועל נפש'. כולל תיאורים גרפיים של ההבדלים בין העדות השונות, במצבי צבירה שונים של דתיות וההיפך.

אחרי הקדמה ארוכה ומפורטת (הממוספרת בספרות רומיות כמנהג אנשי תרבות) בה הוא מתאר עד כמה מתקני הדת והמשכילים הינם בוזי כל דרך ארץ ונימוס וסדר ויופי, ועד כמה נעשה בעל החלוץ עם הארץ גמור עד שאינו מסוגל להבין אפילו מאמר חז"ל אחד, וגם במלאכת החקירה רפו ידיו עד שאינו יודע לקרוא יוונית כדבעי, ומשים עצמו כאילו יש בו מדה זו… הוא עובר להראות בורותם של תלמידיו ואסכולתו, ומשם הוא עובר לדיון ב450 מאמרי חז"ל בצורה מאד מסודרת (הספר מכיל 267 עמ'), והרבה פעמים הוא באמת עושה צחוק גמור מפרשנותו של יה"ש. הספר עוסק בביאור הרבה מאמרי חז"ל מעניינים, שהדיון בהם חשוב ומרתק. גם סגנון כתיבתו של המחבר תמציתי ומעניין, ומלא ידיעות חשובות. אין לי שום ספק שהרבה לומדים וחוקרים מסתבכים בנושאים, שכבר בירר אותם המחבר הזה והעלה בהם רעיונות מעניינים.

הר תבור

המשכיל הוילנאי המתון ש"י פיין, הוציא גליון בשם 'הכרמל', ובו עסק בתיקונים במבנה בית הכנסת, הזזת הבימה לקדמת בית הכנסת, וכיוצא בו ענינים שנראים לנו חסרי חשיבות לחלוטין, אבל משכילינו הפכו את העולם כדי שיהיה עוד דמיון מעט בין בית כנסת לכנסיה. מאמר מכונן בענין, המצדד בשינוי צורת בית הכנסת, פרסם ד"ר מייזל ב'הכרמל'.

כנגדו התגבר כארי, הרב ישראל דוד שלזינגר מסערד, ובשנת תרכ"א פרסם את 'הר תבור' – 'הוא עומד כנגד הכרמל', הספר זמין כולו כאן.

הספר מכיל 80 עמ', והוא כתוב בסגנון שאלות ותשובות רבני, תוך בירור מקורות היסטוריים רבים, לשלול את שינוי צורת בית הכנסת מבחינה היסטורית והלכתית.

עשרים העמודים האחרונים של הספר מוקדשים לפירוט ה'טעותים שטעה המערער', – בצייטונג כרמל. וכן למאמר נמלץ בגרמנית באותיות גותיות.

 

כך היא דרכה של תורה

צבי מנחם פינלש, המכונה של"ש, או 'מנדל פינלס', פרסם בשנת תרכ"ג, את הספר 'דרכה של תורה', מטרת הספר היא 'להצדיק התושבע"פ בכלל, ולהגן על המשנה, ולבאר כמה  מלות זרות' (הספר זמין כאן, 300 עמ').

אמנם כנראה שלא כולם 'קנו' את הכותרת, דרכם של משכילי גליציה היתה לנסות לקעקע את סמכותו של התלמוד, בצורה נפתלת ומחוכמת. מטרת החיבור היתה להצדיק ולרומם את שם המשנה, ע"י הדגמה כביכול שחכמי התלמוד לא הבינו אותה (סקירת החיבור ושיטתו של המחבר, בדוקטורט של חנן גפני). תוך שנה מפרסום הספר, יצא הרב משה וואלדברג בספר התקפה בן שני כרכים 'כך היא דרכה של תורה – להראות צדקת חז"ל בכלל ובפרט, וללחן מלחמת ה' נגד היוצא מן הכלל' (יאסי תרכ"ד). פינלס היה ממוצא גליצאי, מברודי, אך היה פעיל ברומניה, והרב וואלדברג פרסם את חיבורו ברומניה.

חלק ראשון זמין כאן (164 עמ'),  וחלק שני כאן (115 עמ'). לספר נספחו מאמרים מורחבים 'בעומקה של הלכה', ולחלק השני נספחו גם תשובות שונות 'לשואלים כענין וכהלכה'. החלק השני נד' בתרכ"ח.

בהקדמה מראה המחבר, איך תחת הכותרת של הגנה על התושבע"פ, כותב של"ש ביטויים מבטלים ומכפישים על האמוראים, וגם הדברים המובאים בתלמוד בתורת הלכה למשה מסיני, לדעת השל"ש הם המצאות מאוחרות. וכמובן מתחבר לדעת המינים בעין תחת עין, ממחרת השבת.

ההקדמה מחולקת לסעיפים, ובהמשך ההקדמה מראה המחבר כיצד הרעיונות מבוססים על ציטוטים חלקיים, 'אם צבא החוקרים לא זכו בעיניו, מה אפעל אנכי כי אבא אחריהם, אך כבר העירותיך כי השמיט המחבר מן המשנה…'.

החיבור עצמו כתוב ברמה תלמודית גבוהה, ומי שאינו קורא תלמודית אל יכנס.

דור ישרים

את אייזיק הירש וייס, בעל דור דור ודורשיו, אין צורך להציג. גם הוא התיימר רק לכתוב היסטוריה, ואף הקדיש מאמר מיוחד להגן על התורה שבעל פה. אבל הגנתו כל כך מינימלית, עד שנוכל לומר שאת התושבע"פ שוייס מאמין בה ניתן לכתוב על קמיע, ועוד יישאר מקום לכמה וכמה שמות קדושים…

'דורות הראשונים' מראה בכל הזדמנות כיצד 'החכם וייס' טועה ומטעה. אבל התייחסות שיטתית ומסודרת נכתבה ע"י גאון ליטאי אחר: ר' יהודה הלוי ליפשיץ מקובנא, בספרו 'דור ישרים', (חלק ראשון, פיטרקוב תרס"ח, 128 עמ', חלק שני תר"ע, 143 עמ'), הספר: 'כולל תשובות מספיקות והוכחות נוצחות, תורניות ושכליות, להרוס ולערער עד היסוד, את טענות ההכחשה בתושבע"פ ותורה מן השמים בכלל, שבספר 'דור דור ודורשיו'. ר' רפאל שפירא מוולז'ין כותב למו"ל (אחיינו של המחבר): 'שיני וכו' שיברת'… ר' אליעזר גורדון מטלז (שבשיחותיו בישיבה היה מתפלמס עם גרץ ווייס) כותב: 'להראות את כזבו של אשכול הכופר הח' וייס שנהג מנהג המרגלים להתחיל בשבחי תושבע"פ, וטמן בחובו להכחיש גם תורה שבכתב'… ר' איצלה מפונוביז', כותב, שכבר מזמן נכספה נפשו להוציא מחברת כנגד 'הספר המתעה' של וייס, 'להראות שנאתו וזיופיו'.

בהקדמה כותבים אחי המחבר, כי דוד"ד יצא כבר בחמש מהדורות, מה שלא קרה לכל הספרים הטובים, ומפני שעד כה לא נתחבר ספר מיוחד להשיב על דברי המתעה הזה ועל זיופיו ותעתועיו, לכן יחשבו כי כל משפטיו והוכחותיו אמת צדקו יחדיו. וההקדמה כולה בסגנון דוה"ר, וגם הגרח"ע במכתבו מזכיר את הדוה"ר ומשבחו.

המחבר בהקדמתו מסכם ראשית את כל ה'כפירות' שבספרי וייס, ואכן יש לא מעט… ומיד עובר להשיג על דברי וייס, בצורה מאד מסודרת ומחולקת לנושאים. קראו ותחי נפשכם!

טל אורות

הרב טוביה יהודה טביומי, רב בפולין, שבסוף ימיו זכה לעלות לארץ ישראל ולהתגורר בת"א, היה מחבר פורה וגאון יוצר, הוא חיבר הרבה ספרים, וכאן נתייחס לסדרת טל אורות (חלק ראשון, שני, שלישי).

הרב טביומי היה מעריץ של ה'דורות הראשונים', אך לא כזאב יעבץ, שגמל לדוה"ר במלים יפות, וגם השיג פה ושם על המשכילים במלים רפות, אבל לא הלך בדרכו של דוה"ר, הרי שטביומי ממש הולך בדרכו, ראשונה בשפע החידושים וההסברות המקוריות להיסטוריה של חז"ל, ושנית, בהרחקת הספקנות הנפתלת של וייס באופן אישי.

בהקדמתו הוא כותב: "אחד היה הגאון הגדול שר התורה החוקר החריף ומעמיק כמוה"ר יצחק אייזיק הלוי זצ"ל", ואחרי שהוא מתנה צערו שהדוה"ר לא זכה לתלמידים שילכו בדרכו, כותב הוא שניסה להמשיך את מפעלו.

אהבתו של המחבר לחז"ל ולמעשיהם, זועקת מבין השורות, ואילו שנאתו לסופרי ההשכלה, כתובה בצורה בולטת וברורה… כשהוא מצטט את וייס הוא מסיים "עד כאן לשונו הסרוח והנלעג המעורר גועל נפש", אך עיקר כחו של טביומי לא בגידופים, אלא בטיעונים, ויותר מכך בהסברים יפים על רקע היסטורי מדעי. אכן זה ספר מרתק, ויש שלש כמוהו!

הרב הלוי

הרב טביומי

הצופה לדרכי המשנה

חוברת מעניינת כתב הרב הצב"א, בעל נחל אשכול, כנגד זכריה פרנקל, גם פרנקל בדרכי המשנה, גילה טפח וכיסה טפחיים בענין התושבע"פ והלכה למשה מסיני, מה שעורר כנגדו פולמוס נרחב מצד רש"ר הירש וחכמים נוספים, (ראה למשל כאן עמ' 16 ואילך), הרב אוירבעך כתב חוברת בשם 'הצופה לדרכי המשנה', ובה סתר את שיטתו של פרנקל. לצערי לא הצלחתי להשיג ברשת את החוברת בפורמט מקוון.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

4 4 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
3 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
איש פלוני
איש פלוני
4 months ago

חוברת הצופה על דרכי המשנה ברשת.
(אולי הסיבה שלא מצאת, היא טעות בשם הספר הצופה על דרכי, ולא לדרכי).

נוריאל
נוריאל
4 months ago

ייש"כ!

נוריאל
נוריאל
4 months ago

מעניין כמו תמיד. תמשיכו בכתיבת ופרסום המאמרים וייש"כ.

3
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x