האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

קיומו של אלהים – מנקודת מבטו של מהנדס אוירונאוטיקה

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

 

יעקב נגלר, מהנדס אוירונאוטיקה, כיום חוקר באוניב' ת"א, מתאר במאמרו האחרון, את מקומו של אלהים בעולם, מנקודת מבטו המדעית.

אחד מיסודותיו הגדולים של האדם, אם לא הגדול שבהם הוא הסקרנות הטבעית המולדת, בעוד שהדובדבן ביסוד זה הוא נטייתו הטבעית לשאול שאלות (כמו גם להטיל ספק ולדון) .הספרות וההלכה היהודית  .ניתן אף לראות כי עצם בדידותו של האדם אינה טובה לו כמתואר במקרא בספר בראשית (ב: יח-כג) ולכן, הקב"ה יוצר לו עזר כנגדו. בהמשך ניתן בהמשך, ניתן לראות את התפתחות הזוגות אשר דנים בהלכה שואלים שאלות וחולקים אלו על אלו כאשר קריטריון המחלוקת האידיאלית, מובא בפרקי אבות.

נגביל את הדיון לשאלה, כיצד היכולת להתבונן ולשאול שאלות יכולה לסייע לנו בהבנת ההיגיון מאחורי האמונה היהודית בפרט ואף בנוגע לאמונה המונותיאיסטית בכלל? לשם מענה ,נבחן את התפתחות האדם תוך שימת דגש על ההבדלים בין האדם וסביבתו (כגון, בע"ח והצמחים) והצרכים השונים הדרושים להישרדותם. משחר האנושות, אנו יודעים כי כלל היצורים החיים בינינו, ובפרט האדם מנסים לשרוד ולשגשג על פני, מתחת ומעל האדמה. יחד עם זאת, כאשר מתבוננים באדם לעומת בעלי החיים, אזי, לכאורה ישנן תכונות או היבטים אשר אינם חיוניים להישרדותו. כידוע, האדם הינו בעל אינטליגנציה שכלית גבוהה לעומת בעלי החיים בעיקר בהקשר המצאתי, הכושר השכלי והשימוש בחומרים השונים בכדה"א לטובת קיומו.  אך יחד עם זאת, מדוע הוא נדרש ליכולת להגות? כגון: לגלם, לקרוא ולכתוב  מחזות ושירים, או כל יכולת פילולוגית אחרת אשר אינה נדרשת בהכרח להישרדותו? (להוציא כמובן את היכולת לתקשר עם בני אדם אחרים שזוהי כמובן יכולת שנמצאת גם אצל שאר בעלי החיים והיא חיונית להישרדות המין האנושי כמו גם שאר המינים). ובכלל, מדוע האדם משמר ידע לדורות הבאים אשר לא בהכרח נדרש להישרדותו ומנציח ומשמר אף את המורשת וההיסטוריה שלו במוסדות ייעודיים (מוזיאונים, ספריות, עיתונים)?

בנוסף, ישנן גם תחושות לכאורה מיותרות, המוצאות ביטוי גם בספרות הפסיכולוגית וגם בהתנהגות האדם בצורה ניכרת, כגון: תקוה, שרעפים, הרהורים, הגיגים, ותחושות-קיצוניות, כמו : עוועים, דפרסיה , היפו-מאניה וציקלותמיה ושאר מושגים אשר על פניו לא ברור כיצד הם מסייעים להישרדות האדם? בנוסף, הרי גם אצל בע"ח יש מצבים רוח רגשיים מגוונים, אזי, מדוע הם אינם הולכים ל'טיפול פסיכולוגי' או מבררים זאת בצורות שונות?

על חלק גדול מהשאלות הללו, ניתן למעשה לענות באמצעות התייחסות להתפתחות האדם ('אבולוציה') אך עדיין קיימת תהום המפרידה בין ההסבר להתפתחות לעומת הצורך בתכונות הללו לשם הישרדות כפי  שצוין. טרם ניתן מענה, נמשיך ונחדד מס' תופעות הקיימות ביקום אשר נתפשות בעינינו כ"סותרות":

  • לכאורה, מדוע זה האדם נולד באופן אקראי לעולם שבו קיים סדר?
  • כיצד ייתכן שביקום יש תופעות ומושגי היפוך הדרים אלו עם אלו בכפיפה אחת? (בהיבט הרגשי: שמחה ועצב, בטבע קיימים למשל ישויות של אש ומים, אדמה ושמים אשר הינם בעלי תכונות מנוגדות). כיצד ייתכן שיש מקום המיועד לאנשים מתים (בית קברות) לצד אזור בו אנשים חיים גרים ביחד?
  • מה מייחד בני אדם או יצורים אם בסוף הם עצמם מתים אפילו אם יש להם המשך (אשר ממשיך בדרכם או לא)? לפיכך, מדוע שייך להמשיך ולהנחיל ידע ומורשת לדורות הבאים?
  • בהנחת האבולוציה, מדוע יצורים אחרים (כגון בע"ח) אינם מתפתחים בצורה אבולוציונית בדומה לאדם ויותר מכך, אינם מבצעים תיעוד המבוסס על ספרות ואיורים? מדוע האדם אינו מתבסס רק על אינסטינקטים אלא בעיקר על מחשבתו, שכלו ותבונתו המאפשרים לו יצירתיות בפתרונות שונים לבעיות שונות?
  • מהם הדפוסים הדומים והשונים בין בני אדם בעלי דרגות שונות (החקלאי והמדען) בהיבטי העברת המידע ותפישת התכלית?
  • ולפיכך, מהי תכלית האדם או כל יצור אחר בעולמו?

ננסה לתת מענה, תחילה, באמצעות סקירת מס' הגדרות בטבע הבריאה:

  • היררכיה – כל יצור חדש שנולד יש לו הורים, סבים וסבתות, וכו', ולמעשה שושלת היווצרות
  • סדר – קיימת חוקיות  בהיבטים רבים בטבע, החל מחוקי הישרדות בסיסים (כגון, חוק הג'ונגל –  שגם הוא חוקיות) ועד כללי התנהגות, נורמות חברתיות וכיו"ב אשר נכונות לכלל היצורים החיים בהתאם לסביבתן ומדרגתן.
  • מקום – לכל יצור יש מקום שאליו הוא שייך, שם הוא נולד ושם הוא החל בהתפתחותו
  • זמן (עת) – לכל יצור יש רגע בציר הזמן שבו הוא עצמו נולד, וכן, הוא או אחרים מבצעים פעולה או מספר פעולות בו זמנית ברגע נתון.
  • גבול – מהווה חיץ בין ישויות ותופעות שונות זו מזו. כמו כן, הוא מהווה לעיתים ערך עליון או – גבול תחתון אליו שואפת תופעה (פונקציה) מסוימת בהינתן טווח ערכים מינימלי או מקסימלי.
  • אירוע (פיסיקלי) – נקודה במרחב ברגע זמן מסוים (ליתר דיוק, וקטור המקום המייצג נק' מסוימת במרחב זמן).
  • הזדהות – תהליך של הידמות ליצור או לקבוצת יצורים.
  • אנרגיה – תכונה איכותית שמועברת לגוף על מנת לתאר את כמות העבודה היכולה להיעשות ע"י הפעלת כוח על הגוף הנ"ל, או לחילופין, מועברת ('מתבזבזת') לחום.
  • אינסטינקט – יצר בסיסי או נטייה מולדת לביצוע מעשה מסוים באופן מדויק ואוטומטי כתגובה לגירוי ספציפי.
  • אינטואיציה – היכולת לקבל ולפענח מסרים תוך-אישיים ללא חשיבה רצונית .מה שמאפיין את הידיעה האינטואיטיבית ,זו העובדה ,שהיא נוצרת במהירות רבה (בן־רגע ,) ושהיא מופיעה בפתאומיות (בהשראה/בהברקה .)למרות זאת ,הפתרון האינטואיטיבי אינו נוצר תמיד באופן מיידי.

ומכאן, מהצירוף בין העקרונות הללו ניתן להסיק מס' תובנות:

  • לכל מאורע יש את הסדר והחוקיות שלו, וכמו כן הוא מתרחש במקום וזמן ספציפיים עם גבולות מוגדרים .
  • לעיתים, מאורעות שונים 'מתערבבים' ויוצרים מאורע חדש אשר ניתן לפיענוח ע"י המתבונן. לדוגמה, יצוד שנולד 9 בצורה שגויה כיוון שיש לו חוקיות וסדר משל עצמו עם גבולות חדשים יש לו תכונות משותפות מהוריו, אך ישנם גם הבדלים וייחודיות עצמית משל עצמו.

מסקנות שלא ניתן להוכיח בצורה מלאה מהתובנות וההגדרות דלעיל (מענה לשאלות):

מכיוון שהאדם נולד לעולם מסודר ובעל חוקיות המבוסס על היררכיה, מחויב הדבר שגם תהליך כניסתו לעולם אינו אקראי (ייתכן שיש בו אלמנט אקראי אך הוא אינו אקראי לחלוטין) כפי שנתפש בעינינו אלא מתוכנן מראש. ההסתכלות האקראית על היווצרות האדם וההנחה שלמעשה כל אדם יכול הרי היה להיוולד בכל מקום אחר להורים אחרים בזמן מסוים ולמעשה לא ניתן לצפות את היווצרות היצורים בכלל והאדם בפרט. גישה זו, למעשה שוללת כל הסבר תכליתי להיווצרות האדם. עם זאת, כאשר האדם גדל הוא לומד להכיר את תכונותיו בהשוואה לתכונות השושלת שלו, ועל כן הוא מפתח לעצמו זהות עצמית המאפשרת לו להגשים את עצמו ואת שאיפותיו האישיות וגם ליצור דור המשך. בהתבוננות מעמיקה יותר, המאפשרת יצירת קשר בין אירועים שונים במהלך חייו הוא מגיע לכדי השלמת תכליתו. כל התהליך הנ"ל דורש מהאדם חקירה מתמדת, הן של השושלת ממנה הוא מגיע והן של הסביבה הפיסיקלית והרוחנית סביבו הכוללת בין היתר חקירה של תכונותיו הרגשיות והנפשיות שלו ושל הסובבים עמו ע"מ לייצר הזדהות והתאמה טובה יותר בינו לבין הסביבה (ההתאמה בין עולמות) עם גבולות מוגדרים המאפשרים לו שרידות שכלית, נפשית ופיזית.

הגבול מאפשר קיומם של תופעות פיסיקליות שונות כגון מים ואש, אוויר ואש וכיו"ב. הגבול בין התופעות הללו יכול להיות פיסיקלי כגון, אזור הפרדה של אדמה (בין האש למים) ביניהן או לחילופין תהליך השריפה מבוסס על ריכוזים שונים של חומר הדלק והמחמצן. בנוסף, תהליך האידוי המשותף למים ולאש מאופיין ע"י שינוי באנרגית חום. כל התהליכים הללו הינם מבוססי אנרגיה והמגבלה (או הגבול) של האנרגיה הזו מהווה כגבול בתהליך ('צוואר בקבוק'.) מכאן,  כגון אזור עירוני שבו –ניתן להבין שהפכים יכולים לדור ביחד ע"י הפרדה מלאה ('אזור החיים' חיים בני אדם ו'אזור המתים' – בית הקברות) או כגבול אנרגטי במקרה של עולם הפיזיקה, או כגבול נפשי שמהווה חיץ ממעבר ממצב נפשי אחד למשנהו. התיאורים הפילולוגיים הקיימים מאפשרים לנו להבין מצבים אלו ומשמשים לתיעוד בלבד. אם כן, ניתן לומר כי אין סתירה לקיומם של כוחות שונים בטבע כי למעשה ישנו איזון בטבע המאפשר את החיבור הנ"ל. כמובן,  נשאל מהו מקור האיזון הנ"ל ומה מבטיח שהוא יחזיק מעמד לאורך זמן. לשם כך, נדרש לבחון  מ"מ עובי 3 עד כמה האיזון הנ"ל עדין. למשל, ידוע ששכבה מאוד דקה של אוזון באטמוספירה ( מקסימלי כולל, עם דוחסים את כל שכבות האוזון יחד) היא זו שמאפשרת חיים על פני כדה"א וכן, גם בגופים ביולוגיים האיזונים הם מאוד עדינים. מכאן, ניתן להבין שלא ניתן להסביר  התפתחות תהליכים פיסיקליים אלו על דרך המקרה אלא מחויב המציאות שיהיה גורם שיתכנן ויצור אותם.

האדם למעשה, נדרש לחקור ולשאול שאלות במהלך חייו על מנת להבין את עצמו, את הסובבים  אותו ואת התהליכים השונים בטבע. מתוך החקר והשאלות הוא בונה את עצמו ויכול להבין את משמעותו בעולם בצורה טובה יותר. חלק מתהליך הבניה הזה מלווה בהענקה מניסיונו, כשרונו וחכמתו שצבר לאחר, דהיינו לצאצאיו ולכלל הסובבים אותו על מנת לסייע להם בתהליך ההישרדות. נציין בהיבט השכלי, כי כאשר האדם מגיע לעולם הוא נולד עם יכולת אינטלקטואלית מסוימת המאפשרת לו להתמודד עם הבנת העולם, להגות, לחשוב, לתכנן, ליצור ולבנות. באופן אנאלוגי לעיקרון ההיררכיה המשפחתית, ניתן להסיק גם על ההיררכיה השכלית, ויש מדרג ביכולת זו כגון  12EQ- ו IQ כיוון שכל אדם ניחן ביכולת אינטלקטואלית ייחודית לו (אזי בוודאי הגורם שיצר את האדם כפרט או כקבוצה, בוודאי ניחן אף הוא ביכולת זו שהיא למעלה מתפיסת האדם. הדבר נובע מכך שיש קבוצת יצורים גדולה עם יכולות אלו, אזי, בוודאי מי שיצר אותם ומאפשר להם חיים תוך שמירת האיזון בטבע ניחן ביכולת שכלית זו על כל גווניה (גם הרגשיים) בכמה מונים מעל.

כעת נשאל ונענה, מדוע בעצם רק האדם נדרש לתהליך זה, מה בנוגע לשאר היצורים בטבע . ידוע כי כאן יש יסוד חשוב בהידמות האדם לגורם שיצר אותו בעלי החיים מתבססים בעיקר על האינסטינקטים שלהם בעוד האדם מתבסס או שואף להתבסס בעיקר על שכלו ותבונתו. נגדיל לומר כי האדם נוטה לפתח את שכלו (בין במודע ובין שלא במודע) באמצעות העשרת הידע והתמודדותו עם קשיים ואתגרים ע"י מחשבתו, שכלו ותבונתו המאפשרים לו יצירתיות במתן פתרונות לבעיות שונות והתמודדות שאינה מבוססת על אינסטינקטים אלא על אינטואיציה. ונקשה, אם כן, למה דווקא האדם ולא שאר היצורים? מכיוון שהאדם בהידמות לגורם שיצר אותו הינו במעמד שליט לעומת היצורים האחרים אותם, עליהם הוא נדרש לשלוט באמצעים שונים (החל מאפיונים, הגדרתם, והבנת תפקידם במערכת וכו'). השליטה הזו מלווה באחריות שהאדם קיבל על עצמו, הן ללמוד על שאר היצורים, להנהיגם להשתמש בהם אך גם לשמור עליהם לצורך קיום העולם וקיומו העצמי. כיוון שכך, נוצרים מעמדות גם בקרב בני האדם וגם בקרב בעלי החיים מבחינת התפקידים השונים. אך כמובן, מעמדות אלו הינם סובייקטיביים ביחס לגורם שיצר את תמצית החיים.

ניתן להסיק עפ"י מה שדיברנו קודם כי הדפוסים השונים הינם דפוסי החשיבה בהקשר המקצועי של המדען והחקלאי. אך יחד עם זאת, רב הדומה ביניהם מהמפריד. שניהם מעוניינים לפרנס את  משפחותיהם ולהעניק להם את החינוך המיטבי בעיניהם. שניהם רוצים להעביר את המידע המקצועי והעסקי לדורות הבאים ולשגשג. יחד עם זאת, תחום עיסוקם וההסתכלות שלהם היא שונה במקצת. המדען, תפקידו לחקור את הטבע ולפתח בהתאם למחקריו אמצעים וטכנולוגיות חדשים בעוד החקלאי נדרש לשמור על הקיים ולייצר יבול ותבואה. מבחינה אבולוציונית, גם החקלאי וגם המדען פיתחו טכנולוגיות ואמצעים חדשים ע"מ להתמודד עם סוגיות מקצועיות אשר יסייעו להם להתקדם בעבודתם (החקלאי למשל, יודע להתמודד עם שנות בצורת באמצעות מים מותפלים ובשימוש במכונות מתקדמות לאיסוף התבואה והכנת הקרקע לזריעה בעוד שהמדען נעזר בשיטות מדידה ואנליטיות מתקדמות המסייעות בידו לפתור משוואות לטובת פיענוח התנהגות סינטטית או טבעית). הסיבה לכך ששניהם משתמשים במיטב הידע לקידום עבודתם היא כיוון שהחקלאי מעוניין להגדיל את כמות היבול הן מבחינת כמות, הן מבחינת איכות והן מבחינת סוגי הגידול (הוא מעוניין במגוון של פירות וירקות למשל שיצאו באיכות טובה ובכמות גדולה), לעומתו, המדען מעוניין בחקר מעמיק של הבעיה על מנת לאפיין את התופעה באופן מדויק מבחינה כמותית ואיכותית, להבין את היקפה (מגבלותיה) והתנאים המאפשרים את קיומה. נציין גם שככל שהמדען נחשף לתופעה או מספר תופעות כמות הידע שאתו הוא נדרש להתמודד הוא נרחב ואף עצום כיוון שלעיתים תופעות קשורות האחת ברעותה וזמן חייו אינו מספיק על מנת לחקור לעיתים את כל היקף התופעה לעומקה והקישוריות שלה עם תופעות נוספות ועל כן הוא עלול להגיע לכדי ייאוש. לשניהם יש וקטור התקדמות המאפשר צמיחה התפתחותית המבוססת על סקרנות ושאילת שאלות. הסיבה לכך שהם ממשיכים להתקדם נובעת מכך שיש להם תקווה ואמונה בעתיד טוב יותר למרות הקשיים השונים, הם ממשיכים לשוב ולנסות דרכים חדשות ע"מ להתגבר על מכשולים שונים בעבודתם המקצועית. ההסתכלות האופטימית בשילוב השמרנות מבטיחה התקדמות בקצב סביר לאורך זמן תוך שמירת השיטות הקיימות, יציבות הפריון והמשך פיתוחן. כמו כן, הם מעסיקים תחתיהם דור המשך של חקלאים, מהנדסים  וחוקרים, המתבססים על הידע הקיים לטובת המשך פיתוח .עם חלוף הזמן, המדען מעוניין לדייק ולהבין את התופעה הנחקרת והשלכותיה באופן נרחב. במידה והוא מספיק כנה וישר עם עצמו הוא מתוודע לכך שהוא 'נחשף' לסדר וחוקיות המאפשרים את קיום התופעה כאשר סדר וחוקיות זו היו קיימים עוד קודם גילוים.

להבנת סוגיית התכלית, האדם נדרש להפנים בשלב הראשון שהוא לא הגיע לעולם באופן אקראי, אלא להבין שיש לו תכלית ואחריות על עצמו ועל סביבתו, ודבר זה מבטיח לו הגנה  מפני ייאוש ותקווה. ומכאן, לשם גילוי והבנת תכליתו, האדם נדרש להיות אופטימי, סקרן, לשאול שאלות ולחקור ולא לפחד מכישלונות כי אלו למעשה הכלים לבנית אישיותו, תכליתו, קיומו ומהותו. ככל שהוא שואל וחוקר לעומק הוא מבין שיש סדר וחוקיות בבריאה ואלמנט האקראיות מצטמצם, ומתווספת תובנה שהגילויים כבר קדמו לקיומו, ומבחינה היררכית מחויב הדבר שקיימת ישות שיצרה את התופעה ומגבלותיה (חוקיות ואיזונים) והיא מהווה כגורם הראשוני לבריאה. ישות זו אחראית לסדר, לחוקיות ולמסגרת האירועים. ביד האדם להשפיע באמצעות שינוי מאזני הכוחות והאנרגיה ולייצר אירועים חדשים, אך המסגרת המאפשרת את קיום האירועים הללו כבר קדמה לבריאתו ועליו להיות מודע עליהם. אם אנחנו מבינים שקיימת ישות שאחראית לכל הדברים הללו, נשאלת השאלה מה מבטיח מדובר בישות אחת אולי מדבור במספר ישויות (אחדות הישות)? דבר עמוק זה, לא ניתן לענות עליו ולהוכיח אותו בנקל ללא . ובכל זאת, ננסה לתת הסבר עדכני עפ"י מה שדבור עד כה. ככל שעובר הזמן מתפתחת תיאוריה, הנקראת 'תיאוריית הקשר' (Biocentrism) שמדברת על הקשר בין כלל היצורים ביקום. בהנחת תיאוריית זו בהקשר למאמרנו, נדרשת ישות על שהיא למעשה יצרה את כלל המציאות והיקום שלנו עם היצורים שבו. הן התופעות והן היצורים משפיעים אחד על השני כמו מכונה משוכללת, ולכן מחויב כי ישות אחת מורכבת היא זו שיצרה את כללהאלמנטים ביקום ומבטיחה את המשך קיומם באמצעות הקשרים   (Network connection) ויחסי גומלין ביניהם, ביהדות היא מכונה בורא עולם או אלהים.

0 0 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
0
Would love your thoughts, please comment.x