האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

שאלה: האם ההוכחות הן 100%

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

שאלה: שלום כבוד הרב!

ברוך השם אני בעל תשובה בן 18, ויצא לי לקרוא מאמרים רבים של הבנה ושכליות באמיתות התורה וכו’…

כמו כן יוצא לי לדבר על עם מכרים, והרבה פעמים, או שהם מודים לי, או שהם לא רוצים להיכנס לדיון כזה.

בכל אופן , ישנה שאלה שחשבתי עליה ואשמח לעזרתכם!

למדתי שהדבר היחיד שאי אפשר להטיל בו ספק זה תחושת ה’אני’ שיש לאדם.

האם משמע שאפשר להטיל ספק באמיתות התורה ח”ו?

כלומר, האם אנו אוחזים בדעה שהתורה אמת, כי לפח כל הממצאים עד עתה כך זה נראה ‘ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות’?

אז אין לנו ספק בעניין אמיתות התורה ע”פ הנתונים הקיימים.

אבל ניתן להטיל ספק על הנתונים הקיימים -לא כן?

גם אם נישען על הוכחות הגיוניות ב99.99%, עדיין אין הדבר “בטוח” לא כן?

אשמח לעזרה!!

 

תשובה: שלום וברכה

אתה מעוניין לדעת מה ‘מדת הוודאות’ של האמונה.

השאלה עשויה לבלבל אדם שמאמין, הרי אם תחזור לאחור, לאותו זמן בו ניסית לבדוק את הביסוס של האמונה, מן הסתם לא הבאת הוכחות של 100%, נניח הגעת ל88% אחוז, אז בעצם אתה לא מאמין גמור, אתה מאמין רק 88%.

אך זו טעות, האמונה היא מצב נפשי, שאדם משוכנע במשהו. כשאדם משוכנע במשהו, הוא פועל לפיו, הוא לא עסוק בלשאול את עצמו כל בוקר מחדש האם זה נכון.

בין הוכחה לאמונה

אם ניקח למשל, פעיל שלום עכשיו, או לחילופין פעיל בארגון ימין, הרי שהוא ביום יום, פועל במרץ למען הדברים שהוא מאמין בהם. אין שמאלני ב88% או ימני ב78%.

נכון שאי שם בעבר הוא התלבט, ואז השתכנע וקיבל החלטה.

אבל כעת הוא כבר משוכנע.

זה לא רלבנטי בשבילו עכשיו איזו סוג הוכחה דיברה לליבו, וכמה אחוזים היא שווה.

זו האמונה שמדובר עליה, אדם שמקבל כאמת, הוא אדם מאמין. ולכן בלי קשר לרמת האחוזים של ההוכחה, אדם שקיבל את האמונה הוא אדם מאמין.

כל האנשים עלי אדמות מאמינים במשהו, יש להם עמדות, ודעות. גם אדם שהוא אתאיסט, מאמין בעמדה שלו, מספר לעצמו סיפור, ומגן על האמונה שלו בויכוחים אם יש צורך, אבל הוא לא באמת מתלבט כל בוקר מחדש האם להיות אתאיסט.

יש גם דעות פוליטיות, דעות חברתיות, וכו’.

כשאתה שואל אדם שפועל מתוך אמונה, בכמה אחוזים הוא וידא את נכונות הדעה שלו, בדרך כלל אנשים יתקשו להשיב לך. יחזרו על הטיעונים לזכות עמדתם, ויוסיפו שהם משוכנעים בזה. כך העולם בנוי.

אני מתכוין להגיד, שגם אם אדם בזמן שהתלבט האם לקבל את האמונה בתורה, הגיע למסקנה שמדת האימות היא 55% בלבד, בחר לקבל את המדה הזו כמספיקה עבורו, קיבל את האמונה, והמשיך משם בוודאות שקיבל את ההחלטה הנכונה. ולכן הוא לא 55% מאמין, אלא 100% מאמין.

האם ניתן לכמת הוכחה באחוזים?

אמנם, האמת היא שכל הגדרת השאלה היא שגויה, אנשים משתמשים במושגים בצורה לא מדוייקת, ולכן קודם כל ננסה לדייק את המושגים:

אם יש “הוכחה”, אז היא חייבת להיות 100%, אחרת היא לא הוכחה.

הוכחה = משהו שמוכיח.

במתמטיקה, כשיש לך בעיה, ואתה צריך להוכיח פתרון, אתה לא יכול להציג שום דבר מלבד פתרון שמוכיח 100%, אין ‘הוכחה של 90%’.

מאיפה מגיעים האחוזים?

100% או 90% הוא מונח רלבנטי כאשר אנו שואלים על סבירותה של התרחשות שנגרמת כתוצאה מאירועים אקראיים, כאן ניתן להעריך לפעמים סבירות סטטיסטית, אבל זה אף פעם לא ‘הוכחה’, אם סביר שמשהו התרחש / יתרחש, ב99% – זו לא הוכחה, זו רק הערכה. ברוב המקרים זה מה שיקרה.

לסיכום: הוכחה = וודאות, 99% = סבירות.

אך ישנם תחומים, בהם אין לנו הוכחה, וגם אין דרך לחשב סבירות.

ונביא דוגמא פשוטה, מבית המשפט, אדם חשוד ברצח.

יש מצב שבידינו הוכחה: סרט וידאו שנבדק והוכח שאינו ערוך, זו הוכחה.[1]

יש מצב שיש לנו סבירות שנמדדת באחוזים: נניח שבדיקת דנ”א קבעה שיש התאמה של 95%, כלומר ב5% מהמקרים, הדנ”א אינו שייך לחשוד.

אבל  יש מצב שאין לנו דרך לכמת את ההערכה שלנו, מקרה מורכב, צריכים להעריך את העדויות, את הממצאים, את פעולותיו של החשוד ואת אישיותו, זה סיפור מאד מורכב.

מה עושים במקרה זה? איך מגדירים הרשעה?

התשובה, לפי החוק במדינות רבות בזמננו: “להוכיח למעלה מכל ספק סביר“.

כלומר, שמול הממצאים התומכים בהרשעה, לא נוכל  להעלות ספק סביר. אלא רק ספיקות שנחשבים כ’לא סבירים’.

על סמך הרשעה כזו, אנו הורגים אדם.

הספק ה’לא סביר’, אינו בלתי אפשרי, הוא פשוט ‘לא סביר’, ולכן אנחנו בוחרים להניח שלא התרחש.

האם הורגים אדם על סמך משהו שהוא ‘לא מאה אחוז’? אין כאן מקום לאחוזים, השתכנענו שהוא הרוצח, מעל לכל ספק סביר, וזה מספיק בכדי לקבל החלטה קשה.

אמנם, במשפט האזרחי, כאשר אין הורגים אדם או מכניסים אותו למאסר עולם, אלא רק מכריעים בדיני ממונות וכדו’, אין צורך בהוכחה “למעלה מכל ספק סביר”, אלא רק על  פי “מאזן הסתברויות”,

כלומר, מה האפשרות היותר סבירה.

איזו דרך יותר נכונה לקבלת החלטות? האם לבחור רק באפשרות שהיא ‘למעלה מכל ספק סביר’, או לבחור תמיד ב’אפשרות היותר סבירה’?[2]

השאלה נשמעת מבלבלת, וכי יש אדם שיבחר באפשרות הפחות סבירה?

אך זה תלוי ב2 פרמטרים: 1) המחיר של אי החלטה, 2) המחיר של החלטה שגויה.

במקרה של חשוד ברצח, עם כל רצוננו להעניש פושעים, אנחנו מבינים, שהמחיר של החלטה שגויה יהיה הרג של חף מפשע, ואילו המחיר של אי החלטה, זיכוי מן הספק, יהיה נמוך יותר.

ולכן, לא ניטול חיים של אדם, או חירות לזמן ממושך, מבלי לשלול כל ספק סביר.

זאת מכיון שאנחנו מוכנים לספוג את המחיר של אי החלטה.

רוב השאלות העומדות לפני האדם בחייו, הן מהסוג הבלתי ניתן לכימות, ושאין בו הוכחות ברורות.

והכי גרוע: אין לו את האפשרות של אי החלטה.

כאשר רופא צריך לבחור דרך טיפול עבור חולה, או עבור אדם שנפגע בתאונה, הוא חייב לבחור, הוא לא יכול להימנע מלהחליט, מכיון שאין לו הוכחה באיזו דרך לבחור, הוא חייב לבחור באפשרות היותר סבירה, אם הוא יבחר באפשרות הפחות סבירה הוא יהיה פושע, ואם לא יעשה כלום הוא יהיה פושע כפול.

בדיוק אותו דבר, כאשר מפקד צריך לבחור איזו פעולה לנקוט בקרב, הוא חייב לבחור, למרות שהוא יודע שחיי אדם תלויים בהחלטתו, ואין לו שום הוכחה מה הדרך הנכונה.  לפעמים יש לו זמן רב לתכנן, ולפעמים שניות ספורות לקבלת החלטה, אבל הוא חייב לבחור באפשרות היותר סבירה.

אבל לא רק בשאלות כאלו, אנחנו בוחרים באפשרות היותר סבירה. אלא בכל מה שנוגע לדרך החיים שלנו.

אדם לא חייב להתחתן, בהחלט, הוא יכול להישאר רווק לנצח, למרות זאת, אנשים נוטים להתחתן, למרות שההחלטה להתחתן טומנת בחובה אי ידיעה, האם הצעד הזה נכון, האם זו בת הזוג המתאימה, וכך הלאה. איך יודעים? בוחרים באפשרות שנראית יותר סבירה. האדם שבוחר באפשרות הפחות סבירה, עושה טעות.

אדם לא חייב להשקיע כסף, אבל מכיון שבלי פרנסה אי אפשר להתקיים, אנשים נוטים להשקיע כסף, בדרך כלל משתדלים לקנות דירה, לפעמים משקיעים בעסק, במניות, או בכל דבר אחר. גם כאן, אין שום הוכחה מה היא ההחלטה הנכונה. כאשר עומדת לפני אדם התלבטות, הוא בוחר באפשרות היותר סבירה. אם היה בוחר באפשרות הפחות סבירה – הוא היה שוטה.

הדרך לאמונה

אחרי שגמרנו לפרט את כל השיקולים בקבלת החלטות. נחזור לאמיתות התורה.

אין משמעות לאמיתות של 100% או של 90%, כי זו לא שאלה שניתן לכמת באחוזים, ולא שאלה שנגזרת מהתפלגות אקראית.

מתוך כל הדברים שנאמרו על התורה, יש רק שתי אפשרויות: או שהיא אותנטית ומבטאת את רצון הבורא, או שלא, (באפשרות השניה נכללות כל מליון התיאוריות על היווצרות המקרא, כי לענינינו אין הבדל).

האדם צריך להחליט קודם כל מה היא האפשרות היותר סבירה. ולאחר מכן הוא יכול גם לבדוק האם ניתן להטיל בה ספק סביר.

במדה והוא מגיע למסקנה שלא ניתן להטיל שום ספק סביר, זו החלטה שעל סמך וודאותה היחסית נוטלים חיי אדם. אין שום סיבה שאדם שפוי לא יבחר בה.

במדה והוא כן חושב שניתן להטיל ספק סביר, אבל עדיין הספק הוא האפשרות הפחות סבירה.

הוא צריך לשקול את מחיר ההימנעות מהחלטה.

אם יותר סביר שהתורה היא מסמך אלהי, להימנעות יש מחיר כבד.

ולכן אין שום סיבה לבחור באפשרות הפחות סבירה, ולהתעלם מהתורה.

בהצלחה.

 

(תמונה: נטליה VaitkevichPexels)

 

הערות:

[1] צריכים לזכור שגם מה שנחשב כהוכחה יכול להתברר כטעות, הוכחה היא מה שנחשב בעיני מי שמצדיק אותה כ100%, אבל כמובן שגם במקרה כזה יכולות להתגלות טעויות או הטעיות.

[2] יש לשים לב שמשתמשים כאן במונח ‘סביר’ בשתי רמות, ‘מעל לכל ספק סביר’, כלומר, האפשרות הנשללת מוגדרת באופן עצמאי כ’לא סבירה’, זה דבר לא סביר שיקרה. כאשר מדובר על האפשרות היותר סבירה, האפשרות השניה היא לא ‘לא סבירה’, אלא רק ‘פחות סבירה’, ביחס לחברתה.

4.5 6 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
41 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
bentzion
bentzion
24 days ago

כיצד ניתן לאהוב מישהו ש”סביר” שהוא קיים?

LEOR
LEOR
26 days ago

מאמר מחכים מאוד. תודה רבה!

אהרי
אהרי
26 days ago

א. כמה סביר אני צריך לראות את האמונה כדי שהרבנים הדתיים יתייחסו אליי כמאמין ולא כאתאיסט [יינו יין נסך וכדומה]? ואל תענו לי שאתם לא רבנים שמכריעים בהלכה כי עיקר השאלה שלי במה אני נחשב מאמין אם אני עושה משהו רק מכוח הספק כי כך מסתבר לי בלבד [בזוגיות נראה לי שאישתי היתה זורקת אותי אם הייתי אומר לה שזורמת האמון בינינו כך גם לא נראה לי שהצבא היו מקבלים אותי לתפקיד בכיר אם זו רמת ההשתייכות שלי למדינה ולא לאוייב]. ב. כשלקחתי הרבה החלטות אחרות בחיים גם כשהם היו נראות לי סבירות כגון להתחתן לבחור מקצוע ואפילו עמדה פוליטית… Read more »

yby
yby
1 month ago

ההנמקה בעייתית משום שהיא מתעלמת מהמחיר הכבד האפשרי של דחיית האמונה בברית החדשה, או בקוראן, או בסיינטולוגיה, או בכל אחת מאלפי הדתות ששצצו לאורך ההיסטוריה של האנושות. לפיכך כל החלטה מושכלת בנושא מחייבת מחקר מקדים ומעמיק ביותר של כל הדתות והאמונות, כולל אלה שאין להן יותר מאמינים פעילים.

yby
yby
1 month ago

הבעיה היא שההתגלות ההמונית, כביכול, מתועדת רק במקור יחיד, ללא שום סימוכים היסטוריים חיצוניים, ולכן קבלתה דורשת אמונה המבוססת על על ההנחה המוקדמת שהמקור היחיד מוסר לנו את האמת, כלומר יש לנו כאן לולאה סגורה.

yby
yby
1 month ago

וואלה, האם תוכל לציין כמה מהמקורות האלה?

yby
yby
1 month ago

בהתייחס למעמד הר סיני בלבד – כל המקורות המצויינים במאמר הראשון (אלא אם כן החמצתי משהו) הם בחזקת secondary sources. יש רק מסמך אחד שיכול להיחשב ל-primary source והוא החומש שזמן כתיבתו המדוייק לא ידוע (יכול להיות מאות שנים אחרי המעמד) ומחבריו אלמונים. זה לא נשמע אמין מאד, במיוחד בהתחשב באופי האירועים המתוארים בו שחורגים מאד מכל נסיון אנושי ידוע.

yby
yby
1 month ago

לא החברה היא שצריכה לאשר את אמינותו של מקור ראשוני אלא היסטוריונים שזו התמחותם. האם יש מספר משמעותי של היסטוריונים מהזרם המרכזי שמקבלים את החומש כתיעוד אמין לאירועים שהתרחשו במציאות?

yby
yby
1 month ago

אנחנו פונים לא אל הסמכות אלא אל המומחיות. אנחנו עושים זאת בכל תחום בחיינו (כך לפחות יש לקוות): אם יש לנו כאב או סימפטום אחר אנו ניגשים לרופא שזה מקצועו, אם יש לנו בעיה במכונית אנו פונים למכונאי רכב, ואם הטלויזיה מתקלקלת אנו קוראים לטכנאי. מחקר היסטורי דורש מיומנות, נסיון וידע שאין לאדם הרגיל מהרחוב. אלמלא היה הדבר כך היינו צריכים להאמין שישוע הנוצרי נולד בלידת בתולין וקם לתחיה לאחר מותו על הצלב, כי ככה החברה קבעה.

yby
yby
1 month ago

אוקיי, אנסה לזקק את תגובתך: הדבר החשוב בעיניך הוא לא מסקנות המחקר ההיסטורי במובנו המקובל, אלא הפופולריות של הסיפור. אם מספיק אנשים מקבלים אותו כאמת היסטורית, זה אומר שהוא אכן כזה?

yby
yby
1 month ago

כתבת: ‘אם הגענו למסקנה שמסמך מסויים הוכר כתיעוד רשמי שמאושר ע”י החברה כולה, קוראים לזה “היסטוריה”‘. על כך אני שואל, על היות ההיסטוריה תלויה באישור החברה.

yby
yby
1 month ago

אבל אנחנו לא יודעים אם היתה חברה שהיתה עדה למאורעות, כי רק במקור הראשוני היחיד העומד לרשותנו, שאמינותו לא ברורה, כתוב שהיתה חברה כזו, ושוב אנו בלולאה.

yby
yby
1 month ago

אבל כל המקורות המשניים ניזונים מאותו מקור ראשוני, אין להם שום דבר נוסף. זה כמו לומר שספרי הארי פוטר הם מקור ראשוני שאמינותו מאושרת ע”י סרטי הארי פוטר ומשחק המחשב הארי פוטר. אם למקור הראשוני אין אמינות – ואמינות כזו, מה לעשות, מושגת ע”י מקורות חיצוניים – אז גם המקורות המשניים לא משנים את התמונה.

yby
yby
1 month ago

כיום אנחנו יודעים שזה ספר בדיוני, אבל מי יודע, אולי בעוד 500 שנה הרבה אנשים יאמינו שאלה סיפורים אמיתיים ויתייחסו למקורות המשניים לגמרי ברצינות. רק אלוהים יודע כמה דתות החלו כך.

היומרה של המקור הראשוני, כאילו הוא מתאר מציאות, לגמרי לא רלוונטית. מקור אינו יכול להעיד על עצמו, אחרת לא היינו זקוקים לסימוכים חיצוניים.

מישהו אחר
מישהו אחר
1 month ago

איך אפשר להוכיח שהמקורות המשניים נכתבו בתקופות קרובות לתקופת כתיבת התורה (גם עה”צ שהתורה כן נכתבה בזמן המאורעות)?

מישהו אחר
מישהו אחר
1 month ago

איזה מקור משני לספר יהושע מוכיח שספר יהושע נכתב בתקופה קרובה לכתיבת התורה?

מישהו אחר
מישהו אחר
1 month ago

איפה ספר שופטים מתייחס כך לספר יהושע?

אנונימי
אנונימי
1 month ago

שלום רב! אני כותב השאלה, ורציתי להודות מקרב לב על התשובה המושקעת! זה סידר לי הרבה דברים בראש! נזכרתי כמו כן בדברי הרמב״ם על עניין אמיתת דעה, וש׳מוכיחים׳ שמה שמצטייר בנפש הוא כמו שמצטייר במציאות. ואני חושב שהמאמר עזר לי לראות את דברי הרמב״ם בתלת מימד (: [האמת שאני הרבה פעמים ׳מחליט מחדש להיות שומר מצוות. אז לפי האמור בתשובת הרב, לא צריך לעשות כן? אלא לבדוק לבדוק כפי הנדרש, להגיע למסקנה, ולרוץ בה?] כמו כן אשמח להוסיף תת-שאלה על תשובת הרב. הרב הביא את הדוגמא מעולם המשפט. שכשההוכחה היא למעלה מספק סביר אז כך וכך… אם כך, האם עליי… Read more »

משה
משה
1 month ago

לאיזה אפשרות הרב הגיע למסקנה, שלא ניתן להטיל בה ספק סביר או שזו האפשרות היותר סבירה?

משה
משה
1 month ago

ובלי קשר להאם האמונה תלויה בזה או לא, איך נראה לך שזה אמור להצטייר לאדם שמגיע מבחוץ ובוחן את הטענות?

נאור
נאור
1 month ago

תודה רבה כבוד הרב. אך בכל זאת, תורה היא וללמוד אני צריך. באופן אישי התחלתי מסע של תשובה מתוך הסיבה שנולדתי לעניין שהתורה אמת וכו’… וזה נשמע כמו המצב שהרב מסביר שזה כמו לשאול ימני אם הוא ימני כי… אבל לאחר כמה זמן תהיתי על עובדה זו, והתחלתי לחקור יותר ויותר, תוך כדי שאני ממשיך לשמור מצוות. הרב אמר ‘אני מאמין כי זו הדרך שלי בלי קשר להוכחות’. האם אין זה הפוך מדברי הרמב”ם ש”הדעה אינו העניין הנאמר בפה, אלא העניין שהצטייר בנפש כאשר מאמתים אותו שהוא כך כפי שהצטייר”? כלומר, נפקא מינא לאדם המאמין באמיתות התורה ולא נשאר שם,… Read more »

41
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x