נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

שאלה: להגדרתה של 'מציאות רוחנית'

שאלה: בתורה מתוארת בריאת הנשמה ע”י נפיחת פיו של הקב”ה, אולם עד כמה שידוע לי מקובל היום שהזמן והמרחב כפופים לחומר אבל מהויות רוחניות אין מגבלת זמן ומקום, ואם כך לא הבנתי היאך ניתן להסביר חידושה של מציאות זו, והגבלתה ב’מקום’ מסויים [- אם נאמר שהיא בתוך הגוף ולא רק משפיעה עליו ממציאותה איכשהו].

כמו כן, המלאכים מתוארים בנביאים כבעלי כנפיים וכו’, האם גם זה סוג של הגשמה של ‘דיברה תורה כלשון בני אדם’, והאמת היא שלא ראה אלא עצם רוחנית, וגם זה לא בראייה חושית אלא בהרגשת המציאות שלפניו [כעין נבואה], ומשום מה תיאר זאת בצבעים חיים דמיוניים?

תשובה: לא נזכר בתורה נפיחת פיו, אלא ויפח באפיו נשמת חיים, ה' נפח באדם נשמה. שאלתך היא ככל הנראה, אם הנשמה היא מציאות לא חומרית, כיצד היא נמצאת 'בתוך' הגוף? השאלה הזו היא סעיף מהבעיה הפסיכופיזית, העומדת על עצם הבעיתיות שברעיון שהנשמה יוצרת איזה קשר עם הגוף, פועלת עליו, או נפעלת ממנו. שכן אין שום ממשק שיכול לחבר פיזי עם לא פיזי, נניח שיש 'צינור' רוחני, איך הוא מתחבר או מעביר מידע עם 'צינור' פיזי כדוגמת נוירונים במח?

על כך כבר אמרו קדמוננו "ומפליא לעשות – שקושר את הנשמה שהיא רוחנית בגוף הגשמי", הנשמה לא 'בתוך' הגוף, ולכן עם המוות היא לא נעלמת, הנשמה מחוברת לגוף בקשר של תודעה, כלומר היא יכולה לקלוט רק מה שחושי הגוף קולטים, משל למחשב שמחובר למצלמה ויכול לראות רק מה שנראה מול העדשה שלה, הוא לא 'בתוך' המצלמה, אבל הוא מזוהה עם המצלמה מבחינת המידע שהוא קולט.

ראה גם דברי ליבוביץ על הבעיה הפסיכופיזית, להגדרתה של הנשמה ראה: הנשמה במקורות היהדות.

לגבי מחזות הנראים בנבואה, המחזות האלו הן רק מראה, תמונה הנראית בנפשו של הנביא, והתמונה הזו מסמלת רעיון, ולכן הנביא יכול לומר "ראיתי את ה'", כי המראה הזה רק מסמל את מעשיו של ה', אבל לא ראיה שלו. וכן לגבי המלאכים, אי אפשר לראות מלאכים, אבל במחזה רואים את מעשיהם ואת הדמות שעושה את המעשה, וזה רק חזון המלמד על פעולתם. כשם שכשאנו רואים אדם, לא רואים את נפשו, אבל המראה והתנהגותו מלמדים על הנפש. כך בדיוק כשרואים בחזון או בחלום מלאך, לא רואים אותו, אלא את מה שהיינו רואים בהתנהגותו לו היה אדם. ראה בנושא זה גם: המצוות בתפיסה האנושית.

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

2 מחשבות על “שאלה: להגדרתה של 'מציאות רוחנית'”

  1. לא הבנתי את התשובה: האם הנשמה הייתה מעולם ולא נבראה כלל [מעצם היותה 'רוחנית', ומעל הזמן], וכן המלאכים היו מעולם, או שהקב"ה ברא אותם יש מאין, ואם ע"פ היהדות צריך לומר שהקב"ה ברא אותם זה אומר שהם כפופים לזמן ולתכונות החומר המוכרות.

    1. מדוע לחשוב שהנשמה היתה מעולם? מן הסתם הנשמה וגם המלאכים הם נבראים, ומכונים אצל הקדמונים "שכלים נבדלים". ושני אלו לא כפופים לחומר כי אינם חומר, מכיון שאין לנו יכולת לדעת על תכונות של ישות רוחנית, יתכן כמובן שיש לה מגבלות של זמן או מגבלות אחרות, אבל אין בידינו לדעת, וזה גם לא חשוב.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *