
קישור למאמר: https://rationalbelief.org.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9D/
שאלה: האם כולנו ממזרים?

צוות האתר
- מילות מפתח למאמר זה: היסטוריה יהודית, ממזרות
- נושאים הקשורים למאמר זה: הגיון צדק ומוסר - בתורה ובהלכה, מאמרים, שאלות ותשובות
שאלה: לפי החשבון שלי יוצא שקרוב לודאי שכמעט כולנו ממזרים שהרי במסכת קידושין בפרק עשרה יוחסין התלמוד מאריך בכמות ההזויה של הממזרים שהיו בזמנו בעם ישראל ושם רואים שזה לא היה יחידים בעם אלא אלפי נוכחות נכבדה של ממזרים במגוון מקומות מגורים ושם אף מובא שכבר בימי עזרא היו הרבה מאוד ממזרים בעם וכשאני מחשבן כמה פעמים אדם מדורינו מיוחס לשנים אלו אני מגיע למאות מליארדים שהרי אם אני נותן לכל דור 30 שנה ואני מכפיל כל אדם ב2 הורים כפול כמות הדורות מזמנינו ועד זמן התלמוד וזמן עזרא אני מגיע לכך שכל אדם מיוחס לאותם דורות מאות מליארדי פעמים [ואף יותר מיזה] וא"כ מסתבר שבין כל אותם מליארדי פעמים היה לפחות סב אחד מאותם אלפי ממזרים שהיו בזמנו והרי מבואר בתלמוד שאז הם היו מעורבבים בעם ישראל וא"כ קרוב לודאי שכל אחד מאיתנו ממזר וא"כ קשה לי א. איך ברמה ההלכתית אנחנו מסתדרים [מלבד לגבי נישואין יש גם ברכת כהנים ועוד] ב. איך אפשר להסביר את זה שלתורת האמת היתה כזו פאשלה בסיסית בכך שהיא נתנה הוראה שלא יכלה להישמר בפועל בישראל
תשובה: יש כאן שגיאה מהותית, התלמוד מספר על המקומות שהוחזקו כממזרים ולכן פרשו מהם ולא התחתנו מהם, גם אם היו אלפים. אמנם ישנה כן שאלה בנושא, שהרי מספיק שממזר אחד ייטמע בטעות, (ברור שיש ממזרים שממזרותם לא נחשפת), וכולנו הצאצאים שלו, את החשבון הזה עושה פרופ' שנרב בספרו קרן זוית.
אבל גם על זה כבר אמרו חז"ל "ממזר לא חי", מאמר שניתן לפרשו בשתי צורות: פשט הדברים הוא שכל ממזר שאינו ידוע, הקב"ה דואג שימות ולא יתחתן, כדי לשמור על טהרת עם ישראל. וניתן גם לפרש בדרך אחרת, שהכוונה היא שהקב"ה ציוה אותנו להתרחק מממזר שידוע לנו, והוא לא יכול לצוות אותנו על מה שאנחנו לא יודעים, ואם רצונו שלא ייכנסו ממזרים לעם – הוא יכול להרוג אותם, ממזר שהקב"ה לא רוצה שיכנס לעם – לא חי, ואם הממזר הזה לא הומת, כנראה שזה לא פוסל אותנו.
פסול הממזר הוא הלכה, ואם ההלכה קובעת שממזר סמוי אינו נטמע בעם, הרי שאין לנו דין ממזרים. ישנה הלכה נוספת שממזר אסור רק בודאי, וממזר ספק אין בו איסור ממזרות, וכנראה היא קשורה גם ברעיון הנ"ל, שהממזרות נובעת מההרחקה של העם את הממזר, ולכן כל עוד אין וודאות שהוא ממזר אנחנו לא מתאכזרים אליו ולא מוציאים אותו מן העם, ולכן אין לו דין ממזר, למרות שסטטטיסטית חצי מה'ממזר ספק' הם אכן ממזרים. וגם על זה אמרו 'משפחה שנטמעה נטמעה', והכוונה למשפחות שהיה בהם ספק ממזרות, כיון שאינו אלא ספק וחשש, למרות שלכתחלה התרחקו ממשפחות כאלו, כיון שנטמעו שוב אין מתרחקים מהן.
"הקב"ה דואג שימות ולא יתחתן,,
אתה רציני???
נשמע כמו תרוץ עלוב של הרבנים שהמציאו את ההלכה הזו באותם זמנים כבאו ושאלו אותם
'אוקי אסור להתחתן עם ממזר אבל מה נעשה עם אלו שאנחנו לא יודעים שהם ממזרים?'
הא, אל תדאגו הקבה יהרוג אותם.
מאיפה להם?
זה מגוחך.
האפשרות היחידה שאני יכול לקבל כזה תרוץ זה רק אם אלהים יגיד את זה מפורש!
"צייתו או מתו אמר ה',,
אתה כותב "שהמציאו את ההלכה הזו", בעוד לא מדובר בהלכה, אלא באמירה לא הלכתית.
לגוף שאלתך, 'מאיפה להם', כבר הושב עליה בגוף המאמר כך:
"פשט הדברים הוא שכל ממזר שאינו ידוע, הקב"ה דואג שימות ולא יתחתן, כדי לשמור על טהרת עם ישראל. וניתן גם לפרש בדרך אחרת, שהכוונה היא שהקב"ה ציוה אותנו להתרחק מממזר שידוע לנו, והוא לא יכול לצוות אותנו על מה שאנחנו לא יודעים, ואם רצונו שלא ייכנסו ממזרים לעם – הוא יכול להרוג אותם, ממזר שהקב"ה לא רוצה שיכנס לעם – לא חי, ואם הממזר הזה לא הומת, כנראה שזה לא פוסל אותנו".
אני פשוט לא מצליח להבין נשים שמחכות לגט שיינתן מ"רצונו" או לפחות הסכמתו של הגבר- ומאבדות שנים של זוגיות ופוריות,ואני גם לא מכיר בכלל במושג הדתי הבלתי מוסרי בעליל "ממזר"- ולא מקובלת עלי אפליה- לא של נשים ולא של " ממזרים"-אבל היות ואינני מאמין בפוליטיקאים- אזי אני מאמין במרי אזרחי של כל ה" עגונות" ומסורבות הגט החילוניות כנגד הרבנות ובתי הדין! ואני מאמין שרק ריבוי " ממזרים" יפתור את הבעיה- ובסופו של דבר יאלץ גם את הפוסקים האורתודוכסים המודרנים לבטל את ההלכה הבזויה הזו!
אני פועל בנושא רק מתוך איכפתיות- בסך הכל בעיית " פסולי החיתון" ובעיקר " חסרי הדת"- הן בעיות של דתיים (וחרדים שבאמת לא מעניינים אותי)- ולא של חילונים- שלהם לא אכפת עם מי להתחתן!
יש היום אלטרנטיבות רבות לחתונה ברבנות- כגון נישואים אזרחיים בחו"ל,חיים כ"ידועים בציבור" ועוד- ובסופו של דבר- הפוליטיקאים יהיו חייבים לחוקק חוק לנישואים אזרחיים!
ולסיום- החילונים באמת לא זקוקים לדתיים בשביל להתחתן איתם! והמפסידים הגדולים מכל העניין הזה הם הדתיים! ובעיקר הדתיות!
הפרדת דת ומדינה תהיה טובה בעיקר לדת- כמו שאמר פרופ ליבוביץ כבר לפני עשרות שנים!
ולסיום- כן יירבו " ממזרים" בישראל!!!
הסיבה של המצב שאתה מתאר הוא תוצאה של כלאיים בין דת למדינה
לפי הדת אין דבר כזה שמחכים ל"רצונו' של הבעל, אם יש עילה לגרושין והוא לא רוצה, מאלצים אותו לתת – המדינה לא נותנת לרבנות כח לאלץ, אלא רק סנקציות שלא תמיד יעילות, במיוחד לא נגד עקשנים.
אתה מציע מרי אזרחי וריבוי ממזרים להביא להפרדת דת ממדינה, אני לא בטוח שזו הצעה פרקטית, זה צריך לעבוד במישור הפוליטי, במדה וזה נכון כטענת ליבוביץ, פשוט צריכים לגבש רוב פוליטי למי שתומך בכך, כמו פייגלין
הדתיים לא מפסידים, הם מאמינים שאסור באמת להתחתן עם ממזר… חילוני שלא מאמין הוא זה שחושב שהוא מפסיד.
פרימיטיבים-מספיק עם השטויות האלו!
אין דבר כזה "ממזרים"!
אני קורא לכל ה"עגונות" ומסורבות הגט החילוניות-לשים פס על הרבנים-לא לחכות לגט בכלל,ולהמשיך בחייכן עם בני זוג חדשים-וכמובן ללדת ילדים!
כן יירבו "ממזרים" בישראל!!!
ממזר גאה וחביב, מבחינה היסטורית, הקריאה שלך משקפת מצב פרימיטיבי של פוליגמיה שנהגה בשבטים קדומים של ציידים לקטים, בהם הגברים עשו בנשים כראות עיניהם, ולכן גם אם אשה נשואה היתה ניצודה על ידי גבר זר, לא היתה החברה הפרימיטיבית רואה בכך פגם. ואף לא היתה חשיבות לשאלה של מי הבן. וכך נהוג עד ימינו אצל בבונים.
מאז התקדמה האנושות כברת דרך, והיא רואה בנישואין ברית קדושה וחשובה, ובהפרתם פגם ופסול.
אמנם מכיון שזו מדינה דמוקרטית, הרי הרוצים לנהוג כבבונים יכולים, אבל אינם יכולים גם להירשם ברבנות בהתאם לבבוניותם. הם רשאים לעשות כראות עיניהם, אבל אי אפשר גם לדרוש מהרבנות שתכיר בכך. יכירו הם עצמם בעצמם.
לצוות האתר שלום!
1.הפרימיטיבים הם אלו שהמציאי את המושג ההזוי" ממזר"-וברוב חוצפתם מנסים להכתיב לאנשים אחרים עם מי מותר או אסור להם להתחתן!
2.ממזרות לא בלבד שאינה מונעת בגידות- אלא דווקא מעודדת בגידות- שכן המדינה לא מאפשרת בדיקת רקמות גם במקרה של חשד מבוסס שאשה נכנסה להריון של מבעלה!
3.רוב מקרי ה" ממזרות" הם מנשים פרודות שנואשו מחקבל גט מבית הדין הרבני!
4.אי לכך- אני מעודד את הבנים שלי להקים משפחות עם " ממזרות"-וקורא לכל מסורבות הגט החילוניות לא לחכות לגט בכלל- אלא להרבות בלידת " ממזרים"!
כן יירבו " ממזרים" בישראל!!!
אתה מערבב בין השאלה ההלכתית לשאלת החוק והמנהג במדינה
המושג ממזר לא נוצר בהקשר של מדינת ישראל או של להגיד לך עם מי להתחתן
הוא נוצר בהקשר של ערך הנישואין כברית, ואם אתה ממזר, לא אומרים לך עם מי להתחתן, פשוט לא רוצים להתחתן איתך
הגיוני שממזר יעודד ריבוי ממזרים, וצרת רבים חצי נחמה
האם ראוי שבמדינה יהיו נישואין הלכתיים או אזרחיים? זה ויכוח פוליטי, בינתיים היה רוב להלכתיים, אבל אולי יום אחד זה ישתנה, הצבע פייגלין, ואולי יועיל לך
ראיתי את אחד ה'ראשונים' (אולי תוספות) שמסביר למה ממזרים נחשבים לפקחים. בעניין הזה מסתבר שאתה לא ממזר.
ועוד, ממזר נחשב לכזה רק ע"י העדות של הבעל ולא כל מתפרפרת יכולה לממזר את הבן שלה
התגובה האחרונה שכתבתי כוונה לדברי מרדכי שטען שלא התחתנו איתם ולא באה לערער על התשובות של צוות האתר על עצם השאלה.
ולגבי מה שכתבתם פה שהם לא שרדו בתוך העם, האם אתם מתכוונים לומר שיתכן שכיון שלא התחתנו איתם כל הממזרים עזבו את הדת?.
ולגבי טענתכם שבתלמוד מובא רק מקומות שנמנעו מהם מפני טהרת היחוס, אצטט כמה מקורות בהם רואים שהיו ממזרים שהתערבבו ולא נמנעו מהם, ובחלק מהמקרים אף שהיו חכמים יחידים שידעו על כך, הם לא סיפרו לציבור הרחב מי הממזרים.
הדוגמאות כלהלן:
"אי שתיקו שתיקו ואי לא מגלינא עלייכו הא דאמר שמואל תרתי זרעייתא איכא בנהרדעא חדא מיקריא דבי יונה וחדא מיקריא דבי עורבתי" [קידושין ע,ב,].
"כל ארצות עיסה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל נטלוהו בעריסה ורצו רצו אחריו ולא הגיעוהו ישבו ובדקו עד שהגיעו לסכנה ופירשו" [עא,א,].
"היכלא בידינו היא אבל מה אעשה שהרי גדולי הדור נטמעו בה"[שם].
"עוד אחרת היתה ולא רצו חכמים לגלותה" [שם].
"ודלמא מהנך דכתיב בהו השוכבים על מטות שן וסרוחים על אדמתם… אלו בני אדם שאוכלין ושותין זהעם זה ומדביקין מיטותיהן זו בזו ומחליפין נשותיהם זה לזה" [עא,ב,].
"בבל בריאה מישן מתי מדי חולה ועילם גוססת ומה בין חולין לגוססין רוב חולין לחיים רוב גוססין למיתה" [שם].
לדעתי מתוך קריאת דברי התלמוד שם, רואים שלא היה מידע ברור מי ממזר ומי לא, ואף שיש מקרים שמסופר שידעו יש הרבה מקרים שמודגש שהציבור לא ידע על הממזרים והם ודאי התערבו.
כמו שכתבתי כל אלו לא עוסקים בממזרים ודאיים אלא בקהילות שיש בהן חשש ממזרות או תערובת ממזרות ולכן לפי ההלכה הם ספק אלא שבכל אופן ישראל שמרו על יחוסיהם והתחתנו רק במיוחסים, ויתכן שבהמשך הספקות האלו נטמעו בעם. אבל אינם אוסרים כי דינם כספק ממזר.
יש שתי אפשרויות:
א. הממזרים התערבו בעם. כולנו צאצאיהם.
ב. הממזרים נדחו ע"י העם, התערבו בגויים והתבוללו.
מה סביר יותר?
לפי אפשרות א, חכמי ישראל איבדו את מנהיגותם, לא הצליחו לעמוד בפרץ, ואיכשהו הפרשיה החמורה נשכחה.
לפי אפשרות ב, העם עמד על שמירת ההלכה, וקבוצה של אנשים שחייהם בתוך היהדות קשים, התבוללה – כמו קבוצות רבות מאוד לצערנו, ורוב עשרת השבטים.
בעיני, אפשרות ב סבירה לחלוטין. אפשרות א רחוקה. כעת תוסיף את חזקת כשרות – ותקל הכרעה הלכתית כאפשרות ב.
אני מתקשה להבין את הדיון.
הרי הלכה היא שאין להתחתן עם ממזרים.
אם כן, נקודת המוצא שלנו צריכה להיות ברורה: המשפחות הכשרות בעם התרחקו מהממזרים, ולא נישאו איתם. גם אם היה נגע ממזרות רחב, עדיין ההנחה הסבירה, הנתמכת בחזקת הכשרות של כאו"א, היא שהעם לא התחתן עם אותם ממזרים.
ולכן, למה להניח שברבות הימים כולם התחתנו איתם?
הבעיה היא שמספיק ממזר אחד לא ידוע שנטמע (והרי מי תלך לספר שבגדה בבעלה)
וכשעוברים הרבה דורות האבהות שלו מתפשטת
לא הבנתי את טענתך
הרי ידוע לנו על אלפי [ורבבות] ממזרים שהיו באותם דורות וכיום אין לנו אפילו אחד שנשארה עליו מסורת מאז שהוא ממזר אז לאיפה כל אותם ממזרים נעלמו?
מוכרח שבמשך הדורות נשכחה ממזרותם והם נטמעו בישראל הכשרים, ומוכח שאותה הנחה שהנחת ש"העם לא התחתן עם ממזרים" לא התממשה בפועל
ולא נשכח שבתלמוד במסכת קידושין מובא סיפורים על ממזרים רבים שהתערבו בישראל שהתלמוד עצמו מספר על כך שלא נמנעים מלהינשא להם [עד כדי שאחד האמוראים לא רצה להינשא כי כל אדם היה מבחינתו ספק ממזר] – מומלץ לעבור על כל הסוגיא בתחילת פרק עשרה יוחסין
הטענה להיכן נעלמו, אינה רצינית. אם לא התחתנו בהם הם לא שרדו בתוך העם. אין זה "מוכרח" שנשכחה ממזרותם, ואתה היחידי שזוכר זאת…
בתלמוד לא מדובר על ממזרים אלא על מקומות שהיו נמנעים מהם מפני טהרת היחוס שיתכן שהם עצמם לא הקפידו, לא מדובר על ממזר ודאי שנטמע.
ברוב אין ידיעה ברורה על האדם המסויים שלפני אך כאן זו ידיעה ברורה [כמעט] על כל אחד שהוא ממזר ולא רק סטטיסטיקה על הציבור שודאי חלק ממנו ממזר
וכשזו ידיעה ברורה כמעט ללא ספק על אדם ספציפי שהוא ממזר אי"ז משנה מה סוג ההוכחה
אא"כ אתם סוברים שאי"ז ידיעה ברורה על כל אחד אלא רק ספק והידיעה היא רק על הציבור כולו שיש בתוכו הרבה ממזרים אך לדעתי אי"ז נכון כי אדם שמזמן האמוראים יש באילן היוחסין שלו מליארדי מליארדי מליארדי ענפים ובאותו דור היה נגע עצום של ממזרים רחוק לומר שאפילו ממזר אחד לא התערב לו ביחוס
לא הבנתי מה נקודת החידוש, ידיעה ברורה שמקורה בסטטיסטיקה לא נחשבת לידיעה ברורה בשום מקום בהלכה, ויש הרבה נפ"מ מזה, כגון בדיני פסיק רישא, נוסח ספר תורה וכו'. אגב אתה מסיים במלים "רחוק לומר", שממחישות שאין זו באמת ידיעה ברורה.
ומדוע ידיעה מסוג החשבון שהובא בשאלה לא נחשבת ידיעה?
אא"כ אתם מערערים על ההנחה שזה ידיעה של כמאה אחוז
ידיעה צריכה להיות ישירה ולא על פי סטטיסטיקה
הרי לפי התורה הולכים אחרי הרוב, וברור שבמיעוט פעמים יהיה האיסור
ולכן לאורך זמן כשהולכים אחרי הרוב יש סטטיסטית איסורים
ואעפ"כ אין איסור אלא מה שנאסר לפי כללי ההלכה בידיעה ישירה
לדעתי ניסוח השאלה כן היה נכון, כי אם מצאנו אלפי ממזרים החל מדורו של עזרא וכלה בדור האמוראים, וכיום אנו לא מכירים אפילו יהודי אחד שיש עליו מסורת שהוא ממזר, בהכרח שכל אותם אלפים התערבו בעם ישראל, וגם אם בתחילה נזהרו מלהינשא להם, במשך השנים הם נטמעו בעם ישראל.
והסיבה שחשוב להדגיש את זה, כי לפ"ז כיום הדבר כמעט ודאי שכולנו ממזרים ואי"ז רק ספק, שהרי הזוי לחשוב שציבור כזה ענק של אלפים ורבבות [ושבמשך הדורות היו מליונים] של ממזרים נטמע בישראל, ועדיין יש יהודים שבאילן היוחסין שלהם על מליארדי ענפיו לא השתרבב אפילו ממזר אחד.
וא"כ יוצא דבר מוזר, שאף שבטוח לנו [לפחות כקרוב מאוד לודאי] שכולנו ממזרים וזה לא רק איזה ספק, בכ"ז אנו מתייחסים לעצמינו עם כללי משפחה שנטמעה ומתייחסים לעצמינו כממזרים סמויים רק בגלל שאי"ז מגיע ממסורת על שאנו ממזרים אלא מחשבון שלדעתי הוא פשוט.
ומה שכתוב שמשפחה שנטמעה אליהו לא ירחקה, נראה פשוט שזו הלכה רק לאליהו, שהרי ודאי אם יתגלו כיום ראיות על אדם שהוא מיוחס לממזרים, נפסוק עליו שהוא ממזר למרות שבמשך דורות משפחתו נטמעה, כי גם מי שמשפחתו נטמעה אם אח"כ התגלה שהוא ממזר הוא חוזר לאיסורו, ורק לאליהו נאמר שגם אם הוא יודע על אדם שהוא ממזר הוא ישאיר אותו על חזקתו ככשר, ובהסבר ההוראה לאליהו אכן מתאימים דבריכם שכיון שאדם שנטמע בשעה שהוא חסוי אין עליו דין ממזר אין לאליהו סיבה להופכו [ע"י רוה"ק וכדו'] לגלוי, אך בזמן שעם ישראל יודע על אדם שהוא ממזר לא יעזור לו מה שפעם הוא היה חסוי, וא"כ בזמנינו שלדעתי אנו לא ממזרים חסויים אלא ידועים, לא יועיל לנו מה שבתחילת הדרך היינו משפחה שנטמעה.
נ.ב. אולי לבית בריסק יהיה מענה על כל הנושא, כמו שמקובל בשם רבנים שונים בחוגי בריסק הטוענים שגם אם מוכח בודאות שמצאו את התכלת עדיין אין לקושרו בציצית משום שאין עליו מסורת, וכך גם כאן אף אם בטוח שאנו ממזרים מ"מ כדי לאסור אותנו צריך מסורת, [אך לדעתי הגישה הבריסקאית רחוקה מהלב, ואף שאר הרבנים לא סברו כמוה, מלבד מה שיש חילוק מהותי בין סוג ההוכחות שהביאו למען התכלת ובין סוג הטיעון שהובא בשאלה כאן].
להבדיל מתכלת
ממזרות היא ענין הלכתי, וחלק מהפסול של ממזר הוא ע"י שנודע שהוא ממזר
ולכן בלא נודע אין ממזרות
ואם יוודע לנו ברור שנרחיקו שהרי נודע