האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

על סיבתיות וסיבה ראשונה

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

בעקבות המאמר ‘לוגיקה של אתאיסט מצוי‘, התפתח דיון בתגובות כאן עם YBY. מכיון  שהפלטפורמה של התגובות לא מספיקה כדי לכתוב בצורה ברורה ומסודרת, אני מסכם כאן את התיחסותי לטענותיו של YBY, כדי להפוך את הדיון לממוקד.

א. המגבלות של מגבלות החשיבה האנושית

  1. כיום מוסכם כי החשיבה האנושית היא תוצר של המח, ולכן כשמדברים על ‘אמת’, הכוונה רק במגבלות החשיבה האנושית, ואין אנו סבורים כאריסטו כי ‘המושכלות הראשונים’ הם ערובה לאמת.
  2. לשון אחרת: החשיבה האנושית עצמה, מכירה בכך, שיתכן בהחלט שהתוצר של החשיבה האנושית הוא פגום, הוא לא מייצג את האמת, ובודאי לא את ‘הדבר לשכעצמו’. גם אם לנו משהו נראה מוכרח ומוכח, זה הכל לפי הפילטר שלנו. הבחירה שלנו לא לעסוק באפשרות הזו –בתוך דיון- היא שרירותית.
  3. הסבר: אנחנו יכולים לחיות בחבית כמו דיוגנס, ולהכריז שכל מה שיאמרו אחרים בנוגע למה ראוי/נכון/אמיתי/קיים/מחוייב אינו הכרח באמת. אבל אנו בוחרים להתעלם מהאפשרות הזו. מהסיבה הפשוטה – שהיא לא מאפשרת שום דיון. וכל עוד אנחנו בתוך הפילטר של החשיבה האנושית, הדיונים מביאים לנו תועלת, הם מונעים רוע, מביאים אותו במשפט, מביאים טוב לעצמנו ולאחרים ע”י תכנון התנהגותינו.
  4. ולכן: אנחנו בוחרים שרירותית לא להשתמש בטיעונים שיסרסו את הדיון. אנחנו מודעים לכך שטכנית, יתכן בהחלט שהיקום כולו נברא לפני שניה עם כל מה שנראה כמו שאריות של העבר או זכרונות של העבר, ואין שום ‘הסתברות’ שזה לא כך, אלא שאם נתחשב באפשרות זו, לא יהיה טעם לדיון השכלי שלנו, שמנקודת מבטנו הוא מועיל לנו, לכן אנחנו ממשיכים בו.
  5. חשוב להבין שאין הכוונה בכל סעיף זה רק לתוצר אינטואיציה, אלא גם לחשיבה לוגית. גם ההוכחה למשפט פיטגורס, נחשבת בעינינו כאמת, כי כך המוח שלנו רואה, זה לא אומר שבהכרח מדובר באמת, זה יכול להיות באג במח שלנו, אין שום ערובה לכך שהמח שלנו יכול להבין או להשיג את האמת. כמו שלמחשב יש סף ביצועים, גם לאדם יכול להיות סף ביצועים, יכול להיות שחלק הוא מבין וחלק לא, יכול להיות שכלום הוא לא מבין באמת, הוא רק חי בתוך בועה שנותנת לו פידבק כאילו הוא מבין.
  6. מכיון שאנחנו מתעלמים באופן שרירותי משאלות מסרסות דיון, ההתעלמות חייבת להיות טוטאלית. כמו שלא נסכים לקבל מציאות בה אדם חי ופועל לפי הלוגיקה האנושית, אבל כאשר הוא נתפס ברצח, הוא אומר: “אל תגעו בי, אין שום הוכחה שאני רצחתי, יכול להיות שההדק נלחץ בלי סיבה, יכול להיות שהנרצח בכלל לא היה מציאות אמיתית אלא רק דמיון שלכם”, וכך הלאה. כך לא נסכים לקבל אדם ש’מפלה’ נושא מסויים מנושאים אחרים, לא כשהוא רוצח, לא כשהוא חייב כסף, וגם לא כשהוא רוצה להגן על אידיאולוגיה שגויה.

ב. מקומו של עיקרון הסיבתיות

  1. הסיבתיות כפויה על החשיבה האנושית, כי אנחנו לא מצליחים להגדיר מבחינה לוגית, איך יתכן שמשהו קורה בלי סיבה.
  2. אנחנו יכולים לדמיין רק שתי אפשרויות של התרחשויות: דבר שחייב לקרות, או דבר שיכול לקרות. דבר שחייב לקרות – יקרה תמיד באותה סיטואציה (למשל, עץ יבש בתוך אש תמיד יישרף, זה חייב לקרות עוד לפני שזה קורה, יש סיבה קיימת שתגרום לו), דבר שיכול לקרות – יקרה על פי התפלגות סטטיסטית (למשל: קוביה עם שש פאות, תפול , עם מספיק נסיונות, כששית מהפעמים על כל פאה, לכן זה יכול לקרות, זה קיים ‘בכח’). שתי ההתרחשויות האלו הן סיבתיות. אבל פעולה בלי סיבה, היא לא ‘חייבת לקרות‘, כי אם היה כן היא היתה סיבתית, היא חייבת יש מה שמחייב אותה, והיא גם תקרה תמיד בכל זמן ובכל מקום כי היא חייבת לקרות. והיא גם לא ‘יכולה לקרות‘, כי היא לא יכולה להיות תלויה בסטטיסטיקה, גם סטטיסטיקה היא מערכת סיבתית ולכן צפויה ברמה מסויימת, התרחשות לא סיבתית היא לא צפויה. במדה ודברים מתרחשים בלי סיבה, הם לא יכולים להיות תלויים באיזה פרמטר, ולכן או שיתרחשו תמיד, או שלא יתרחשו כלל.
  3. כל זה לפי הלוגיקה האנושית, מכיון שאנחנו יודעים שזו רק חשיבה אנושית, זה לא חייב להיות נכון. כמו כל מסקנה אחרת. וכדלעיל סעיף א.
  4. הסיבתיות לא קשורה לתצפית, אנחנו לא צופים בה, ואי אפשר לצפות בה. גם אם אני מנסר עץ ולאחר מכן העץ נופל, זו לא הוכחה שהניסור גרם לנפילה, יתכן שהנפילה קרתה מעצמה, והניסור לא גרם לכלום. העובדה שאנחנו יכולים להסביר את ההתרחשות בדרך סיבתית, לא אומרת שיש עיקרון סיבתיות, שתמיד חייבת להיות סיבה.
  5. אנחנו לא צופים בסיבתיות לאורך חיינו, כל אדם רואה ביום עשרות אלפי תנועות, החל מעלים של עץ מעליו במדרכה, וכלה בתנועת רוח, או כל התרחשות אחרת סביבו. אנחנו לא בודקים ולא מנסים לבדוק אם אפילו לאלפית האחוז מההתרחשויות האלו יש סיבה. אנחנו פשוט מניחים שיש סיבה כי זו ההנחה שלנו, שחייבת להיות סיבה. אפילו אם אנחנו לא מצליחים למצוא סיבה, אנחנו מניחים שיש ופשוט לא מצאנו.
  6. הסיבתיות אינה רק כפויה עלינו לוגית, אלא גם אלמנטרית לכל פעולה אנושית או כל פעולת חשיבה. אין דרך להסיק שום מסקנה על העולם, לא ברמה המוחשית של איפה הגבינה שלי, ובודאי לא ברמה מדעית, לא ביחסים בין בני אדם, לא משפטית, ולא כלום. כל פרשנות המציאות שלנו בנויה על ההנחה שחייבת להיות סיבה לכל דבר. מי שיטיל ספק בכך שחייבת להיות סיבה לכל דבר, ייחשב כלא שפוי.
  7. הסיבתיות אינה חוק טבע. חוק טבע נלמד ע”י תצפית, הוא לא חלק מתפיסת המציאות שלנו. אנשים תמיד ידעו שדברים נופלים “למטה”, רק מכח תצפית, לא כי זה היה הגיוני בעיניהם. יום אחד גילו שהם נמשכים בעצמה מסויימת בהתאם למסה של כדור הארץ, אך כשמתרחקים מכדור הארץ דברים פתאום לא נופלים. הסיבתיות לא נלמדת מתצפית (כדלעיל סעיף 5), ואנחנו מניחים את קיומה למרות שאף פעם לא צופים בה, וגם לא בודקים אם יש סיבה לכל התרחשות.

ג האם עיקרון הסיבתיות יכול להיות מוגבל

  1. כל הידוע לנו על העולם, נובע מתוך הנחת הסיבתיות. הסיפור על נקודה סינגולרית ומפץ גדול, נלמד מתוך ממצאים שונים כמו היסט לאדום, קרינת רקע, שהמעשה במפץ הגדול נחשב כסיבה להתרחשות המתוארת. זה הוא ההסבר הטוב ביותר, במסגרת בקשת הסיבה לממצאים.
  2. באם אנחנו מתכחשים לעיקרון הסיבתיות, אין לנו שום מידע על נקודה סינגולרית, כי ניתן לטעון שקרינת הרקע נוצרה סתם כך, בלי סיבה, מתוך תנאי קיצון, או גם בלי תנאי קיצון.
  3. סיבתיות לא יכולה להיות תלויה בתנאים פיזיים כל שהם, ולכן אי אפשר להניח שבתנאי קיצון כאלו ואחרים אין סיבתיות, שכן היא לא קשורה בתנאים, היא קשורה בתפיסת המציאות, וככל שמדובר במציאות אין הבדל בקיצוניות התנאים או הצפיפות.
  4. כמו כן, אם אנחנו גוזרים את אי הסיבתיות מתוך התנאים, היא שוב סיבתית, היא מצייתת לאיזה חוק שקובע שאם יתרחשו תנאים כאלו וכאלו, תהיה אי סיבתיות, כלומר – יש סיבה שמביאה למצב הזה.

ד. הגבלת הסיבתיות פוגעת במגביל

  1. כהמשך והרחבה לג2: במדה ואנחנו בוחרים, כאותו רוצח בסעיף א 6, לטעון שבראשית היווצרות החומר לא היתה סיבתיות, פשוט משום שנח לנו להחריג טיעון שמשמש אנשים מאמינים. הרי אנו נאלצים להאזין לדברי עו”ד התביעה במשפט הרוצח הנ”ל: “התרשמתי מהטיעון שלך שהמנוח מת מעצמו, ו/או שהוא לא היה קיים אלא יציר דמיון, ולכן אבקש מהשופט הנכבד להוציא אותך להורג, אך הוא לא יהיה אשם, שכן אתה תמות אולי מעצמך, ו/או לא היית קיים”. והוא הדין לענינינו: אם אנו מחריגים מצב של תנאי קיצון, סביר ואפשרי באותה מדה שמכיון שאין סיבתיות במצב X, הרי באותו מצב נברא כל היקום כולל מה שנראה לנו כמו שכבות גיאולוגיות, לבחירתך באיזה שלב, כלומר האם הוא נברא בתקופת היורה כמו שהוא ומשם התפתח, או שנברא בימי הביניים עם כל הזכרונות וההיסטוריה, או בכלל שלשום.
  2. לשון אחרת: מכיון שהַחְרָגַת משהו מתוך עיקרון הסיבתיות, מאפשרת למחריג להרויח מה שבא לו, הרי היא מאפשרת גם לצד השני להחריג מה שבא לו, המחריג ייאלץ להודות, שאין שום הבדל בין טענתו לטענת הצד השני. לפיכך אנו חוזרים לסעיף א4, אי אפשר להשתמש בטענות מסרסות דיון.

ה. האם הסיבתיות תלויה בתצפית

  1. כפי שראינו בסעיף ב, ובפרט ב4, הסיבתיות לא מבוססת על תצפית, היא תפיסת מציאות. ולכן סקטור שיש בו היעדר תצפית לסיבתיות – לא רלבנטי לעיקרון הסיבתיות. כך יש לנו פער ידע בנוגע למסה של הגלקסיות ביקום, את הפער הזה אנו ‘משלימים’ בשימוש במונח ‘חומר אפל’, אך מבלי ידע כל שהוא על חומר כזה או היתכנותו הפיזית. אך אנו לא מניחים שהמסה של הגלקסיות היא יתרה מן החומר הגלוי שבהם, סתם כך, כי אין סיבתיות. וכך בדיוק בבעיית הסופרפוזיציה שברובד הקואנטי.
  2. יתירה מכך, למרות העדר יכלתנו להסביר את הסופר פוזיציה ע”פ עיקרון הסיבתיות, אנחנו מניחים שהתנהגות החלקיקים היא אך ורק סיבתית, שכן יש לנו מידע סטטיסטי על התנהגותם, ולא תיתכן סטטיסטיקה של התרחשות לא סיבתית. הסטטיסטיקה מיוסדת על היכולת לצפות התפלגות סיבתית.
  3. (התהליך המכונה בשפה הסטטיסטית ‘אקראי’, אינו באמת אקראי, הוא דטרמיניסטי ונגזר מגורמים שהם בתחום הכאוס, ולכן עבורינו הוא אקראי. זריקה ספציפית של קוביה, אם תשוכפל בצורה מדוייקת בתנאים פיזיים מקבילים – תביא לאותה תוצאה)
  4. על הנחת הסיבתיות גם ברובד הקואנטי, מבוססת הטכנולוגיה המתבססת על רובד זה, אם מישהו היה חושב ‘שברובד הקואנטי לא חייבת להיות סיבתיות’, הוא לא היה מייצר מחשב קואנטי, שאולי יום אחד לא יעבוד, וכך הלאה.
  5. תורת המיתרים והשערות שונות הנמצאות בדיון ובדיקה, מסבירות את הסופרפוזיציה וכל מה שכרוך במודל התת אטומי – על פי עיקרון הסיבתיות. כאן למשל תוכל לקרוא על הסבר סיבתי בהתאמה לתורת המיתרים, וכאן בהתאמה לתורת הטריאנגולציה דינמית סיבתית (Causal dynamic triangulation). זה רק מדגים שפער ידע אינו סיבה להכחיש תפיסת מציאות.

ו. המשמעות של הסיבתיות לגבי מוצא היקום

  1. מעיקרון הסיבתיות נובע שהחומר לא יכול להיות קדמון, כי לדבר קדמון אין סיבה. אם הוא היה תמיד, לא יכלה לקדום לו סיבה.
  2. כמו כן נשללת האפשרות שהחומר הופיע בלי סיבה, מחמת עיקרון הסיבתיות.
  3. כל סיבה פיזית, מחייבת סיבה קודמת, מחמת עיקרון הסיבתיות. ולכן בהכרח שלמציאות פיזית יש סיבה לא פיזית, שאינה מוגבלת בסיבתיות.
  4. עיקרון הסיבתיות יכול להיות תקף רק במציאות פיזית. שכן הזמן הוא חלק מהמציאות הפיזית של היקום. מציאות לא פיזית – כלומר שאינה חלק מהמרחב-זמן, לא יכולה להיות כפופה לסיבתיות, שכן סיבתיות אפשרית רק במסגרת זמן, הסיבה חייבת לקדום לתוצאה.
  5. עיקרון הסיבתיות חל גם על חוקי הטבע, לא רק הימצאות החומר מצריכה סיבה, אלא גם התכונות הכפויות עליו. חוקי הטבע אינם נמצאים במישור החומר, כמו שניתן להגדיר לגבי מחשב, שאחרי שיש לנו סיבה לקיומו (פלוני ייצר אותו), כלול בכך גם צורת התנהגותו, (הוא מציית להוראות המתוכנתות במערכת ההפעלה). כי לחומר ביקום אין מערכת הפעלה פיזית, ואין לחומר מערכת קלט בה הוא יכול לקרוא מערכת כזו לו היתה. ובכל אופן הוא מציית לכללים.
  6. מעבר לכך, חוקי הטבע והחשיבה האנושית נוצרו בהתאמה, שניהם ניתנים להגדרה ע”י סימנים מתמטיים, כלומר: לו ישנה מערכת הפעלה, היא מסונכרנת גם עם המח האנושי.
  7. לשון קצרה: העולם אינו יכול להיות מוסבר מתוך עצמו, הוא לא יכול להיות הסיבה של עצמו, ולכן הוא מחייב סיבה חיצונית.

 

אשמח מאד לתגובתו של YBY או של כל אחד אחר, רק אנא להתייחס לפי סעיפים, כדי שנבין איש את רעהו.

 

4.3 6 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
6 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
תגובה של ערן
תגובה של ערן
1 month ago

תגובה של ערן מעתיק תגובה של ערן מכאן אני קראתי את כל המאמר. בחלק מהמקומות הוא פשוט קובע דברים בלי להוכיח. סתם טענות. בחלק מהמקומות הוא פשוט מכחיש שככה המדע אומר. כלומר, הוא מתעלם ממה שהמדע אומר. בחלק מהמקומות, הוא אומר דברים שנכונים בחלקם, אבל לא נכונים בחלקם האחר, כך שנראה לקורא שזה בסדר, אבל, בעצם, זה לא. פילוסופיה לא מוכיחה דברים מדעיים. להיפך: פילוסופיה חייבת להישען על ממצאים מדעיים מעודכנים ומוכחים. כשמסבירים לו את הטעויות שלו, הוא מתעלם מההסבר כמו ילד קטן וחוזר על מה שהוא אמר קודם. וחוץ מזה, כל האתר הזה זה: דת, שטיפת מוח דתית ורבנים… Read more »

ליאור
ליאור
1 month ago

נניח שאני זורם איתך, על פי עיקרון הסיבתיות גם הגורם החיצוני לעולם מחייב סיבה חיצונית לקיומו וגורם החיצוני שיסביר אותו וכן הלאה. נוצרת פה סתירה לוגית שמוכיחה שאין סיבתיות

yby
yby
1 month ago

אין לי ויכוח עם חלק א’. אתייחס לסעיפים בחלק ב’. 1. הנחת הסיבתיות אינה לוגית אלא תוצר של תצפיות ותיאוריות מדעיות. התרגלנו לקבל סיבתיות כמובנת מאליה משום שהיתה חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית, אלא שהחוויה הזו התרחבה בעקבות פיתוח מכניקת הקוואנטים, והתברר שבתחום התת-אטומי סיבתיות אינה עובדת, בודאי לא כפי שאנו רגילים לחשוב עליה. לא פשוט לקבל זאת (ואפילו איינשטיין התנגד לכך בתחילה באמרו “אלוהים אינו משחק בקוביות ביקום”), אבל המציאות שהתגלתה לנו אינה ניתנת להכחשה – אירועים קוואנטיים יכולים להתרחש ללא סיבה חיצונית (כן, אפשר לומר שעדיין לא גילינו את הסיבה הזו, אבל אין לכך שום ביסוס). 2. שוב,… Read more »

6
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x