נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

שאלה: האם הפרשים שבמקרא הם אנכרוניזם?

שיתוף ב print
הדפס מאמר

שלום, רציתי לשאול בהקשר לפרשים במקרא.

במחקר מקובלת הדעה כי שימוש בפרשים במובן המקובל בימינו החל במאה ה8 לפנה"ס. לעומת זאת במקרא אנו מוצאים הרבה פסוקים שמדברים על פרשים הנבדלים מרכב מאות שנים לפני כן.

לדוגמא, 'ויעל עימו גם רכב גם פרשים' (בלויית יעקב) 'כל סוס רכב פרעה, ופרשיו וחילו', 'ופלשתים נאספו להלחם עם ישראל שלושים אלף רכב וששת אלפים פרשים' (שמואל).

תשובה: יש שפירשו כי במקור פרש הוא כינוי לסוס, וסמכו על 'סוסים ופרשים ופרדים' (יח' כז' יד') שטיינברג במילונו מביא דעה זו ולא מקבלה, כי 'היתכן לומר סוסים וסוסים'? אבל אינו מוכרח כי אולי יש סוסים מסויימים שנקראים פרשים, כגון מהירי הריצה, וכן סמכו על 'וימלט בן הדד על סוס ופרשים' (מ"א כ' כ'), כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון (יואל ב' ד'), שטיינברג דוחק שהכוונה שהרכב הוא כגוף אחד עם סוסו, והמם גלגל עגלתו ופרשיו (ישעיה כח כח).

את הוראת השם פרש גזר שטיינברג מדקירת הסוס בדרבן, במלמד הבקר (שופ' ג' לא') תרגומו בפרש תוריא. אבל מעצם הגזרון הזה אין ראיה אם מדובר במי שיושב על הסוס, או שנמצא בעגלה קטנה המחוברת אליו, או שזה שמו של הסוס שרגילים לדרבן אותו למלחמה.

בכל אופן לשיטה זו יש להודות שבהמשך בא השם 'פרשים' גם כחילוף ל'רוכבים'.

ההיסטוריה לא יכולה ואולי גם לא מתיימרת לדעת את כל ממדי התופעה, אלא רק לציין את הנקודה שממנה רואים התפשטות כלל עולמית. כך למשל יספרו לך שאת הדפוס המציא יוהן גוטנברג, למרות שבסין השתמשו בדפוס לפני אלף שנים (פורמלית כבר בדיסקית פייסטוס מלפני 4000 שנה נעשה שימוש בדפוס), וכן את אבק השריפה מייחסים לתקופות מאוחרות יותר, בעוד היה בשימוש בסין כבר במאה ה9.

כך גם לגבי ביות הגמל שמקובל אצל חלק שלא היה בזמן האבות, לא בגלל שיודעים שלא היה, אלא משום שלא ידוע על התפשטות שיטתית וכלל עולמית (ראה כאן וכאן). וכך לגבי עיבוד הברזל שהיה ידוע יותר מאלף שנים לפני 'תקופת הברזל', אלא שלא היה נפוץ כ"כ.

למרות האמור, מעיון במקורות אינני רואה שכתוב שלא היתה רכיבה לפני ההתפשטות של המאה ה8, אלא שאז הרכיבה התפשטה בצורה מאד בולטת, לפי הכתוב בויקיפדיה כאן אצל הערה 3, הסוסים המבויתים הראשונים באלף הרביעי לפני הספירה שמשו גם לרכיבה. כך נראה גם בכתבה הזו ואף בכתבה הזו שמיד עם ביות הסוסים היו רוכבים עליהם

ראה גם כאן:

הקיסר הראשון של סין, צ'ין שי-הואנגדי, (206-221 לפנה"ס), האיש שאיחד את סין לראשונה משמונה ממלכות נפרדות, בחכמה ובערמה ובעיקר בכוח הנשק. [4] מאחר והצבא היה נחוץ לו כל כך בחיים, הוא ווידא שלא יחסר גם לאחר המוות, לכן כאשר חצב את קברו במרכזה של עיר תת-קרקעית, הכין לו בסמוך צבא בן שמונת אלפים חיילי חרס בגודל מעל לממוצע – בין מטר ושמונים לשני מטר. הצבא עוצב בדקדקנות מפורטת ונכללו בו כל בעלי התפקידים: חיל רגלים ופרשים, חיילים זוטרים וקצינים גבוהים, קשתים ונוהגי עגלות ועוד. לכל דמות היה פרצוף ייחודי וניתנה תשומת לב רבה לכל פרטי הלבוש, הנשק והסוסים.

עם זאת הישראלים לא היו רוכבים על סוסים עד ימי שלמה, האבות רכבו רק על חמורים וגמלים לדוד היה פרד, אבל סוסים הגיעו רק משלמה ואילך. במצרים היתה כנודע מומחיות מיוחדת של סוסים ואולי היו להם גם רוכבים.

יתכן הבדל נוסף, במאה ה8 התפשט מין של סוס שמאפשר ישיבה נוחה, וכן טכניקות שמשאירות את הידיים פנויות ללחימה. אבל יתכן שבמאה ה15 לפני הספירה, הלוחמה על סוסים לא היתה על ידי קשת וחץ או רומח, אלא על ידי רמיסה ודריסה של בני אדם. וידיו של הרוכב היו תפוסות בצואר הסוס באמת. עם התפתחות כלי הנשק שוב לא היה טעם ב'פרשים' כאלו, שניתן להכניעם ע"י כלי נשק. עד שפותחה השיטה להיות גם פרש וגם לוחם בכחות עצמו.

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

9
Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
4 Comment threads
5 Thread replies
0 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
5 Comment authors
אריהיממנוריאלצוות האתראיש פלוני Recent comment authors
  Subscribe  
Notify of
איש פלוני
Guest
Member
איש פלוני

יגאל ידין בספר תורת המלחמה בארצות המקרא כותב:
בפרק על מצרים בזמן השעבוד "אע"פ שחיל פרשים ממש לא הוכנס לשימוש לפני סוף האלף השני לפה"ס, כאן וכאן נמצאו כמה תיאורים בודדים של רוכבים גם בתבליטי שושלת י"ט". (עמ' 199 ושם תמונות מקרב קדש שנראים בו פרשים).
בפרק על דוד ושלמה "הפסוקים המקראיים הנ"ל וכן תיאורי הקרבות עם הארמים, מורים בבירור, שבד בבד עם חיל מרכבות היה קיים כבר בתקופה זו חיל של רוכבי סוסים. … יחידות הרוכבים היו בודאי מצויות אף בצבאו של דוד, הן היו רכובות על פרדים". (עמ' 245).

אריה
Guest
Member
אריה

מהמידע שהצלחתי לאסוף: הסוס בוית באמצע המילניום החמישי לפני הספירה. הארכובה ששדרגה את הדומיננטיות של הרוכב על סוסו ככלי נשק בזמן קרב הוכנסה לשימוש על-ידי הצבא האשורי רק במאה השמינית לפני הספירה. היתרון הגדול של הסוס כמכונת מלחמה בשדה הקרב הוא הניידות וכושר התמרון שלו, כשהחסרון הגדול היה חוסר היציבות של הרוכב ויותר מכך חוסר היכולת של הסוס לשאת שיריון כבד. לפני המצאת הארכובה הפרשים שימשו בד"כ בשדה הקרב בעיקר עבור חיילים שהגיעו מהשכבות הגבוהות כסממן סטטוס כפי שהיה בספרטה עד 424 לפנה"ס או ששימשו לרדוף אחרי צבאות שנסו משדה הקרב במטרה להחיש את התפוררות המחנה הנסוג. למרות שגם פה… Read more »

איש פלוני
Guest
Member
איש פלוני

מחיפוש בפרויקט השו"ת, כל האיזכורים בתנ"ך לפרשים לפני המאה ה-8 לפנה"ס הם רק בסמיכות לרכב. (ברכבו ובפרשיו, ויעש לו רכב ופרשים, ועוד).
ואילו מאז והילך (הושע, יואל, יחזקאל) מוזכרים גם פרשים לבד.
האם יתכן להסביר שבתחילה נתכנו עגלונים בשם פרש?

יממ
Guest
Member
יממ

הנסיון לומר ש"פרש" הכוונה לסוס או ליושב בעגלה נראה מיותר, שהרי בכל אופן מפורש בתורה שהיתה נהוגה גם רכיבה על סוסים, וכמו למשל בפסוקים: "סוס ורוכבו רמה בים", "הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור".

איש פלוני
Guest
Member
איש פלוני

מויקיפדיה ערך סוס מלחמה. • השימוש הראשון של סוסים בלחימה התרחש עוד בשחר ההיסטוריה לפני יותר מ-5,000 שנים. • העדות המוקדמת ביותר של לוחמים רכובים על סוסים מגיעה מאירואסיה בין 3,000 ל-4,000 לפנה"ס. תבליטים שומרים מ-2,500 לפני הספירה מתארות סוג של עגלות הנמשכות על ידי סוסים. במהלך 1,600 לפנה"ס, המצאת הרתמה ושיפורים שהוכנסו למרכבות הפכו אותם לאחד מכלי הנשק המשפיעים ביותר ברחבי המזרח הקרוב הקדום, וחוברות הדרכה הראשונות אודות שימוש בסוסי מלחמה שנכתבו בסביבות 1,350 לפנה"ס התמקדו בעיקר בלוחמת מרכבות. • בפסיפסים מפלישת החיקסוס למצרים העתיקה בסביבות 1,600 לפנה"ס, נראים לראשונה סוסים אשר מושכים מרכבות באמצעות רתמה משופרת שאפשרה לסוס… Read more »

נוריאל
Guest
Member
נוריאל

"• במאה ה-8 לפנה"ס הצליחו האשורים להשביח גזע של סוס מספיק גדול על מנת לשאת פרש על כתפיו הגבוהות (ולא על גבו האחורי, כמו שנעשה קודם לכן)."

מפה נראה שכבר היו פרשים קודם למאה השמינית רק שבשמינית שופרו.