נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

ספר: בין כיפה למעבדה, פרופ' משה קוה

מספר צפיות במאמר זה:146

פרופ' משה קוה, פיזיקאי בעל שם עולמי, מאמין כי "הכול חקיר" - ולכל דבר יש תשובות בעולם האמוני, גם אם עוד לא גילינו אותן. פגישה עם הסופר שאול מייזליש הולידה את "בין עולמות" - ספר המבקש לגשר בין המעבדה לכיפה. "בסוף נבין הכול. בינתיים אפשר להתפעל מזחל שבוקע מביצה - ולגלות בו את אלוהים".
כשמשה קוה, לימים נשיא אוניברסיטת בר-אילן ופיזיקאי בעל שם עולמי, היה אך נער - הוא התלבט בין קריירה רבנית לאקדמית. "לך לאקדמיה", הורה לו אביו הרב. "אם תהיה רב ותוכיח באיזשהו שלב שהרמב"ם טעה, נצטרך לצאת מהעיר בבושת פנים. אבל אם תראה שאיינשטיין טעה, כל המשפחה תהיה גאה".קוה בחר בפיזיקה, ושנים ספורות לאחר מכן - כשהוא עדיין סטודנט - מימש את הציפיות: הוא פירסם מאמר תחת הכותרת החצופה, "הכישלון של חוק בלוך", שבו הפריך את החוק של זוכה פרס הנובל, הפיזיקאי פרופ' פליקס בלוך – שבאותם ימים נלמד כמוסכמה בכל מחלקות הפיזיקה בעולם. הנבואה של אבא קרמה עור וגידים מוקדם מן הצפוי, וגם בלוך עצמו התקשר במיוחד כדי להודות בטעותו, ונדהם לשמוע שמחבר המאמר איננו אפילו דוקטור.

60 שנים עברו, ובשנה החולפת פרסם פרופ' משה קוה את הספר "בין עולמות" (הוצאת "ידיעות ספרים") הכולל שיחות שערך עמו הסופר והעיתונאי, שאול מייזליש, סביב מדע, אמונה ומה שביניהם.

"בין המעבדה לכיפה", קורא לזה פרופ' קוה – ואם תשאלו אותו כיצד יכול פיזיקאי בינלאומי ומדען רציונלי, להיות גם יהודי מאמין, הוא לא יבין את הסתירה: "לא יכולה להיות סתירה בין המדע לתורה", הוא קובע, "שכן שניהם ניתנו מרועה אחד. אם בכל זאת משהו לא ברור – האשמה נעוצה בשכלנו הדל".

הוא מזכיר שוב ושוב את דברי הרמב"ם כי "לא יושג אותו מדע אלוקי אלא לאחר מדעי הטבע". "אם אנחנו לא מבינים לגמרי, כנראה שעדיין לא ירדנו לעומקם של סתרי הטבע. המדע כל כך דינמי, ומה שהיה נכון למאה ה-19 לא נכון למאה ה-20 ולהיפך. בסוף נבין הכול. בינתיים אפשר להתפעל מזחל קטן שבוקע מביצה והופך לגולם - ולגלות בו את האלוהים".

להכניס גם רגש

החינוך למדע, לתורה, ולמה שביניהם מהווה חלק מרכזי מפילוסופיית החיים של פרופ' קוה. "אם פעם החזיקו אנשים במידעים שונים מדיסציפלינות שונות, היום הם מתמחים בתחום אחד, קטן, מצומצם", הוא אומר. "ההתמקדות הזו, היא סמל להנצחת הבערות. הראייה צריכה להיות כוללת. אין הפרדה בין היהדות והאמונה, לתורה, למדע ולתרבות, מכאן גם שם הספר, 'בין עולמות'".

בכך הוא סוגר חשבון קטן עם מי שהיה מורו ורבו עשרות שנים - פרופ' ישעיהו ליבוביץ' המנוח. "ליבוביץ' יצר דיכוטומיה בין המדע לתורה, בין הרגש לשכל, אבל אני הבנתי במהלך השנים כי התפיסה צריכה להיות הוליסטית, כפי שניתן לראות מספר בראשית וממקורות חז"ל".... (קטע דולג)

שאלות המדע והאמונה ומקורן בתורה, אינן זרות לקוה שמשוכנע בחשיבות ההכרחית לדעתו לשילוב המדע בעולמה של תורה. הוא מתייחס לתופעות כמו אור הכוכבים, צבעה של השמש, קיומו של הלילה, החלקיק האלוהי, היקפו של המבול ואפילו כמות הפסולת שייצרו החיות בתיבה כאל שאלות מחקריות לגיטימיות, שעשויות וצריכות לעניין את שומרי המצוות. "אני למדתי ממנו ש'הכול חקיר'", אומר מייזליש. "מותר לשאול הכול, ואסור לנו לפחד מהסתירות, לכאורה, בין התורה למדע".

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *