שאלה: איך ניתן להבין את נס עצירת השמש והירח בספר יהושע? ראשית מדוע "שמש בגבעון דום", הרי מי שנע הוא כדור הארץ ולא השמש. שנית, גם אם כדור הארץ יעצור את סיבובו למשך יום, זה יגרום לקטסטרופה רצינית, כפי שמתואר למשל כאן:

"במצב היפותטי שבו הארץ הייתה מפסיקה לפתע להסתובב באופן מיידי, עקב שימור התנע, כל הגופים שאינם מחוברים לארץ ימשיכו להסתובב באותה מהירות שבה סבבה הארץ מלכתחילה. לנו זה יראה כאילו רעידת אדמה ענקית שבה הארץ כאילו נעה לפתע בכיוון ההפוך לסיבובה. בניניים יתמוטטו, האוקיינסים יתפשטו על היבשות עם גלי גאות גדולים ואף תהיה רוח אטמוספרית גדולה וכל דבר למעשה יסחף לאטמוספירה.

חשוב לציין שהאטמוספירה אינה מחוברת לארץ והיא תמשיך למעשה להסתובב. גלים סיסמיים יגרמו לרעידות אדמה עצומות. וישנו אף מצב שחלק ניכר מהאטמוספירה תגיע למצב של רתיחה. מכיוון שאנו נעים במהירות של כ 460 מטר לשניה בקו המשווה, אנו ניזרק די רחוק אולם אנו לא נתנתק מכדור הארץ משום שמהירות ההימלטות מהארץ הינה גבוהה יותר. מצב היפותטי שכזה, יהיה אכן קסטטופלי: הדבר יהיה דומה כאילו אנחנו כאילו ניזרקים לקיר במהירות העולה פי 1.5 ממהירות הקול. כל הנאמר כאן, למעשה יגרום להכחדת חלק ניכר מהחיים על פני הארץ".

תשובה: ראשית, יש לשים לב שמדובר באירוע מאד חריג, אף עם בתקופה ההיסטורית לא דיווח על אירוע שכזה, שכן לא מדובר ב'מופת במה' (ראה כאן, 'בין נס לטריק'), אלא בשמש שלא שוקעת 'כיום תמים', זה דבר שלא יכול להיעלם מעיני אף ילוד אשה בכל כדור הארץ, שיש לו השפעה על חישובי האסטרולוגיה והאסטרונומיה של כל העמים, המצרים למשל באותו זמן היו בקיאים מאד באסטרונומיה, אתה לא יכול פשוט לספר דבר כזה ולהמשיך הלאה.

למעשה, קיימים דיווחים מקבילים לכך מרחבי העולם, ראה למשל כאן שהבאנו עדות של חוקר כתבים עתיקים:

״בערך באותו זמן, כלומר כ־1400 שנים לפני הספירה הנוצרית, אנו מוצאים בסיפורי האצטקים תושבי מקסיקו שהשמש לא עלתה במשך יום תמים על עיר ׳האלים׳ – היא תיאוטיהואקאן (השוכנת בצפון מקסיקו). בדומה לכך, מופיע באגדות שבטי האינקה בפרו ובהרי האנדים בדרום אמריקה של אותה תקופה, שהשמש סירבה לעלות במשך כעשרים שעות״.

וישנן עוד עדויות המובאות ב'ארץ רעשה'.

ולגבי השאלות שבפתיחה, הביטוי 'שמש בגבעון דום', המלמד על תזוזתה כביכול של השמש, מסמל את התזוזה הנראית לעין, בביטוי זה אנחנו משתמשים עד היום, אנחנו מתארים את זריחת השמש ואת שקיעתה, זו שפת הדיבור של בני האדם (גם האסטרופיזיקאים מדברים כך…), והיא לא נכנסת לשאלה של מי התנועה היחסית.

ואילו השאלה איך  לא נגרמו קטסטרופות בכדור הארץ, אינה מתחשבת באפשרות שכדור הארץ לא עצר מסיבובו בבת אחת, אלא האיט את סיבובו בהדרגה באופן שלא נגרם שום נזק. ההנחה של כותב המאמר שצוטט בשאלה כאילו "האטמוספירה אינה מחוברת לארץ והיא תמשיך למעשה להסתובב", רחוקה מאד מלהיות מדוייקת, אם האטמוספירה 'לא היתה מחוברת לארץ' הנזק היה צריך להיות תמידי, כדור הארץ היה מסתובב לו, והאטסמופירה מתערבבת ומתערבלת, בדיוק כפי שהוא מתאר. אם האטמוספירה לא היתה 'מחוברת לארץ', אדם שהיה קופץ לגובה, היה נוחת במיקום אחר מהמקום בו קפץ, הליקופטר שהיה עומד 'במקום' היה מגלה להפתעתו את כדור הארץ מסתובב תחתיו…

ברור שזה לא כך, שכן האטמוספירה כן מחוברת לארץ ע"י כח המשיכה, וגם ע"י המורכבות שלה, האויר אינו ריק, הוא עצם מוחשי, ואם שרשרת הרים או הר נעים מכח סיבוב כדוה"א, האויר שנמצא לצידם 'נדחף' גם הוא, חלק מהגורמים לרוחות ולשינויי מזג האויר הוא גם סיבוב כדוה"א. (אפילו האויר שבתוך רכב, נע יחד איתו כאילו הוא מחובר, אדם שזורק מטבע לאויר בתוך אוטובוס, היא נופלת עליו, ולא על הנוסע בסוף האוטובוס, כי כשהמטבע באויר היא 'נוסעת' עם האטמוספירה הפנימית של האוטובוס, ואם הנהג עוצר בעצירה איטית, לא נגרם נזק ולא מופר האיזון).

לכן האטת סיבוב כדוה"א בקצב מבוקר יכולה לאזן את האינרציה של כל הפרטים שעל פניו, ע"י כח המשיכה, כאשר ההאטה נעשית בהדרגה כמובן, שכן במקרה של עצירה פתאומית האינרציה תהיה חזקה מכח המשיכה ומהאיזון של האטמוספירה עצמה ה'מוברגת' בכדוה"א.

ועוד יש לזכור: ייתכן באמת שנגרמו קטסטרופות כל שהן באותו זמן, אם מתעקשים לחפש עקבות, יש עדויות רבות לסדרת קטסטרופות עולמיות במחצית המאה השניה לפני הספירה, ישנה שכבת אפר בכל רחבי כדוה"א (שכבת האפר של וורצל), התפרצות געשית של סנטוריני ושטפונות שכילו את יושבי הים האיגאי .

לגבי עצם התרחשות האירוע, מצד אחד ניתן לומר שהיה מדובר בנס, ובכך לסגור את כל השאלות, הכל הסתדר על ידי נס. ומן הצד השני ניתן ללכת בדרכו של וליקובסקי, שלא האמין כלל בכח רוחני, אלא קיבל את העדויות ההיסטוריות מכל רחבי העולם, וטען שאירועים כאלו יכולים להיגרם ע"י גורמים אסטרונומיים, התקרבות גרם שמיים יכולה להאט את הסיבוב באופן הדרגתי לפי קצב ההתקרבות, וכשהגוף השמיימי מתרחק הוא משחרר לאט לאט את הסיבוב בחזרה.

אך ישנן אפשרויות נוספות, אלו מסתכלות על התיאור שבמקרא כתיאור מליצי, כגון הרלב"ג בפירושו לספר יהושע, שטוען שלא חל שינוי ממשי בסיבוב גרמי השמים, והנס היה בתודעתם של בני האדם. הוא מנסה לבסס זאת על פי הידע האריסטוטלי. אך ניתן גם על פי ידע מודרני להציע אפשרויות שונות, כגון: גרם שמים מואר שהאיר את כל המזרח למשך לילה שלם, ושימש כתחליף לשמש.

לאחרונה הוצע הסבר ע"י חוקרים ישראלים, הקושר את האירוע בליקוי חמה יוצא דופן, ראה כאן, וכאן, ובסרט המצורף, אלא שהסבר זה אינו תואם את התיאור המדוייק שבנביא. (לגבי האגדה האורבנית כאילו מחשבי נאס"א איתרו את היום הזה מתוך חישובים אסטרונומיים, ראה ד"ר טומי מיטשל המפריך טענה זו).