ספרים רבותי, ספרים!

מחילה, אבל נראה שיש תקלה הגורמת ריבוי רווחים בין השורות בהודעה האחרונה ששלחתי.
לכן אני מנסה לשלוח שוב אולי הפעם יצליח להיות יותר תקין:

הקדמה ל-2 השאלות:

4 הבהרות:

1] למרות שמיקום הדירה זה דבר משמעותי,
בכל-זאת לא מתייחס לזה ברשימה-הנוכחית.

2] למרות שלפי ההלכה היהודית-אורתודוקסית, חובה לשמור על בטיחות וביטחון,
בכל-זאת לא רשמתי את הדברים האלו ברשימה-הנוכחית,
משום שגם מי שאינו יהודי מוכרח לשמור על הדברים האלו.

3] למיטב ידיעתי, יש 3 מכוני הלכה-יהודית-אורתודוקסית, למתן אישורים לטכנולוגיה:
א] מכון משמרת השבת.
ב] המכון המדעי טכנולוגי להלכה בירושלים.
ג] מכון צומ"ת.

4] למכון-צומ"ת יש את הרשימה שבקישור הזה: https://zomet.org.il/wp-content/uploads/2023/11/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-10.21.pdf.
או באמצעות האתר-הזה: https://bniyazomet.co.il/.
ב' הבעיות ברשימה הזאת:
א] היא אינה כוללת את כל הדברים שאינם-טכנולוגים.
ב] חשש שישנם דברים טכנולוגים שחסרים ברשימה הזאת.

2 השאלות:

1] המלצה על אתר-אינטרנט ו/או ספר ו/או חוברת,
שיש בו רשימה מיטבית של כל הדברים שחובה לזכור,
לתכנון דירה לפי ההלכה-היהודית-אורתודוקסית?

2] האם אלו כל הדברים שחובה לזכור,
לתכנון דירה לפי ההלכה-היהודית-אורתודוקסית?

זכר לבית-המקדש.
ריבוע של כ-50 ס"מ על 50 ס"מ, לא-מסויד.
השוכר בית שכבר מסויד, אינו צריך לקלף.
יש שהקלו שגם כשקונה בית אינו צריך לקלף. 
לכתחילה ולדעת רוב הפוסקים,
חובה להשאיר את האמה על אמה בלתי מסויד מול הדלת-הראשית,
כדי שכל מי שייכנס לבית יוכל לראות את זה.
ובמקום שאין אפשרות להניח את האמה מול הדלת-הראשית,
כגון שאין לו די מקום בקיר שמול הדלת-הראשית,
ישאיר אמה על אמה בקיר הסמוך לדלת-הראשית,
או על הקיר או התקרה שמעל הדלת-הראשית. [תשובת: מכון הלכה חב"ד.].

הקיר בדירה שהכי-קרוב למקום בהר-הבית שבו יבנה בית-המקדש,
שיהא קיר מכובד המתאים שיקראו מולו "תפילות 18".

מזוזות:
1] קלפי-מזוזות חובה לקנות רק ממכון-סתם או סופר-סתם,
שמומלץ ע"י רבנים-יהודים-אורתודוקסים יראי-שמים.
2] קלפי-מזוזות חובה לבדוק,
פעם 1 בכל שנה [לפי חסידות-חב"ד.],
ולכל הפחות 2 פעמים ב-7 שנים [לפי השו"ע.].
לעת מסירת קלפי-המזוזות לבדיקה,
מומלץ להשאיל לפחות מזוזה 1 תקינה-בדוקה,
לפתח-הדלת-הראשית של הדירה.
כדי לא להשאיר ללא כל מזוזה.
3] לוודא שקבעו מזוזה בכל פתח-דלת החייב במזוזה מבחינה-הלכתית.
4] לוודא שכל מזוזה, קבועה במיקום-המיטבי מבחינה-הלכתית.
5] לוודא שכל בית-מזוזה, ללא כל שם-משמות-השם-יתברך.
ולחלוטין-לא-בצבע-שקוף.
רלוונטי לכל דירה שבה יש חשש לגבי שמירת-הצניעות.

מקום להדלקת הנרות שבת, באופן בטיחותי.
לרוב נהוג על שולחן-האוכל שבו הקידוש וסעודות-השבת.

מעלית-שבת.
גם למי שמותר-הלכתית להעזר במעלית-שבת,
חובה להקפיד על 2 אלו:
1] בדיקת-בטיחות כפי מה שהחוק דורש.
2] בדיקת-תקינות לשמירת-שבת,
ע"י טכנאי-מוסמך של מכון-הלכה-יהודי-אורתודוקסי,
מיד לאחר כל בדיקת-בטיחות.
משום שבבדיקת-הבטיחות
יש חשש שבשוגג יגרם נזק לתקינות לשמירת-שבת. 

אסור אינטרקום בשבת.
בשבת מותר להשתמש בפעמון-דלת לא-חשמלי,
אם בימות החול הפעמון-דלת חשמלי. [מתוך: שש"כ, כ"ג, נ"ה, הערה קנ"ט.].
אם תמיד הפעמון-דלת לא-חשמלי,
אז לכתחילה עדיף לדפוק על הדלת באמצעות היד,
ורק אם חייב לעשות רעש חזק יותר,
אז מותר להעזר בפעמון-דלת הלא-חשמלי הזה בשינוי,
ואם אין אפשרות בשינוי אז כרגיל.

דלת-כניסה לבניין עם מנעול לחלוטין-לא-חשמלי. משום שמירת-שבת.
דלת-כניסה לדירה עם מנעול לחלוטין-לא-חשמלי. משום שמירת-שבת.

גלאי-עשן. ישנם סוגים שכאשר הטעינה נמוכה הם מתחילים לצפצף חזק.
שאלה אם אפשר למצוא גלאי-עשן, עם לחצן, שכאשר לוחצים עליו מראה מד-טעינה, דהיינו כמה טעינה נשארה בסוללה.
וכך אפשר לבדוק ביום חול, אם חייב להחליף סוללה בגלאי עשן לפני כניסת-השבת.
כדי שלא תסתיים הסוללה בדיוק בשבת.

מצלמות-אבטחה עם אישור-שמירת-שבת ממכון-הלכה-יהודי-אורתודוקסי. ברור שלא בכל מצב חובה, ולא בכל מצב ומותר.

מערכת-אזעקה עם אישור-שמירת-שבת ממכון-הלכה-יהודי-אורתודוקסי. ברור שלא בכל מצב חובה, ולא בכל מצב ומותר.

גנרטור / סוללות לכל-החשמל של הדירה בשבת.
ראוי אבל לא-חובה. משום שמירת-שבת.

תאורה ללא כל חיישני קרבה/תנועה. משום שמירת-שבת.
אפשרות לסדר שעון-שבת לתאורה.
אפשרות לקנות מנורת-שולחן עם מכסה-מותאם.

מיקום חלונות הדירה כך שלא תהא כל בעיית צניעות, בין חלונות-הדירה לבין החלונות של דירות שכנים.

תריסים.
אם התריסים-חשמליים, ורוצה שהם יפתחו/יסגרו בשבת,
אז חובה לוודא שיש אישור-לשבת ממכון-הלכה-יהודי-אורתודוקסי.
בד"כ זה אומר באמצעות הפעלה-ידנית-לחלוטין,
או באמצעות שעון-שבת.

לגבי כל מזגן מסוג אינוורטר.
חובה שטכנאי יסדר אפשרות-קבועה שבה,
כל חיישני-המזגן כבויים-לחלוטין,
מלפני כניסת-השבת,
ועד לאחר צאת-השבת.

שלא יהא כל עודף-לחות בכל חדר מחדרי-הדירה.
ואחריות שאם חלילה כן יהא, אז הטיפול בכל הנזק על חשבון היזם והקבלן:
1] פיצוי-כספי. משום ש-דירה כזאת שווה פחות כסף, בייחס לדירה ללא-כל-בעית-לחות.
2] מימון קולטי/קולט-לחות.
קולט-לחות עם חיישנים רגישים-מדי, שכל פתיחת-דלת או חלון מפעילה אותו באופן-מיידי וישיר, בוודאי אסור-לחלוטין לשבת.
גם אם אינו רגיש-מדי, כדאי למקום אותו שלא-בצמוד לחלון.
כמובן שיהא מופעל מלפני-כניסת-השבת באופן-אוטומטי-לחלוטין.
סברה שהבעיה הכי גדולה בעודף-לחות, הינה שזה עלול לגרום עובש, ואז חלילה עלולים להיות חרקים-קטנים רבים מסוג פסוקאים.

מים לדירה:

כאשר יש משאבת הגברת-לחץ-מים, בבניין רב-קומות,
אז לחץ-המים מתאגיד/חברת-המים העירוני,
שלכתחילה מספיק למספר קומות נמוכות בבניין,
"מתפזר" לצינורות בכל הקומות,
באמצעות המשאבת-הגברת-לחץ-מים בבניין.
כך שאם דיירי הקומות-הנמוכות לא יעזרו במשאבה-להגברת-לחץ-מים,
זרם-המים שלהם בהחלט עלול להחלש,
משום צריכת-מים בקומות-הגבוהות.
ולכן הרצון שתהא משאבת-הגברת-לחץ-מים עובדת,
הוא הן של הקומות-הגבוהות בבניין,
והן של הקומות-הנמוכות בבניין,
דהיינו של כל הקומות בבניין.
ומהרגע שהותקנה משאבת הגברת לחץ מים בבניין,
משום שהמשאבה לא-מבדילה
בין קומות-גבוהות בבניין,
לבין קומות-נמוכות בבניין.
לכן כל פתיחת ברז,
אפילו של מים קרים לחלוטין,
עלולה להפעיל את המשאבת-הגברת-לחץ-מים.
5 פתרונות:
1] לעיתים נדירות, יתכן שהלחץ מים מתאגיד/חברת המים העירוני,
חזק מספיק גם עבור הקומות הגבוהות בבניין.
כך שאין כל צורך במשאבות הגברת לחץ מים בבניין,
וגם בדקו ובאמת אין כל משאבה כזאת בבניין.
2] "פיקוד-שבת" למשאבות-הגברת-לחץ-מים.
יש אפשרות לפיקוד-שבת למשאבות-הגברת-לחץ-מים של כל הדירות בבניין רב-קומות.
זה רק כדי להתיר לפתוח את הברז-מים-קרים בשבת.
אבל ברז-מים-חמים בכל-אופן אסור לפתוח,
וגם ברז-מים-פושרים בכל-אופן אסור לפתוח,
משום החשש שהוא מחמם מים יתר על המותר בשבת.
הליך-ברור:
זה לא-מסובך לבקש מארגון משמרת-השבת, או מהמכון המדעי-טכנולוגי-להלכה בירושלים, או ממכון צומ"ת,
שישלחו טכנאי משאבות מוסמך, כדי לברר את המצב,
ואם חובה, אז להתקין פיקוד-שבת למשאבות הגברת-לחץ-מים.
משום שלפי הסעיף "התקנת מנגנון שבת למשאבת מים", בחוק-המקרקעין במדינת-ישראל,
בעל-דירה בבניין-משותף, רשאי להתקין ברכוש-המשותף,
מנגנון שמאפשר הפעלה-אוטומטית של משאבת-מים בלא כל חילול-שבת,
ללא-חובה לקבל את הסכמת הועד-בית ו/או בעלי-הדירות האחרים בבניין.
ההתקנה תיעשה על חשבונו של בעל-הדירה.
על בעל-הדירה להודיע על כוונתו, לועד-בית ולבעלי-הדירות,
עד 30 ימים לפני ביצוע ההתקנה.
[בתאריך: י"ב סיון התשפ"ג 01/06/2023.
אושר סעיף: 59ח1. התקנת מנגנון שבת למשאבת מים [תיקון: תשפ״ג־2].
ב-סימן ב': דירות ורכוש משותף,
ב-פרק ו': בתים משותפים,
ב-חוק המקרקעין, תשכ״ט–1969.
ב-מדינת-ישראל.].
3] קניה והתקנה של מערכת-משאבת-מים שלא-מחללת-שבת, לדירה-פרטית 1 בלבד,
בכל סוג גובה קומה, הן אם הקומה-גבוהה כגון קומת-גג, והן אם הקומה-נמוכה כגון קומת-קרקע,
בבניין-רב-קומות: ₪13,000. ההצעת-מחיר מהתאריך: 07/09/2025. כמובן המחיר עלול/יכול לעלות/לרדת במשך-הזמן.
המחיר הזה כולל:
א] החלפת הברז-הראשי של הדירה לברז מסוג-חשמלי. וחיווט-חשמל, לברז-הראשי של הדירה, שבדרך-כלל נמצא במסתור-כביסה, או בארון-הקומתי.
ב] משאבה.
ג] מיכל-לחץ.
ד] מערכת-פיקוד.
ה] התקנה.
בדרך-כלל המערכת הזאת מותקנת, קרוב לדוד-מים, שנמצא במסתור-כביסה.
אין כל צורך בהתקנת צנרת-נוספת, כל-הדרך מהחדר-משאבות בקומת-קרקע של הבניין, ועד הדירה הזאת, שהיא בקומה עליונה.
בערך מאז שנת 2023, יש אישור של הרב אברהם הלפרין, מהמכון-המדעי-טכנולוגי-להלכה בירושלים,
שהמערכת משאבת-מים מהסוג הזה לא-מחללת-שבת.
[תשובת: מנהל חטיבת בינוי וגמר. בחברת מוזס תקשורת ומחשבים א.מ. בע"מ.].
4] שיהיו בבניין, 2 מערכות-צינורות:
א] לקומות הגבוהות בלבד. ורק לזאת מחוברת משאבת הגברת-לחץ-מים.
ב] לקומות הנמוכות בלבד.
משום שהלחץ מים מהמשאבות/משאבה
של תאגיד/חברת המים העירוני,
אמור להיות חזק מספיק עד גובה של מספר קומות.
לכן יתכן שלאורך זמן, זה חוסך חשמל וכסף.
כמובן, הפתרון הזה מועיל רק לקומות הנמוכות בבניין.
למיטב ידיעתי, בפועל, אין בניין שיש בו תכנון כזה.
5] לפני כניסת-השבת, למלא ארגזי-מים.

אם יש מד/מונה-מים דיגיטלי, אז חובה לוודא שיש לו אישור-לשבת ממכון-הלכה-יהודי-אורתודוקסי.

שכל ברז מהברזים בדירה יהא ללא כל חיישני-קרבה ו/או חיישני-טמפרטורה. משום שמירת-שבת.

סברה שכדאי כיור עמוק ורחב מספיק,
שמיועד רק לנטילת-ידיים,
במטבח, וקרוב לשולחן-אוכל.
משום שיש מחלוקת האם מותר לדבר בין סיום יבוש הידיים לבין ברכת המוציא.
לדעת הרמב"ם, כל זמן שאינו מסיח את דעתו מכך שהוא עומד לאכול, מותר לדבר על כל דבר שבעולם, ואין בזה הפסק.
אבל מי שהסיח את דעתו, בדברים או במעשים, עד ששכח שהוא עומד לאכול, הפסיד את הנטילה ועליו לחזור ליטול ידיו בשנית.
ולדעת הרא"ש, אין להפסיק בדיבור בין הנטילה לברכת המוציא, ורק לצורך הסעודה מותר לדבר, למשל, אם חסר לו מלח או סכין או לחם, מותר לבקש שיביאום לפניו.
למעשה, כתבו הפוסקים שראוי להחמיר שלא להפסיק בין יבוש הידיים לברכת המוציא בדיבור שאינו הכרחי לצורך הסעודה [מתוך: שו"ע קס"ו, א'. מ"ב ב'-ג'.].
אבל לענות "אמן" מותר באותו זמן [מתוך: קצוש"ע, מ"א, ב'.].
וגם אם אדם מכובד פנה אליו בשאלה, ואם לא ישיב לו תהא בכך פגיעה בכבודו, יענה לו בקצרה.
יש אומרים שראוי שמשך הזמן שבין סיום הנטילה לבין ברכת המוציא יהא פחות משיעור הליכת כ"ב אמה שזה כ-11 מטר. [רמ"א עפ"י תוס' סוטה ל"ט, א'.].
אבל אם הכיור רחוק מהשולחן 11 מטר, אפשר לכתחילה ליטול בו את הידיים, ואין בזה הפסק.
משום שהחומרה היא שלא להפסיק בחינם כשיעור הליכת 11 מטר,
אבל לצורך, אפילו לדעה המחמירה אין זה נחשב הפסק [מתוך: ערוה"ש, קס"ו, ב'.].

חדר-מטבח:

מקרר עם התקן-שמירת-שבת באישור-עדכני, ממכון-הלכה-יהודי-אורתודוקסי.
לגבי כל סוג מסוגי הבר-מים שיש להם התקן-שבת, למרות שיש אישור-לשבת/התקן-שבת ממכון-הלכה-יהודי-אורתודוקסי, לחלק מהדעות זה בכל-זאת אסור-לחלוטין בשבת.
מקום-בטיחותי במטבח למיחם עם אישור-לשבת ממכון-הלכה-יהודי-אורתודוקסי.
מקום-בטיחותי במטבח לפלטה אישור-לשבת ממכון-הלכה-יהודי-אורתודוקסי.

אם לא ימנע-לחלוטין מהכנסת חלבי ו/או בשרי לדירה,אז חובה לתכנן הפרדה מיטבית בין חלבי לבין בשרי.
אם אין 2 מטבחים נפרדים לחלוטין.
אז הקפדה על הפרדה בדברים כגון:
1] 2 כיורים: 1 כיור חלבי, ו-1 כיור בשרי. עם משטח-אנכי-גבוהה להפרדה ביניהם. כך שלא יתיז כל מרק/רוטב/מאכל מכיור לכיור.
2] בצד 1 של המטבח משטחים וארונות לכלי-חלבי. ובצד ה-2 של המטבח משטחים וארונות לכלי-בשרי.
3] 2 מכשירי כיריים-אינדוקציה. 1 חלבי ו-1 בשרי. אם רק 1 זה מחייב ניקוי, ומשטח כגון: "סיליפלוס".
4] 2 מכשירי-טוסטר-אובן. 1 חלבי ו-1 בשרי.
5] 2 מכשירי-מיקרוגל. 1 חלבי ו-1 בשרי.
6] 2 מכשירי מדיח-כלים. 1 חלבי ו-1 בשרי.

הן לגבי כל כיור, והן לגבי כל משטח שיש/שולחן.
אזהרה:
כיור/משטח שנוצר באופן של אפייה בתנור להקשייתו, עלול להוות בגדר "כלי-חרס".
כיור/משטח הכולל חלקים של זכוכית, אין הגעלה מועילה להם [לפי פסיקת הרמ"א].
ואז אינו ניתן להכשרה בכל 1 מ-3 אלו:
1] בין בשר לבין חלב.
2] בין חמץ לבין כשר-לפסח.
3] מבליעת-איסור לכשר.
ולכן מחייב כיסוי-מתאים.
יש כיורים ומשטחים שיש להם אישור ממכון-הלכה-יהודי-אורתודוקסי,
שהם ניתנים להכשרה כמו כל כלי-אבן וכלי-מתכת.

ארון ייעודי לכל הכלים המיועדים לחג-הפסח.חובה לתכנן כך,
שלא סביר שבטעות יוציאו ממנו לאזור חמץ.
וגם לא סביר שבטעות יכניסו חמץ לתוכו.
לכן אולי כדאי לנעול את הארון הזה,או שהארון הזה לא יהא בחדר-מטבח.

מרפסת:

לסוכה-לסוכות:
1] שלא יהא כל גג-מרפסת מסוג-הפוסל את הסכך, בכל שטח המרפסת סוכה.
2] שתהא תאורה מותאמת קבועה במרפסת.
3] ששטח המרפסת יהא גדול-מספיק לסוכה.
4] מרצפות עם רובה, או משטח-בטון במרפסת-סוכה.
כדי שלא-יוכל לצמוח כל צמח, בכל שטח המרפסת-סוכה,
אפילו לא צמח-קטנטן בין המרצפות.
כדי שיהא אפשר לאכול ולשתות בסוכה,
בלי לחשוש שמא בטעות יפול כלי וישקה צמח בשבת.

שיהא כיור עמוק ורחב מספיק, שמיועד רק לנטילת-ידיים.
"ליטול לנטילת ידים, טוב שיטלם חוץ לסוכה." [מתוך: ערוך השולחן, או"ח, תרל"ט, ד'.].
אבל כן קרוב לסוכה, משום שיש מחלוקת האם מותר לדבר בין סיום יבוש הידיים לבין ברכת המוציא.
לדעת הרמב"ם, כל זמן שאינו מסיח את דעתו מכך שהוא עומד לאכול, מותר לדבר על כל דבר שבעולם, ואין בזה הפסק.
אבל מי שהסיח את דעתו, בדברים או במעשים, עד ששכח שהוא עומד לאכול, הפסיד את הנטילה ועליו לחזור ליטול ידיו בשנית.
ולדעת הרא"ש, אין להפסיק בדיבור בין הנטילה לברכת המוציא, ורק לצורך הסעודה מותר לדבר, למשל, אם חסר לו מלח או סכין או לחם, מותר לבקש שיביאום לפניו.
למעשה, כתבו הפוסקים שראוי להחמיר שלא להפסיק בין יבוש הידיים לברכת המוציא בדיבור שאינו הכרחי לצורך הסעודה [מתוך: שו"ע קס"ו, א'. מ"ב ב'-ג'.].
אבל לענות "אמן" מותר באותו זמן [מתוך: קצוש"ע, מ"א, ב'.].
וגם אם אדם מכובד פנה אליו בשאלה, ואם לא ישיב לו תהא בכך פגיעה בכבודו, יענה לו בקצרה.
יש אומרים שראוי שמשך הזמן שבין סיום הנטילה לבין ברכת המוציא יהא פחות משיעור הליכת כ"ב אמה שזה כ-11 מטר. [רמ"א עפ"י תוס' סוטה ל"ט, א'.].
אבל אם הכיור רחוק מהשולחן 11 מטר, אפשר לכתחילה ליטול בו את הידיים, ואין בזה הפסק.
משום שהחומרה היא שלא להפסיק בחינם כשיעור הליכת 11 מטר,
אבל לצורך, אפילו לדעה המחמירה אין זה נחשב הפסק [מתוך: ערוה"ש, קס"ו, ב'.].

אם נעזר בסכך רב-שנתי, אז חייב מקום לאחסון הסכך הזה מעת פירוק הסוכה ועד בניתה מחדש.

הן בתוך הדירה, והן במרפסת, והן בכל השטח הקרוב לדירה, אסור שיהיו צמחים שמושכים חרקים. משום חובת שמירת כשרות.

חדר-שינה:

לכתחילה ראוי שהספרי-קודש נמצאים בארון מכובד בסלון ו/או בחדר-לימוד ו/או בחדר-עבודה.
אבל,
כל עוד יש הקפדה על שמירת-כבוד ספרי-הקודש, בהתאם להלכה-היהודית-אורתודוקסית, אז מותר לשמור גם בחדר-שינה.
"תפילין – וה"ה חומשים או סדורי תפילות או שאר ספרים,
בין בכתיבה או בדפוס, הכל יש בהם קדושה, ובעינן כלי תוך כלי,
ואפילו אם הן כתב משיט"א [היינו שאינה כתיבת סת"ם והוא רק כתב אשורי].
וכריכת הספר אינה נחשבת לכיסוי דהיא מגוף הספר ובעינן עוד שני כיסויין.
ועיין ביו"ד בסי' רע"א בט"ז שם סק"ח שכתב
כל המיקל בקדושת ספרים הנדפסין עתיד ליתן את הדין דדפוס הוי כמו כתיבה.
אך בתשובת חו"י סי' קפ"ז נוטה להקל בזה בשעת הדחק כשאין לו במה לכסות.".
[מתוך: משנה-ברורה על או"ח, סימן מ', סעיף ב', ס"ק ד'.].
"חשוב וכו' – ואם הארגז גדול שמחזיק ארבעים סאה,
והוא אמה על אמה ברום שלש אמות חולקת רשות לעצמה.
וא"צ לפרוס עוד כסוי על הארגז. ויש מחמירין בזה.
אכן אם מחובר לכותל במסמרין לכו"ע יש להקל.".
[מתוך: משנה-ברורה על או"ח, סימן ר"מ, סעיף ו', ס"ק ל"ג.].
לשיטת הגר"ח-נאה:
40 סאה = 331,776 סמ"ק = 332 ליטר.
לשיטת החזון-איש:
40 סאה = 573,292 סמ"ק = 574 ליטר.
ארון גדול סגור בד"כ יש בו שיעור 40 סאה, והוא נחשב כמחיצה.
אם לא, יש צורך ב-2 כיסויים.
לא-מועיל דלת/מחיצת זכוכית/פלסטיק-שקוף.

חובה לתכנן את החדר-שינה של ההורים,
כך שיהא קל להפריד את 2 המיטות לחלוטין,
כולל מעבר נוח ביניהן.לכל תקופת-ההרחקה.

רחוב:

אישור-לשבת ממכון-הלכה-יהודי-אורתודוקסי,
לפיר ודחסן-אשפה חשמלי.
כולל ביטול כל החיישנים, כגון:
1] חיישני-נפח.
2] חיישני-טמפרטורה למניעת-שריפה.
3] חיישני-תנועה למניעת-גנבה.

בלי-נדר.
תודה.