שאלה:פסיקת הלכה ע"י נשים

שאלה: איך יתכן שגברים פוסקים הלכות עבור נשים, בלי שהם יכולים להבין לגמרי את הנשים, ומדוע שנשים לא תפסוקנה לנשים? ובכלל שנשים לא תפסוקנה הלכה?

תשובה: ההנחה שבכדי לפסוק הלכה עבור מישהו, צריכים להבין אותו 'לגמרי', שגויה. אי אפשר, בכלל, להבין מישהו אחר לגמרי, ההלכה לא מיוסדת על הבנה מוחלטת של אנשים אליהם הפסיקה רלבנטית, אלא על כללי ההלכה. רב פוסק הלכה עבור חיילים בקרב, גם אם לא היה חייל קרבי, עבור רופאים, גם אם אינו רופא, עבור סנדלרים גם אם אינו סנדלר, וכך הלאה. לאנשים מקהילות שונות וממוצאים שונים מנטליות שונה, לאנשים בתפקידים שונים מצבי נפש שונים, אלו דברים שצריכים לדעת אותם, אבל בשביל לפסוק הלכה לא צריכים להיות האובייקט עצמו. חשוב מאד להכיר את המציאות ככל שניתן לברר אותה, אך לא להיות המציאות בעצמה.

נשים הולכות לפסיכולוג גבר, בלי לחשוש שאולי הוא לא יבין אותן 'לגמרי' משום שהוא גבר, כך גם לגבי הליכה לרופא נשים גבר. נשים אפילו מתחתנות עם גברים, מבלי לחשוש שלא יובנו 'לגמרי'. וכאמור, אי אפשר להבין את האחר 'לגמרי'. ולפעמים להיפך, אדם שחווה חוויה  מסויימת, עשוי לשים את עצמו, במקום את האדם שלגביו הוא צריך לפסוק. זו הסיבה שנשים מעדיפות רופאי נשים גברים לפעמים.

לכן אין שום צורך שנשים תפסוקנה הלכה. למרות שכן יש תועלת רבה בקיומן של יועצות שמכירות את ההלכה ועומדות בקשר עם פוסקים, שכן ישנן שאלות שאולי לא נח לאשה לשתף פוסקים גברים, או שהיא תרצה להתייעץ קודם על האפשרויות העומדות בפניה.

האם נשים יכולות לפסוק?

כדי לפסוק הלכה צריכים ללמוד שנים רבות, ולשמש תלמידי חכמים, ולכן הבעיה היא לא ב'פסיקה', אלא בדרך אליה. הלימוד של דרך הפסיקה מגיע רק מקשר קרוב ומחובר לבית המדרש, ולכן קשה למצוא דרך בה נשים יוכלו לעבור את המסלול הזה.

הרעיון של לימוד תורה נפרד לגמרי לנשים, סותר את המהות של התושבע"פ שענינה קשר ישיר לבית המדרש שעובר מרב לתלמיד. לימוד נפרד של נשים, יביא פסיקה נפרדת ושונה של נשים, ואין לנו זכות לפצל את היהדות לשני בתי מדרש שאין דרך לגשר ביניהן. דיינו בכל ההבדלים בין העדות שנוצרו מחמת הגלות או מחמת מחלוקות, והמטרה היא לחבר בין ההבדלים האלו, כמו שאנחנו רואים בדורינו שההבדל בין החסידים לליטאים נעשה הרבה יותר קטן. ובודאי לא להפריד לחלוקה שאינה  ניתנת לאיחוי.

כל זאת מבלי להיכנס לשאלת עצם לימוד תורה לנשים, שפוסקי הדור הקודם התירו לימוד לצורך הקמת בית של תורה, והאם בדורינו יש מקום להתיר עוד אופקים של לימוד תורה. שכן בנוגע לפסיקה ישנה בעיה עקרונית, ולא נראה שיש דרך ריאלית לפתור אותה. ובפרט שגם אין שום צורך בפסיקה נשית נפרדת, כאמור.