שאלה: אתם מפרסמים כאן מאות מאמרים, שאין לי זמן וסבלנות לקרוא אפילו עשירית מהם, אני מבין שמטרת המאמרים האלו להוכיח את האמונה היהודית. ואני שואל, למה בכלל שאבדוק את האמונה, הרי ברור שאני יכול לקרוא מאמר, ולהתווכח, ולנסות לבדוק עוד, ולקרוא דיונים אין קץ בהרבה מקומות. אבל כשם שקיימת האמונה היהודית, הלא קיימות עוד מאות דתות כתות ואמונות, אני יכול לקרוא חומרי הסברה של כל אחת מהקבוצות בעולם במשך כל החיים שלי. באיזו זכות אפשר לטעון שדוקא קבוצה מסויימת היא הצודקת, ומה הסיכוי שבדיוק הקבוצה שאתה נולדת אליה היא זו שצודקת?
במלים אחרות: נניח שאלהים קיים, נניח שהוא רוצה משהו, הרי לכל עשר אנשים בעולם יש דעה אחרת מה אלהים רוצה, ויש להם נימוקים ואולי גם הוכחות, וגם בתוך הדת היהודית ואפילו בתוך הציבור החרדי יש כל כך הרבה דעות, אז מה הטעם בכלל להיצמד לאיזו נישה קטנטונת ולעשות בדיוק מה שרב פלוני חושב? זה בערך כמו למלא לוטו ולחשוב שתזכה.
תשובה: שאלתך קצת ממלכדת, שהרי מול כל מה שלא ייכתב כתשובה, תוכל לחזור לנקודת ההתחלה, שאחרים מן הסתם יכתבו הפוך ואם כן מדוע לקרוא בכלל.
ואכן, ישנה השיטה האגנוסטיקנית, המטילה ספק בכל דבר ובכל הנחה, ואין דרך לוגית להפריך את הספקנות הזו.
אבל האמת היא שאף אדם או כמעט אף אדם אינו באמת חי בצורה אגנוסטית, כלומר, אנשים מתחתנים, מבצעים רכישות, מקבלים החלטות רפואיות, בוחרים לכנסת, פועלים במישורים שונים. כל הדברים האלו זוקקים החלטה הנסמכת על שיקולים, שכלפיהם ניתן גם כן להיות אגנוסטי. אדם שפוי מבין שעצם קיומם של ספקות שונים אינו סיבה לאדם לאבד את חייו ולא לנצל אותם לפי מה שהוא מבין, גם אם הוא יודע שבאופן כללי הבנתו מוגבלת וההחלטות שלו אינן אמת מוחלטת.
ולכן, כל עוד לא מדובר באנשים עם מגבלה אינטלקטואלית, אין טעם לסרס את הדיון ולומר: אין מה לדון, יש המון אפשרויות. כשעומדת בפניך שאלה רפואית, אתה לא אומר: אין מה לדון, יש המון רופאים וכל אחד מציע טיפול אחר, ויש גם המון מסורות רפואיות: סינית, הודית, אלטרנטיבית, וכל אחת אומרת משהו אחר, לכן לא נעשה כלום. צריכים לקבל החלטה, וזה אפשרי.
ואם נישאר בדוגמא של רפואה, קבלת ההחלטה לא נעשית ע”י בדיקת שיקולי הרופא וקריאת פרוטוקולים של מחקרים עליהם הסתמך. אלא החלטה איזו מערכת באופן כללי הינה אמינה יותר.
כאשר אתה אומר שיש מאות דתות וכתות, יש להבדיל בין בחירת דרך חיים שנעשית מסיבות סובייקטיביות, לבין טיעון אובייקטיבי. רוב הקבוצות מציעות רעיונות שקבלתם קשורה בכך שהם יפים, חכמים, מושכים את הלב, מצליחים בשטח לפחות לטענת המחזיקים בהם, וכך הלאה, כל אלו הם ענינים סובייקטיביים שהאדם בוחר לקבל. אף אחד הרי לא חייב להחזיק בדרך חיים ש’עובדת בשטח’ אפילו אם באמת היא עובדת.
אדם שרוצה לבחון את האמונה שלו והשקפתו על העולם, צריך לשאול בראש ובראשונה שאלה אחת: האם יש משהו מעבר לטבע? או שמא העולם מוסבר מתוך עצמו בדרך טבעית מטריאליסטית. זו אכן שאלה קשה ומהותית, אבל אין כאן מליון אפשרויות רלבנטיות, או שסוגרים על ‘טבע וגמרנו’, או שמכירים בכך שיש משהו מעבר.
בהנחה שיש משהו מעבר, השאלה היא האם ניתן להגיע אליו? על שאלה זו קשה מאד או אי אפשר לענות, שכן בדיוק זה התחום אותו הזכרת בשאלתך, יש מאות ואלפי קבוצות, ומליוני בני אדם, שטוענים או שחושבים או שחווים כל מיני דברים ותופעות שקשורות במשהו שמעבר לטבע. אדם רגיל לא יכול אפילו לנסות למיין ולתייק את הטענות השונות. ומצד שני זה לא כל כך חשוב, נניח שאפשר לתקשר עם מתים, או לרפא מחלות בעזרת מטוטלת, זה לא מחייב אותי, וגם לא בהכרח מעניין אותי.
טענת היהדות שמה שמעבר לטבע מחייב, כי אלהים התגלה לעיני עם שלם והעניק להם את תכנית העולם. אין עוד עם שטוען טענה כזו, ולכן אין שום סיבה לבדוק. הדתות והכתות טוענות להרבה הישגים ואפילו להישגים על טבעיים, אבל זה לא מחייב שום דבר וייתכן שגם לא מעניין. נניח שפקיר הודי חי בתוך גחלים, הולך על גחלים, אוכל גחלים, ואף מפריש מגופו גחלים. מי שהנושא חשוב לו, יכול להידבק בדרכיו של אותו פקיר, מי שלא לא. זו לא טענה מחייבת.
הטענה היחידה המוצגת כמחייבת, כהתגלות של אלהים לעם שלם שניתנת לאימות היסטורי, היא טענת היהדות. ולכן לא מפתיע שרוב האנושות קיבלו את הטענה הזו ומאמינים בתורה משמים.
הטענה הזו נתמכת בידע היסטורי, וגם בגורלו ההיסטורי של עם ישראל שמשמש עדות חיה לתכנית האלהית.
מה שנותר לבדוק הוא רק מדוע או איך קבלו על עצמם רוב האנושות את הנצרות והאיסלם כקומה שניה לתורת משה.
זו לא בדיקה של מאות ואלפי כתות, אלא של שתי דתות מרכזיות. בדיקה פשוטה שלהם תגלה שהצורה בה הם פוטרים את עצמם מהדברים הברורים שבתורה על בחירת עם ישראל ועל המצוות שה’ דורש מהם, לא מחזיקה מים. זה לא אורך חיים שלמים לבדוק זאת.
להלן לינקים לקבוצות מאמרים באתר שעוסקים בשאלות היסוד שעולות מנושא שאלתך:
מטריאליזם, המסורת ההיסטורית תורה סדרה, התגלות, נסים, נבואה סדרה, דתות, נצרות, איסלם, ספקנות.
אין שום עדות היסטורית למעמד הר סיני. אין לנו רישומי עדויות אישיות של בני אדם שנכחו המעמד, או פרטים כלשהם, מעבר לסיפור התורה. התיאור על מעמד הר סיני, גם אם שונה משאר דתות, וטוען להתגלות האל, צריך להיות בעל הוכחה כלשהי. גם אם עם שלם מספר על מתן תורה, אין לו עדות שעברה מאב לבן אלא רק שינון הסיפור שכתוב בחומש, וזה לא יכול להיחשב כהוכחה. זה כמו לומר: כיוון שעם שלם מספר על מתן תורה – אין סיבה לשקר ולכן זו אמת – טענה חלשה. בכל דת חדשה שנוצרה, הדרך התחילה בקבוצה קטנה של מאמינים שהלכה וצברה תאוצה, ואין… Read more »
כדאי לך ללמוד קצת על משמעות המונח היסטוריה, לפני שאתה קובע כאן כל מיני קביעות שגויות
היסטוריה לא בנויה על רישומי עדויות אישיות, אלא על ידע קולקטיבי של ציבור
מלבד זאת אתה טועה בקביעתך שאין פרטים מעבר לסיפור התורה, דוקא יש
למרות שההיסטוריה לא בנויה על פרטים כאלו
אתה מבלבל בין היסטוריה לבין סרט דוקו
הרחבה כאן
היסטוריה לא תלויה ב”ידע קולקטיבי של ציבור”, אלא לומדים הסטוריה ע”י הצלבת מידע ממקורות שונים, ללא תלות באמונה מסוימת של מישהו. כך למשל, ארועי מלחמות ושמות אנשים וארועים אחרים המתוארים בדברי הימים, בשמואל ומלכים ושאר ספרים, ניתנים לאישוש חיצוני, וכיוון שלא מתארים דבר הדורש הוכחה אדירת מימדים, יש סיבה להאמין לכך, אף שמידע זה אינו נפוץ בקרב העם. אני מצטער, אבל ההגדרה שלכם פשוט לא נכונה. אם נניח יש הסטוריון שכותב על ארוע שהיה, וחוץ ממנו אף אדם לא למד על כך, האם זה הופך את זה לשקר? או להפך, אגדה שעוברת בפי עם שלם הופך את האגדה למציאות? אילו… Read more »
אתה חוזר שוב על השגיאות וחבל
היסטוריה לא בנויה על אישוש חיצוני, וגם לא על הצלבת מידע
היסטוריה בנויה על מקורות שהוכרו בזמן המאורעות כמשקפים את ההתרחשויות
היסטוריון שכותב על אירוע, יכול להיכנס להיסטוריה בשני תנאים מרכזיים: 1) שהאירוע לא היה אירוע פרטי שהוא או כמה אנשים ראו, אלא שקבוצה שלמה היהת חלק ממנו, 2) שהוא התקבל כאמין על ידי הקבוצה שחוותה את האירוע.
ההיסטוריות של מעמד הר סיני לא נקבעת לפי מי שמדפיס היום ספרים, אלא לפי המקורות העתיקים.
יפה מאוד, אז אתם מודים שמלבד הטקסט הכתוב בתנ”ך לגבי מתן תורה, אין שום דרך לאמת שזה קרה באמת. אם נלך לפי שיטתכם, כל תאורי המקרא בספר יהושע, שופטים, שמואל וכו’, כיוון שנכתבו גם על אנשים יחידים, כגון שאול שהיתה עליו רוח רעה ודוד ניגן לו, ועל ברית דוד ויהונתן ביניהם, ועל חמש עשרה שנה שהוארכו ליחזקיה המלך וכו’ – גם בהם אי אפשר להיות בטוחים. ולגבי הדבר השני שאמרתם, יש קבוצות שלמות שמאמינות בדברים שונים, וכולם בטוחים שזה אמת מוחלטת, אז גם אם קבוצה מאמינה בדבר, אין זה אומר שהם משקרים מצד עצמם אלא המידע שמאמינים בו לאו דווקא… Read more »
איש יקר, אסביר לך בדיוק מה אני חושב, אבל בכל אופן אמליץ לך לקרוא קצת על המקצוע שנקרא ‘הפילוסופיה של ההיסטוריה’, וספרים בסיסיים בנושא כמו ספריו של אליעזר וינריב, אדוארד קאר, ועוד, כדי שלא תשלוף מהמותן דוגמאות לא רלבנטיות…. וראשית קצת היסטוריה: מקצוע ההיסטוריה היה קיים עוד לפני שנולד רעיון הארכיאולוגיה, לא רק המקצוע אלא גם ההיסטוריה עצמה, כל הידע על תולדות העמים הועבר דרך ספרות היסטורית, הידע הזה היה ברור כשמש, בקוים הכלליים כמובן, ומי שמטיל בו ספק נחשב לאדם בלתי שפוי, תולדות יוון בתקופה ההיסטורית (ימי גדולת אתונה ואילך), תולדות רומי, וגם תולדות ימי הביניים, ואפילו ההיסטוריה של… Read more »
כפי שציינתי קודם, צוות חביב, טענה שאין סיבה כלשהי להתנגד לה ולא מעוררת איזה חשד, לא אמורה להיות בעייתית. לגבי הצלבת המידע – טעות בידכם. דוקא כאן נכנס טיעון העדים, שככל שהתיאור על משהו חוזר על עצמו יותר פעמים, בנוסחים שונים, מאנשים שונים, ללא קשר ביניהם, כך גם האמינות גדלה. לגבי יומנה של אנה פרנק, זוהי ההסטוריה האישית שלה ולאו דווקא כללית, וגם ממנה יכולנו ללמוד דברים על אופי המקום שחיה בו, וגם אם זה לא לגמרי מדויק, אין סיבה הגיונית להתנגד לכך. אבל, במעמד הר סיני – טענה כבירת מימדים ללא גיבוי נוסף כלשהו. תוכלו להסביר מדוע לאורך התנ”ך… Read more »
הנושא שלי הוא לא מתי יש ‘יותר אמינות’, זה לא מספיק בשביל לבסס אמת היסטורית. אני מדבר על הלוז של ההיסטוריה האנושית, על מה הוא בנוי? על יומן של ילדה? על ‘יותר אמינות’? וכי אם עשר אנשים אומרים משהו, בנפרד, זה הופך לאמת? אלף אנשים יגידו לך שדוד שלהם נהיה משותק בגלל החיסון, אז זה אמת? ובכל זאת יש גרעין בהיסטוריה האנושית, גם על 2500 שנה לפנינו, שברור לכל שהוא אמת, ומי שיכחיש אותו ייחשב מטורף, איך זה? לפני שבכלל היתה ארכיאולוגיה בעולם, ולא בגלל איזה ‘אימות’ שמישהו עשה, זה פשוט התחיל מזמן המאורעות, ונמשך ברצף. 1. טענה שאינה בעייתית,… Read more »
יפה מאוד, אשריכם. לגבי הפסוקים, בהחלט היו פסוקים ששכחתי מהם, ואף שרבים מהם מדברים במעורפל, מכל מקום יש פסוקים מפורשים כמו בנחמיה – כאן אין לי מה לומר. ועם כל זאת, מלבד התפלפלות בינינו אין הוכחה מוחצת לדברים. אפילו אם פסוקים כתובים גם בהמשך בהקשר למתן תורה, כך גם יש פסוקים בהקשר לארועים אחרים שאינם מתן תורה, ויתכן כי פשוט הסתמכו על מקור קדום יותר בתיאורם, ולאו דווקא כי היו עדים לעניין זה. עדויות מאב לבן ודאי שאין כאן, רק טענות מצד שכל שאמורות להתקבל רק בפני מי שמאמין בכך. האם בעולם האקדמיה מתן תורה מוצג כעובדה הסטורית של עם… Read more »
אני לא הבאתי שום הוכחה, רק התייחסתי לדבריך שהמעמד נעדר בסדרה הזו ניסיתי להסביר מדוע התיאור של התורה הוא היסטורי, לא פחות מההיסטוריות של עמים אחרים והסיבה שלמרות שרוב האנושות מאמינים בהיסטוריות של הסיפור הזה, באקדמיה יש חלקים גדולים שאינם מאמינים, היא משום שהאמינות של ההיסטוריה היהודית הוחלפה במאה ה19 בקונספירציה פסבדו מדעית, קונספירציה שהופרכה כבר מזמן, ולמעשה ישנן אמות מידה כפולות, כפי שמראה למשל פרופ’ יהושע ברמן במאמריו, הובא כאן (ויש גם קשר לכך שהדעה הרווחת באקדמיה היא שמדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד מלאה באקיבוש שמוציאה להורג פלשתינים וכו’). בנוגע ליסודות עליה הושתתה הכחשת המקרא, והיעלמותן, כאשר תחתיהם באים… Read more »
“בהנחה שיש משהו מעבר, השאלה היא האם ניתן להגיע אליו?” וכאן עניתם על השאלה “כיצד ניתן להגיע אליו”. אולי לא ניתן להשיג כלל את ה”משהו מעבר”?
אכן, באופן אישי אין לנו דרך לדעת או להשיג, הטענה של היהדות היא טענה להתגלות כאן בעולם הזה
אם אי אפשר להשיג את ה”משהו מעבר” ביכולות מוגבלות, המטרה שגויה, ולמה לחפש דת?
דת לא מתיימרת להשיג את המשהו מעבר, אלא רק לפעול בהתאם למה שכן ידוע לנו על מה שמעבר
ידע חלקי גם הוא ידע
ידע חלקי הוא גם נסיון השגה
אנחנו לא עסוקים כאן במשחקי מלים
המושגים האלו מבטאים תוכן
להשיג ולתפוס כמו שתופסים את הרובד הגשמי לא
אבל ידע חלקי כן ניתן להשיג
ועצם המושג ‘ידע אנושי’ הוא כבר משהו מעבר לרובד הגשמי
חפץ פיזי לא יכול לדעת כלום אין לו מודעות ולא תודעה
התודעה שלנו היא משהו מעבר
חיפוש דת יוצא מתוך הנחה שאולי מה שמעבר לטבע “מחייב” – זו הגשמה של מה שמעבר. (האם לזה התכוונתם כשאמרתם “ידע חלקי”? איך אפשר להשיג אותו?)
אני לא עוסק במניעים פסיכולוגיים של חיפוש דת, כל אחד יכול לנפק הסברים פסיכולוגיים כרצונו, לכל דבר, לכן זה לא תורם שום דבר לדיון. נושא המאמר הוא האם יש תועלת מבחינה לוגית רציונלית לבדוק דת מסויימת, (מה שאנחנו מציעים כאן), או שזה לא תורם כלום. את מעלה טענה נגדית: מה ייצא מכל החיפוש, אם ניתקל בסופו של דבר במשהו שאין לנו תפיסה בו? אבל, עצם ההנחה הזו על ‘דברים שאין לנו תפיסה בהם’, גם היא בלתי מבוססת, החלוקה הזו בין פיזי ללא פיזי, בין העולם שלנו למה שמעבר, היא מלאכותית, עד לפני כמה דורות הרבה אנשים חשבו על דברים בעולם… Read more »
נראה לי שיש הבדל בין כל הדוגמאות מהיומיום לבין נושא האמונה בהחלטות הימיומיות אנחנו מסתמכים אל אינפורמציה הנקלטת מהחושים שלנו (או של הסובבים אותנו) ומחשבון כולל של האינפורמציה הנקלטת אנחנו מעצבים את הבחירה שלנו, כל התהליך הזה מתקיים בכל דילמה שיגרתית וטבעית שבאה לפתחנו יש סוג אחר של דילמות ששם המנגנון לא כל כך דומה, למשל אדם חי את חייו ברוגע ופתאום מגיע אדם אם תאוריה מהפכנית של ‘איך האסטרואידים משפיעים ישירות על המערכת החיסונית שלנו’ בכזה מצב האדם הפשוט לא נכנס לסוגיה ומנסה ללקט אינפורמציה בשביל לבחור האם הוא תומך בתאוריה או לא אלא הוא פשוט מגייס את כל… Read more »
נושא האמונה עוסק אף הוא באינפורמציה הנקלטת מהחושים שלנו או של אחרים, ועבור רוב האנשים בעולם הוא דילמה שגרתית וטבעית מי שמניח הנחות ואינו פנוי לדיון, אין אנו עוסקים בו, בדיוק כמו שחסיד ברסלב אינו פנוי לדיון אולי חסידי חב”ד צודקים, ומוסלמי שיעי אינו פנוי לדיון אולי הסונים צודקים, כך מטריאליסט אינו פנוי לדיון חוץ מאמונתו הנושא שלנו הוא מי שפתוח לדיון ומעונין לבדוק עד כמה שידו מגעת האמונה היהודית מבוססת על עובדות פשוטות וידועות, שהדרך לערער בהם את האימון היתה ע”י תיאוריות קונספירציה שכיום ברור שהן מגוחכות כשמגיעים לדיון – ה’מטריאליסט’ או ה’שיעי’ צריכים להיאחז בקרנות המזבח של פלפולים… Read more »
בחירה בחחים ומוות יותר קל ?! תסביר בבקשה
נראה שהתשובה המרכזית היא שאדם בחיי היום-יום שלו גם לא בודק דברים לשורשם, אלא חי לפי צדדים מסויימים. תשובה זו עונה רק אם מדובר בשאלה פילוסופית-גרידא של ‘מי אמר שיש אמת אחת וניתן להוכיח אותה’, אבל השאלה הרבה יותר פשוטה ובסיסית, והתשובה רק מגדילה אותה: עיקר הבחירות שאדם עושה היום מבוססות למעשה על הסובבים אותו והקונצנזוס הציבורי. יותר משהוא מייחס חשיבות לדעתו על הנושא, הוא מתבסס על הכלל. כמעט בכל תחום מעשי הכלל הם על-פי דברי המדע (רפואה, תזונה, תברואה, בטיחות) ומבחינה לוגית זו הבחירה הטובה והמוכחת ביותר. המקרה של היהדות הפוך. כאן מתבקש לבחור ולהחליט הפוך מרובו המוחלט של… Read more »
יש לך שגיאה מהותית
אין שום מדע רלבנטי לשאלת האמונה
התחומים בהם אדם מסתמך על ידע הם תחומים טכנולוגיים
בשאלות של אמונה אין שום “רובו המוחלט של העולם המדעי”
רוב האנשים בעולם מאמינים וגם רוב אנשי המדע
לבחור לבד זה אלמנטרי והכרחי לכל אדם בכל תחום שאין בו טכנולוגיה
לבחור בין חישובית מחרוזים לבין מחשב – זה קל
לבחור איפה להשקיע את הכסף – זו החלטה אישית, אין שום מדע שיכול לומר זאת
לבחור איזו דרך חיים נכונה לאדם – אין שום מדע שיכול לומר זאת
למעשה, אין מקום לתשובה ש’כמו בכל דבר שאדם בוחר’. ברוב הדברים יש עניין מדעי, ובאלו שלא – זה עניין של סיכוי וסיכון. אדם שמשקיע את כספו בדרך מסוימת לא משוכנע במאת האחוזים שהיא הטובה ביותר, אבל שווה לו לעשות כפי שנראה לו לנכון, והוא מבין שיתכן שהוא טועה. כאן מדובר בדיון שכלי טהור, מתוך מטרה להגיע לאמת נכונה. מה שאדם לא מתיימר בשום החלטה בחייו לעשות לבדו. מלבד זאת יש עניין נוסף והוא שבאמת המציאות בה מליארדים לא מאמינים (לא הבנתי מה הכוונה רוב האנשים מאמינים – ביהדות בצורתה הנוכחית הם ודאי לא מאמינים, וגם לא חושב שכל הנוצרים בעולם… Read more »
האמירה שלך “ברוב הדברים יש ענין מדעי”, שגויה לחלוטין, ברוב ההחלטות החשובות שאדם מקבל בחיים שלו, אין שום ענין מדעי. אדם בוחר לו דרך חיים, בוחר לו בת זוג, בוחר מקום עבודה, בוחר בחירות כלכליות, את כל הדברים האלו מחליטים לבד בלי שום ‘ענין מדעי’. כשיש צורך לבחור, אף פעם אין דרך לדעת על ‘אמת מוחלטת’, אין דבר כזה, יש רק את האפשרות היותר סבירה. ובדיוק כמו בכל ההחלטות הנ”ל, אדם בוחר באפשרות היותר סבירה. כך גם בדרך החיים, וכך גם באמונה שמשליכה על דרך החיים. לגבי כמות המאמינים, התחלת בכך שמדובר במשהו חריג מול כמעט כל העולם, ועכשיו אתה… Read more »
מעניין. לטענתך הרצינות בה יש להתייחס ליהדות היא של ‘היותר מסתבר’. האם אין ביהדות גישה שיש להאמין ב’אמונה שלמה’? שאלתי המרכזית היא כיצד שייכת ‘אמונה שלמה’
האפשרות היותר סבירה היא דבר שמקבלים אותו באמונה שלמה ומוסרים עליו את הנפש
כשמפקד מוביל חיילים לקרב, אין לו דרך לדעת מה ה’אמת המוחלטת’ כדי לקבוע מאיזה צד ללכת, הוא חייב לאחוז באפשרות היותר סבירה
כך גם כשמנתח מתלבט באיזו צורה לנתח, או כשאדם מתלבט האם להתחתן עם פלונית, וכך הלאה
אין בעולמנו דרך להגיע לאמת מוחלטת, אנחנו צריכים למצוא את האפשרות היותר סבירה, אבל הבחירה באפשרות היותר סבירה היא חובה מוחלטת, זה מה שאדם חייב לעשות בכל התלבטות
לדעתי הדוגמא של המפקד שמוביל חיילים לקרב היא לא הדוגמא שאליה אנו שואפים לאמונה, בדוגמה הזאת גם אם הסבירות של המפקד היא שישים מול ארבעים הוא יוביל את החיילים לקרב, והוא צודק, כי בכל אפשרות יש סיכוי לפגיעה, וגם אם לא יצא לקרב כלל יש סיכוי לפגיעה, ולכן הדבר הנכון ביותר הוא לקחת את האפשרות שיש בה סיכון הכי נמוך. גם אם היא כלל לא בטוחה. בעניין האמונה לדעתי אנו שואפים להרבה יותר מכך, דהיינו, שיש הרבה רמות של אמונה בדברים, והדרך למדוד מה רמת האמונה היא בדר”כ מה אדם מוכן לסכן מול האמונה הזאת, אדם שרק נראה לו שמניה… Read more »
השאלה במאמר זה היא לא מה המצווה של התורה
אלא מה מספיק כדי להאמין ולמסור את הנפש
ואתה בעצמך כותב בפתיחת דבריך, שמפקד ימסור את נפש חייליו גם בששים ארבעים
כלומר, כדי לקבל החלטה להאמין צריכים להבין שזו האפשרות היותר מסתברת
כדי לקיים את מצוות האמונה – כמו כל מצוה, יש בה מדרגות
לא הבנתי למה בחירה באפשרות היות סבירה היא מוחלטת , נניח שאני מאמין שיש אלוהים ב60 / 40 וכך גם בתורה מהשמיים עד שזה יגיע למכון שאני יחשוש לאכול כשרת מסוימת למשל , או שאני יעיין האם מותר לי לזרוק חפץ לאשתי נידה יש מרחק ענק לא ?!
כאשר אדם בוחר באפשרות הפחות סבירה, הוא עושה טעות מוחלטת
אם אתה מגיע למסקנה שהאפשרות הפחות סבירה הוא שהכשרות הזו היא טובה, ושהאפשרות הפחות סבירה שכדאי לך לאכול לא כשר, אזי לא תאכל ממנה…
במאמר נאמר כי הטיעון שאלוהים התגלה לעם שלם בהר סיני זה הטיעון המהותי ביותר שממסד את הדת (וגם את הנצרות והאסלאם), אבל שאלתי היא למה להאמין שמאורע זה התקיים? ואיך אנחנו יודעים שאברהם היה קיים? אולי סיפורו הוא רק משל לאמונה אבסולוטית? ואולי גם משה הוא דמות דימיונית ואיתו כל חייו והמאורע עליו מדובר? ומה ז”א “נתמך בידע היסטורי, וגם בגורלו ההיסטורי של עם ישראל שמשמש עדות חיה לתכנית האלהית”? מאילו מקורות אתה מבין שיש לזה סימוכין? אני ראיתי כמה וכמה מחקרים שונים על מיקומו לכאורה של הר סיני וכל מחקר מביא סימוכין למקום אחר. לו היו לזה סימוכין, האם… Read more »
האם קראת את התשובה עד הסוף? מצורפים בה לינקים שעונים לשאלותיך. ההוכחה לכך שמעמד זה התקיים מפורטת בסדרה: המסורת ההיסטורית תורה. (מספיקים המאמרים הראשונים). וכן בסדרה זו. אין שום קשר לזיהוי המיקום המדוייק של הר סיני שאינו רלבנטי לנושא. לגבי גורלו ההיסטורי של עם ישראל – ראה כאן. בחירתם ומאמצם של היהודים לא יכלה לדאוג לכך שהארץ הנחשקת ביותר בכדוה”א, שלמעלה מעשר אימפריות נלחמו עליה וכבשו אותה, תישאר פנויה במשך אלפיים שנה. אין ארץ בעולם שנכבשה ונשארה פנויה, ובודאי לא ארץ כזו הנמצאת בצומת דרכים מהותי, ושקדושה לרוב באי עולם, חלק מסיבת המלחמות. בחירתם ומאמצם של היהודים לא יכלו לגרום… Read more »
איני מבין, מהו עיקר הטיעון – דרישות היהדות ‘תכנית העולם’, שאותה אין בשאר דתות. או ההתגלות לעם שלם?
אם לשון ראשון, יש לשאול האם אכן זה כך, ולחזור לשאלת השואל לצאת ולבדוק בדתות עולם. לא כן?
אין בעיה לבדוק בדתות עולם
אבל לא מדובר בבדיקה סיזיפית אין סופית של ויכוחים ופרטים
אלא בכמה קריטריונים בסיסיים ופשוטים
בדומה לבדיקת תרופה למחלה שבעיקרון מומלץ לבדוק מעבר למה שקופ”ח מציעה, אבל הבדיקה היא לא שתלך ותנסה בעצמך כל משהו שמישהו מציע אלא תבדוק את הקריטריונים על מה מבוססת ההצעה ואם נבדקה ונחקרה באופן שניתן לבחינה
ואת זה ניתן לבדוק? מעל 4000 דתות בעולם…
ראשית, זה לא נכון, אין באמת 4000 דתות בעולם, הספירה הזו כוללת זרמים, בתוך היהדות יש הרבה זרמים, ובתוך הנצרות הרבה יותר, ובדתות המזרח עוד יותר.
שנית, גם כאן, כמו בדוגמא של רפואה, 95% מהדתיים מאמינים באחת מהדתות הגדולות, שהן ספורות, וכל שאר הדתות הן שאריות של קבוצות אליליות שנותרו עוד שרידים שמכירים אותן.
כמו בכל תחום בעולם יש מידע שניתן להשיג בקלות, על המבנה והתוכן של דתות מכל הסוגים, בדרך כלל זה כל כך חוזר על עצמו, שנטל ההוכחה עובר לצד השני, לא סביר למצוא דת שבנויה על בסיס שיכול להיות לו ערך היסטורי, ואכן לא רואים כזו.