נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

ספר עזרא כמסמך היסטורי

בנוגע לספר עזרא באופן כללי כותב ש”א ליונשטם: “כתבי יב הוכיחו את אמתתם ודיוקם של המסמכים ממשרדי הממשלה הפרסית הכלולים בספר עזרא הן מצד דרך הניסוח והן מצד לשונם הארמית.. הקדומה”, (אנצ”מ ערך יב עמ’ 426 ועמ’ 436, וכך מ”צ סגל בערך עזרא ונחמיה עמ’ 146).

הצהרת כורש, (עזרא א א). על גליל כורש נמצאה הצהרה ארוכה הדומה מאד לסגנון הצהרתו שבמקרא, (עולם התנ”ך ישעיהו). “בהצהרה אומר כורש: כל ממלכות הארץ נתן לי” (עזרא א ב), כך הוא כותב על עצמו “אני מלך הכל מלך ארבע קצוי תבל” וכן מכנה את עצמו “כורש מלך פרס”. ראה גם: עמרם ינאי, על ההיסטוריות של הצהרת כורש.

“בשנה אחת לכורש” (עזרא א א). למרות שלא היתה זו שנת מלכותו הראשונה מעידות הכתובות כי באותה שנה הוחל למנות מנין חדש (זאב יעבץ).

מרדכי בלשן (עזרא ב ב). שם זה מוכר מן הכתובות הבבליות, (אנצ”מ ערך מרדכי בלשן יעקב ליוור).

השם קרס המוזכר בעזרא (ב מד) בין הנתינים, מופיע בצורת הכינוי קרסי גם על אוסטרקון שנמצא בערד, באותו אוסטרקון נזכר גם בית ה’, מהזכרת הקרסי בכתובת זו מימי הבית הראשון ניתן ללמוד על אמינותה של המסורת בעזרא ח כ ובדה”י א ט בדבר קדמותם של הנתינים ומעמדם כבעלי מקצוע במקדש” (עולם התנ”ך).

בני תמח משבי ציון (עזרא ב נג). בעיר דוד נמצא חותם ועליו שמה של משפחת תמח, (נמצא ע”י איילת מזר בינואר 2008).

ירושלים כקריא מרדא (עזרא ד ז). אין ספק שזהו זכר למתיחות עקב המרד של שנת 459 הידוע לנו מתעודות שונות, (נלסון גליק, אנצ”מ ערך עבר הנהר עמ’ 46).

בספר נזכר פקיד פרסי בשם בעל טעם (עזרא ד ח ). משמעותו של שם זה לא היתה ברורה, עד שנמצא בתעודות יב דרגה משרדית המכונה בערך כך, (יחזקאל קוטשר, אנצ”מ ערך בעל טעם).

שמשי סופר המלך, (עזרא ד ח). ההסטוריונים אולמטסד וקמרון מצביעים על אישיות בשם שמש שהיתה בחצר המלך בזמן זה, (ד”ר חפץ מגדים יד’ הערה 124).

אסנפר הושיב עמים שונים בירושלים, (עזרא ד ט). מתאים למלחמתו של אשורבניפל בעילם ובבל ונצחונו הגדול אז כנראה הגלה את התושבים ליהודה ועוד מקומות, (אנצ”ע ערך אשורבניפל).

שלם וכעת (עזרא ד יז), פקודת מלך הפותחת בדרישת שלום למקבליה כפי שאנו יודעים על מכתבי מלכי אשור באותה תקופה, (שמואל ליונשטם, אנצ”מ ערך מכתב עמ’ 973).

תתני מושל עבר הנהר (עזרא ה ג ועוד). תתני זה ידוע מתעודות בבליות, (נלסון גליק, אנצ”מ ערך עבר הנהר עמ’ 44).

היהודים נחשדים במרד (עזרא ה ג ). חשד זה מעוגן במציאות המדינית לפיה היו כמה מרידות באיזור באותן שנים, (אנסון רייני, אנצ”מ ערך תתני).

בתעודות הפרסיות הרשמיות ה’ מכונה אלהה דשמיא, (עזרא ה יא ועוד רבים). כנראה גם בכתבי יב שזהו היה הכנוי הרשמי במסמכים הפרסיים, (ש”א ליונשטם, אנצ”מ ערך יב עמ’ 440).

גנזי המלך (עזרא ה יז). בעזרא נראה כי בגנזי המלך היו נשמרים מנשרים מלכותיים וע”פ עזרא ז כ נראה ששמשו כמשרד מנהלתי. וכך נראה בתעודות יב שדין וחשבון על ההוצאות נשלח לגנזי המלך, (ליונשטם, אנצ”מ ערך גנזים).

המלך חותם מלכא ובנוהי (עזרא ו י). סגנון זה מתאים להסכם שחתם דריוש עם אספרטה, (אולמטסד, מובא במאמרו של ד”ר חפץ מגדים יד “התקופה הפרסית” הערה 109).

אוריה הגזבר במקדש (עזרא ח לג). החותמת יהוד אוריו שהכנוי “יהוד” משייך אותה לתקופה הפרסית, נראה כי אוריו היה אחראי על המסים שנגבו בכדים חתומים אלו קרוב לודאי שזהו אוריה הגזבר, (אנצ”מ כרך ג’ עמ’ 964).

לשכת יהוחנן בן אלישיב (עזרא י ו). אפשר שהוא המוזכר באחת התעודות הארמיות שנמצאו ביב שהיה כהן גדול בשנת ה14 לדריוש השני, (פירוש הרטום לעזרא החיצוני ט א. ראה אנצ”מ ערך יוחנן וערך דרויש השני).

סנבלט החורוני (נחמיה ב י). סנבלט מוזכר בכתבי יב, וכן נמצא החותם של הפחה “יהוא בן סנבלט פחת שומרון”, (אטלס דעת מקרא עמ’ 310-323 ג’ימס פרביס, אנצ”מ ערך שמרונים עמ’ 168).

טוביה העמוני (נחמיה ב י) בתל עראק נמצאה מערכת קברים מפוארת שעליה כתוב ‘טוביה’, מתוארך לאחרי מאה ו’ לפנה”ס, אפשר להניח כי זה קברו של טוביה העמוני שהיה בעל עמדת שליטה באיזור (עולם התנ”ך).

גשם הערבי (נחמיה ב יט). בכתובת מן המאה החמישית לפנה”ס מוזכר גשם מקידר. כנראה גשם הוא הפחה של הפחוה הפרסית ערב שנכללה בה גם אדום, ולאור הנחה זו מסתברת התערבותו של גשם בעניניה הפנימיים של יהודה ומסתבר דבר היעדרה של אדום בספר נחמיה, (ב. אופנהיימר, מחקרים בתולדות ישראל ובלשון העברית, 1970. אנצ”מ ערך גשם כרך ב’ עמ’ 568).

הלובים הגנו על נא אמון נגד אשור (נחמיה ג ט). כך עולה מתעודות מצריות, (י. צ’רני, אנצ”מ ערך לוב).

בנחמיה (ז ח) נזכר השם היחידאי פרעוש, שם זה נמצא בלכיש בעברית ממאה ו’ לפנה”ס (עולם התנך).

שלמיה אחראי על האוצרות (נחמיה יג ג). חותם של שלמיה מן התקופה מיוחס לשלמיה זה ע”י אולבריט, (ג. ברין, אנצ”מ ערך שלמיה).

בין כתבי יב שכיחים שמות הנמצאים בספרי היחס של עזרא ונחמיה. כן השמות המובאים אצל קסטיוס מקבילים לשמות בעזרא, (ש. דובנוב. דברי ימי עם עולם. ח. חפץ מגדים יד הערה 76).

עזרא הכהן פותח את ספר התורה והעם משתחוים (נחמיה ח ה). היקטיוס מאבדירה מתאר את הכהן הגדול מבאר את מצוות התורה והעם משתחוים, (י. גוטמן הספרות היהודית ההלניסטית י-ם תשיח עמ’ 63).

בכנס “חידושים בחקר ירושלים” ה-13 באוניברסיטת בר-אילן שהתקיים בנובמבר 2007 הצהירה אילת מזר כי משלחתה גילתה קטעים מן החומה והמגדל הנזכרים בספר נחמיה.

גבולות הערים שבשליטת יהודה המתוארים בספר עזרא, תואמים להפליא לממצא הארכיאולוגי, כפי שכותב אפרים שטרן:

“פירושו של דבר שגבולות התפשטותו של ממצא זה – הנושא את חותמה של מדינת יהוד הפרסית – חופף כמעט לחלוטין את הגבולות כפי שהם מתוארים ברשימות השונות של ספרי עזרא ונחמיה. אבל אנו יכולים לחזור ולבדוק עניין זה גם לפי הקריטריון השני, שהוא חדש יחסית. כוונתנו לתוצאות הסקרים שנעשו בשנים האחרונות: בחבל עדולם על-ידי י”ל רחמני ובהר חברון עצמו על-ידי מ’ כוכבי” (מדינת יהוד בחזון ובמציאות, קתדרה תמוז תשל”ז).

על נסיונות להטיל ספק באמינות הספר בעזרת ביקורת טקסט מפולפלת, ראה מאמרה של צפורה טלשיר בקתרסיס, המגחיכם.

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות