נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

פיסיקה ומטפיסיקה

הפיסיקה והמטפיסיקה נלחמות זו בזו בשצף קצף. אנשי מדע מבטלים בגיחוך כל דבר שריח של מטפיסיקה נובע ממנו, רופאים דוחקים את רגלי הרפואה האלטרנטיבית, ומלומדים אינם מוכנים להעלות לדיון טיעונים הכוללים אלמנטים בלתי מוסברים בחוקי הטבע כפי שהם מוכרים לנו כיום. כך למשל כותב ליבוביץ' בתגובה להזמנה לכנס העוסק בנושאי פראפסיכולוגיה ומדע: "כיצד יכולים בני אדם המוחזקים שפויים בדעתם, ונוסף על כן אקדמאים, להציע לדון בפראפסיכולוגיה?" (רציתי לשאול אותך פרופ' ליבוביץ' עמ' 490). ליבוביץ' חושב לבלתי שפוי את המציע, להעלות נושא לדיון. הפראפסיכולוגיה אינה שייכת לתחום האמונה בישויות רוחניות וכו', אלא אך ורק לתחום הפעילות המוחית. האם ישנם בני אדם שיש להן יכולות מוחיות שאין לאחרים? אין שום נימוק רציונלי תיאורטי שיכול להפוך לבלתי שפוי את המעלה הצעה כזו לדיון.

אחת הסבות העיקריות של הקיטוב הגדול בין המדע ובין המטפיסיקה, אינה רציונלית, אלא מציאותית: כולנו יודעים כי תחום העל טבעי שורץ רמאים ושרלטנים, במשך אלפי שנים מנצלים הללו את את תמימות ההמון, ואף את דבקותם בדת, וגורפים כסף או פרסום. אך זו בודאי אינה סבה לשפוך את התינוק יחד עם האמבטיה, ואפילו אם האמבטיה בגדלו של האוקיינוס האטלנטי.

למען האמת, בתקופות קדומות יותר, היתה התנגדות של ממש בין המדע והמטפיסיקה, שהרי רגילים היו להסביר אירועים שאנו מכירים אותם כחלק ממערכת סיבתית, בנימוקים מטפיסיים: תנועת כוכבי הלכת, הריון ולידה, ברקים ורעמים. לשם ההכרה במערכת סיבתית של חוקי טבע נדרשה לאנושות תקופה ארוכה. אך בעת החדשה, אין המטפיסיקה מתערבת בתחום המדעי הסיבתי, היא מדברת אך ורק על מה שמעבר לתפיסת המדע. אם נתבונן, הרי שכמעט אין בין שתי התחומים האלו נקודות מפגש: המטפיסיקה אינה מנסה להסביר אירועים מתחום הפיסיקה, והמדע מתעלם מן הדיווחים על אירועים שאינם בתחום הפיסיקה.

ברור כי המדע מעצם הוייתו אינו יכול לחוות דעה בתחום המטפיסי, שהרי אין הוא עוסק אלא בתופעות הנמדדות ומכויילות בחוקים. אם איש מדע חושב שבסמכותו לקבוע כי "אין כחות מטפיסיים", הרי הוא בעצם קובע שלמדע יש סמכות לחוות דעה בתחום זה, וממילא לגיטימי בהחלט שאיש מדע אחר יגיע למסקנה כי ישנן כחות מטפיסיים. אלא שכמובן לפי ההגדרה של המדע, אין הוא יכול לחוות דעה כלל בנושא זה.

אנשי המדע, השואפים להכניס במסגרת המדע כל תופעה מוכרת, הם אלו שנלחמים במאמיני המטפיסיקה. מבחינה רציונלית זהו פרדוקס: ההנחה כי כל התופעות שביקום מתאימות לשכל האנושי, מזכירה הנחה של בריאה ושל תודעה קוסמית אחידה. כאשר אדם מתעקש לחשוב שהמחשב שברשותו חייב לקרוא נתונים מדיסק מסוים, זה בהכרח מפני שהוא סבור שאותו יצרן ייצר את שניהם. הפרדוקס הזה הינו חלק בלתי נפרד מהוויתו של המדע: המדע חייב להיות אובייקטיבי ואינו יכול לפסול שום אפשרות מבלי ניסוי שיסתור אותה, אלא שבכדי להגיע למסקנה כל שהיא, חייב המדע להשתמש באקסיומות והנחות. מצד אחד המתודה המדעית מייצגת שאיפה לראות עולם סטאטי, אחיד מכל היבט, ובלתי משתנה. ומן הצד השני דוקא החשיבה המדעית החפשית היא שמלמדת אותנו כי העולם אינו חייב ואינו צריך להיות סטאטי, אין שום סבה לחשוב שאין הבדלים בין היכולות המוחיות של בני האדם, אין שום סבה לחשוב שהתבונה יכולה להגיע לחוויות שאין למדע יכולת למדוד ולכמת.

מן הבחינה הזו המדע דומה לדת, לא רק דמיון שטחי של היררכיה חברתית, אלא דמיון אמיתי ועמוק:

"השאיפה לתמונת עולם אחידה, הרעיון שאפשר לראות את המשותף לכל הדברים כמקור הריבוי היא המטפיסיקה שעמדה בבסיס הפילוסופיה מהעולם העתיק עד היום. פילוסופים ומדענים רבים אומרים שהדחף המטפיסי עומד גם ביסוד המדע, המחפש את הגורם האחד שממנו צומח מגוון התופעות, ופילוסופים אחרים טוענים שהוא עוין למדע", (פרופ' יוסף אגסי, מבא לפילוסופיה מודרנית, בהוצ' אוניב' משודרת, עמ' 34).

מובן שאין לעשות הכללות, וישנם אנשי מדע רבים שאינם שוללים מטפיסיקה על הסף, ישנם גם אנשי מדע ומלומדים רבים העוסקים בפרפסיכולוגיה ומשמשים כחברים באגודות וארגונים העוסקים בנושא, ולפעמים ניתן גם לראות אנשים ששימשו באקדמיה, כשהם צדים עבמי"ם וחיזרים בשעות הפנאי. יש בודאי גם את אלו שדוקא ניסו לבדוק את הדברים והגיעו למסקנה שאין שום ראיות לקיומם של אירועים על טבעיים. אך אי אפשר להתעלם מהגישה המימסדית, שאינה מוכנה לדון בדיווחים על אירועים על טבעיים. למן הרגע בו מודיע אדם שאינו מוכן לדון בדיווחים כל שהם, הרי הערך של דעתו בנושא מובן מאליו. אין משמעות למסקנה שאינה באה מתוך דיון.

אין ספק כי הרוב המכריע של העיסוק בנושאים אלו הוא במקרה הטוב פתיות, ובמקרה הגרוע רמאות. אין מתפקידו של איש מדע לבדוק את כל סיפורי העבמי"ם או את כל המרפאים בקמיעות או ביריקות. אנו עוסקים כאן במישור התיאורטי, בהשקפת העולם. שהרי ההשקפה כי נסים לא יתכנו היא משמעותית להשקפה על העולם בכלל ועל הדת בפרט, ובין השאר השקפה זו היא אחת מאשיות בקורת המקרא, כפי שכותב המבקר הגרמני גרסמן:

"המכות הינן תחליף מאוחר לספורי נסים קדומים יותר, אלא שנסים מעולם לא אירעו בשום מקום, ומכיון שהמכות ואף הנסים אינם עובדות הסטוריות לא ניתן להסיק מסקנה כלשהיא לגבי מועד יציאת מצרים.. התמונה מתוארת בצורה כה חיה עד שכל פרט עומד לנגד עיני רוחינו ואפשר כמעט לחשוב שזהו תיאור אמיתי של מאורעות היסטוריים, אלמלא הנסים", (גרסמן, משה וזמנו, עמ' 107 והלאה).

המדע של המאה התשע עשרה היה מושתת כמובן על ההנחות האלו, כי נסים מעולם לא ארעו ואף לא יתכנו. אף שבמשך השנים הבאות התפתחו המדע והפילוסופיה של המדע, וברור היה שאין משמעות לקביעות ה'מדעיות' כי נסים לא אירעו, וכך כותב סגל:

"החקירה הבקרתית בחיבור ספרי התורה התחילה בערך בשנת תקן' והגיעה לביסוסה ולשכלולה בערך בשנת תרנ'. חוקרי המקרא שחקרו במשך מאה שנים הללו עמדו כמובן מאליו תחת השפעתה של השקפת העולם הפילוסופית והמדעית ששלטה בין המלומדים והמשכילים של הדורות הללו. את דעותיה של השקפת העולם ההיא קבלו חוקרי המקרא כעין הנחות קבועות ומושכלות ראשונים שאין לפקפק בהם, ועליהם יסדו את בנינם המדעי בחקר התורה. היום נתישנה השקפת עולם זו, והנחותיה נתבדו, ולפיכך נתערער גם הבנין שהוקם עליהם.. בהתאם להשקפה ההיא כפרו חוקרי המקרא באפשרות של התגלות ה' למשה ושל הנסים המסופרים בתורה.. אולם היום אין אדם בעל שכל שיכפור בהחלט באפשרות הפעולה בעולמינו של כחות הנמצאים מחוץ להכרת האדם, כחות שלמעלה מן הטבע.. היום אנו יודעים שהנורמות של פעולת הטבע אינם חוקים יציבים לעד ובלתי משתנים, היום אנו יודעים שסבה קבועה אינה מוליכה בהכרח לידי מסובב קבוע, ולפיכך אי אפשר היום לכפור בהחלט באפשרותם של נסים שבתורה, ולהשתמש בכפירה זו כהנחה וכמושכל ראשון כדי להכחיש את האמונה שבתורה מן השמים ובכתיבתה ביד משה", (מ"צ סגל, מבא המקרא , עמ' 130).

בשאלה היסודית הזו נעסוק כאן: האם ישנה בעולמנו אפשרות של בריחה ממטפיסיקה?

 האמנם יש בריחה ממטפיסיקה?

הפילוסופיה של המדע, מגלה כי אין לנו בריחה ממטפיסיקה. המדע עוסק בתופעות ובהתנהגות של החומר, אבל אינו יכול לעסוק בדבר לכשעצמו. לעסוק בתופעות אפשר אמנם רק בדרך אחת, הדרך האמפירית המדעית. אך יש להיזהר מלהכליל בתוך התופעות גם את הפרשנות. וכך כותב פרופ' ש. ה. ברגמן:

"אנו שואלים האם התמונה הניתנת על הממשות מצד מדעי הטבע ריאלית היא, או שמא היא הפשטה נוחה המאפשרת לאדם להשתלט על העולם המכני? האם אין אפשרות שע"י מדע טבע זה תהיה קיימת השקפת עולם יותר רחבה ויותר מקיפה אשר תאמר: אין אנו חולקים על זכותו של מדע הטבע להפשיט את העולם לשם צרכיו, אולם אנו דורשים ממדע אמיתי מקיף שהוא ישאיר למצער פתוחה את האפשרות.. אע"פ שאין הכימאי יכול למצוא את השינוי באמצעיו. היינו ישנם ממדים אשר בשבילם מדע הטבע אינו מספיק מפני שהמדע הזה מחק אותם לשם מטרתו והמטרה הזאת היא שלטונו של האדם אנו כולנו התחנכנו על ברכי מדעי הטבע ולכן קשה לנו לשנות את דרכי המחשבה" (מתוך מאמרו ב'מחניים' לז', תשיט').

ישנה סברה קיצונית יותר האומרת כי כל העיסוק המדעי בתופעות הוא סוג של מטפיסיקה:

"המטפיסיקה עוסקת בממשות, ולעומת זאת, המדע עוסק בתופעות היום יומיות. מה הקשר ביניהן? ישנה סברה חשובה כי המדע מסביר את תחום היום יום בעזרת הנחות יסוד, היא הטענה שבמהותו המדע הוא מטפיסיקה מוצלחת. הרעיון הזה מאפיין את המסורת המדעית. יש הרבה מסורות מיסטיות פילוסופיות ודתיות, אך מסורת מדעית יש אחת. כאשר מחפשים את מקור החינוך המדעי של מדען כלשהו – אמריקני, יפאני, הודי – מגיעים ליוון. החינוך המדעי אינו התיאוריה של תלס, שהיום איש אינו מקבל אותה, ואיננו התיאוריה של דמוקריטוס שלפיה לא ניתן לפרק את האטומים, אלא תפיסת היסוד כי על ידי הנחת עקרונות טובים נוכל לארגן, להבין, להתמצא ולשלוט בעולם התופעות", (פרופ' יוסף אגסי, מבא לפילוסופיה מודרנית, בהוצ' אוניב' משודרת, עמ' 37).

המדע בעצם מצמצם את מגוון האירועים והתחושות שיכולים אנו לחוש, למסגרת אחת של חוקים ומושגים, המכריחה אותנו לסווג כל אירוע או תחושה לאחד ממושגי המדע. לעתים המסגרת המקובעת הזו היא בלתי אפשרית, דוגמא מפורסמת היא בתחום המיקרו:

"לפי מכניקת הקוונטים נסים לא רק אפשריים מבחינה תיאורטית, אלא הם גם נצפים באופן קבוע במעבדות לפיזיקה. באויר הפסגות הטהור של האקדמיה מתייחסים אליהם כאל אירועים שניתן לצפות בהם אבל אי אפשר להסבירם בעזרת התנאים שקדמו להם. זוהי ההגדרה של נס בתנ"ך עתיק היומין", (המדע והאל עמ' 112).

"הפיסיקה הקלאסית סברה שהמקרה חל אך ורק על מצבים שבהם בערותינו מגבילה את הבנת מנגנון הסיבתיות השוכן ביסודה של תופעה. אולם פרשנות קופנהגן למכניקת הקוונטים מתארת את המקרה כחלק מהותי של כל התצפיות בטבע.. הסיבתיות נמצאה בשורש ההשערה האטומית המקורית של היוונים והיתה פופולרית בפיסיקה הקלאסית, ערכה נשחק במכניקת הקוונטים, ומכל מקום מעולם לא הוכחה חיוניותה להשקפת העולם המדעית, (מילדות לבגרות בשביל החלב, עמ' 366-7).

אך גם בתחום תופעות המח, משועבדים אנו בעל כרחנו למושגי המדע. המדע אינו מכיר באינטואיציה, ולפיכך אינו מאפשר לנו לחשוב עליה כדרך שאנו חושבים על שאר המושגים שאנו נפגשים בהם. פרופ' אהרן קציר מדבר על ההפסד שבהתעלמות מכל מושג שאיננו מתאים למסגרת המדעית הנוקשה:

"העולם המיתולוגי מעניין אותנו מהרבה בחינות, ובעיקר משום שיש בכחו להעלות לפנינו מציאות עשירה ומורכבת, אך המדע התעלם ממנה. במיתוס יש אוצרות בלומים של תחושה וחויה שאפשר אולי לראות בהם בסיס למושגים חדשים ולגישות חדשות אל הטבע והאדם אל הזמן והמרחב שאינם מקובלים על המדע", (פרופ' אהרן קציר, בכור המהפכה המדעית, הוצ' עם עובד 1971, עמ' 124).

יודעים אנו כי הדיון בעל טבעי איננו דומה לדיון המדעי, אי אפשר לקבוע עמדה חד משמעית, והמציאות אינה ברורה ומוגדרת. אך ידיעה חלקית עדיפה בודאי מהכחשה או אי ידיעה. אם לא נרצה להחזיק באמונות טפלות, נהיה מוכרחים להודות כי המדע יכול להיות מוגבל. פרופ' ברגמן כותב: "האמונה בחוקיותו של הטבע, היא היחידה שהאדם בן זמננו שפרק מעליו עולה של הדת מחזיק בה", (פרופ' ש"ה ברגמן, הטבע וחוקי הטבע, פרקים במחשבת ישראל, מדרשית נעם, תשכד').

  • "מתוך התבוננות מעמיקה יותר מתברר, כי שלילת הדת לא נוסדה על נתונים של המדע, אלא על מסקנות בעלות אופי מטפיסי החורגות מתחום המדע כשלעצמו, ואינן לא הכרחיות ולא מבוססות די הצורך מבחינת ההגיון: אין הן לעתים קרובות אלא הכללות נחפזות בלבד. לכן נעשית שלילת הדת לא על ידי המדע עצמו, כפי שרגילים לחשוב, אלא ע"י התורות המטפיסיות המוסקות ממנו. לעתים אף נדמה, שהמסקנות המטפיסיות נעשו בכוונה תחילה על מנת להלחם בדת". (פרופ' צ'רניבסקי, "בין מדע ודת", עמ' 7).

במאמרים הבאים ננסה לעמוד על המשמעות הבסיסית של: נסי יציאת מצרים, נס וטבע ביהדות, טבע ועל טבע ביהדותהתגלות, נבואה, רוח הקדש, ונראה כי הגבול בין טבע לבין נס, כמו גם הגבול בין תודעה לבין נבואה, אינו דיכוטומי, ואולי אף אינו קיים בכלל. בדומה לאגדה העממית שהספר 'מטפיסיקה' של אריסטו, נקרא כך רק משום שהיה מונח בספריית אלכסנדריה מעל הספר 'פיסיקה' לאריסטו..

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
  Subscribe  
Notify of