קיראו על זה בספר בראשית! אומרת רבקה שכטר, העולם איננו חומר, על הצורה בה הוא מאורגן ואיך הוא עובד, קראו נא בתורה:
כבר כמה פעמים הזכרתי את ספרו של HEINZ PAGELS – THE COSMIC CODE, הפעם ברצוני להתרכז בסיכומיו על היקום הפיזיקלי. כבר בהקדמה לספר הוא אומר: 'העולם הנראה אינו חומר, אינו רוח, העולם הנראה הוא ארגון בלתי נראה של אנרגיה'. הוא גם בסוף ספרו זה חוזר על אותו משפט מסכם: 'העולם אינו חומר, העולם אינו רוח, העולם הנראה הוא ארגון בלתי נראה של אנרגיה'.
הסיכומים האלה של פיזיקאי זה הם יותר פילוסופיים מאשר פיזיקליים. ומדוע אני מתעכבת על סיכומים אלו, היא העובדה שספר זה הופיע לראשונה בשנת 1983, זכה להיות הרבה זמן רב מכר. ציון שנת הופעת הספר חשובה, כיוון שעשרים שנה אחרי גילוי ה-DNA על-ידי ווטסון וקריק, בעולם המדע לא חדרה המודעות שאם הישויות על כדור הארץ שלנו כולם פרי אינפורמציה בלתי נראית, אזי יש להניח שאינפורמציה בלתי נראית גם מארגנת את הישויות ביקום. פיג'לס מדבר על ארגון בלתי נראה של האנרגיה, במקום לציין שכמו על כדור הארץ שלנו הישויות הן פרי ארגון של 'אינפורמציה' בלתי נראית.
ושוב, כאשר פג'לס מסביר את הנוסחה המפורסמת של איינשטיין:'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', הוא אומר כך:'כל המסה הנראית לך, הנה צורה של אנרגיה שבויה'. פג'לס לא מסביר גם הפעם במה שבויה האנרגיה.
אבל אל נתהה על נפקדות הישות 'השובה' את האנרגיה אצל פג'לס, הרי איינשטיין עצמו לא עמד על משמעות חוק זה שהוא יצר, שנוסחתו : 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', המלמדת שכל המסה ביקום הנה שבויה באינפורמציה.
אבל איינשטיין נפטר כבר בשנת 1955, זמן קצר אחרי גילוי ה-DNA , כך שגילוי זה לא נקלט על-ידו. פג'לס עשרים שנה אחרי הגילוי עדיין לא קלט את חשיבות הגלוי.
פג'לס עצמו נפטר צעיר, בשנת 1988, מתאונה. אבל תלמידו בשם: SETH LLOYD חמישים שנה אחרי גילוי ה- DNA, פרסם ספר בשם:'PROGRAMMING THE UNIVERSE' ספר זה כבר מודע לעובדה שכל היקום הוא פרי אינפורמציה.
ומדוע חשוב להצביע על עובדות אלו, שלקח לאנושות אלפי שנים להיווכח שהעולם הוא פרי אינפורמציה? עובדה זו חשובה לנו, צאצאי העברים, שאבותיהם גילו שהעולם הוא פרי 'דעת', שפה, אינפורמציה, שכולם התעלמו מתגלית זו.
מאחר שכבר דנו בשעורים קודמים שבסיס הפילוסופיה הלשונית נמצאת במשל 'עץ הדעת', ברצוננו להתעכב על פרק הבריאה, פרק א' של ספר בראשית, שהוא השלב השני בהתפתחות פילוסופית השפה.
כפי שהעולם, גם צאצאי העברים עצמם התעלמו מהעובדה שמשל 'עץ הדעת' מכיל את בסיס פילוסופית השפה, כך הדורות התעלמו מהעובדה שפרק הבריאה, מכיל את השלב השני בהתפתחות פילוסופית השפה. תמיד התיחסו לפרק הבריאה כמסמך דתי ותו לא.
אבל אם אנו בודקים פרק זה מהזוית הנכונה, מתברר לנו שפרק זה הוא מסמך פילוסופי לשוני, מסמך מדעי, שהקדים את התובנות האנושיות באלפי שנים.
כבר הזכרנו בשעורים קודמים שהרופא, הפילוסוף גלן, במאה השניה לספירה קבע שמרכז החשיבה האנושית היא במח ולא בלב כפי שהקדמונים חשבו. גלן זה שהיה יווני, לא נוצרי, גם בדרך אגב העיר, שאת מושג 'רצון חופשי' העולם הנוצרי לקח מפרק הבריאה, לפיו אלהים מרצונו החופשי ברא את העולם.
גלן היווני שם לב לעובדה זו, כיוון שלפי ההשקפה היוונית העולם היה נצחי.
תובנה זו של גלן מצביע רק על עובדה אחת, שבניגוד להשקפה היוונית על עולם נצחי לא נברא, פרק הבריאה, מביא השקפה פילוסופית מנוגדת לזו של היוונים. תובנה זו של גלן לא גרמה לאחרים להתבונן על פרק הבריאה כפרק פילוסופי, מדעי, אלא המשיכו להסתכל על פרק זה כפרק דתי ותו לא.
אם אנו צועדים שעל אחר שעל בפרק הבריאה, כבר המשפט הראשון מספר לנו שהאלוהות בורא את השמים ואת הארץ, בהנחה שהאלוהות יצאה מהאין, הרי לא נאמר שהיה משהו לפני הבריאה. שוב לקח לאנושות, לעולם המדעי המערבי, אלפי שנים לחזור ולקבע את חוק 'המפץ הגדול', חזרה על הנאמר בפרק הבריאה, בריאה על בסיס 'אין' קודם.
המשפט השני בפרק מספר לנו 'והארץ היתה תוהו ובוהו'. אם אנו מתרגמים משפט זה לפי הטרמינולוגיה המדעית, אפשר להגיד שהארץ היתה מלאה עם אנרגיה לא מאורגנת, או להגיד מה שפיג'לס אמר, האנרגיה עדיין לא היתה שבויה, ואם נתקדם, נומר שהאנרגיה עדיין לא היתה שבויה באינפורמציה.
אבל הדבר המפליא ביותר שלא הובן על-ידי הדורות, שאלהים אומר: 'ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור'. הבריאה נעשית על-ידי אלהים ב'אומר', בשפה, בשפה יוצרת. אם נחזור לדברי פג'לס, אלהים מארגן, שובה את האנרגיה באמצעות שפה, אינפורמציה, שפיג'לס עדיין לא היה מודע לה, גם איינשטיין לא היה מודע לעובדה זו. הרי איינשטיין לא הבין שנוסחתו: 'אנרגיה שווה מסה כפול מהירות האור ברבוע', היא קביעה שכל האנרגיה ביקום שבויה באינפורמציה
לפני שנמשיך בפענוח הקביעות הפילוסופיות, מדעיות של פרק הבריאה, עלינו לציין עובדה מתמיה, שאיינשטיין בלי משים חזר על מה שנאמר בפרק הבריאה, שהמסה ביקום שבויה באינפורמציה. כאילו איינשטיין בלי משים השלים את תמונת הבריאה בפרק הבריאה בנוסחתו המפורסמת.
אבל אם אנו ממשיכים לפענח מה שנאמר בפרק הבריאה, עלינו לציין שפרק זה כבר מבוסס על החלק הראשון של התפתחות פילוסופית השפה, הוא כבר מבוסס מה שנאמר במשל 'עץ הדעת', ש'דעת' מבדילה. וכך נאמר בפסוק ג' של הפרק: 'וירא אלהים את האור כי טוב, ויבדל אלהים בין האור ובין החושך'.
ושוב אנו יכולים לראות את התובנה התנ"כית, אם אנו משווים אותה לתובנה היוונית, שיצרה את הגאומטריה, רצף, לא מובדל. הרי היוונים לא הזדקקו ל'הבדלה', כיוון שלפיהם העולם היה נצחי לא נברא. עלינו לא לשכח שהיוונים התנגדו להשקפתו של הרקליטוס על עולם זורם משתנה. העולם המערבי אימץ השקפה זו, כיוון שהשליח שאול הטרסי רצה בעולם סטטי, שהמוות מגורש ממנו. רק לאט לאט חדרו למערב רעיונות פילוסופיים מהתנ"ך, שאיפשרו את המדע החדש על תנועה.
צאצאי העברים לא עמדו על העובדה הזו שרעיונות פילוסופיים מהתנ"ך שינו את המדע החדש. הרי המדע היווני נעצר, כיוון שהם לא הכירו בתנועה, ורק חדירת רעיונות פילוסופיים מהתנ"ך החיו את המדע.
מאחר שאנו לא יכולים בשעור אחד לעמוד על כל הרעיונות הפילוסופיים בפרק הבריאה, ברצוני להתרכז על תובנה בפרק זה, תובנה חסרה עד היום הזה. הכוונה לתובנת מושג הזמן. עד היום אנו יכולים להיווכח, שמזכירים את אוגוסטינוס כאשר מדברים על תובנת מושג הזמן. אוגוסטינוס בווידויים שלו אומר שהוא מבין את הזמן, אבל כאשר רוצים ממנו הסבר עליו הוא נעלם ממנו.
עובדה זו שמזכירים את אוגוסטינוס והעדר יכולתו להסביר את מהות הזמן, מצביע על כך, שמושג זה לא נהיר לבני אדם עד היום הזה. יותר מכך, חוסר הבנת מושג הזמן אנו מוצאים אצל הפילוסוף היהודי ברגסון, שרואה את הזמן כ'מפעיל'.
ולמען להזים את הסברו של ברגסון אנו יכולים לחזור על מה שנאמר בפרק הבריאה פסוק ז': 'ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל הרקיע ויהי כן. ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני'. ובכן לפי פסוק זה, הזמן הוא מודד הפעולה, הזמן לא מפעיל את הפעולה כפי שסבר ברגסון.
ברור שאף אחד לא התיחס למה שנאמר בפסוק זה בפרק הבריאה, שהזמן הוא מודד הפעולה, את התנועה. למרות שבמדע החדש מה שנאמר בפרק הבריאה נקלט, אחרת הרי המדע החדש לא היה יכול למדוד את התנועה במודד הזמן. אבל צאצאי העברים לא שמו לב לעובדה, שרק חדירת מושגים מפרק הבריאה איפשרו את המדע החדש.
מאוד מובן….
בכל אופן, בהקשר לעיקרון המאמר. אני מזכיר את דעת המקובלים, הראשונים והאחרונים, שכל הבריאה עשויה מצירופי אותיות.
תודה, להרחבה על צירופי אותיות ראה כאן