1

פרדוקס פרמי והיחס אליו

אנריקו פרמי שאל לפני כמעט 70 שנה שאלה מאד פשוטה, עד היום היא לא נענתה: אם אכן החיים בכדוה"א הם תוצר של תהליך טבעי, מדוע הם נוצרו רק כאן ורק פעם אחת?

בויקיפדיה בא פירוט הטענה:

שאלה פשוטה זו היא נושא לדיון טעון בין מדענים וסופרי מדע בדיוני ברחבי העולם.

באופן כללי, טענת הפרדוקס היא כדלקמן: התרבות האנושית הצליחה, תוך כ־5,000 שנה מאז המצאת הכתב, לשגר אדם אל הירח, וסביר שבעשורים הקרובים אף תשגר אנשים אל כוכבי לכת אחרים. בהנחה שמרגע שהושגה הטכנולוגיה להקים מושבות על פלנטות אחרות, כל מושבה תוכל בעצמה ליישב לפחות שתי פלנטות אחרות בתוך עשרות עד מאות שנים מזמן הקמתה שלה, ברור שקצב ההתפשטות של הציוויליזציה יהיה מעריכי. ציוויליזציה כזו תכפיל את מספר כוכבי הלכת שתחת שליטתה מדי מספר מאות שנים. חשבון פשוט מראה שתוך פחות מכ־5 מיליון שנה, ציוויליזציה טכנולוגית כזו תגיע אל כל קצוות הגלקסיה. מכיוון שגיל הגלקסיה מוערך ב־12 מיליארד שנה, גם אם נניח שהיא הפכה לראוייה ליישוב רק במיליארד השנים האחרונות (הנחה שמרנית מאוד), ברור שאם הייתה תרבות טכנולוגית על כוכב לכת אחר בגלקסיה, היא הייתה צריכה מזמן להגיע לכדור הארץ.

הסערה התקשורתית מסביב לדיון מיוחסת כאחת הסיבות להקמתו של פרויקט סט"י (SETI) – החיפוש היזום אחר חיים תבוניים חוצניים.

פרנק דרייק חזה שחיים תבוניים הם נפוצים מאוד ביקום ושקיימות כ-10,000 תרבויות תבוניות בגלקסיה שלנו לבדה, בהסתמך על נתונים גולמיים כמו גודל וגיל היקום, הזמן הדרוש לאבולוציה, תדירות הופעתם של שמשות ופלנטות בגודל ומרחק המתאימים וכדומה. בניגוד לאמונה הרווחת, תהייתו של פרמי ניתנה לפני משוואת דרייק. לאחר שנוסחת דרייק התקבלה בחוגים מסוימים, הועלתה שאלתו של פרמי בשנית כמעין פרדוקס על תוצאת נוסחת דרייק, למרות שלא מדובר בפרדוקס לוגי מהסוג המקובל השתרש המינוח.

אם ישנן כ-10,000 תרבויות חוצניות תבוניות, איך זה שטרם ראינו ולו אחת מהן?

שאלה זו מכונה 'פרדוקס', למרות שהיא בעצם פירכא על המטא-השקפה שביסוד האבולוציה והאביוגנזה, ולא 'פרדוקס' שענינו סתירה פנימית. יתירה מכך, היחס במאמרים פופולאריים לשאלה זו היא כתשובה ולא כשאלה, כך למשל המאמר: "מדוע עוד לא פגשנו חייזרים? פרדוקס פרמי מציע תשובה מדעית" (מאת בועז מזרחי), ובכן, הפרדוקס לא מציע תשובה… ובודאי לא תשובה מדעית. שום תשובה מדעית לא נענתה על כך. אם מישהו מבין את המושג 'מדע'.

אכן נאמרו דברים בנושא, להלן תקציר האפשרויות מויקיפדיה:

"1. היפותזת "כדור הארץ הנדיר" הטוענת שחיים רב תאיים מורכבים דורשים שילוב נסיבות הרבה יותר נדיר משחושבים.

  1. השאלה היא אנתרופוצנטרית מהגדרתה (היא מניחה שחייזרים יהיו בעלי מאפיינים דומים לשלנו, שאיפות דומות, ויכולות דומות).

  2. חיים תבוניים, המבוססים על פסיכולוגיה תחרותית ההכרחית לניצחון אבולוציוני הורסים את עצמם בהגיעם ליכולת טכנולוגית.

  3. אנו לא מחפשים מספיק זמן (טכנולוגיית רדיו מודרנית היא בת פחות מ-3 דורות אנוש).

  4. תרבויות המגיעות ליכולת טכנולוגיית רדיו, הן ברות גילוי במרחקים אסטרונומים רק בתקופת ההבשלה הראשונית של הטכנולוגיה (כיום כבילה ישירה, רשתות סלולריות ולוויינים חוסכים מאיתנו את הצורך לשדר בעוצמות גבוהות לאטמוספירה ומשם לחלל).

  5. המרחקים האדירים של החלל הבין כוכבי אינם מאפשרים תקשורת (ודאי דו-כיוונית) בין שתי תרבויות שונות בזמן סביר".

ובכן, אפשרות 1 היא בעצם הטענה אותה מנסה פרמי להוכיח, היווצרות החיים בכדוה"א היא לא תוצר של טבע, הטבע נמצא בכל מקום, וכאן קרה משהו מיוחד, להבדיל ממליארדי מליארדים של מקומות אחרים בקוסמוס.

גם האפשרויות הבאות מניחות שכאן קרה משהו מיוחד, כי הן מציעות שהחיזרים קיימים אבל ישנו גורם עלום שהופך אותם לשקופים ויסודו ב'שוני' שלהם, או אפשרות 3 שישנו גם גורם שמשמיד אותם לפני שאנחנו באים (הגורם לא באמת מוסבר ולא נובע מתוך מה שידוע לנו). מבחינה לוגית כאשר מועלית שאלת מחקר היכולה להוות אבן בוחן להנחת היסוד (-האבולוציה והאביוגנזה), אין משמעות לטענות מבטלות המומצאות אד הוק. (למשל, אם אני מניח שיש קשר בין שתית קוקה קולה לסרטן, אבל כשאני בודק אלפי מקרים אינני מוצא את הקשר, אטען ש"אולי" שותי הקולה שותים יחד עימה גם תרופה מונעת סרטן). גם טענה 5 היא מסוג זה, שכן לא נתגלה שום סוג של סימן, לא משלבים קודמים, ולא דברים אחרים שהיו עשויים להתגלות. נוצרת כאן טענה 'תפורה' שתרבויות וטכנולוגיות (שאינן אנחנו) לא משאירות סימנים ושרידים. (במקביל לכך ניתן לטעון שאדם מסויים חולה משום שאכל מלפפונים, אבל שאר אוכלי המלפפונים אינם חולים מכיון ש…). – כאן למשל ניתן למצוא הרבה סיפורים ואגדות מעין אלו. גם בויקיפדיה האנגלית באים עוד ועוד רעיונות שכולם סובלים מאותה בעיה, למשל: חייזרים נוטים לבודד את עצמם. חייזרים מקשיבים גם הם אבל לא משדרים. חייזרים עוקבים אחרינו כי אנחנו כמו גן החיות שלהם והם לא רוצים להתערב. הם חושבים שמסוכן להתערב בחיינו. אנחנו סימולציית מחשב שלהם, וכך הלאה…

טענה 4 משאירה אותנו על כרעי תרנגולת, כי היא בעצם מסכימה שאם נחכה עוד כמה דורות, או שבקרוב נגלה טכנולוגיות יותר רוחביות והיקפיות, נחזור לשאלת המוצא.

טענה 6 מכחישה בעצם את החישוב הבסיסי של פרמי והבאים אחריו. שהרי החישוב עסק במרחקים הבסיסיים בהם כן ניתן ליצור תקשורת. (מחקר: מליארדי כוכבי לכת מתאימים לחיים בשביל החלב).

כל ההתייחסויות לפרדוקס פרמי סובלות מאותן בעיות שפורטו. כך, למשל, פירסם פרופ' צבי פירון מישראל מאמר בו הוא טען, כי הסיכוי להיווצרות חיים ברוב הגלקסיה הוא נמוך מאוד – בשל פיצוצים תדירים ביקום היוצרים קרינת גמא 'מחסלת חיים'.

מחקר אחר שפורסם בכתב העת Astrobiology , מצטרף לטוענים כי הסיכוי למציאת חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ הוא נמוך. על יסוד ניתוח הסביבה המוקדמת כפי שזו היתה בכוכבי הלכת הסמוכים לנו – נוגה ומאדים – החוקרים מגיעים למסקנה שלפני כ- 4 מיליארד שנים, סביבה זו היתה 'ידידותית', ומתאימה להתפתחות חיים. אז למה זה לא קרה?

התשובה שלהם היא, שהתהליך הטבעי שאותו עובר כוכב לכת – גם זה המתאים בשלב מסוים לקיומם של חיים – ההופך אותו מהר מאוד ללא ראוי לחיים; ומה שמיוחד בכדור הארץ הוא, שהחיים נוצרו בדיוק בשלב בו עצם קיומם היה יכול להשפיע על הסביבה, ולמנוע את התהליך הנ"ל של הפיכה לכוכב שאינו מאפשר חיים. כלומר, לשיטתם, קיים 'צוואר בקבוק' צר יחסית, שבו על החיים להופיע בפרק זמן מהיר מספיק – על מנת להשפיע על הסובב; למשל בפליטת פחמן דו-חמצני, המאפשר לווסת את הטמפרטורה על פני כוכב הלכת.

ממילא תרחיש כזה – הופך את האירוע של התפתחות חיים (גם לאחר הופעת חד-תאים ראשונים) לנדיר יותר ממה שסברו עד כה, ומקטין את הסיכוי למציאת חיים תבוניים ביקום.

עד כאן המחקר, אך נשכח לציין כי המסקנה המתבקשת מזה שהחיים בכדוה"א אינם תוצר טבע.

ב'הידען' מסתמכים על מחקר אחר, שלדבריו: "פתרון סביר לפרדוקס פרמי, אומרים החוקרים, הוא שישנה הכחדה כמעט אוניברסלית, שהם מכנים בשם: צוואר הבקבוק של גאיה", (עוד נכתב שם: "במרבית המקרים החיים נכחדים תוך זמן קצר לאחר שנוצרו בשל שינויים מהירים באקלים – התחממות או התקררות של כוכב הלכת עליו נוצרו"). ושוב חזרנו לכך שהחיים המתקיימים ולא נכחדים תוך זמן קצר (לפי המקובל החיים בעולמינו מתמשכים ברצף כמה מליארדי שנים) אינם בגדר הטבע.

סטיבן הוקינג יצא בהכרזה שחייזרים קיימים ועלינו להיזהר מהם. על פניו זה נשמע הזוי, הגם גדול אנשי המדע מצטרף לאחרוני העבמיסטים? אבל ההסבר פשוט, פרדוקס פרמי הוא אמיתי, ומי שמאמין במטריאליזם, חייב להניח שיש חייזרים וצריך לפתח כלפיהם יראת שמים.