מחקר: תיעוד האלפבית העתיק ביותר הוא של השפה העברית

mynet:

חוקר קנדי טוען כי בני ישראל במצרים לקחו 22 הירוגליפים מצריים עתיקים, או כתבי חרטומים, והפכו אותם לאלפבית העברי לפני כ-3,800 שנה. החוקר הסתמך על 17 כתבים עבריים שנאספו מארבעה אתרים שונים במצרים ובסיני.

ספר מחקר חדש שצפוי להתפרסם בשבועות הקרובים גורס באופן חד-משמעי: תיעוד האלפבית העתיק ביותר הוא של השפה העברית. המחקר מעורר המחלוקת נערך על ידי הארכיאולוג והמומחה לכתבים עתיקים דאגלאס פטרוביץ', ולפיו בני ישראל במצרים לקחו 22 הירוגליפים מצריים עתיקים, או כתבי חרטומים, והפכו אותם לאלפבית העברי לפני כ-3,800 שנה.

ברשת "פוקס" דווח כי התגלית עוררה לא מעט מחלוקת בקרב חוקרים, השוללים את התאריכים שהציג פטרוביץ' הקנדי לזמן שהותם של בני ישראל במצרים וטוענים כי אי אפשר להסתמך על התנ"ך ועל ספר שמות עבור תארוך מדויק. כמו כן, היו גם חוקרים שטענו כי לא בהכרח מדובר בעברית, וכי ניתן לטעון כי מדובר באלפבית קדום שיכול להיות חלק מכל שפה שמית.

אבן שנמצאה בסיני ועליה עברית עתיקה(צילום: דאגלס פטרוביץ')

פטרוביץ' החל את מחקרו בשנת 2012, כאשר חקר כתבי הירוגלפים על אבן מצרית שתאריכם הוערך ב-1842 לפני הספירה. לוח האבן, שכונה "סיני 115", ציין את יוסף ובניו אפרים ומנשה – כאשר נטען כי האחרון הוא שבעצמו חרט על האבן את הכיתוב. פטרוביץ' אמר כי הסמלים באבן צדו את עינו – וכי מדובר בכיתוב העתיק ביותר בעולם.

"בכיתוב הופיעה ההברה הכנענית ב', אות העיצור העתיקה ביותר", סיפר לרשת פוקס. "האות היחידה הזו בעברית עזרה לי להבין שהאלפבית העתיק ביותר בעולם, השפה שאותה לא הצליחו לפענח במשך יותר מ-150 שנות מחקר – היא עברית".

פטרוביץ' אינו הראשון הטוען כי עברית היא אכן השפה שעומדת מאחורי האלפבית העתיק ביותר. בשנות ה-20 של המאה הקודמת, חוקר גרמני בשם הוברט גרים זיהה גם הוא כתבים עתיקים כעבריים. אך בניגוד לפטרוביץ', הוא לא הצליח לזהות את כל האותיות כמו שצריך ולכן המחקר לא צבר תאוצה בקרב הקהילה המדעית.

אחד מהאתגרים שניצבו בפני פטרוביץ' היה להצליח להפריד בין כל המילים והאותיות השונות, שכן בין המילים לא היו כל רווחים או דקדוק. לאחר שהשלים את האלפבית המלא, הוא הצליח לתרגם עוד 16 כתבים עבריים שנאספו מארבע אתרים שונים במצרים ובסיני, ואף הצליח לזהות מילים עבריות במהותן, לרבות דמויות שונות מהתנ"ך, ובהן אסנת (אשת יוסף), אחיסמך (אביו של אהליאב, שעליו הוטלה משימת הכנת המשכן במדבר) ומשה.

החוקר הסביר כי הכתבים שבהם מופיע שמו של משה מתוארכים לשנת 1447 או 1446 לפני הספירה – השנה האחרונה שבה בני ישראל עדיין היו במצרים – ומתארים גם אירועים שהתרחשו בספר שמות, כמו למשל העבדות של בני ישראל.

את המחקר המלא ניתן לקרוא בספרו של פטרוביץ', "האלפבית העתיק ביותר בעולם", שכאמור יתפרסם בשבועות הקרובים.

מאמר שלו המתאר את תוצאות מחקרו פורסם גם בחדשות המדע.