האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

על סיבתיות וסיבה ראשונה

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

בעקבות המאמר 'לוגיקה של אתאיסט מצוי', התפתח דיון בתגובות כאן עם YBY. מכיון  שהפלטפורמה של התגובות לא מספיקה כדי לכתוב בצורה ברורה ומסודרת, אני מסכם כאן את התיחסותי לטענותיו של YBY, כדי להפוך את הדיון לממוקד.

א. המגבלות של מגבלות החשיבה האנושית

  1. כיום מוסכם כי החשיבה האנושית היא תוצר של המח, ולכן כשמדברים על 'אמת', הכוונה רק במגבלות החשיבה האנושית, ואין אנו סבורים כאריסטו כי 'המושכלות הראשונים' הם ערובה לאמת.
  2. לשון אחרת: החשיבה האנושית עצמה, מכירה בכך, שיתכן בהחלט שהתוצר של החשיבה האנושית הוא פגום, הוא לא מייצג את האמת, ובודאי לא את 'הדבר לשכעצמו'. גם אם לנו משהו נראה מוכרח ומוכח, זה הכל לפי הפילטר שלנו. הבחירה שלנו לא לעסוק באפשרות הזו –בתוך דיון- היא שרירותית.
  3. הסבר: אנחנו יכולים לחיות בחבית כמו דיוגנס, ולהכריז שכל מה שיאמרו אחרים בנוגע למה ראוי/נכון/אמיתי/קיים/מחוייב אינו הכרח באמת. אבל אנו בוחרים להתעלם מהאפשרות הזו. מהסיבה הפשוטה – שהיא לא מאפשרת שום דיון. וכל עוד אנחנו בתוך הפילטר של החשיבה האנושית, הדיונים מביאים לנו תועלת, הם מונעים רוע, מביאים אותו במשפט, מביאים טוב לעצמנו ולאחרים ע"י תכנון התנהגותינו.
  4. ולכן: אנחנו בוחרים שרירותית לא להשתמש בטיעונים שיסרסו את הדיון. אנחנו מודעים לכך שטכנית, יתכן בהחלט שהיקום כולו נברא לפני שניה עם כל מה שנראה כמו שאריות של העבר או זכרונות של העבר, ואין שום 'הסתברות' שזה לא כך, אלא שאם נתחשב באפשרות זו, לא יהיה טעם לדיון השכלי שלנו, שמנקודת מבטנו הוא מועיל לנו, לכן אנחנו ממשיכים בו.
  5. חשוב להבין שאין הכוונה בכל סעיף זה רק לתוצר אינטואיציה, אלא גם לחשיבה לוגית. גם ההוכחה למשפט פיטגורס, נחשבת בעינינו כאמת, כי כך המוח שלנו רואה, זה לא אומר שבהכרח מדובר באמת, זה יכול להיות באג במח שלנו, אין שום ערובה לכך שהמח שלנו יכול להבין או להשיג את האמת. כמו שלמחשב יש סף ביצועים, גם לאדם יכול להיות סף ביצועים, יכול להיות שחלק הוא מבין וחלק לא, יכול להיות שכלום הוא לא מבין באמת, הוא רק חי בתוך בועה שנותנת לו פידבק כאילו הוא מבין.
  6. מכיון שאנחנו מתעלמים באופן שרירותי משאלות מסרסות דיון, ההתעלמות חייבת להיות טוטאלית. כמו שלא נסכים לקבל מציאות בה אדם חי ופועל לפי הלוגיקה האנושית, אבל כאשר הוא נתפס ברצח, הוא אומר: "אל תגעו בי, אין שום הוכחה שאני רצחתי, יכול להיות שההדק נלחץ בלי סיבה, יכול להיות שהנרצח בכלל לא היה מציאות אמיתית אלא רק דמיון שלכם", וכך הלאה. כך לא נסכים לקבל אדם ש'מפלה' נושא מסויים מנושאים אחרים, לא כשהוא רוצח, לא כשהוא חייב כסף, וגם לא כשהוא רוצה להגן על אידיאולוגיה שגויה.

ב. מקומו של עיקרון הסיבתיות

  1. הסיבתיות כפויה על החשיבה האנושית, כי אנחנו לא מצליחים להגדיר מבחינה לוגית, איך יתכן שמשהו קורה בלי סיבה.
  2. אנחנו יכולים לדמיין רק שתי אפשרויות של התרחשויות: דבר שחייב לקרות, או דבר שיכול לקרות. דבר שחייב לקרות – יקרה תמיד באותה סיטואציה (למשל, עץ יבש בתוך אש תמיד יישרף, זה חייב לקרות עוד לפני שזה קורה, יש סיבה קיימת שתגרום לו), דבר שיכול לקרות – יקרה על פי התפלגות סטטיסטית (למשל: קוביה עם שש פאות, תפול , עם מספיק נסיונות, כששית מהפעמים על כל פאה, לכן זה יכול לקרות, זה קיים 'בכח'). שתי ההתרחשויות האלו הן סיבתיות. אבל פעולה בלי סיבה, היא לא 'חייבת לקרות', כי אם היה כן היא היתה סיבתית, היא חייבת יש מה שמחייב אותה, והיא גם תקרה תמיד בכל זמן ובכל מקום כי היא חייבת לקרות. והיא גם לא 'יכולה לקרות', כי היא לא יכולה להיות תלויה בסטטיסטיקה, גם סטטיסטיקה היא מערכת סיבתית ולכן צפויה ברמה מסויימת, התרחשות לא סיבתית היא לא צפויה. במדה ודברים מתרחשים בלי סיבה, הם לא יכולים להיות תלויים באיזה פרמטר, ולכן או שיתרחשו תמיד, או שלא יתרחשו כלל.
  3. כל זה לפי הלוגיקה האנושית, מכיון שאנחנו יודעים שזו רק חשיבה אנושית, זה לא חייב להיות נכון. כמו כל מסקנה אחרת. וכדלעיל סעיף א.
  4. הסיבתיות לא קשורה לתצפית, אנחנו לא צופים בה, ואי אפשר לצפות בה. גם אם אני מנסר עץ ולאחר מכן העץ נופל, זו לא הוכחה שהניסור גרם לנפילה, יתכן שהנפילה קרתה מעצמה, והניסור לא גרם לכלום. העובדה שאנחנו יכולים להסביר את ההתרחשות בדרך סיבתית, לא אומרת שיש עיקרון סיבתיות, שתמיד חייבת להיות סיבה.
  5. אנחנו לא צופים בסיבתיות לאורך חיינו, כל אדם רואה ביום עשרות אלפי תנועות, החל מעלים של עץ מעליו במדרכה, וכלה בתנועת רוח, או כל התרחשות אחרת סביבו. אנחנו לא בודקים ולא מנסים לבדוק אם אפילו לאלפית האחוז מההתרחשויות האלו יש סיבה. אנחנו פשוט מניחים שיש סיבה כי זו ההנחה שלנו, שחייבת להיות סיבה. אפילו אם אנחנו לא מצליחים למצוא סיבה, אנחנו מניחים שיש ופשוט לא מצאנו.
  6. הסיבתיות אינה רק כפויה עלינו לוגית, אלא גם אלמנטרית לכל פעולה אנושית או כל פעולת חשיבה. אין דרך להסיק שום מסקנה על העולם, לא ברמה המוחשית של איפה הגבינה שלי, ובודאי לא ברמה מדעית, לא ביחסים בין בני אדם, לא משפטית, ולא כלום. כל פרשנות המציאות שלנו בנויה על ההנחה שחייבת להיות סיבה לכל דבר. מי שיטיל ספק בכך שחייבת להיות סיבה לכל דבר, ייחשב כלא שפוי.
  7. הסיבתיות אינה חוק טבע. חוק טבע נלמד ע"י תצפית, הוא לא חלק מתפיסת המציאות שלנו. אנשים תמיד ידעו שדברים נופלים "למטה", רק מכח תצפית, לא כי זה היה הגיוני בעיניהם. יום אחד גילו שהם נמשכים בעצמה מסויימת בהתאם למסה של כדור הארץ, אך כשמתרחקים מכדור הארץ דברים פתאום לא נופלים. הסיבתיות לא נלמדת מתצפית (כדלעיל סעיף 5), ואנחנו מניחים את קיומה למרות שאף פעם לא צופים בה, וגם לא בודקים אם יש סיבה לכל התרחשות.

ג האם עיקרון הסיבתיות יכול להיות מוגבל

  1. כל הידוע לנו על העולם, נובע מתוך הנחת הסיבתיות. הסיפור על נקודה סינגולרית ומפץ גדול, נלמד מתוך ממצאים שונים כמו היסט לאדום, קרינת רקע, שהמעשה במפץ הגדול נחשב כסיבה להתרחשות המתוארת. זה הוא ההסבר הטוב ביותר, במסגרת בקשת הסיבה לממצאים.
  2. באם אנחנו מתכחשים לעיקרון הסיבתיות, אין לנו שום מידע על נקודה סינגולרית, כי ניתן לטעון שקרינת הרקע נוצרה סתם כך, בלי סיבה, מתוך תנאי קיצון, או גם בלי תנאי קיצון.
  3. סיבתיות לא יכולה להיות תלויה בתנאים פיזיים כל שהם, ולכן אי אפשר להניח שבתנאי קיצון כאלו ואחרים אין סיבתיות, שכן היא לא קשורה בתנאים, היא קשורה בתפיסת המציאות, וככל שמדובר במציאות אין הבדל בקיצוניות התנאים או הצפיפות.
  4. כמו כן, אם אנחנו גוזרים את אי הסיבתיות מתוך התנאים, היא שוב סיבתית, היא מצייתת לאיזה חוק שקובע שאם יתרחשו תנאים כאלו וכאלו, תהיה אי סיבתיות, כלומר – יש סיבה שמביאה למצב הזה.

ד. הגבלת הסיבתיות פוגעת במגביל

  1. כהמשך והרחבה לג2: במדה ואנחנו בוחרים, כאותו רוצח בסעיף א 6, לטעון שבראשית היווצרות החומר לא היתה סיבתיות, פשוט משום שנח לנו להחריג טיעון שמשמש אנשים מאמינים. הרי אנו נאלצים להאזין לדברי עו"ד התביעה במשפט הרוצח הנ"ל: "התרשמתי מהטיעון שלך שהמנוח מת מעצמו, ו/או שהוא לא היה קיים אלא יציר דמיון, ולכן אבקש מהשופט הנכבד להוציא אותך להורג, אך הוא לא יהיה אשם, שכן אתה תמות אולי מעצמך, ו/או לא היית קיים". והוא הדין לענינינו: אם אנו מחריגים מצב של תנאי קיצון, סביר ואפשרי באותה מדה שמכיון שאין סיבתיות במצב X, הרי באותו מצב נברא כל היקום כולל מה שנראה לנו כמו שכבות גיאולוגיות, לבחירתך באיזה שלב, כלומר האם הוא נברא בתקופת היורה כמו שהוא ומשם התפתח, או שנברא בימי הביניים עם כל הזכרונות וההיסטוריה, או בכלל שלשום.
  2. לשון אחרת: מכיון שהַחְרָגַת משהו מתוך עיקרון הסיבתיות, מאפשרת למחריג להרויח מה שבא לו, הרי היא מאפשרת גם לצד השני להחריג מה שבא לו, המחריג ייאלץ להודות, שאין שום הבדל בין טענתו לטענת הצד השני. לפיכך אנו חוזרים לסעיף א4, אי אפשר להשתמש בטענות מסרסות דיון.

ה. האם הסיבתיות תלויה בתצפית

  1. כפי שראינו בסעיף ב, ובפרט ב4, הסיבתיות לא מבוססת על תצפית, היא תפיסת מציאות. ולכן סקטור שיש בו היעדר תצפית לסיבתיות – לא רלבנטי לעיקרון הסיבתיות. כך יש לנו פער ידע בנוגע למסה של הגלקסיות ביקום, את הפער הזה אנו 'משלימים' בשימוש במונח 'חומר אפל', אך מבלי ידע כל שהוא על חומר כזה או היתכנותו הפיזית. אך אנו לא מניחים שהמסה של הגלקסיות היא יתרה מן החומר הגלוי שבהם, סתם כך, כי אין סיבתיות. וכך בדיוק בבעיית הסופרפוזיציה שברובד הקואנטי.
  2. יתירה מכך, למרות העדר יכלתנו להסביר את הסופר פוזיציה ע"פ עיקרון הסיבתיות, אנחנו מניחים שהתנהגות החלקיקים היא אך ורק סיבתית, שכן יש לנו מידע סטטיסטי על התנהגותם, ולא תיתכן סטטיסטיקה של התרחשות לא סיבתית. הסטטיסטיקה מיוסדת על היכולת לצפות התפלגות סיבתית.
  3. (התהליך המכונה בשפה הסטטיסטית 'אקראי', אינו באמת אקראי, הוא דטרמיניסטי ונגזר מגורמים שהם בתחום הכאוס, ולכן עבורינו הוא אקראי. זריקה ספציפית של קוביה, אם תשוכפל בצורה מדוייקת בתנאים פיזיים מקבילים – תביא לאותה תוצאה)
  4. על הנחת הסיבתיות גם ברובד הקואנטי, מבוססת הטכנולוגיה המתבססת על רובד זה, אם מישהו היה חושב 'שברובד הקואנטי לא חייבת להיות סיבתיות', הוא לא היה מייצר מחשב קואנטי, שאולי יום אחד לא יעבוד, וכך הלאה.
  5. תורת המיתרים והשערות שונות הנמצאות בדיון ובדיקה, מסבירות את הסופרפוזיציה וכל מה שכרוך במודל התת אטומי – על פי עיקרון הסיבתיות. כאן למשל תוכל לקרוא על הסבר סיבתי בהתאמה לתורת המיתרים, וכאן בהתאמה לתורת הטריאנגולציה דינמית סיבתית (Causal dynamic triangulation). זה רק מדגים שפער ידע אינו סיבה להכחיש תפיסת מציאות.

ו. המשמעות של הסיבתיות לגבי מוצא היקום

  1. מעיקרון הסיבתיות נובע שהחומר לא יכול להיות קדמון, כי לדבר קדמון אין סיבה. אם הוא היה תמיד, לא יכלה לקדום לו סיבה.
  2. כמו כן נשללת האפשרות שהחומר הופיע בלי סיבה, מחמת עיקרון הסיבתיות.
  3. כל סיבה פיזית, מחייבת סיבה קודמת, מחמת עיקרון הסיבתיות. ולכן בהכרח שלמציאות פיזית יש סיבה לא פיזית, שאינה מוגבלת בסיבתיות.
  4. עיקרון הסיבתיות יכול להיות תקף רק במציאות פיזית. שכן הזמן הוא חלק מהמציאות הפיזית של היקום. מציאות לא פיזית – כלומר שאינה חלק מהמרחב-זמן, לא יכולה להיות כפופה לסיבתיות, שכן סיבתיות אפשרית רק במסגרת זמן, הסיבה חייבת לקדום לתוצאה.
  5. עיקרון הסיבתיות חל גם על חוקי הטבע, לא רק הימצאות החומר מצריכה סיבה, אלא גם התכונות הכפויות עליו. חוקי הטבע אינם נמצאים במישור החומר, כמו שניתן להגדיר לגבי מחשב, שאחרי שיש לנו סיבה לקיומו (פלוני ייצר אותו), כלול בכך גם צורת התנהגותו, (הוא מציית להוראות המתוכנתות במערכת ההפעלה). כי לחומר ביקום אין מערכת הפעלה פיזית, ואין לחומר מערכת קלט בה הוא יכול לקרוא מערכת כזו לו היתה. ובכל אופן הוא מציית לכללים.
  6. מעבר לכך, חוקי הטבע והחשיבה האנושית נוצרו בהתאמה, שניהם ניתנים להגדרה ע"י סימנים מתמטיים, כלומר: לו ישנה מערכת הפעלה, היא מסונכרנת גם עם המח האנושי.
  7. לשון קצרה: העולם אינו יכול להיות מוסבר מתוך עצמו, הוא לא יכול להיות הסיבה של עצמו, ולכן הוא מחייב סיבה חיצונית.

 

אשמח מאד לתגובתו של YBY או של כל אחד אחר, רק אנא להתייחס לפי סעיפים, כדי שנבין איש את רעהו.

 

4.4 7 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
30 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
chananya
chananya
18 days ago

רציתי לשאול בנוגע לסעיף ב7, למה עקרון הסיבתיות לא יכול להיות גם חוק טבע? הרי כן צופים בו פעם אחר פעם בכל דבר בעולם שלנו וזה בדיוק מה שקורה בכל חוק טבע אחר… למה זה שונה ולא תוצאה של תצפית?

chananya
chananya
11 days ago

ניתן לומר שסיבתיות היא חוק טבע ששייך לכל מציאות פיזית ומהצפיה במציאות הפיזית למדנו זאת? (אמנם במציאות הקוונטית לכאורה אין קשר לסיבתיות אבל במציאות הרגילה כן) ואולי זה לא כפוי על חשיבתינו כי אנחנו יכולים להבין שיש מציאות שאינה פיזית שפועלת ללא סיבתיות (אגב, איך בעולם הקוונטי אין סיבתיות אם מדובר בחומר?!)

דניאל
דניאל
11 days ago
Reply to  chananya

השאלה לגבי סיבתיות ברמה הקוואנטית עולה פה מעת לעת, כדאי לזכור שזו טעות עובדתית, צפייה בחלקיקים כידוע משפיעה עליהם וקובעת את מיקומם, דהיינו גם שם יש סיבתיות.

דניאל
דניאל
11 days ago

הנקודה הייתה להראות שיש סיבתיות, לא משנה אם פיזית או אחרת. (זאת כדי להפריך את הטענה שלעיתים אין סיבתיות)

דניאל
דניאל
11 days ago

לא, אני מציע שיש סיבתיות נראית לעין, והיא הצפייה האנושית, לצורך הדיון הזה לא חשוב בכלל לפרש את הסיבתיות הזאת, יתכן ויש מנגנון פיזי כלשהו שניתן לשלב פה אבל זה לא העניין, כל שחשוב הוא שישנה סיבתיות

דניאל
דניאל
11 days ago

אינני מבקש לפתור את מלוא המסתורין של חלקיקים ברמה קוואנטית, הקושי עדיין עומד, אבל אי אפשר להתכחש לעובדות והן שצפייה אנושית משפיעה על חלקיקים, כנ’’ל זו סיבתיות, נותר קושי כיצד ליישב את זה עם כללי המדע המוכרים, שיהיה לפיזיקאים לבריאות, לא נוגע לסיבתיות.
(יתכן וזה מרגיש מייגע ומעגלי אבל אני מנסה להבין את טענתך)

דניאל
דניאל
11 days ago

אם תערוך ניסויים שבהם נראה כי אקדחים נלחצים לבדם ב1 באפריל הרי שאנחנו נהיה מוכרחים לקבל את טענתך כאפשרות סבירה, עד אז לא, לעומת זאת הודגם כי צפייה קובעת מיקום של חלקיקים ולכן עם כל הקושי בדבר זה הסבר קביל, למרות שעדיין יש מה לבאר בו.

את שורת הסיום לא הבנתי, אינני מתכוין להוכיח את הסיבתיות, דברי הם תשובה לאלו האומרים כי ברמה הקוואנטית מוכח שאין סיבתיות, על זה אני משיב שניכר שהסיבתיות תקפה גם שם.

דניאל
דניאל
10 days ago

הסיבה שלא נקבל את הטענה לגבי ההדק הנ’’ל לא קשורה לסיבתיות, לא נקבל אותה פשוט כי היא לא מתאימה לכל מה שאנחנו יודעים על המציאות, זה לא קשור לסיבתיות, לא כל דבר תמוה הנראה לעינינו הוא סתירה לסיבתיות.

שורה תחתונה של טענתי היא שאנחנו רואים סיבתיות בחלקיקים, החלק התמוה בעניין הוא שזה לא מתאים לחוקים אחרים

בחור חביב
בחור חביב
11 days ago

אבל אם יש בעולם שלנו דברים ללא סיבתיות, מניין לנו שהעולם נוצר עם סיבתיות? שמא גם המציאות שהייתה היא כמו הקוונטים? הרי אז לא היו שום כללים ואולי נוצרה מציאות שמחזיקה את חוקי הטבע וכל הכללים הידועים לנו ללא סיבתיות… איך באמת ניתן לדעת?

בחור חביב
בחור חביב
11 days ago

אבל ההנחה הזו לא שייכת לכאורה (או לא נראת לנו לפחות) בכל מצב, ומניין לנו להכריעה מה היה בתקופת הבריאה?
כביכול אין פה ראיה ברורה לבורא\משהו שיצר את העולם אלא סתם הנחה שרירותית??!

בחור חביב
בחור חביב
11 days ago

אך מניין לנו שהסיבתיות היא אינטואיציה ולא נלמדה מהניסיון?
ואולי ניתן לומר שבמציאות הנורמלית אנחנו תמיד מחפשים את הסיבתיות אך ברגע שהמציאות חורגת מהנורמה (קוונטים\בריאת העולם וכד') עקרון הסיבתיות כבר נשבר ולא בהכרח קיים ולכן ניתן לשער שלא בהכרח יש סיבה לכל דבר.

ושאלה: בעולם המדע מקובל שלפיזיקת הקוונטים יש סיבה אלא שלא זיהינו אותה עדיין?

בחור חביב
בחור חביב
10 days ago

אוקי,
בנוגע ל2, אז מה הדעה המקובלת של הפילוסופים? אם יש כזו…

תגובה של ערן
תגובה של ערן
2 years ago

תגובה של ערן
מעתיק תגובה של ערן מכאן
אני קראתי את כל המאמר.
בחלק מהמקומות הוא פשוט קובע דברים בלי להוכיח. סתם טענות.
בחלק מהמקומות הוא פשוט מכחיש שככה המדע אומר. כלומר, הוא מתעלם ממה שהמדע אומר.
בחלק מהמקומות, הוא אומר דברים שנכונים בחלקם, אבל לא נכונים בחלקם האחר, כך שנראה לקורא שזה בסדר, אבל, בעצם, זה לא.
פילוסופיה לא מוכיחה דברים מדעיים. להיפך: פילוסופיה חייבת להישען על ממצאים מדעיים מעודכנים ומוכחים.
כשמסבירים לו את הטעויות שלו, הוא מתעלם מההסבר כמו ילד קטן וחוזר על מה שהוא אמר קודם.
וחוץ מזה, כל האתר הזה זה: דת, שטיפת מוח דתית ורבנים דתיים. ומכיוון שכך, מה שמפורסם שם פסול.
גם מבחינה פילוסופית וגם מבחינה מדעית.
מדע זה לא.
סעיף ב (תת-סעיפים 1 עד 7) מלא בכשלים.
בסעיף ב'4 הוא מודה שלא תמיד יש עקרון סיבתיות. אז הוא מפיל את כל המאמר שלו.
בסעיף ב'7 הוא אומר שדברים מפסיקים ליפול כשמתרחקים מכדור הארץ. זה שטויות. כשמתרחקים מכדור הארץ ומתקרבים לשמש, נופלים לכיוון השמש.
במדע אין דבר כזה עיקרון הסיבתיות. זה משהו שקיים רק בדת – אצל אפולוגטים הדתיים.
המדע כבר גילה שבעולם הקוונטי, הסיבתיות נשברת.
בסעיף ג'2 הוא מחבר את חוסר הידע שלנו על הסינגולריות – שהיום המדע אומר שכנראה שלא היתה – למסקנה שאם הסינגולריות לא קיימת אז לא יכולה להיות קרינת רקע. זה שטויות.
מה שהמדע אומר זה שאנחנו לא יודעים מה קרה בשניה הראשונה של המפץ הגדול, בגלל שהסיבתיות שבורה שם. אין קשר לקרינת רקע. קרינת הרקע נשארה עקב התקררות היקום והתארכות גלי הקרינה.
המדע לא יודע מה גרם למפץ, אבל יודע שהוא קרה.
המחבר של המאמר לא יכול לטעון שהוא יודע מה קרה ושיש סיבתיות כשהקונצנזוס המדעי טוען שאנחנו לא יודעים.

ליאור
ליאור
2 years ago

נניח שאני זורם איתך, על פי עיקרון הסיבתיות גם הגורם החיצוני לעולם מחייב סיבה חיצונית לקיומו וגורם החיצוני שיסביר אותו וכן הלאה. נוצרת פה סתירה לוגית שמוכיחה שאין סיבתיות

yby
yby
2 years ago

אין לי ויכוח עם חלק א’. אתייחס לסעיפים בחלק ב’.

1. הנחת הסיבתיות אינה לוגית אלא תוצר של תצפיות ותיאוריות מדעיות. התרגלנו לקבל סיבתיות כמובנת מאליה משום שהיתה חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית, אלא שהחוויה הזו התרחבה בעקבות פיתוח מכניקת הקוואנטים, והתברר שבתחום התת-אטומי סיבתיות אינה עובדת, בודאי לא כפי שאנו רגילים לחשוב עליה. לא פשוט לקבל זאת (ואפילו איינשטיין התנגד לכך בתחילה באמרו "אלוהים אינו משחק בקוביות ביקום"), אבל המציאות שהתגלתה לנו אינה ניתנת להכחשה – אירועים קוואנטיים יכולים להתרחש ללא סיבה חיצונית (כן, אפשר לומר שעדיין לא גילינו את הסיבה הזו, אבל אין לכך שום ביסוס).

2. שוב, ברמה הקוואנטית הדברים מעט שונים. אנחנו יכולים לומר, למשל, שזמן מחצית החיים של אורניום 234 היא כרבע מיליון שנים, אבל אנחנו לא יכולים לומר מדוע דוקא משך הזמן הזה. מדובר במאפיין של האיזוטופ המסויים הזה, והוא לא תלוי בשום גורם חיצוני לא (טמפרטורה, לחץ, סביבה כימית וכו’). ככל שהתצפיות שלנו מגיעות, זה משהו שחייב לקרות. ללא סיבה.

3. להניח שמשהו חייב להתקיים תמיד, בכל הנסיבות האפשריות, רק משום שצפינו בו מתקיים בסט ספציפי של נסיבות, *זו* לוגיקה שגויה. בדיוק כמו ההנחה שהמכניקה הניוטונית תמיד עובדת, כי התרגלנו לכך במשך כמעט כל ההיסטוריה של המין האנושי, עד שפתאום – אופס – הסתבר שזה לא נכון (איינשטיין כבר אמרתי?).

4. להיפך. נסיון החיים שלנו, כלומר תצפית, מוכיח שעצים נופלים לאחר שמנסרים אותם. אותו נסיון חיים מוכיח שנפילה של עץ מתרחשת תמיד בעקבות סיבה כלשהי – רוח חזקה, פגיעת ברק, רקבון בגזע. נסיון החיים שלנו כ"כ חזק ומשמעותי וטבוע בנו כ"כ עמוק עד שאם ניתקל בעץ שנוסר אבל לא נפל מיד נשאל את עצמנו מה לעזאזל קורה כאן.

5. אנחנו לא בודקים שוב ושוב את הסיבתיות כי היא חלק בלתי נפרד מחיינו. כל מה שאנחנו עושים מבוסס על סיבתיות ונובע ממנה. עד שאנו מבינים, בעקבות גילויים מדעיים חדשים, שיש נסיבות בהן היא מפסיקה לעבוד. כמו המכניקה הניוטונית שעובדת תמיד, עד שלא.

6. שוב, זה נכון ברמה המקרוסקופית בה אנו חיים ופועלים. חלקיקים תת-אטומיים נמצאים מחוץ לתחום הזה, ושם זה כנראה לא נכון (הולך להתאשפז באברבנאל). כלומר, אולי יש סיבתיות, אבל היא לא חיצונית לחומר אלא נובעת ממנו. אנחנו יכולים לטעון שאטומים של איזוטופ רדיואקטיבי מתפרקים כי זה הטבע שלהם, ושאחת מהתכונות של אורניום 234 היא שחצי ממנו יתפרק תוך רבע מיליון שנים. אני לא יודע אם אפשר להגדיר זאת כתיאוריה מדעית במשמעות המלאה של המונח, אבל זו קביעה שלגמרי תואמת את המציאות הניצפית.

7. למעשה, דברים בחלל תמיד נופלים (אם כי הם לא תמיד פוגעים במשהו). אבל, אם נניח את הדיוק המדעי בצד, אי אפשר שלא להזכיר ששוב, זו דוגמה מהתחום המקרוסקופי של המציאות, ובו אני לא חולק על כך שהסיבתיות שולטתתתתת.

לסיום אסכם בקצרה את הטיעון המרכזי שלי בנושא:

הטענה בדבר קיומה של ישות שבראה את היקום מסתמכת על עקרון הסיבתיות לפיו לכל אירוע יש סיבה קודמת לו שגרמה לו. בהתאם לכך, אירוע המפץ הגדול לא היה יכול להתרחש בלא קיומו של גורם שכבר היה קיים לפניו, מחוץ למציאות הפיזית בה נמצא היקום.

להלן טיעוני הנגד שלי:

1. עקרון הסיבתיות לא נצפה באירועים קוואנטיים. ידוע לנו שאטומים בחומר רדיואקטיבי מתפרקים ושאטומים מעוררים מאבדים את האנרגיה העודפת שלהם תוך כדי פליטת פוטון, וזאת באופן שנראה ספונטני וללא סיבה.

2. על סמך האמור לעיל, לא ניתן לקבוע שעקרון הסיבתיות מתקיים תמיד ובכל הנסיבות. מאחר ואקסטרפולציה לאחור של התפתחות היקום מביאה אותנו למצב של סינגולריות בגודל 0, ניתן לטעון שהמפץ הגדול הוא אירוע קוואנטי שאינו בהכרח כפוף לעקרון הסיבתיות אלא יכול להיות ספונטני.

אי לכך הטענה בדבר סיבה ראשונית אינה בהכרח נכונה, ויתכן שאירוע המפץ הגדול התרחש ללא סיבה חיצונית וקודמת לו. הסינגולריות התפתחה למפץ גדול משום שזה טבעה, כמו שאטום מתפרק משום זה טבעו.

אחזור לדיון הזה אם יועלו טיעונים חדשים. נכון לעכשיו נראה שהעניין מוצה וכל אחד מוזמן להסיק ממנו מה שהוא רוצה.

תודה ולהתראות בשמחות

30
0
Would love your thoughts, please comment.x