נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

פני המדע לאן?

ד"ר קלי ג'וברט במאמרו: האם המחקר המדעי הולך לכיוון לא טוב? מעורר שאלות לגבי מה שאנו חושבים כ'נתונים מדעיים', בעוד נסיון לעמת ולבדוק מגלה שלא  מדובר כלל בנתונים אלא בחומר שנתון להשפעות שונות. להלן חלק מתוכן דבריו:

אנו נוטים לחשוב על המדע כעל חיפוש חסר פניות, נייטרלי. אבל האם ייתכן כי אנו עומדים בפני מצב שבו יש ייצור מסיבי של מידע לא נכון או עיוות של מידע? האם יתכן כי דיסציפלינות מדעיות מסוימות ניצבות בפני משבר של אמינות? עדויות מראות כי אכן כך הדבר, מה שמעלה שתי שאלות: עד כמה הבעיה חמורה? ומה יכול להסביר איך קורה דבר כזה?

מאמרים אחרונים ב- First Things , Week , 2 ו- New Scientist 3 מציגים ראיות המצדיקות את המסקנה שתוצאות מחקר מדעי פגומות הן דבר נפוץ.

כותרת מאמר המערכת בעיתון הרפואי היוקרתי " לנצ'ט" , מיום 6 באפריל 2002, שואלת את השאלה "כיצד מתעלם 'מידע רפואי' מעובדות?"?  ( 4) הנושא הוא מחקר שהתרחש ב2001, בתחום הביוטכנולוגיה, כאשר מבצעי המחקר היו בעלי ענין פיננסי ישיר, ואילו החולים שהשתתפו בניסויים לא יודעו על כך שאנשים מתו בעטיים של החמרים שהם עצמם מקבלים כעת, בזמן שישנן חלופות בטוחות יותר זמינות.

באותו כתב עת, מיום 11 באפריל 2015, ד"ר ריצ'רד הורטון הצהיר הצהרה  מדהימה: "הבעיה שיש עם המדע היא פשוטה: רוב הספרות המדעית, אולי חצי, פשוט לא אומת… המדע עושה תפנית לכיוון החושך." 5

בשנת 2004, תחת הכותרת של "מחקר מדכא", העורך של Lancetכותב בהתייחס לתרופות נוגדות דיכאון לילדים: "הסיפור של המחקר על שימוש בסרוטונין סלקטיבי של ספיגה חוזרת (SSRI) לטיפול בדיכאון בילדות, הוא סאגה של בלבול, מניפולציה, וכישלון מוסדי… בתרבות הרפואית הגלובלית שבה אמורים להתבסס על ראיות, הכשלים אלו (של הFDA שפעל על סמך מידע שגוי) הינם אסון  6 מי שהיתה העורכת של ניו אינגלנד ז'ורנל לרפואה במשך 20 שנה, ד"ר מרסיה אנגל, אמרה כי "רופאים אינם יכולים להסתמך עוד על הספרות הרפואית בכדי לקבל מידע תקף ואמין".7 היא התייחסה למחקר שבדק 74 ניסויים קליניים בתרופות נוגדות דיכאון, והצביע על כך ש37 מתוך 38 מחקרים חיוביים פורסמו, כאשר לעומת זאת, 33 מתוך 36 מחקרים שליליים לא פורסמו, או פורסמו בצורה שהציגה את הדברים באופן חיובי. היא גם מזכירה את העובדה שחברות התרופות מממנות "את רוב המחקרים הקליניים על תרופות מרשם, ויש ראיות גוברות לכך שלעתים קרובות הם משנים את המחקר שהם עורכים כדי להציג את התרופות שלהם כטובות ובטוחות יותר".

בשנת 2011, חוקרים ב Bayer החליטו לבדוק 67 מהתגליות האחרונות במחקר תקופות ביולוגיות לסרטן, ביותר מ -75% מהמקרים, הנתונים שפורסמו לא תאמו את מה שנמצא כאשר חזרו על הניסויים. 8 בשנת 2012, מחקר שפורסם ב Nature הודיע כי רק 11 אחוזים מהמחקרים בתחום מסויים של סרטן, היו אפשריים לשחזור ולהשיג את אותן תוצאות שוב . 9

ב -2015, בוצע מחקר חוזר 10 ב100 מחקרים פסיכולוגיים, אחוזים מדהימים מהמחקרים לא חזרו, המובהקות שדווח עליה פשוט לא חזרה ולא היתה קיימת במציאות, רבים אחרים הראו ירידה משמעותית בגודלי ההשפעה. במילים פשוטות, הראיות לממצאים מקוריים לא אמיתיות.

מחקר בפיזיקה ותגליות בתחום, נחשבים בדרך כלל לאמינים ביותר בעולם המדע. עם זאת, שתי תגליות לכאורה בפיזיקה שהינן הנפוצות ביותר בשנים האחרונות – האינפלציה הקוסמית וגלי הכבידה, שהתגלו בניסוי BICEP 2 באנטרקטיקה, והתגלית לכאורה של נייטרינים על-פניתיים בגבול השוויצרי-איטלקי – התבררו כבלתי מדוייקים בעליל, שונה לגמרי מהאופן בו פורסמו לראשונה." 11

דוגמאות אלה הן רק קצה הקרחון, 12 והן מציינות, כדברי ד"ר הורטון (שצוין לעיל), "שמשהו השתבש באופן יסודי באחת היצירות האנושיות הגדולות שלנו". 13

הבעיה הולכת ומחריפה כאשר "ברוב התחומים המדעיים, הרוב המכריע של הנתונים שנאספו, הפרוטוקולים והניתוחים אינם זמינים ו / או נעלמים זמן קצר לאחר או לפני הפרסום 14אנשים שוכחים לעתים קרובות, כי לשגיאות קטנות יכולות להיות השפעות גדולות. בשנת 2013, שלוש שנים לאחר ששני כלכלנים מאוניברסיטת הרווארד פרסמו מחקר המראה שכאשר חוב של מדינה מגיע ליותר מ -90% מהתמ"ג, נוצרת צניחה, סטודנט מאוניברסיטת מסצ'וסטס נתקל בצרות כשניסה לשחזר את הממצאים שלהם. הוא מצא שהם עשו כמה טעויות, כולל שגיאת קידוד בגיליון האלקטרוני שלהם [ 15] . מה שלא מנע מהתחזיות השגויות האלו להשפיע רבות על הדיון במדיניות הציבורית.

אי אפשר להתעלם מהשאיפות לקריירה וההשתוקקות ליוקרה, המציאות בנויה מתחרות בין חוקרים ומשאבים מוגבלים, הרצון להפיק רווחים שונים ובעיקר כסף, מוביל לדיווח סלקטיבי, לתיקון "שגיאות קטנות", שיציגו את התוצאה חיובית יותר, הונאה קטנה שקשה להתווכח איתה. 16 ישנה בעיה מפורסמת בנוגע לניתוחים סטטיסטיים, כך שניתן לבחור את המשתנים לפי 'הצורך' עד שתוצאות תיראינה כמשמעותיות. זה מצוי בעיקר בביולוגיה . 17בעיה נוספת היא "כוונון" המודלים המשמשים את המדענים כדי להסביר את התופעות שהם רואים  19

ביקורת עמיתים, יכולה גם להביא נזק ושיבוש, היא יכולה לדכא ביקורת על פרדיגמת מחקר דומיננטית" .19משמעות הדבר היא, בין היתר, שהתוצאות הסותרות את התוצאות הקודמות לא תקבלנה מקום, והדוגמה השגויה תישאר לשלוט. המערכת המדעית לא תוכל לתקן את עצמה, על עוד שקיפות, חשיבה ביקורתית, ובדיקה של עקרונות מרכזיים, מוגבלים בצורה קפדנית!

תחזיותיו של החוקר עשויות בהחלט להשפיע על הפרשנות שלו לתוצאות המחקר. בעיה זו כמעט אף פעם לא נדונה בספרות המחקר הרשמית. ד"ר הורטון ממחיש זאת באמרו כי "מדענים לעתים קרובות מדי מעצבים את הנתונים כדי להתאימם לתיאוריה המועדפת שלהם על העולם". זה אומר שאנחנו חושבים על העולם ועל עצמנו על רקע או על בסיס של מושג כלשהו – תכנית או מסגרת של אמונות. משמעות הדברים היא: ראיות אינן "מדברות בעד עצמן", תוצאות המחקר אינן מתפרשות מנקודת מבט נייטרלית.

נושא מרכזי נוסף הוא אחת ההנחות העומדת ברקע הרבה אמירות בתחומים המשיקים לרפואה, . 20 תכונות אנושיות מנוסחות ומתוארות במונחים של סיפור האבולוציה, כך לורנס טנקרדי, , 21 פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת ניו יורק, כותב: "המוסר מתחיל במוח". לדבריו "התפתחויות חדשות במדעי המוח" שינו את תפיסתינו לגבי הונאה, התעללות, מניפולציה, תשוקות מיניות בלתי נשלטות, חמדנות, רצח, גניבה, בגידה, כל חטא אפשרי ומעשה לא מוסרי הקשור לעשרת הדיברות קשור לדעתו ב"בעיות של ביולוגיה של המוח". מה שאנו מכנים כחטאים או עבירות מוסריות למעשה "יצר יתרון אבולוציוני בשלבים מוקדמים מסוימים של התפתחות האדם". לדוגמה, נשים שעברו "עניינים מחוץ לנישואים" גרמו לילדים שהגדילו את השונות הגנטית. אפילו רצח, בתקופות של משאבים מוגבלים, הבטיח את ההישרדות של אחדים על פני אחרים". מעניין מאד מדוע אף מדען מח לא חושב שהתנהגות אכזרית, מניפולטיבית, וכדו' מצד שימפנזים נובעת מ"בעיות בביולוגיה של המוח"? העובדה שרק אצל בני אדם אנו מייחסים התנהגות לא מוסרית ל'בעיות ביולוגיות', מלמדת באופן אבסורדי על הכרה בקיומה של מוסריות בסיסית שאמורה להיות אצלינו.     

הערות:

  1. William A. Wilson, “Scientific Regress,” First Thingshttps://www.firstthings.com/article/2016/05/scientific-regress.
  2. Pascal-Emmanuel Gobry, “Big Science is Broken,” The Week, April 18, 2016, https://theweek.com/articles/618141/big-science-broken.
  3. Sonia van Guilder Cooke, “Why So Much Science Research Is Flawed—and What to Do About It,” New Scientist, April 13, 2016, https://www.newscientist.com/article/mg23030690-500-why-so-much-science-research-is-flawed-and-what-to-do-about-it/.
  4. “Just How Tainted Has Medicine Become?,” The Lancet 359, no. 9313 (2002): 1167.
  5. Richard Horton, “Offline: What Is Medicine’s 5 Sigma?,” The Lancet 385, no. 9976 (2015): 1380.
  6. “Depressing Research,” The Lancet 363, no. 9418 (2004): 1335.
  7. Marcia Angell, “Industry-Sponsored Clinical Research: A Broken System,” JAMA 300, no. 9 (2008): 1069–1070.
  8. William A. Wilson, “Scientific Regress.”
  9. C. Glenn Begley and Lee M. Ellis, “Drug Development: Raise Standards for Preclinical Cancer Research,” Nature483 (2012): 531–533.
  10. Open Science Collaboration, “Estimating the Reproducibility of Psychological Science,” Science 349, no. 6251 (2015): 1–8.
  11. William A. Wilson, “Scientific Regress.”
  12. John P. A. Ioannidis, “Why Most Published Research Findings Are False,” PLoS Medicine 2, no. 8 (2005): 696–701.
  13. Presumably Dr. Horton is referring generally to scientific research. Richard Horton, “Offline: What Is Medicine’s 5 Sigma?”
  14. John P. A. Ioannidis, “Why Science Is Not Necessarily Self-Correcting,” Perspectives on Psychological Science 7, no. 6 (2012): 646.
  15. Sonia van Guilder Cooke, “Why So Much Science Research Is Flawed—and What to Do About It.”
  16. William A. Wilson, “Scientific Regress.”
  17. Sonia van Guilder Cooke, “Why So Much Science Research Is Flawed—and What to Do About It.”
  18. “Trouble at the Lab,” The Economist, October 19, 2013, https://www.economist.com/news/briefing/21588057-scientists-think-science-self-correcting-alarming-degree-it-not-trouble.
  19. William A. Wilson, “Scientific Regress.”
  20. James A. Marcum, Humanizing Modern Medicine: An Introductory Philosophy of Medicine (London, United Kingdom: Springer, 2008), 23.
  21. Laurence Tancredi, Hardwired Behaviour: What Neuroscience Reveals about Morality, (Cambridge, England: Cambridge University Press, 2005), ix, x, xi, 2, 4, 6, 8.
  22. Joshua D. Greene, “Social Neuroscience and the Soul’s Last Stand,” in Social Neuroscience: Towards Understanding the Underpinnings of the Social Mind, eds. Alexander Todorov, Susan Fiske, and Deborah Prentice (New York, New York: Oxford University Press, 2011), 264.

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
  Subscribe  
Notify of