האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

עוד על אמינות נוסח המסורה

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

בעקבות: דוד סלה על הבקורת הנמוכה, נביא כאן קטע מהאתר נגד המשיחיים:

 

מגילה בת 2,000 מגוללת בתוכה הפתעה

אל מול טענות ללא ביסוס, כאילו בתורה שבידינו ישנם זיופים, הגיעה תפנית ארכיאולוגית וטכנולוגית וחשפה מידע שהימם את החוקרים

המגילהפסוקי התנ”ך המצוטטים בברית החדשה מובאים לעיתים בשיבוש ניכר. בעבר היו בודדים שניסו לטעון כי דווקא התנ”ך העברי, היהודי והמקורי, הוא זה שמשובש, וכי “הרבנים” שלחו את ידם בגוף הטקסט על מנת לסלף במזיד פסוקים רבים, בין היתר כאלו שמעידים כי ישוע הוא המשיח. אלו נחשבו להזויים ולשוליים ביהדות המשיחית.

אולם, אם לפני כעשור, מר זאב אייזיקס – המוציא לאור של עיתון ‘מסיאניק טיימס’ (שהספיק מאז להתעשת, לנטוש את “היהדות המשיחית ולחזור ליהדות) ספג ביקורת קשה בשל אמירות כאלה, כיום הפכה דעה זו למיינסטרים בקהילות המשיחיות בארץ, ולא בגלל מלומדים עטורי תארי אקדמאים, אלא בעקבות צמד כוכבי יוטיוב מגמתיים הבזים לדת ישראל…

כדי לצחוק על הרבנים, הם יודעים לצטט פרופסורים אתיאיסטים שדעתם על הברית החדשה גרועה עוד יותר מאשר על התנ”ך… מחקרם של אותם פרופסורים אגב, הפך לבלתי רלוונטי לאור חשיפות ארכיאולוגיות חדשות, כמו זו שהוצגה בשנה האחרונה על פיענוח מגילת עין גדי.

* * *

לעין גדי היסטוריה רבת שנים. היא מוזכרת בתנ”ך כבר מתקופת יהושע בן נון (יהושע ט”ו, ס”ב), דוד ישב בה כאשר שאול רדף אחריו (שמואל א’; כ”ג, כ”ט – כ”ד, א’) ותושביה עלו למלחמה נגד יהושפט (דברי הימים ב’; כ’, ב’). העיר חרבה בתקופת המרד של בר כוכבא והישוב היהודי בה התחדש במאה ה-3 לספירה.

אבל בסוף התקופה הביזנטית, במאה ה-6 לספירה, עין גדי עלתה בלהבות, היהודים ברחו בחיפזון והיישוב נשרף כליל. לא נותר בו דבר מלבד הררי פחם. תושבי המקום היהודים מעולם לא חזרו למקום כדי לאסוף את ספרי התורה, ספרי הלימוד והאוצרות האישיים שלהם.

בשנת 1965 אירע המפנה שחשף מחדש את החיים היהודיים הארוכים ומלאי התוכן שהיו במקום, כאשר חריש בשדה חשף ממצאים ארכיאולוגים. חמש שנים מאוחר יותר החלו החפירות הארכיאולוגיות בראשות פרופ’ דן בר”ג ז”ל, פרופ’ אהוד נצר ז”ל וד”ר ספי פורת מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

התרגשותם הייתה רבה כאשר בתוך מה שהיה פעם בית הכנסת של הישוב העתיק, הם מצאו את מה שהיה נראה כארון הקודש ובו שרידים מפוחמים רבים של קלף לצד גליל שנשרף רק בחלקו.

“נגענו בו עם כלים עדינים מאוד, עדינים יותר ממשב-רוח. אפשר היה לראות שזו מגילה, כי ראו את הגלילה, אבל אי אפשר היה לקרוא מה כתוב בה. זה הגיע עד למחלקה לזיהוי פלילי של המשטרה, אבל גם הם הרימו ידיים”, סיפר פורת.

לפי כמה שיטות תיארוך, נמצא שהמגילה קדומה ביותר, ואפשר לשייכה לתקופה המקבילה לאחרונות המגילות ממדבר יהודה (המאה הראשונה והשנייה לפני הספירה) ומכאן חשיבותה הגדולה.

למרות זאת, כאמור, האכזבה הייתה גדולה כי לא נמצא כל דרך לפענח אותה ולדעת מה כתוב בה. במשך 46 שנים, היא נשארה סגורה ללא אפשרות לפתוח אותה, כיוון שהתפוררה במגעה עם ידיים.

הטכנולוגיה בשירות האמונה

המגילה לא נשכחה מלב: לפני כשנה וחצי יזמה הארכיאולוגית פנינה שור, ראש המעבדה לשימור מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות, את סריקת המגילה בשיטת CT. לצורך כך היא פנתה לפרופ’ ברנט סילס, מונחה בפיענוח דיגיטלי של טקסטים עתיקים במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת קנטאקי, על מנת לבדוק האם ניתן לקרוא את המגילה באמצעות שיטות טכנולוגיות מתקדמות מבלי לפתוח את המגילה. הניסיון הצליח.

“ההישג המדעי של סילס הוא בעל חשיבות עצומה”, מדגיש פרופ’ מיכאל סיגל, ראש מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית. “זכינו לקבל מגילה ‘חדשה’ ממדבר יהודה, המספקת נדבך נוסף להבנת תולדות נוסח המקרא בכלל, ונוסח המסורה של התורה בפרט”.

משהגיעו התוצאות, נעשתה מלאכת הפיענוח והניתוח הטקסטואלי על ידי שני חוקרים מן החוג למקרא באוניברסיטה העברית, פרופ’ מיכאל סיגל, ראש מפעל המקרא ופרופ’ עמנואל טוב העורך הראשי לשעבר של הצוות שפרסם את מגילות מדבר יהודה.

הטקסט שנשתמר זהה לנוסח המסורה, הן באותיותיו והן בחלוקה לפרשיות.

לסיכום: זהות זאת של המגילה מלמדת כי הנוסח המקובל כיום הוא עתיק מאוד, ונוסח המסורה שבידינו אינו המצאה חדשה בת זמננו או המצאה בת מאות שנים, כפי שטוענים המשיחיים ואתיאיסתים, שמצאו מטרה משותפת: ביזוי הדת היהודית.

* * *

על מהימנות המגילות מחוץ לקומראן פרופ’ עמנואל טוב, הוא פרופסור בחוג למקרא של האוניברסיטה העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית, חתן פרס ישראל לשנת 2009. הוא לא אדם דתי וככזה לא רואה את עצמו מחויב לנסות להצדיק את המסורת היהודית במחקריו, אבל הנה קטע ממאמר שכתב תחת הכותרת “על תגליות קדומות וקודמות“:

“בתקופה שבה נתגלו בקומראן מגילות מקראיות נמצאו מגילות גם במקומות אחרים במדבר יהודה: בנחל מורבעאת, בנחל חבר, בנחל צאלים ועל המצדה (מתחת לרצפה של בית הכנסת). כמותם של טקסטים אלה הייתה קטנה בהרבה מזו של המגילות שנמצאו בקומראן, וגם אופיים נהיה שונה. בעוד שבמגילות קומראן משתקפת רבגוניות טקסטואלית, הרי שבכל המקומות שמחוץ לקומראן נמצאו אך ורק עותקים של המקרא השייכים ל’משפחת נוסח המסורה’. …מכאן יוצא, שלא הרקע הכרונולוגי הוא המפתח להבנת ההבדלים בין אופיים של הטקסטים מקומראן לבין הטקסטים שנמצאו במקומות האחרים, אלא הרקע החברתי.

המגילות שנמצאו בקומראן הן אוסף של טקסטים שנכתבו במקומות שונים בארץ-ישראל, ומכאן גם ההבדלים הפנימיים בתוכנן. הטקסטים שנמצאו במדבר יהודה מחוץ למערת קומראן, לעומת זאת, משקפים מציאות חברתית שונה. אלה טקסטים שהיו בידי מאמינים קנאיים, וחזקה עליהם שהחזיקו בעותקים מדויקים ובעלי סמכות בגלל קשריהם עם מרכזי הסמכות בארץ, או במילים אחרות, (הם החזיקו) בעותקים של נוסח המסורה שבאו כנראה מחוגי המקדש.

לעותקים של המקרא, ממקומות שונים במדבר יהודה מחוץ לקומראן, נודעת חשיבות רבה להבנת התפתחותו של נוסח המקרא, אבל חשיבותם לפרשנות המקרא מוגבלת, שכן נוסחם זהה בדרך כלל לזה של כתבי-היד של נוסח המסורה מימי הביניים, למעט הבדלים אחדים בחלוקה לפרשיות”.

פרופ’ עמנואל טוב מסכם את מאמרו המרתק במילים: “בסופו של דבר יש לנוסח המסורה יסודות במאות האחרונות שלפנה”ס, והוא לא נוצר בימי הביניים“…

יָבֵשׁ חָצִיר, נָבֵל צִיץ; וּדְבַר-אֱלֹקֵינוּ, יָקוּם לְעוֹלָם- ישעיהו מ’ ח’.

 

0 0 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
32 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
דוד
דוד
1 year ago

מחילה אולי כבר שאלו אבל אין לי זמן לעבור על הכל ,בחור כופר טוען שחזל אומרים התורה היום שונה מהתורה שניתנה מסיני ולא שהיה כמה גרסאות ואנחנו לא יודעים מה נכון(מתקופת עזרא). אני טענתי שבזמן עזרא היו שתי גירסאות שאחד נכונה והשנייה לא ואז הלכו לפי הרוב כדי לדעת מי צודק אז מי באמת צודק והאם אפשר לקבל מראה מקום תודה

דוד
דוד
1 year ago

כך כתב בשו”ת שאגת אריה (סימן לו): יכולני לפטור מטעם ונימוק אחר את מצוות כתיבת ספר תורה בזמן הזה, משום דאפילו בימי אמוראים (חכמי התלמוד, מאות ראשונות לספירה) לא היו בקיאים בחסרות ויתירות, כדאמר ליה רב יוסף לאביי (קידושין ל ע”א): ‘אינהו בקיאין בחסירות ויתרות, אנן לא בקיאינן'”. [הם בקיאים בחסרות ויתירות אנחנו (חכמי בבל) לא בקיאים משמע שכבר בגרסה של חכמי בבל היה חסירות ויתרות ושיש צד שאין מצוה לכתוב ספר תורה כי זה לא אותו ספר וזה לא רק בבלבול של השנים האחרונות אלה הגרסה היותר מוקדמת שם כבר יש שינוים כי לא היו בקיאים בחסירות ויתרות

דוד
דוד
1 year ago

לא הבנתי את התשובה מצטער ,כלומר הנוסח שבידינו הוא לפי הגמרא לא ידוע שזה הנוסח שמשה רבינו קיבל ,סליחה לטירחה אבל אני רוצה להבין

קקק
קקק
2 years ago

מה אתם חושבים על שבעים וחמש נפש? לעומת שבעים כהמסורה.
גם תרגום השבעים, הברית החדשה, וקומראן מצבעים על 75. וכן יש אומרים בספר יובלים פילון ועוד. אבל האחרונים הללו זה לא רור לגמרי.
מסקנת הדברים מהמחקר פה מצביע על כך ש75 זהו הנוסח הקדום:
https://www.oranim.ac.il/sites/heb/SiteCollectionImages/documents/machar/Mikra/%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F%20%D7%91%D7%A0%D7%99%20%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91%20-%20%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9E%D7%A8%20%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95.pdf

קקק
קקק
2 years ago

קודם כל בכללי להבנתי ברשימות הגיאונולוגיות יש הבדל גדול בין השבעים לבין המסורה. בכל אופן, לגוף הדברים פה, עיקר העניין הטענות הם: א. “מבחינה ארכיאולוגית” – גם התרגום השבעים וגם מגילות קומראן וכן בברית החדשה ואולי גם ביובלים אף שכנראה שם לא, מדברים על 75. כמדומני גם יש משהו של פילון בעניין. ב. קיים דימיון לשוני ניכר בין פסוק אחד שמוסף שם, לבין מה שמופיע בדברי הימים. הפסוק שבדברי הימים מופיע ע”י לשון יחידאית יחסית במקרא, ונראית ממש כאילו נלקחה מהפסוקים שבבראשית שאינם בפנינו. ג. לטעון ל75 , לא מסתדר עם פשט המקראות הן מבחינת הסבירות שיהיו דור רביעי, וכן… Read more »

קקק
קקק
2 years ago

א. ? הנוסחים הללו מופיעים הן במגילות קומראן שהם לא מאוחרות בכלל, והן ברוב תרגומי השבעים כפי שהוא סקר אותם במאמר. רק לעניין ספר דברים יש מחלוקת.
ב. הוא התייחס לזה שם, להגיד זאת הופך את ההיפותזה למורכבת משמעותית. תערו של אוקאהם בלעז.
ג. מדוע להוסיף משהו שלחלוטין סותר את הטקסט ואומר שלמישהו בן 7~ יש כבר נכדים, וכן כמה פרשיות אחרי כן טוען שאותו בן אדם מוליד את הנכדים אחרי פטירת יעקב… ושלכאורה היה אמור לברך אותם ולא את מנשה ואפרים.
ד. וכך להסביר את כל הענפים הרבים שמצאנו שיטה זאת וכן במגילות קומראן. אתמהה…

קקק
קקק
2 years ago

א. אוקיי אני אקרא קודם. ב. כי מה עדיף לתלות? בו נניח שאנחנו לא מניחים את המבוקש וטוענים שנוסח המוסרה הוא האמין יותר, אלא נותנים לשני האפשרויות 50 -50. עכשיו אפשרות ראשונה שמחבר ספר דברי הימים לקח את השושלת יוחסים שהייתה כתובה *בכתיב כמעט זהה לתורה* והעתיק משם. וכן תרגום השבעים העתיק משום מה מדברי הימים והכניס לדחוף זאת לבראשית (לא מסתבר.) או שהוא לקח מאותה מגילת סתרים ישר, שאין לנו שום היכרות אליה, בעוד שהוא יודע שהנוסח הזה לא מסתדר עם הכתובים במקום אחר. ועדיין החליט להכניס אותו לספר בראשית ושמות ודברים. או שאנחנו מניחים שספר דברי הימים העתיק… Read more »

קקק
קקק
2 years ago

ב. מה זה “הבניגוד”, וכי תרגום השבעים הם לא נתון? אתה רוצה להגיד שזה לא וודאי, אני מסכים. כאן כפי שאמרתי זה מבוסס גם על מגילות קומראן.
הכתיב כמעט זהה לתורה מוסבר שם בסוף עמוד 7 ועמוד 8.
ג. אתה מתכוון שגם נכדים למנשה ואפרים יסתדרו?

קקק
קקק
2 years ago

ב. אע”פ שהם לכאורה מוקדמים בהרבה? 1. אם צורת הכתיבה די מתאימה לתורה במידה שעד כמה שאכן הפסוק הזה היה קיים הוא היה נכתב כמו בדב”ה ב’. אז סימן שכנראה זה נלקח משם, הרי הלשון “אשר ילדה לו XXX” הוא לא מצוי… וכך זה מסתדר היטב כדברי תרגום השבעים. שפסוק זה אכן הופיע!. 2. כמו כן, תוכל לקרוא אצלו במאמר עוד כל מיני ביסוסים כמו למשל שהמניינים בבמדבר כ”ו ובדה”א ז 14 תלויים במצע העברי המשתקף ביתרה שבתרגום השבעים לבר’ מו. ועוד. ג. כן. אני מעתיק מהאתר שנתנו פה למטה: (כ) ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת… Read more »

קקק
קקק
2 years ago

ב. לא הבנתי, את המקור הראשוני אין לנו. עכשיו יש לנו רק תרגום של משהו קדום שמסתבר שלתרגום עצמו לא קרתה בו טעות. אלא כל השאלה היא האם התרגום עצמו הוא מהימן או שלא. (ואין לנו סיבה חיובית לטעון שלא). יש לנו מגילה שהיא הכי קדומה בעברית שמראה שהנוסח הוא 75. יש לנו ס”ת מאוחרים בהרבה מהמגילה וכן מתרגום השבעים שטוענות שמדובר דווקא ב70.. וגם המסורה שבנויה על סמך אותם דברים מאוחרת בהרבה הן למגילות קומראן וכן לתרגום. אז אם אנחנו לא מניחים שלאנשי המסורה היא מסורות מדוייקות מאוד שעברו לפחות כמאה מאות שנים אז אין סיבה לטעון שקיימת איזשהיא… Read more »

קקק
קקק
2 years ago

ב. דווקא הרבה תפסו אותו שכאן הועתק בקדושה ובזהירות, כמו המדרשים על כך שכל אחד תרגם בנפרד ונעשה נס. או גם פילון נראלי משווה אותו לנבואה. וכן יש איזשהיא איגרת בספרים החיצוניים שכותבת על זה באריכות קצת. בכל אופן, זוהי לא שגיאה שיכולה לקרות סתם ככה, כמו האם להוסיף ‘ו’ (AND) או להוריד מילה, אלא הוספת כמה פסוקים שבכלל לא קיימים! זה לא שגיאה זו טעות זדונית!!!! ייתכן שאני טועה, אבל אני משווה ע”פ מה שכתוב בויקפדיה , יש סמך שמראה שהמסורה יותר קדום מקומראן? 1. רק במקרה הביטוי “אשר ילדה” מופיע 5 פעמים מחוץ לספר בראשית בכל התנ”ך? ובמקרה… Read more »

קקק
קקק
2 years ago

1. זה לא רק דבר נדיר, זה גם ייחודי, אם הביטוי הזה שנראה שאם היה כתוב במקרא היה כאילו לקוח משם, אומר דרשני. אולי זה לא ראיה מוחצת, אבל כמדומני כשהסתכלי בקונקורדנציה הביטוי הזה הופיע רק בספרים הקדומים “יחסית” כמו מיגלת רות או שמואל. ופה זה מופיע בדה”א נשמע תמוה. ובמקרה זה גם מופיע בשבעים ובקומראן. אז ברור שיש לזה סמך קדום.. ג. קראתי את המאמר, אבל הרבה מהשגיאות שהבאת אני חושב שאפשר להתווכח עליהם… 4. אני מתכוון, שנראה כאילו אתה נותן סמכות בלעדית ועדיפות עצומה למסורה, אם אכן נכון לצאת מברירת מחדל כזאת, אז אני מסכים שהראיות ב1. וכו’… Read more »

איש פלוני
איש פלוני
2 years ago

המתרגמים הקדמונים אמנם לא ניסו לחבל, אבל מעתיקים הנוצרים גם ניסו לחבל, מתוך מגמות נוצריות.
ראה כאן.
http://www.xmessianic.co.il/?CategoryID=160&ArticleID=92

איש פלוני
איש פלוני
2 years ago
Reply to  קקק

לא מדובר בשלוש עדי נוסח לא תלויים, ישנו קשר די ברור בין כתות קומראן לנוצרים הקדומים (ראה כאן https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%9D#%D7%94%D7%9B%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA).
ונוסח השבעים נשתמר אך ורק בידי נוצרים, מה שמסתבר הוא שגירסת קומראן הועברה לברית החדשה, ובעקבות כך שיפצו הנוצרים את תרגום השבעים, (מה שהשאיר עקבות בדברים).
לעומת זאת נוסח המסורה והנוסח השומרני אין ביניהם מכונה משותף (לכל הפחות מתחילת ימי בית שני), כך שנצטרך לתלות שני הנוסחאות בחרו שינוי אחד מה שלא מסתבר כלל. (וזה בלי לחשבן את נוסח הפשטיתא, ועדותו של יוסיפוס, שאף הם יכולים להוות אסמכתא לקדמות נוסח המסורה).

קקק
קקק
2 years ago

השבעים הוא קודם לפשטיתא ב400 שנה~.
והקומראן בערך באותה תקופה של השומרני אם לא קודם אליו. אבל זה לא קשור לזמן תחילת הבית השני, אתה מתכוון לחשמונאים?
אפשר גם לטעון שהמסורה שיפצה את ה75, כי לא הגיוני…

קקק
קקק
2 years ago

בויקפדיה משמע שהם אימצו את הנוסח לא כל כך רחוק מזמן קומראן. וד”א הם טוענים שם שהנוסח השומרני הקדום מאוד קרוב לתרגומים ולמגילות קומראן. ולא למסורה, אף שהבהמשך הם כותבים אחרת, ואז שוב פעם אחרת בתור סיכום: התפיסה במחקר היא שנוסח השומרונים מייצג מסורת ארץ ישראלית של התורה במקביל לשני טיפוסים אחרים של התורה שהתקיימו באותה עת: תרגום השבעים, המייצג טיפוס שהתפתח במצרים, ונוסח המסורה, המייצג טיפוס שחל בבבל. מסתמא זה תלוי בחוקר ובשנים. בכל אופן, גם בקריאה בויקפדיה הם הולכים ביחס של רוב ספרים כדי להכריע איזה ספר יותר צודק: לדוגמה, תחת הפסוק “וְאֶת-הָעָם–הֶעֱבִיר אֹתוֹ, לֶעָרִים”[9] גורס נוסח השומרונים… Read more »

איש פלוני
איש פלוני
2 years ago

כמו”כ במאמר המצורף נכתב, כי ספר היובלים מוסיף לבני ישראל הבאים למצרים עוד חמשה בנים לדן, ועל פי זה לכאורה זה מקור הנוסח 75.
אע”פ שהעיר שעל פי היובלים צריך להפחית במקומם חמשה אחרים, זה דווקא לפי הכרונולוגיה של היובלים, אמנם הקטע הקומראני שלא בהכרח מקבל את הכרונולוגיה היובלית, יכל היה לציין 75.
(וכל ההוספה בתרגום השבעים של בני מנשה הינה מאוחרת יותר).
ובזה מסתלקת תמיהת קקק מאיפה הופיעה נוסח ה – 75.

נ. ב. כל ההשוואה בין נוסח דברי הימים לנוסח השבעים, היא פרי תרגומו של המתרגם, וכל תרגום שונה מקלקל את ההקבלה.

איש פלוני
איש פלוני
2 years ago
Reply to  קקק

כמה נפשות ירדו וגרו במצרים? לצערנו הנוצרים תוקפים את היהדות בזה שהם מאשימים את הרבנים ובעלי המסורה בזיוף ובשינוי התורה הקדושה כדי לטשטש ולדחוק החוצה את ישו והרעיון והדת הנוצרית. דבר זה הוא פלא בעיני יהודי שומר תורה, שהרי אנו מודים לבעלי המסורה ולסופרים אשר עשו ימים כלילות והקדישו את זמנם ומרצם וטיהרו את עצמם לפני שבאו להעתיק את ספר התורה, וגם את שאר נ”ך כדי שדבר ה’ ישאר ישר נכון ומדוייק עד להפליא, בידיעה שכל אות בתורה היא מיוחדת ויש ללמוד ממנה תלי תילים של הלכות ולימודים. ישו עצמו בגובה לבבו ותפארת רום עיניו הוכיח את הסופרים ומתח עליהם… Read more »

32
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x